לדלג לתוכן

היהודים באים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היהודים באים
סמליל התוכנית
סמליל התוכנית
סוגה קומדיה סאטירית
יוצרים אסף בייזר
נטלי מרכוס
יואב גרוס
כותבים אסף בייזר
נטלי מרכוס
יובל פרידמן
עמית בר-ניר
אריאל ויסמן
חן אביגדורי
דורון צור
ירון ניסקי
משה מלכה
הדר תדמור
רמי פרג
תם אהרון
ניר ברגר
מתן בלומנבלט
בימוי קובי חביה
שחקנים מוני מושונוב
יעל שרוני
יניב ביטון
עידו מוסרי
יוסי מרשק
שירה נאור
מעיין בלום
ארץ מקור ישראלישראל ישראל
שפות עברית
מספר עונות 6 + ספיישל עצמאות
מספר פרקים 82 + ספיישל
הפקה
מפיק יואב גרוס
עמית זלץ
מפיקים בפועל רן גולן
חברת הפקה יואב גרוס הפקות
עורכים ניר נחום
חמי סלומון
רון עומר
צלמים עופר הררי
אורך פרק 25 דקות
שידור
רשת שידור הערוץ הראשון (עונות 1–2)
כאן 11 (עונה 3–6)
תקופת שידור מקורית 7 בנובמבר 201424 באוגוסט 2024
קישורים חיצוניים
אתר רשמי
דף התוכנית ב-IMDb

היהודים באים הייתה תוכנית מערכונים סאטירית ישראלית, שעסקה בנושאים מן ההיסטוריה של עם ישראל ומן ההיסטוריה של מדינת ישראל, מראשית ימי התנ"ך ועד ימינו. בסדרה כיכבו וגילמו את הדמויות השונות מוני מושונוב, יוסי מרשק, יעל שרוני, עידו מוסרי, יניב ביטון, מעיין בלום ומהעונה הרביעית גם שירה נאור. זוכת פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה לתוכנית סאטירה ומערכונים לשנים 2014 ו־2022[1].

הסדרה מורכבת מאוסף מערכונים סאטיריים המגוללים את ההיסטוריה של העם היהודי ומדינת ישראל החל מתקופת התנ"ך ועד היום. בסדרה מוצגות דמויות ידועות בהיסטוריה היהודית והישראלית באופן סאטירי תוך שהיא מציעה תרגום רדיקלי למקורות קאנוניים.[2] בין הדמויות המופיעות בסדרה אפשר למצוא דמויות תנ"כיות כגון משה רבנו, אהרון הכהן, אברהם אבינו, שרה אמנו, יוסף, יעקב, רחל ולאה, שלמה, דוד ובת שבע, אבשלום, יונה, ירמיהו, וכהני בית המקדש; דמויות היסטוריות מודרניות כמו דוד בן-גוריון, מנחם בגין, יצחק שמיר, רפאל איתן, יפה ירקוני, חנה רובינא, בנימין נתניהו, גולדה מאיר ומשה שרת, את חברי מחתרת ניל"י ואת חבורת יחדיו שכללה את נתן אלתרמן, אלכסנדר פן ואברהם שלונסקי; דמויות מתוך הספרות והטלוויזיה הישראלית כמו חבורת חסמבה, פיסטוק ורגע, פרפר נחמד ובתיה עוזיאל. הסדרה מעלה הרבה אנקדוטות היסטוריות הקשורות בעם היהודי, לפעמים תוך כדי אנכרוניזם מודגש, כאשר דמויות עתיקות כמו משה ויוסף המדברות בסלנג ישראלי מודרני. הסדרה העלתה גם כמה סרטונים קצרים, בו נראה מוני מושונוב בתור אלוהים.

בין הנושאים המגוונים שבהם המערכונים עוסקים ניתן למצוא נושאים כדוגמת:

כל עונה של הסדרה הסתיימה בקליפ של שחקני הסדרה מבצעים שיר. שירי הסיום של עונות הסדרה היו כל כיוון, איש בלי נצח, ייפוי כוח, אל תקרא לי עם, השיר על הארץ ומי אוהב אותך יותר ממני.

פתיח הסדרה היה מורכב משני קטעים, קטע תופים שנלקח בשלמותו מהיצירה “sing sing sing” של הנגן בני גודמן. ובהמשך מקטע קלרינט הלחין הזמר-יוצר גיא מזיג.[6]

בנוסף לדמויות היסטוריות הנוצרות לצורך אפיזודות חד-פעמיות, קיימות מספר דמויות המופיעות במספר רב של פרקים בעונות שונות, כגון שלישיית כהני בית המקדש. פרקים רבים מכילים מין מערכון קטן באמצע הפרק, בו מראיינים כביכול דמויות שהופיעו בעונה ושואלים אותם שאלה כלשהי.

