הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים
הפטריארכיה היוונית־אורתודוקסית וכנסיית הקדושים הלנה וקונסטנטינוס המכונה גם "המנזר היווני" (ביוונית: Πατριαρχεῖον Ἱεροσολύμων, בערבית: كنيسة الروم الأرثوذكس في القدس) היא מקום מושבם של הפטריארך הנוצרי־יווני־אורתודוקסי בירושלים של הסינוד הכנסייתי ושל צוות הניהול של הפטריארכיה ונכסיה, הפטריארך הנוכחי (נכון ל־2024) הוא תיאופילוס השלישי מירושלים. רוב בני הקהילה הם ערבים.
הפטריארכיה, שתוארה המלא הוא "פטריארכיית עיר הקודש ירושלים וכל פלשתינה, סוריה, עבר הירדן, כנא שבגליל, וציון הקדושה", שוכנת ברחוב הפטריארכיה היוונית ברובע הנוצרי בעיר העתיקה משני צדדיו. היא ממונה על כל כהני הדת והמאמינים האורתודוקסים בארץ ישראל, בממלכה הירדנית ההאשמית ובחצי האי סיני.
על פי מסורתה, ראשיתה של הפטריארכיה בימיו של ישו, כאשר אחיו, יעקב הצדיק היה ראש הקהילה הנוצרית בירושלים ויורשיו בתפקיד המשיכו לשאת בתואר הבישוף של ירושלים. אחרי ועידת כלקדון וכחלק מהחלטותיה מונה הבישוף של ירושלים יובנליס,[1] כפטריארך במעמד עצמאי (אוטוקפלי).
ראשית המתחם שבו שוכנת הפטריארכיה כיום במאה ה־13, כמנזר על שם קונסטנטינוס והלנה (דיר א־רום, בערבית: كنيسة الروم الأرثوذكس في القدس). באתר שכן בעבר המנזר הביזנטי ספדיו, אשר בנתה פלוויה יוליה הלנה. רוב המבנים הנוכחיים נבנו מהמאה ה־17 ואילך. מתחם הפטריארכיה מכיל 6 כנסיות (הכנסייה הראשית – כנסיית קונסטנטין והלנה, בה עורך הפטריארך את המיסות. כנסיית טקלה הקדושה. קתדרלת סנט ג'יימס הקרוי על שם יעקב, אחי ישו. כנסיית דמטריוס הקדוש. כנסיית מריה מגדלנה, כנסיית ארבעים הקדושים המעונים של סבסטיה[2] מנזר סנט ניקולאס מהמאה ה־14 ובו מוזיאון הפטריארכיה המכיל, לפי המסורת, פיסה מצלבו של ישו, ואת הפירמאן שניתן לפטריארך סופרוניוס, משרדים, מעון הפטריארך, בית הדין של העדה, דרגומן, אכסניה, בית דפוס, ספרייה עשירה המכילה כרכים שהיו בעבר במנזר המצלבה ובמנזר מר סבא.
עד מותו בדצמבר 2000 עמד בראש הפטריארכיה של ירושלים דיאודורוס קריבליס[3]. באוגוסט 2001 נבחר כיורשו אירינאוס הראשון, שקיבל את הכרת הממשלה באפריל 2004. באוגוסט 2005 החליט הסינוד הקדוש להדיח את אירינאוס, לאחר שהואשם במכירת קרקעות ליהודים. הדחה זו היא חסרת תקדים והמקרה והראשון בהיסטוריה של הפטריארכיה. החל מדצמבר 2007 מכהן תיאופילוס השלישי כפטריארך, עם הכרת ממשלת ישראל בהחלטת הסינוד. העברת הכהונה מאירינאוס לתיאופילוס לוותה בפניות רבות לבית המשפט לביטול המינוי, אולם כולן נדחו[4]. מאז 2007 היה אירינאוס כלוא בביתו ולא יצא ממנו, עד שב־29 באוגוסט 2019 עזב חזרה ליוון[5][6].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים
הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים, ברשת החברתית פייסבוק- הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים, ברשת החברתית פייסבוק
- רוני סופר ונטע סלע, ישראל תכיר בפטריארך היווני; עימות נוסף בדרך, באתר ynet, 28 באוקטובר 2007
- רמי סערי, אור בין החומות, באתר הארץ, 15 באוגוסט 2002
הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ St Juvenal the Patriarch of Jerusalem
- ^ סבסטיה שבארמניה.
- ^ דני רובינשטיין, אין פטריארך בירושלים, באתר הארץ, 5 ביוני 2005
- ^ ע"א 2293/09 ארכימנדריט פוטיוס ליאקוס נ' תיאופילוס ג'אנופולוס, ניתן ב־15 באוגוסט 2010
- ^ ניר חסון, סוף לסאגה בת 15 שנה: הפטריארך המודח אירינאוס עזב את ישראל ליוון, 29.08.2019, הארץ, (באתר Msn).
- ^ שרה ליבוביץ-דר, מקורביו של הפטריארך הכלוא בירושלים: הוא מפחד שירעילו אותו, באתר nrg, 8 בינואר 2011
בקרת זהויות  |
|
|---|