הונגריה במשחקים האולימפיים
 | ||||||
 | ||||||
| המשלחת ההונגרית בטקס הפתיחה של אולימפיאדת סטוקהולם (1912) | ||||||
| הוועד האולימפי הלאומי | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| קוד ייצוג | HUN | |||||
| שם | הוועד האולימפי ההונגרי | |||||
| מדליות קיץ | ||||||
| ||||||
| מדליות חורף | ||||||
| ||||||
| השתתפות במשחקי הקיץ (באפור: לא השתתפה) | ||||||
| 1896 • 1900 • 1904 • 1908 • 1912 • 1920 • 1924 • 1928 • 1932 • 1936 • 1948 • 1952 • 1956 • 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1996 • 2000 • 2004 • 2008 • 2012 • 2016 • 2020 • 2024 | ||||||
| השתתפות במשחקי החורף (באפור: לא השתתפה) | ||||||
| 1924 • 1928 • 1932 • 1936 • 1948 • 1952 • 1956 • 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1994 • 1998 • 2002 • 2006 • 2010 • 2014 • 2018 • 2022 | ||||||
הונגריה השתתפה לראשונה במשחקים האולימפיים באולימפיאדה הראשונה שנערכה בעת החדשה, אולימפיאדת אתונה (1896). באותה העת הייתה חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, אך ברישומי הוועד האולימפי הבינלאומי נרשמו הישגי הספורטאים ההונגרים בנפרד מהישגיהם של עמיתיהם האוסטרים, והם יוחסו בדיעבד להונגריה. במלחמת העולם הראשונה נפרדו אוסטריה והונגריה למדינות עצמאיות, ושתיהן לא הורשו להשתתף באולימפיאדה הראשונה שנערכה לאחר מכן, אולימפיאדת אנטוורפן (1920). באולימפיאדת פריז (1924) השתתפה הונגריה לראשונה כמדינה עצמאית. מאז, נעדרה מהמשחקים רק פעם אחת, כשהשתתפה בחרם של מדינות הגוש המזרחי על אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984).
לאורך השנים צברו הספורטאים ההונגרים 511 מדליות, מהן 181 מדליות זהב. הישג זה מקנה להונגריה את המקום השמיני בטבלת המדליות של כל הזמנים, הגבוה ביותר מבין המדינות שלא אירחו את המשחקים. הענפים בהם בלטו ההונגרים במיוחד הם סיף (87 מדליות, מהן 56 מדליות זהב; מקום שלישי בכל הזמנים, אחרי איטליה וצרפת), שחייה (73 מדליות, מהן 28 מדליות זהב; מקום רביעי בכל הזמנים, אחרי ארצות הברית, אוסטרליה וגרמניה המזרחית) וקאנו/קיאק (80 מדליות, מהן 25 מדליות זהב; מקום שלישי בכל הזמנים, אחרי גרמניה וברית המועצות). בשני ענפים מוליכה הונגריה את טבלאות המדליות: קרב חמש מודרני (23 מדליות, מהן 9 מדליות זהב) וכדורמים (15 מדליות, מהן 9 מדליות זהב). גם נבחרות הגברים בכדורגל לדורותיהן הגיעו להישגים הגבוהים ביותר (5 מדליות, מהן 3 מדליות זהב)
באולימפיאדות החורף משתתפת הונגריה מאז היווסדן, באולימפיאדת שאמוני (1924). הישגיה במשחקים אלה צנועים יותר, ועד כה זכו הספורטאים ההונגרים בעשר מדליות, ארבע מדליות בהחלקה מהירה במסלול קצר ושש מדליות בהחלקה אומנותית.
