התזמורת הסימפונית של בוסטון
תאריך ייסוד | 1881 |
---|---|
מייסד | הנרי לי היגינסון |
מדינה | ארצות הברית |
מיקום | בוסטון, ארצות הברית |
אולם קונצרטים | בוסטון סימפוני הול, טנגלווד |
מנצח | אנדריס נלסונס |
פרסים | אקו קלאסיק להרכב/תזמורת |
www | |
התזמורת הסימפונית של בוסטון (באנגלית: Boston Symphony Orchestra) נמנית עם המפורסמות בתזמורות העולם. היא נודעת בייחוד באיכות קבוצת כלי הקשת שלה. משכנה הקבוע הוא "בוסטון סימפוני הול", אולם קונצרטים הנחשב לאחד המשובחים בעולם.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התזמורת נוסדה בשנת 1881 על ידי הנרי לי היגינסון בבוסטון, מסצ'וסטס. בהמשך היו לה כמה מנצחים ידועי שם, בהם ארתור ניקיש משנת 1889 עד 1893 ופייר מונטה מ-1919 עד 1924, שהוציא לתזמורת שם של בעלת צליל "צרפתי", דעה שהשתמרה במידת מה עד עצם היום הזה. עם זאת, שרביטו של סרגיי קוסביצקי הוא שהקנה לתזמורת את עיקר פרסומה.
בניצוחו של קוסביצקי הופיעה התזמורת בשידורי רדיו קבועים וקבעה את משכנה הקיצי בטנגלווד, שם ייסד קוסביצקי את מרכז ברקשייר למוזיקה (כיום מרכז המוזיקה טנגלווד). קוסביצקי גם הזמין הרבה יצירות חדשות ממלחינים בולטים, בהן הסימפוניה הרביעית מאת סרגיי פרוקופייב וסימפוניית תהילים מאת איגור סטרווינסקי. התזמורת עם קוסביצקי גם ניגנה בביצוע בכורה את הקונצ'רטו לתזמורת מאת בלה בארטוק, שגם הוא הוזמן על ידי קרן קוסביצקי.
בשנת 1949 החליף שארל מינש את סרגיי קוסביצקי. בניצוחו הופיעה התזמורת לראשונה מעבר לים. בשנת 1962 החליף אותו אריך ליינסדורף, שפינה את מקומו בשנת 1969 לוויליאם שטיינברג.
בשנת 1973 לקח סייג'י אוזאווה את התזמורת לידיו, וסגנונו עתיר הרגש עשה אותו תוך זמן קצר לאחד המוזיקאים האהובים ביותר על תושבי בוסטון. הוא נשאר המנצח הראשי עד שנת 2002, תקופת הכהונה הארוכה ביותר של מנצח בתזמורת הסימפונית של בוסטון. החליף אותו ג'יימס לוויין, המנצח הראשון יליד אמריקה במשרה זו. כיום המנצח הראשי של התזמורת הוא אנדריס נלסונס.
הכנר הווירטואוז וילי הס היה כנר ראשי משנת 1904 עד 1910.
שלוחה של התזמורת הסימפונית של בוסטון היא תזמורת הטיילת של בוסטון, שנוסדה בשנת 1885 ומנגנת מוזיקה קלאסית קלה ופופולרית יותר.
עם הסימפונית של בוסטון ועם תזמורת הטיילת שלה מופיעה, ביצירות כוראליות חשובות, מקהלת פסטיבל טנגלווד. המקהלה, שארגן בשנת 1970 המנהל המייסד, ג'ון אוליבר, מורכבת ממאתיים חמישים זמרים מתנדבים. לפני יצירת המקהלה, וזמן מה לאחר מכן, נעזרה התזמורת לעיתים קרובות במקהלות של אוניברסיטת הרווארד ושל רדקליף[1].
מנהלים מוזיקליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אנדריס נלסונס, (2014 - ממשיך)
- ג'יימס לוויין, (2002 - 2011)
- סייג'י אוזאווה, (1973 - 2002)
- ויליאם שטיינברג, (1969 - 1972)
- אריך ליינסדורף, (1962 - 1969)
- שארל מינש, (1949 - 1962)
- סרגיי קוסביצקי, (1924 - 1949)
- פייר מונטה, (1919 - 1924)
- אנרי ראבו, (1918 - 1919)
- קרל מוק, (1912 - 1918)
- וילהלם גריקה, (1898 - 1906)
- אמיל פאור, (1893 - 1898)
- ארתור ניקיש, 1889 - 1893)
- וילהלם גריקה, (1884 - 1889)
- גיאורג הנשל, (1881 - 1884)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של התזמורת הסימפונית של בוסטון
- התזמורת הסימפונית של בוסטון, ברשת החברתית פייסבוק
- התזמורת הסימפונית של בוסטון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- התזמורת הסימפונית של בוסטון, ברשת החברתית אינסטגרם
- התזמורת הסימפונית של בוסטון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- התזמורת הסימפונית של בוסטון, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- התזמורת הסימפונית של בוסטון, באתר ספוטיפיי
- התזמורת הסימפונית של בוסטון, באתר AllMusic (באנגלית)
- התזמורת הסימפונית של בוסטון, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- התזמורת הסימפונית של בוסטון, באתר Discogs (באנגלית)
- התזמורת הסימפונית של בוסטון, באתר Songkick (באנגלית)
- התזמורת הסימפונית של בוסטון, באתר בילבורד (באנגלית)
- התזמורת הסימפונית של בוסטון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הערך באנגלית Radcliffe Choral Society
חמש התזמורות הגדולות של אמריקה | |
---|---|
|