הסגן של בר כוכבא
הסגן של בר כוכבא או סגנו של בר כוכבא הוא ביטוי מקובל, בעברית המודרנית, לתיאור מי שהיה שני בחשיבותו או בהישגיו ושמו לא זכה אף לקורטוב מהפרסום שזכה לו מי שהיה הראשון בתחומו.
במשמעות שונה במקצת, מתאר הביטוי את מי שהיה שותף משני למהלך כלשהו, אך תרומתו נשכחה ובזיכרון ההיסטורי נותר רק מי שנחשב למוביל המהלך. כך למשל בדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת התייחס חבר הכנסת איתן כבל להצעת חוק בנושא קצבאות זיקנה בכינוי "החוק של משה שרוני", וכאשר מחו יצחק בן-ישראל וסופה לנדבר על הכינוי, באומרם שהיו שותפים נוספים לחוק, השיב: "מי זוכר את הסגן של בר-כוכבא".[1]
הביטוי משמש בתחומים רבים ומגוונים, בהם צבא, פוליטיקה, משפטים ועוד, אך בתחום הספורט האמירה הפכה לקלישאה והוצמדה למאמנים רבים שהובילו את קבוצותיהם להישג שני בחשיבותו, למשל אברהם גרנט עם צ'לסי בכדורגל וצביקה שרף עם מכבי תל אביב בכדורסל.
ההיגיון של האמירה מושתת על כך שרוב האנשים לא יודעים מי היה הסגן של בר כוכבא, וכך מניחים שיישכח גם שמם של אחרים שהגיעו למקום שני, גם אם ההבדל ביניהם ובין מי שהגיע למקום הראשון היה קטן מאוד. כן יישכח שמם של אנשים שנתפסו כשותפים זוטרים למהלכים היסטוריים.
על פי איגרות שנמצאו בחפירות ארכאולוגיות במערות מורבעת שבמדבר יהודה, נראה שסגנו של בר-כוכבא היה אדם בשם ישוע בן גלגולא (באחת האיגרות הוא קרוי גם ישוע "ריש המחנה" - כינוי המעיד על תפקידו החשוב). רוב האיגרות שנכתבו על ידי בר-כוכבא מיועדות לאדם זה, ונראה שהוא היה סגנו, או לפחות אדם בעל תפקיד חשוב בהיררכיית המרד - שכן בר כוכבא מבקש ממנו בקשות אדמיניסטרטיביות שונות כמו לשלוח חיטה ללוחמים, להכין להם מקום לינה, ולחזק את הביצורים במקום מושבו. כל האיגרות נמצאות במוזיאון ישראל.
גם בשפות אחרות קיימים ביטויים בעלי משמעות דומה במקצת, למשל: "הניצחון זה לא הדבר החשוב ביותר, זה הדבר היחיד" – אמרה המיוחסת למאמן הפוטבול וינס לומברדי.
באפריל 2015 יצא לאור בהוצאה עצמית ספר בשם "הסגן של בר כוכבא", הדן בגורלם של מספרי 2[2].
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פרוטוקול דיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, 15.7.2008
- ^ אילן אבקסיס, הסגן של בר כוכבא: מספרי 2 בהיסטוריה, הוצאה עצמית, 2015, באתר אינדיבוק.