הונגריה לא אירחה מעולם את המשחקים. בודפשט נבחרה אמנם לארח את המשחקים של 1920, לאחר שהועדפה על פניהן של אמסטרדם וליון, אך לאחר מלחמת העולם הראשונה לא הורשו מעצמות המרכז, ובהן הונגריה, להשתתף במשחקים, לא כל שכן לארח אותם, והמשחקים התקיימו באנטוורפן. בהמשך הגישה את מועמדותה לאירוח המשחקים ב-1944, והפסידה ללונדון, אך המשחקים לא נערכו בסופו של דבר, בשל מלחמת העולם השנייה. היא הגישה את מועמדותה בשלישית לאירוח המשחקים של 1960, ודורגה במקום הרביעי, אחרי רומא, לוזאן ודטרויט.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אולימפיאדת אתונה (1896)
[עריכת קוד מקור | עריכה]באולימפיאדת אתונה השתתפו שבעה ספורטאים הונגרים, חמישה מהם זכו במדליות, והונגריה דורגה במקום השישי בטבלת המדליות. השחיין היהודי אלפרד האיוש היה לאלוף האולימפי הראשון במשחה ל-100 מטר חופשי, וניצח גם במשחה ל-1200 מטר חופשי. שני המשחים נערכו בים הפתוח ובאותו היום. נאנדור דאני זכה במדליית כסף בריצת 800 מטר, ושלושה הונגרים זכו במדליות ארד: מומצ'ילו טאפאוויצה בטניס, ג'ולה קלנר במרתון ואלאיוס סוקויי בריצת 100 מטר. סוקויי גם סיים במקום הרביעי בקפיצה משולשת.
אולימפיאדת פריז (1900)
[עריכת קוד מקור | עריכה]באולימפיאדת פריז (1900) זכו ההונגרים בחמש מדליות. רודולף באואר זכה במדליית הזהב בזריקת דיסקוס. השחיין זולטאן הלמיי זכה בשלוש מדליות: מדליית כסף במשחה ל-200 מטר חופשי, מדליית כסף במשחה ל-4000 מטר חופשי ומדליית ארד במשחה ל-1000 מטר חופשי. במדליה החמישית זכה הקופץ לגובה לאיוש גנצי, שזכה במדליית ארד. ספורטאים בולטים נוספים במשלחת ההונגרית כוללים את יאקאב קאוזר (מקום רביעי בקפיצה במוט), רז'ה קרטייר (מקום רביעי בהדיפת כדור ברזל ומקום חמישי בזריקת דיסקוס) ואמון ריטר פון גרגוריך (מקום רביעי בסיף).
אולימפיאדת סנט לואיס (1904)
[עריכת קוד מקור | עריכה]באולימפיאדת סנט לואיס (1904) השתתפו ארבעה ספורטאים הונגרים בלבד. שניים מהם חלקו בארבע מדליות, הישג שהספיק כדי להקנות להונגריה את המקום החמישי בטבלת המדליות, אחרי ארצות הברית, גרמניה, קובה וקנדה. הספורטאי הבולט במשלחת היה זולטאן הלמיי, שניצח במשחים ל-50 ול-100 יארד בסגנון חופשי. שחיין הונגרי נוסף, גזה קיש, זכה במדליית כסף במשחה למייל בסגנון חופשי, ובמדליית ארד במשחה ל-880 יארד בסגנון חופשי. לאיוש גנצי סיים במקום הרביעי בקפיצה לגובה.
אולימפיאדת לונדון (1908)
[עריכת קוד מקור | עריכה]באולימפיאדת לונדון (1908) השתתף מספר שיא של 63 ספורטאים הונגרים. הם זכו ב-9 מדליות, מהן 3 מדליות זהב, ודורגו במקום השישי בטבלת המדליות. הסייף היהודי ינה פוקס זכה בשתי מדליות זהב בתחרות בחרב אישי, ובזכייה הקבוצתית במדליית הזהב בחרב. סייף נוסף, בלה זולאווסקי, זכה במדליית הכסף. במדליית הזהב השלישית זכה המתאבק ריכרד וייס. זולטאן הלמאי זכה במדליית הכסף במשחה ל-100 מטר חופשי, והיה שותף לזכייתה של נבחרת השליחים ל-200X4 מטרים חופשי במדליית הכסף. אישטוואן סומודי זכה במדליית כסף בקפיצה לגובה, היהודי קארוי לוויצקי זכה במדליית ארד בחתירה והנבחרת שהתחרתה במרוץ שליחים ל-1600 מטר זכתה אף היא במדליית ארד.
