החלטה 67/19 של העצרת הכללית של האו"ם

 החלטה 67/19 של העצרת הכללית של האו"ם

התפלגות הצבעת המדינות השונות:      בעד      נגד      נמנעים      נעדרו מההצבעה
תאריך	29 בנובמבר 2012
ישיבה מספר	המליאה ה-44
קוד	A/RES/67/19 (מסמך)
נושא	הסטטוס של הרשות הפלסטינית באו"ם
סיכום הצבעה	138 הצביעו בעד 9 הצביעו נגד 41 נמנעו 5 נעדרו
תוצאה	הרשות הפלסטינית קיבלה סטטוס של מדינה משקיפה באו"ם שאינה חברה.

נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס נואם בעצרת הכללית של האומות המאוחדות לאחר קבלת ההחלטה

החלטה 67/19 של העצרת הכללית של האומות המאוחדות היא החלטה לשדרוג מעמדה של הרשות הפלסטינית באו"ם – מישות משקיפה שאינה מדינה, למדינה משקיפה שאינה חברה. ההחלטה אושרה בעצרת הכללית ה-67, שנערכה ב-29 בנובמבר 2012 – יום השנה ה-65 לאישור תוכנית החלוקה של ארץ ישראל המנדטורית לשתי מדינות לשני עמים (החלטה 181 משנת 1947).

רקע

החלטה 3237 של העצרת הכללית אושרה ב-22 בנובמבר 1974, ואיפשרה לארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) להשתתף כישות משקיפה שאינה מדינה בכינוסי העצרת הכללית ובגופים אחרים של האו"ם. החלטה 43/177 של העצרת הכללית אושרה ב-15 בדצמבר 1988, והכירה בהכרזת העצמאות הפלסטינית שנערכה במועצה הלאומית הפלסטינית ב-15 בנובמבר 1988.

בשנת 2011 ניסה נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס להוביל מהלך של קבלת הרשות כמדינה חברה באו"ם, אך במועצת הביטחון המהלך זכה לתמיכה של שמונה מדינות בלבד מתוך 15, וארצות הברית הודיעה שתטיל וטו על הצעה כזו. ב-31 באוקטובר 2011 קיבל ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם (אונסק"ו) את הרשות הפלסטינית כמדינה חברה בארגון.

תוכן ההחלטה

עיקרה של ההחלטה, הוא שדרוג מעמדה של המשלחת הפלסטינית באו"ם - מישות משקיפה שאינה מדינה - למדינה משקיפה שאינה חברה. הוועד הפועל של אש"ף, בהתאם להחלטות של המועצה הלאומית הפלסטינית, מוכר כממשלה של המדינה הפלסטינית.

ההחלטה גם "מאשרת את נחישותה לתרום...להשגת הסדרה בדרכי שלום...המסיימת את הכיבוש שהחל ב-1967 והממלאת את חזון שתי המדינות: ...מדינת פלסטין החיה לצד מדינת ישראל על בסיס גבולות טרום-1967" (עמ' 3 סעיף 4). ואולם, ההחלטה אינה מציינת - לאיזו ריבונות יעבור אותו שטח כבוש - אשר לפני 1967 לא היה בשליטה ישראלית ואף לא בשליטה פלסטינית (אלא למשל בשליטה ירדנית או סורית), תוך שההחלטה מותירה למעשה את סוגיית ה"גבולות" (שבין פלסטין לבין ישראל) - ככזו שתיפתר במסגרת "משא ומתן" (עמ' 4 סעיף 5).

עוד קודם לכן, פותחת ההחלטה באשרור החלטות קודמות רבות של האו"ם - הדנות בסוגיית הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בין השאר, היא גם מאשררת (עמ' 1,2,3) כמה החלטות קודמות של האו"ם המזכירות את "השטח הפלסטיני הכבוש מאז 1967". היא אמנם אינה מגדירה את עצם גבולותיו - של שטח זה - מתוך כלל השטחים הכבושים על ידי ישראל מאז 1967 (והכוללים כיום את רמת הגולן מזרח ירושלים וחבלי יהודה ושומרון); ואולם, ההחלטה טורחת לצטט מתוך החלטות קודמות של האו"ם - את "מזרח ירושלים" - ככלולה ב"שטח הפלסטיני הכבוש" (עמ' 1,2).