סקירת סדרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונהפרקיםשודרה לראשונה (ישראל)
הפרק הראשוןהפרק האחרון
1127 בנובמבר 201423 בינואר 2015
21519 בפברואר 20163 ביוני 2016
ספיישל יום העצמאות15 במאי 2017
31415 באוקטובר 201718 בינואר 2018
4155 ביוני 20207 בספטמבר 2020
51326 בפברואר 202211 ביוני 2022
61314 במאי 202424 באוגוסט 2024

הסדרה תוכננה לשידור במהלך 2013 עבור ערוץ 10 אך הפקתה בוטלה עקב הקשיים הכלכליים שבהם נמצא. הערוץ הראשון התעניין בתוכן הסדרה ולקח על עצמו את הפקתה. לאחר סערה ציבורית שפרצה במהלך ההפקה כשיצא קטע שנוי במחלוקת לרשתות החברתיות, החליט יו"ר רשות השידור, אמיר גילת, לעצור את שידורה. יוצרי הסדרה סבורים כי חלק לא מבוטל מהמערכונים היה מצונזר גם בטלוויזיה המסחרית, משיקולי הרייטינג, כמו מערכונים על דוד בן-גוריון או פרנץ קפקא.[7] העונה הראשונה הוצגה במהלך 2013–2014 מול קהל במועדון "אוזן בר" בתל אביב טרם עלייתה לשידור.

שתי העונות הראשונות של הסדרה שודרו בערוץ הראשון ושוחררו לערוץ היוטיוב של רשות השידור. העונה הראשונה עלתה לשידור ב-7 בנובמבר 2014. השידור בערוץ הראשון נקבע לערב שבת, וכל פרק שודר בשעת צפיית השיא פעם נוספת, כעבור כשבועיים, ביום חול למען הצופים הדתיים. נכון ליום סיום העונה הראשונה, המערכונים זכו ל-1.25 מיליון צפיות ברשת, כולל יוטיוב ופייסבוק.

ב-13 בפברואר 2015 התוכנית זכתה בפרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה בקטגוריה תוכנית בידור ושעשועון, תוך שהיא גוברת על "ארץ נהדרת", "מצב האומה", "הכל הולך" ו"לילה תירס".

לאור ההצלחה הוחלט ברשות השידור על הפקת עונה שנייה של התוכנית, בת 15 פרקים. שידור העונה החל ב-19 בפברואר 2016.[8] אל הצוות הקיים הצטרפו כותבים חדשים, בהם ירון ניסקי.[9]

ב-6 בפברואר 2017 פורסם כי תאגיד כאן רכש לשידור את העונה השלישית של "היהודים באים".[10] לצוות הכותבים הצטרף בין השאר תם אהרון. ב-2 במאי 2017 העלה תאגיד "כאן" ליוטיוב פרק ספיישל בין העונה השנייה לעונה השלישית לכבוד יום העצמאות. הפרק נקרא "יום העצמאות ה-70 למדינה החשמונאית" ושוחרר כחלק מההשקה של שידורי כאן 11 של תאגיד השידור הישראלי.

העונה השלישית עלתה לשידור ב-15 באוקטובר 2017 בערוץ כאן 11, בערוץ היוטיוב של כאן ובאתר של התאגיד.[11]

בעונה זו הצטרפה שירה נאור לצוות השחקנים הקבועים בסדרה.

העונה השלישית כללה מספר מערכונים עם אמירה פוליטית וחברתית, כמו מערכון "מלחמת הדם" שעסקה בהשלכת תרומות הדם של יוצאי אתיופיה, מערכוני "פרפר נחמד", אריאל שרון ו"פורום החווה" ומערכון בו פיסטוק (מרגע עם דודלי ובבית של פיסטוק) חוזר מלחימה במלחמת לבנון הראשונה.

צילומי העונה הרביעית החלו ב-31 באוקטובר 2019,[12] והיא עלתה לשידור ב-4 ביוני 2020.[13]

העונה הרביעית כללה פרק מיוחד שנקרא "בית בת שבע" – הצגת זווית שונה על סיפור ירושת דוד לשלמה ולאדוניה. העונה נפתחה בנתוני מדרוג גבוהים במיוחד, לצד ביקורות חיוביות מאוד. נכתב עליה כי "הכול בה מדויק עד רמת הפסיק",[14] "הסאטירה הטובה ביותר על המסך"[15] ושהיא "בדרך להיות נקודת ציון בסאטירה הישראלית".[16]

העונה החמישית עלתה בתאריך 26 בפברואר 2022.