אולימפיאדת סטוקהולם (1912)
[עריכת קוד מקור | עריכה]באולימפיאדת סטוקהולם (1912) המשיך מספר הספורטאים ההונגרים לעלות, והגיע ל-119. הם זכו ב-8 מדליות, בהן 3 מדליות זהב, ודורגו במקום התשיעי בטבלת המדליות. הסייף ינה פוקס שב וזכה בשתי מדליות זהב, בתחרות בחרב אישי. פוקס היה שותף לזכייתה של הנבחרת במדליית הזהב בתחרות בחרב, ואף שני המדורגים אחריו היו הונגרים - בלה בקשי וארווין מסארוש. הקלע שאנדור פרוקופ זכה במדליית זהב בירי מ-300 מטר מ-3 מצבים, נבחרת ההתעמלות זכתה במדליית כסף, מור קוצאן זכה במדליית ארד בהטלת כידון והמתאבק בלה וארגה הגיע להישג דומה. נבחרת הכדורגל הובסה בשלב רבע הגמר בידי נבחרת בריטניה בתוצאה 0-7, אך בבית הניחומים גברה על נבחרותיהן של גרמניה ואוסטריה, ודורגה במקום החמישי.
אולימפיאדת פריז (1924)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהופעתה הראשונה של הונגריה במשחקים האולימפיים כמדינה עצמאית, נפרדת מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, צברו ההונגרים 9 מדליות, בהן 2 מדליות זהב. הענף הבולט ביותר היה הסיף. שאנדור פושטה זכה במדליית זהב בחרב, היה שותף לזכיות הקבוצתיות במדליית כסף בחרב ובמדליית ארד ברומח. יאנוש גראי, שהיה שותף לזכייה הקבוצתית בחרב, זכה גם במדליית ארד בטורניר האישי בענף זה. הקלע ג'ולה האלאשי זכה במדליית זהב, אלמר שומפאי זכה במדליית כסף בקרב חמש, המתאבק לאיוש קרסטש זכה אף הוא במדליית כסף, ועמיתו ריימונד באדו זכה במדליית ארד. במדליה האחרונה, מדליית ארד, זכה השחיין קארוי בארטה במשחה ל-100 מטר גב.
אולימפיאדת אמסטרדם (1928)
[עריכת קוד מקור | עריכה]באולימפיאדת אמסטרדם (1928) השתתפו 109 ספורטאים הונגרים. הם זכו ב-9 מדליות, בהן 4 מדליות זהב, ודורגו במקום התשיעי בטבלת המדליות. הסייף אדן ויטז טרסטיאנסקי זכה במדליית הזהב בדגם החרב. סגנו במקצה זה היה היהודי אטילה פטשאואר, ושניהם היו שותפים לזכייה במדליית הזהב בתחרות הקבוצתית. המתאבק לאיוש קרסטש שיפר את הישגו מפריז וזכה במדליית זהב. במדליית הזהב הרביעית זכה המתאגרף אנטאל קוצ'יש. במדליות כסף זכו המתאבק לאסלו פאפ, מטיל הכידון בלה ספש והשחיין אישטוואן באראני (במשחה ל-100 מטר חופשי). נבחרת הכדורמים העפילה לראשונה בתולדותיה למשחק הגמר, לאחר שגברה על נבחרת צרפת, אך הפסידה לגרמניה והסתפקה במדליית הכסף.
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1932)
[עריכת קוד מקור | עריכה]באולימפיאדת לוס אנג'לס (1932) השתתפו רק 58 ספורטאים הונגרים, אך הם הגיעו להישג שיא של 15 מדליות, בהן 6 מדליות זהב, ודורגו במקום השישי בטבלת המדליות.