בין סעיפי ההחלטה:

• אשרור "זכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית ולעצמאות - במדינת פלסטין שלו, על השטח הפלסטיני הכבוש מאז 1967".
• שדרוג המעמד הרשמי והכרה באש"ף כנציגם הבלעדי של הפלסטינים באו"ם.
• הבעת תקווה שמועצת הביטחון תאשר את קבלתה של המדינה הפלסטינית כחברה מלאה באו"ם.
• הדגשת המחויבות להשגת הסכם שלום במזרח התיכון, שיסיים את הכיבוש שהחל בשנת 1967 ומגשים את חזון שתי המדינות - מדינה פלסטינית עצמאית ודמוקרטית לצד מדינת ישראל, תוך שמירה על שלום וביטחון, על בסיס גבולות טרום 1967.
• הבעת הצורך הדחוף בחידוש ובהאצת המשא ומתן לשלום בין ישראל והפלסטינים - בהתאם להחלטות קודמות של האו"ם, ועידת מדריד, עקרון שטחים תמורת שלום, יוזמת השלום הערבית ומפת הדרכים של הקוורטט לפתרון שתי המדינות, לרבות פתרון מוסכם לסוגיות הליבה - בעיית הפליטים הפלסטינים, ירושלים, התנחלויות, גבולות, ביטחון ומים.
• קריאה למדינות ולגופי האו"ם לסייע בהגשמה מהירה של זכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית, עצמאות וחירות.
• פנייה למזכ"ל האו"ם לפעול ליישום ההחלטה, ולדווח לעצרת הכללית בתוך שלושה חודשים על ההתקדמות בנושא.

תוצאות ההצבעה

הצבעה	מדינות
בעד (138)	אוגנדה, אוזבקיסטן, אוסטריה, אורוגוואי, אזרבייג'ן, איחוד האמירויות הערביות, איטליה, איי סיישל, איי שלמה, אינדונזיה, איסלנד, איראן, אירלנד, אל סלוודור, אלג'יריה, אנגולה, אנטיגואה וברבודה, אפגניסטן, אקוודור, ארגנטינה, אריתריאה, ארמניה, אתיופיה, בהוטן, בוטסואנה, בוליביה, בורונדי, בורקינה פאסו, בחריין, בלארוס, בלגיה, בליז, בנגלדש, בנין, ברוניי, ברזיל, גאורגיה, גאנה, גבון, גיאנה, ג'יבוטי, גינאה, גינאה ביסאו, גמביה, ג'מייקה, גרנדה, דומיניקה, דנמרק, דרום אפריקה, דרום סודאן, הודו, הונדורס, הרפובליקה הדומיניקנית, הרפובליקה המרכז-אפריקאית, וייטנאם, ונצואלה, זמביה, זימבבואה, חוף השנהב, טג'יקיסטן, טובאלו, טורקיה, טורקמניסטן, טנזניה, טרינידד וטובאגו, יוון, יפן, ירדן, כווית, כף ורדה, לאוס, לבנון, לוב, לוקסמבורג, ליכטנשטיין, לסוטו, מאוריטניה, מאוריציוס, מאלי, מוזמביק, מזרח טימור, מיאנמר, האיים המלדיביים, מלזיה, מלטה, מצרים, מקסיקו, מרוקו, נורווגיה, ניגריה, ניו זילנד, ניז'ר, ניקרגואה, נמיביה, נפאל, סאו טומה ופרינסיפה, סודאן, סווזילנד, סומליה, סוריה, סורינאם, סיירה לאון, הרפובליקה העממית של סין, סנגל, סנט וינסנט והגרנדינים, סנט לוסיה, סנט קיטס ונוויס, ספרד, סרביה, סרי לנקה, עומאן, עיראק, ערב הסעודית, פורטוגל, הפיליפינים, פינלנד, פקיסטן, פרו, צ'אד, צ'ילה, צרפת, קובה, קומורו, קוסטה ריקה, קוריאה הצפונית, קזחסטן, קטר, קירגיזסטן, קיריבטי, קמבודיה, קניה, קפריסין, רוסיה, שוודיה, שווייץ, תאילנד, תוניסיה, תימן
נגד (9)	איי מרשל, ארצות הברית, ישראל, מיקרונזיה, נאורו, פלאו, פנמה, צ'כיה, קנדה
נמנעו (41)	אוסטרליה, איי הבהאמה, אלבניה, אנדורה, אסטוניה, בוסניה והרצגובינה, בולגריה, ברבדוס, בריטניה, גואטמלה, גרמניה, האיטי, הולנד, הונגריה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ונואטו, טוגו, טונגה, לטביה, ליטא, מולדובה, מונקו, מונטנגרו, מונגוליה, מלאווי, מקדוניה, סינגפור, סלובניה, סלובקיה, סמואה, סן מרינו, פולין, פיג'י, פפואה גינאה החדשה, פרגוואי, קולומביה, קוריאה הדרומית, קמרון, קרואטיה, רואנדה, רומניה
נעדרו מההצבעה (5)	אוקראינה, ליבריה, מדגסקר, גינאה המשוונית, קיריבטי

ראו גם

• יחסי האו"ם–ישראל
• הסכסוך הישראלי-פלסטיני

קישורים חיצוניים

• מסמך ההחלטה (באתר הרשמי של האו"ם).
• יצחק בן-חורין, וושינגטון, האו"ם אישר ברוב עצום: פלסטין - מדינה משקיפה, באתר ynet, 30 בנובמבר 2012