בעונה זו הופיע פרק מיוחד בשם "פילוג" שהמשיל אירועים אקטואליים לפילוג ממלכת ישראל המאוחדת לאחר תקופת שלמה המלך.

העונה השישית והאחרונה עלתה לשידור ב-14 במאי 2024.[17] צילומי העונה התחילו בספטמבר 2023 אך הופסקו בעקבות פריצתה של מלחמת חרבות ברזל. עקב המלחמה, נוספו מספר קטעים לסדרה שעסקו במישרין ובעקיפין במלחמה ובגורמים לה.

באפריל 2023 נחשפו חלק מהמערכונים שצפויים להיות בעונה, בהם: מערכונים על עניין של זמן, הגאון מווילנה, מונדיאל 1982, השרוף, רצח ארלוזורוב, ברוך שפינוזה, עיר מקלט, נס פך השמן, מציאת ספר התורה בימי יאשיהו ומערכונים רבים נוספים.[18]

דמויות ושחקנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטבלה הבאה מתייחסת לדמויות היסטוריות או ספרותיות מוכרות, ולא לדמויות שהומצאו לצורך הסדרה. כל דמות מפורטת פעם אחת עבור כל שחקן, תחת העונה שבה הופיעה לראשונה בתוכנית.

שחקן עונה ראשונה עונה שנייה פרק מיוחד ליום העצמאות עונה שלישית עונה רביעית עונה חמישית עונה שישית
מוני מושונוב אלוהים, אברהם, לוט, שר האופים, איוב, אליהו, ישעיהו, מרדכי היהודי, מתתיהו הכהן, רבי עקיבא, רמב"ן, מהר"ל מפראג, יואל משה סלומון, מרדכי חביב לובמן, אליעזר בן-יהודה, אלפרד דרייפוס, מקס ברוד, משה שרת, אדולף אייכמן, בנימין בן אליעזר נח, יצחק (בזקנתו), יהודה, קורח, נעמי, קיש אבי שאול, הושע בן בארי, ישו, אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, ישראל שוחט, בכור-שלום שטרית, אב"א אחימאיר, מנחם בגין, ס. יזהר, צבי זמיר, אחמד יאסין, אחמד ג'יבריל, יוסי גנוסר, משיח יוסף בן מתתיהו זלפה, אוריה החתי, אחאב, שמאי הזקן, רבי מאיר, האר"י, רבי נחמן מברסלב, אהרן אהרנסון, זלמן ארן, רבי מנחם מנדל שניאורסון, מאיר לנסקי, מרדכי אנילביץ', מרסל מרסו, ג'יימס ליפטון, משה קרת המקושש, בלעם בן בעור, חיים חפר, חגית, נתן הנביא, לוי אשכול, יצחק רבין, אפרים קישון, משה לוינגר, שמואל יבנאלי, שרה פרסקי רפאל קלצ'קין, אחז, איסר בארי, שמעון אגרנט, ארנסט יפת, הנביא מבית אל, מני מזוז, טוני פיין, יצחק לופבן, יעקב אליאב, משה זילברג, יצחק בן-צבי, ברוך ממז'יבוז' שמואל, החזון אי"ש, חיים ויצמן, שי קפון, צבי מלחין
יניב ביטון יצחק (בצעירותו), לאה, יוסף, משה, נתן הנביא, אמנון, אלעזר החורני, חוני המעגל, שלום שבזי, שבתי צבי, פינוקיו, איתמר בן-אב"י (בילדותו), פרנץ קפקא, רחל המשוררת, אלי זעירא, ברוך גולדשטיין, יגאל עמיר יפת בן נח, יהושע בן נון, יפתח הגלעדי, שמואל, יהונתן, אלישע, יעקב בן זבדי, זיגמונד פרויד, דוד וולפסון, מהאטמה גנדי, יוסף שפרינצק, אורי צבי גרינברג, אברי אלעד, אנטואן לאחד, עמוס אטינגר, יוסף שילוח, אהוד ברק, זלמן שושי (בקולו), הנסיך הקטן (קצין שמדמה את החייל מהשיר) קין, ערפה, שלמה (בנעוריו), אחזיה מלך ישראל, הלל הזקן, פבלו כריסטיאני, יעקב אלבז, באבא סאלי, שמעון פרס, רפאל איתן, חוסיין מלך ירדן (בקולו), דודו זר, מנשה התימניחסמבה), מרדכי ואנונו, רגע (מרגע עם דודלי) חפני ופינחס (אחד מהם), אהוד בן גרא, ירמיהו, רמב"ם, משה קצב, סאיב עריקאת, משה טימור, צדוק, ג'ו שוסטר, צ'רלי ביטון, שוש עטרי, רוני אלמוג (קצין הנאשם בליל הגלשונים), אבימלך מלך גרר אדם, דוד לוי, זוהר ארגוב, אברהם קדרון, אבינועם שפירא (שעת נעילה), משיח (מהשיר מחכים למשיח), ירבעם בן נבט, יאסר ערפאת, משה סבוראי, אליהו מני, איתן טייב, הרשל'ה אוסטרופולר עבדאללה הראשון מלך ירדן, הורדוס, אנואר סאדאת, אביתר, אריה דרעי, סיף א-דין א-זועבי, חיים ארלוזורוב, סולומון מוניר, ארתור ג'יימס בלפור
יוסי מרשק ראובן, יונה אברושמי, אונן, כהן גדול, סיסרא, יפתח הגלעדי, דוד, שלמה (בבגרותו), יהודה המכבי, רש"י, הגולם מפראג, ד"ר מזארקי, חיים נחמן ביאליק, יוסף טרומפלדור, זרח ורהפטיג, משה דיין, שאול מופז, יונתן פולארד יעקב, פוטיפר, אהרן, קורח, שמשון, חנה (מסיפור "חנה ושבעת בניה"), יהודה איש קריות, יוחנן בן זבדי, בר כוכבא, אליעזר לודוויג זמנהוף, רחבעם זאבי, משה מרזוק, שייע גלזר, אהוד יתום, אורי כבירי טיטוס אבשלום, מנחם (תנא מהזוגות), ראובן אברג'ל, סקסטוס לוקיליוס באסוס, חיימה הראשון מלך אראגון, אבשלום פיינברג, אלכסנדר פן, באגסי סיגל, פאוול פרנקל, גרגואר קאייבנדה, מוריס לוי, עמוס לפידות, ירון זהבי, דן שומרון, פיסטוק (מהבית של פיסטוק) אדם, בלק, עלי הכהן, גוליית, יגאל תומרקין, בניהו בן יהוידע, אוסקר שינדלר, דן בן אמוץ, אליקים העצני, מאיר כהנא, חיים טופול, יעקב פרנק, אבימלך בן גדעון אלכסנדר פורד, בנימין גיבלי, אברהם שטרן (יאיר), ג'ון פיצג'רלד קנדי, אברהם שלום ג'ורג' מרשל, יעקב דורי, אגג, הגאון מווילנה, יצחק אבוהב דה-פונסיקה, נוחי דנקנר, אביגדור גרין, נחום סוקולוב, ער, גידי מרון, יהוידע
עידו מוסרי ישמעאל, יעקב, שר המשקים, יעל אשת חבר הקיני, עובדיה, יונה בן אמיתי, שמעון התרסי, משה דוד קאסוטו, דוד בן-גוריון, אלי כהן, חגי עמיר חם בן נח, עשו, אונן, פרעה, כלב בן יפונה, שאול, רבנו גרשום, נפתלי הרץ אימבר, בנימין זאב הרצל, ישראל בלקינד, אלכסנדר זייד, יהושע השל ייבין, מישאל שחם, יעקב מרידור, פיליפ נתנסון, יהורם גאון, עמירם לוין, אברהם בורג, איתן סנה הבל, יואב בן צרויה, מנשה (מלך יהודה), יאשיהו, יחזקאל, אדולף היטלר, יוסף לישנסקי, אברהם שלונסקי, יצחק שמיר, מרדכי ארנון מלאך המוות, חפני ופינחס (אחד מהם), עגלון מלך מואב, מאיר עמית, מנחם גולן, וודי אלן, ג'רי סיגל, בנימין נתניהו, איל קיציס, מדחת יוסף, אורי זוהר יהושע ברטונוב, בעז שרעבי ("כשתבוא"), מני פאר, מאיר טוביאנסקי, ישו, שמעון מזרחי, איש האלוהים מיהודה, חוסני מובארכ, ג'ין סימונס, אביגדור בן-גל, אבימלך מלך גרר, אדם יהודה בארקן, אילן בן שחר, ירון לונדון, דני דבורין, אביב גפן, שמעון, ירון לונדון, חיים צינוביץ' (השרוף), רבנו גרשום
יעל שרוני רחל, בת שבע, תמר בת דוד, אסתר, מרים (אם ישו), פולה בן-גוריון, גולדה מאיר, חנה סנש, נעמי שמר הגר, אשת לוט, רבקה, תמר אשת ער, אשת פוטיפר, רחב, דבורה הנביאה, רות, דלילה, בעלת האוב מעין דור, מיכל, מאניה ביאליק, חנה רובינא, גאולה כהן, מרסל ניניו, שרון הכהן-בר שרה, אסנת, מרים הנביאה, אשת מנוח, אבישג השונמית, ברוריה, שרה אהרנסון, יפה ירקוני, בתיה עוזיאל, שלומית אהרון, עירית ענבי, שריל בנטוב מניה שוחט, מרים לוינגר, רות הנדלר, יונה וולך, נעמי עפרה מאירסון, רות דיין, אשת נח, שפרה, רחל ינאית בן-צבי עדה מימון, סימה ארלוזורוב, שיינדל גרין, בתיה עוזיאל, אסתי ירושלמי, עתליה
מעיין בלום אחד מבני יעקב, אדולף היטלר, חיים יבין אריאל שרון, אבישי רביב יצחק בן-צבי, סטיבן ספילברג אדוניה, יובל שטייניץ, אלברט איינשטיין, קונראד אדנאואר דוד קרון, רחבעם, אדנירם, פונטיוס פילאטוס, יקותיאל אדם, פנחס בוכריס, יהושע, ישראל בר, יותם בן גדעון עזרא דנין, אליעזר קפלן, ג'ימי קרטר, נתן אשל, אורי שמיר, ברוך שפינוזה, עמוס ארבל, עמית ליאור, רבן יוחנן בן זכאי
שירה נאור רבקה אהרנסון בת יפתח, מיכל, אבישג השונמית, רות וסטהיימר, בתיה בת פרעה, רות המואביה חוה, אווה בראון, זהבה (זהבה ושלושת הדובים), חיסיה שפירא, פועה, דבורה דרכלר, סינדי לאופר פולה בן-גוריון, שולמית אלוני, דינה, גולדי הון, דנה ברגר, אסתר

קריינות: חמי סולומון (עונות 1–2), בני בשן (עונות 3–6)

שרי גבעתי, דני קרפל, רבקה מיכאלי, גאיה שליטא-כץ, ארז שלם, שגיא ברייטנר, דינה סנדרסון ונעמה אמית השתתפו בסדרה במספר תפקידי אורח.

ביקורת ציבורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה עוררה דיון ציבורי ומחלוקת עוד בטרם עלתה לשידור. בספטמבר 2013 התעוררה התנגדות לסרטון קדימון של הסדרה שהופץ באינטרנט, שבו מוצגות דמויותיהם של ברוך גולדשטיין, יגאל עמיר ויונה אברושמי, כאשר הן שרות "אני רוצח ימני",[19] על פי מנגינת השיר שדתיה בן-דור כתבה לעוזי חיטמן "אני תמיד נשאר אני". השמות של שלוש הדמויות צוינו במפורש בתור "קרדיטים" למילות השיר בתחילת הקדימון. בעקבות זאת הוסר הסרטון מאתר יוטיוב.[20] זמן קצר לאחר מכן נגנזה התוכנית.

כעבור שנה נכנסה רשות השידור למצב פירוק, והמפרק הפך החלטות רבות של הנהלת הרשות ובהן גם גניזת התוכנית. בספטמבר 2014 הוחלט על שידורה (במקביל לאישור הפקתה של תוכנית סאטירה המזוהה עם עמדות פוליטיות ימניות בשם "הכל שפיט").[21] טרם עלייתה לשידור, הנהלת הערוץ קיצצה מתוכה מספר מערכונים בנימוק של "אי סבירות קיצוני", בהם המערכון "אני רוצח ימני", ומערכון בו מוצגים חיילי צה"ל מענגים את עצמם ליד הכותל המערבי.[22] כתוצאה מהקיצוץ, מספר הפרקים ירד מ-13 שהופקו ל-12.

הסערה הציבורית ב-2020

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2020, עם יציאת העונה הרביעית של הסדרה, עוררה התכנית סערה ציבורית ניכרת. חברי כנסת, רבנים ואישי ציבור קראו להסרת התכנית ואף החלו במחאה חריפה נגד תאגיד השידור הציבורי.

שר החינוך יואב גלנט הורה להסיר ממרחבי תוכן של משרד החינוך תכנים שמקורם מהתכנית.[23] חברי הכנסת שלמה קרעי מהליכוד ובצלאל סמוטריץ' מימינה איימו בהפרטת התאגיד, וקרעי אף העלה הצעת חוק ברוח זו בוועדת השרים לחקיקה. חבר הכנסת משה ארבל מש"ס וחבר הכנסת סמוטריץ' פנו במכתב ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לפתוח בחקירה נגד התכנית: ”בגין הפרסומים הקשים, הפוגעים ברגשותיהם של מיליונים בישראל, יהודים ושאינם יהודים, דתיים וחילונים... הממומנת על ידי הציבור הישראלי”, בגין עבירה על חוק העונשין בנושא פגיעות ברגשי דת ומסורת, סעיף 173 הקובע עבירה פלילית על המפרסם פרסום או המשמיע במקום ציבורי מילה או קול שיש בהם כדי לפגוע פגיעה גסה באמונה או ברגשות דתיים.

רבנים, בהם הראשון לציון ורבה של ירושלים הרב שלמה משה עמאר[24] והרב אליעזר שמחה וייס[25] פנו לשרי ממשלה בבקשה לפעול להורדת התכנית תוך הבעת זעזוע עמוק על ”רמיסת כבוד עם ישראל לעיני כל חי במעטה של צחוק וליצנות המכסה ומסתיר שנאה אכזרית שגם שונאי ישראל גדולים לא היו מתביישים בה”. רבנים רבים קראו לצאת למחאה נגד שידור התכנית, בהם הרב מאיר מאזוז, הרב צבי ישראל טאו, הרב שלום ארוש, הרב שלמה אבינר, הרב זמיר כהן, הרב חיים רבי, הרב שמואל אליהו, לצד ראשי ישיבות[26] ורבני ערים שונות. חתן פרס ישראל, ראש מכינת עלי, הרב אלי סדן, קרא לסגור את תאגיד השידור או לפטר באופן מיידי את האחראים לתוכנית. גם רבנים מהזרם הליברלי בציונות הדתית פרסמו ביקורת על חציית גבולות הסאטירה, בהם יו"ר ארגון הרבנים בית הלל הרב מאיר נהוראי שקרא להוריד את התכנית.[27]

אישי תקשורת ובידור בהם התסריטאי מני אסייג והמגיש אברי גלעד ביקרו את האופי הפוגעני של התכנית. בין דבריו טען גלעד:

כשאנחנו מגיעים למרחב הציבורי, כמו כאן 11, יש כללים אחרים. לא רק שכלל הציבור מממן את היצירה הזאת, אלא כלל הציבור צורך אותה. גם אם זאת סאטירה נושכת, היא לא יכולה לירוק בפנים.[28]

אישים אחרים, בהם הפרסומאי דודי זילברשלג, הסאטיריקן ידידיה מאיר[29] והרב חגי לונדין, סברו שהבעת מחאה פומבית תזיק יותר בכך שתפרסם את התוכנית ואת תכניה.[30]

בזמן הסערה הציבורית קיבלו כמה משחקני התכנית וצוותה מסרוני נאצה מאנשים פרטיים. בעקבות כך, הגיש תאגיד השידור תלונה במשטרה בגין האיומים שהופנו כלפי השחקנים, ההפקה ומנכ"ל התאגיד.[31] לאחר פרסום הדברים פנה ראש ארגון הידברות הרב זמיר כהן אל הציבור להקפיד שלא לפגוע גם לא מילולית באף אחד מאנשי התכנית.[32]

ב-17 באוגוסט נערכה מול משרדי תאגיד כאן בירושלים עצרת מחאה רבת משתתפים בהם לקחו חלק חברי כנסת ממפלגות הליכוד, יהדות התורה, ימינה, וש"ס, ראשי ישיבות ורבני ערים. בין מארגני העצרת הבולטים נמנה ארגון הידברות ובעצרת השתתפו גם נציגי תנועות נוער דתיות, וארגוני ימין קיצוני בהם ארגון להב"ה ונציגי עוצמה יהודית.[33]

בעת עצרת המחאה התראיין סגן השר לביטחון פנים גדי יברקן ואמר:

אנשים התבלבלו. עלינו לכאן לארץ ישראל מגלות. כשחיינו בגלות כשאמרנו את שמותיהם של הקדושים ומנהיגי עם ישראל, ממשה רבינו ועד כל הגדולים הללו – היינו בוכים מהתרגשות... לבוא ולהפוך את זה דווקא בארץ ישראל, דווקא כשאנחנו מתקבצים בשם חופש הביטוי או חופש האמנות – אני חושב שזה חופש הביזוי... וזו לא מחאה או הפגנה של דתיים או מסורתיים, זה של עם ישראל.[34]

תגובת היוצרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתגובה לביקורת פרסמו יוצרי התוכנית, אסף בייזר ונטלי מרכוס, מכתב בו הם דוחים את הטענה לפגיעה בערכי הדת. לטענתם, הומור עצמי הוא חלק מהמסורת היהודית ואינו מהווה חילול הקודש או ביזוי היהדות. במכתבם חזרו מרכוס ובייזר על המילים ”אנחנו יהודים מאמינים” וטענו כי היהדות והתנ"ך שייכים לכל היהודים, לרבות יהודים חילונים, והם עצמם ”לא פחות יהודים וגם לא יותר יהודים מהרב הראשי”.

אנחנו מאמינים שביקורת חילונית על התנ"ך היא לא ביקורת 'חיצונית' על מורשתו של האחר, אלא חלק מדיאלוג פנימי. סיפורי המקרא שמענו מהורינו עוד לפני שידענו לדבר, את התנ"ך למדנו עשר שנים בבית הספר, את חגי ישראל חגגנו עוד לפני יום הולדתנו הראשון (וכל זאת מבלי להזכיר את 'דמי החבר' ששילמנו בגיל שמונה ימים). גיבורי המקרא הם חלק בסיסי בזהות שלנו, בעצם הגדרתנו, והדיאלוג שאנו מקיימים איתם כיום הוא דיאלוג שלנו עם אבותינו ועם זהותנו.[35]

בעונה 6 של התוכנית הוכנסו מספר התייחסויות לביקורת כלפי התוכנית במערכונים: במערכון ״היהודי היחיד בעיירה״ הוזכרה דמות של אדם שכותב בדיחות על השואה ומותקף על כך שלא היה מעז לכתוב בדיחות נגד האסלאם (שזו אחת הביקורות שהופנו כלפי התוכנית). במערכון ״הכהנים ובן זכאי״ נאמר שהיהדות פתוחהה לביקורת עצמית, ומוזכר שיש מי שגם כותבים בדיחות על התנ״ך.

פרסים ומועמדויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה פרס קטגוריה מועמדות תוצאה
2016 פרסי האקדמיה לטלוויזיה תוכנית סאטירה ומערכונים היהודים באים, עונה 2 מועמדות
2017 פרסי האקדמיה לטלוויזיה תוכנית סאטירה ומערכונים היהודים באים, עונה 3 מועמדות
איפור מיכל אפרתי מועמדות
2020 פרסי האקדמיה לטלוויזיה תוכנית סאטירה ומערכונים היהודים באים מועמדות
תסריט בתוכנית סאטירה, מערכונים ובידור אסף בייזר, נטלי מרכוס, יובל פרידמן, ליאת שביט, משה מלכה, ניר ברגר, רמי פרג, הדר תדמור ואופיר ששון זכייה
עיצוב תלבושות שרונה כהן אלפיה מועמדות
איפור מיכל אפרתי מועמדות
2022 פרסי האקדמיה לטלוויזיה תוכנית סאטירה ומערכונים היהודים באים – עונה 5 זכייה
תסריט בתוכנית בידור, סאטירה ומערכונים אסף בייזר, נטלי מרכוס, ליאת שביט, רמי פרג, משה מלכה, יובל פרידמן, דור מוסקל, רשף שי, מתן בלומנבלט זכייה
ניהול אמנותי דולה אדיר מועמדות
עיצוב התלבושות שרונה כהן אלפיה מועמדות
איפור מיכל אפרתי מועמדות

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות:

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מאיה גדש, ‏"לא הורידו אותנו, לא צנזורה פוליטית": "היהודים באים" יורדת מהמסך, באתר מעריב אונליין, 25 באוגוסט 2024
  2. ^ Netta Schramm, ‏Radical Translation as Transvaluation: From Tsene-Rene to The Jews Are Coming: Three Readings of Korah's Rebellion, PaRDeS : Zeitschrift der Vereinigung für Jüdische Studien = Transformative Translations in Jewish History and Culture, באתר Academia.edu
  3. ^ היהודים באים עונה 4 | שטייניץ - מתוך פרק 4, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:30)
  4. ^ היהודים באים עונה 4 | יוסף בקבר יוסף - פרק 1, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 5:14)
  5. ^ היהודים באים עונה 4 | אמא של פרס - פרק 14, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 2:49)
  6. ^ פתיח היהודים באים באתר SoundCloud
  7. ^ רענן שקד, זה טוב ליהודים?, עמ' 36–44, 7 לילות, ידיעות אחרונות, 31 באוקטובר 2014
  8. ^ אלכסנדר כץ, בדרך לסערה הבאה? צפו בפרומו לעונה השנייה של 'היהודים באים' בערוץ 1, באתר אייס, 4 בפברואר 2016
  9. ^ אלכסנדר כץ, עם פסלון ביד ורייטינג גבוה בערב שישי: עונה שנייה ל'יהודים באים' בערוץ 1, באתר אייס, 16 בפברואר 2015
  10. ^ עידן יוסף, כאן סאטירה: היהודים באים לתאגיד, באתר News1 מחלקה ראשונה, 6 בפברואר 2017
  11. ^ אלכסנדר כץ, התאגיד רכש לשידור את העונה השלישית של 'היהודים באים', באתר אייס, 6 בפברואר 2017
  12. ^ היהודים באים, באתר www.facebook.com
  13. ^ היהודים באים עונה 4 | פרק הבכורה, בעמוד היוטיוב של כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי, ‏4 ביוני 2020
  14. ^ אתר למנויים בלבד אריאל שנבל, ‏"היהודים באים" – סיוט שמרני נפלא, בעיתון מקור ראשון, 10 ביוני 2020
  15. ^ נדב מנוחין‏, האגרוף בבטן הופך את הסאטירה הזו לטובה ביותר על המסך. בפער, באתר וואלה, 7 ביוני 2020
  16. ^ גדי סולומון, "היהודים באים": מכניסה למיקסר וחותכת דק, באתר ישראל היום, 7 ביוני 2020
    אתר למנויים בלבד אריאנה מלמד, "היהודים באים" חזרה, ואין לה אלוהים, באתר הארץ, 6 ביוני 2020
  17. ^ רותי זוארץ, ‏יש תאריך: "היהודים באים" חוזרת למסך" צפו בהצצה לפרק הפתיחה, באתר מעריב אונליין, 30 באפריל 2024
  18. ^ כאן 11, היהודים כותבים! קבלו הצצה ראשונה לשמות חלק מהמערכונים של היהודים באים עונה 6, באתר טוויטר, ‏19 באפריל 2023
  19. ^ ערוץ 1 מציג: יגאל עמיר מקפץ ושר "אני רוצח ימני", באתר ‏מאקו‏, 15 בספטמבר 2013
  20. ^ לילה אודינייב, ‏ערוץ 1 מציג: יגאל עמיר מקפץ ושר "אני רוצח ימני", באתר ‏מאקו‏, 15 בספטמבר 2013
  21. ^ גילי איזיקוביץ, תוכנית הסאטירה "היהודים באים" אושרה לשידור, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2014
  22. ^ לי-אור אברבך, ‏ערוץ 1 צינזר מערכונים בתוכנית "היהודים באים", באתר גלובס, 14 בספטמבר 2014
    הרפרודוקציה של תצלום הצנחנים בכותל המערבי שודרה במסגרת שיר הסיום של הסדרה.
  23. ^ איתי שטרן, מערכונים של "היהודים באים" הוסרו מתוכנית לימודי התנ"ך של משרד החינוך, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2020
  24. ^ ישי כהן, ‏הראשון לציון נגד התאגיד: מזועזע, שנאה אכזרית, באתר כיכר השבת, 16 באוגוסט 2020
  25. ^ חבר מועצת הרבנות נגד התכנית 'היהודים באים', באתר "סרוגים", 28 ביולי 2020
  26. ^ מכתב וכרוז גילוי דעת של רבני ערים וראשי ישיבות, יאיר שרקי, 16 באוגוסט 2020 ברשת הטוויטר.
  27. ^ הרב מאיר נהוראי, ‏יש גבול לסאטירה, על "היהודים באים", באתר כיפה, 17 באוגוסט 2020
  28. ^ היהודים, אברי גלעד, 30 ביולי 2020 בעיתון ישראל היום.
  29. ^ ידידיה מאירברית המאמינים: מדוע התרגשתי מההפגנה המיותרת נגד התאגיד?, באתר חרדים10, 20 באוגוסט 2020
  30. ^ הרב חגי לונדין, ‏למה לא הצטרפתי למחאה נגד היהודים באים, באתר "סרוגים", 17 באוגוסט 2020
  31. ^ אתר למנויים בלבד איתי שטרן, שחקני "היהודים באים" והתאגיד הגישו תלונה למשטרה בשל איומים, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2020
  32. ^ הרב זמיר כהן, אנחנו יהודים. לא לאלימות - כן למחאה!, באתר הידברות, 11 באוגוסט 2020
  33. ^ ישי בן-דוד, אלפים בהפגנה נגד 'היהודים באים' של התאגיד, באתר ערוץ 20, 17 באוגוסט 2020
  34. ^ ישי בן-דוד, סגן השר לבטחון פנים גדי יברקן: ההצעה של ניסנקורן מנותקת מהמציאות, באתר ערוץ 20, 17 באוגוסט 2020(הקישור אינו פעיל, 26.3.2022)
  35. ^ יוצר "היהודים באים": אנחנו יהודים מאמינים, באתר כיפה, 18 באוגוסט 2020
    יוצרי 'היהודים באים' מגיבים לראשונה: "לא פחות יהודים מהרב הראשי", אתר ice


הקודם:
2013: מצב האומה
פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה - תוכנית הבידור הטובה ביותר
2014: היהודים באים
הבא:
2015: היום בלילה עם גורי אלפי
הקודם:
2017–2021: ארץ נהדרת
פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה – תוכנית סאטירה ומערכונים
2022: היהודים באים
הבא:
2023: ארץ נהדרת