הספורטאי הבולט במשלחת היה המתעמל אישטוואן פלה. פלה זכה במדליות זהב בתרגילי הקרקע וסוס הסמוכות ובמדליות כסף בתרגיל המקבילים ובקרב-רב. הסייף ג'רג' פילר זכה במדליית זהב בחרב, ובן ארצו אנדרה קאבוש זכה בארד בתחרות זו. שניהם היו שותפים לזכייה הקבוצתית השנייה ברציפות בתואר האולימפי בחרב. הסייפת ארנה בוגאטי בוגן, שזכתה במדליית ארד ברומח, הייתה לאישה ההונגרייה הראשונה שזוכה במדליה אולימפית. ביתר המדליות זכו המתאגרף אישטוואן אנקש (זהב), המתאבקים אדן זומבורי (כסף), קארוי קרפטי (כסף) ויוז'ף טונוגי (ארד), הקלע זולטאן שוש הרדצקי (ארד) ונבחרת השחיינים ל-200X4 מטרים בסגנון חופשי (ארד).
נבחרת הכדורמים זכתה לראשונה בתולדותיה בתואר האולימפי. בטורניר השתתפו 5 נבחרות שהתחרו זו מול זו, והונגריה גברה על שלוש יריבותיה, ארצות הברית, גרמניה ויפן. הנבחרת הרביעית, נבחרת ברזיל, הודחה מהמשחקים עוד לפני שהמשחק בין שתי הנבחרות אמור היה להתקיים, לאחר ששחקניה קיללו את השופטים במשחקה מול גרמניה.
אולימפיאדת ברלין (1936)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
באולימפיאדת ברלין (1936) השתפרו הישגי המשלחת ההונגרית עוד יותר. הספורטאים ההונגרים זכו ב-16 מדליות, מהן 10 מדליות זהב, ודורגו במקום השלישי בטבלת המדליות, אחרי גרמניה וארצות הברית.
הענפים המצליחים ביותר היו ההיאבקות והסיף, שבכל אחד מהם הושגו 4 מדליות, בהן 3 מדליות זהב. אנדרה קאבוש שיפר את הישגו מלוס אנג'לס, וזכה במדליית הזהב בחרב. הוא גם היה שותף לזכייה הקבוצתית השלישית ברציפות בתואר האולימפי בחרב. שותפו לנבחרת, אלדר גרביץ' זכה במדליית ארד. במדליית הזהב השלישית בענף הסיף זכתה אילונה אלק היהודיה, ברומח. המתאבקים זוכי מדליות הזהב היו מרטון לרינץ וכן אדן זומבורי וקארוי קרפטי, זוכי מדליות הכסף בלוס אנג'לס. יוז'ף פלוטאש זכה במדליית ארד.
השחיין פרנץ צ'יק זכה במדליית הזהב במשחה ל-100 מטר חופשי, והיה שותף לזכייתה של נבחרת השליחים במדליית הארד במשחה ל-200X4 מטרים. היהודייה איבויה צ'אק זכתה במדליית זהב בקפיצה לגובה והייתה לספורטאית האישה הראשונה שזוכה במדליית זהב אולימפית עבור הונגריה. מיד לאחר ניצחונה של צ'אק הגיעה גם הידיעה שבבריכת השחייה ניצח צ'יק, האוהדים ההונגרים לא ידעו את נפשם מרוב שמחה ופרצו בקריאות צ'יק צ'אק, צ'יק צ'אק וכל הקהל הצטרף אליהם.
במדליית זהב זכה המתאגרף אימרה הראנגי. הקלע ראלף ברז'ני זכה במדליית כסף, הרוכב יוז'ף פון פלאטי זכה במדליית ארד בקפיצות ראווה ונבחרת הנשים בהתעמלות זכתה במדליית ארד בתחרות הקבוצתית.
נבחרת הכדורמים זכתה בתואר האולימפי בפעם השנייה ברציפות, לאחר שצברה מספר נקודות זה לשל נבחרת גרמניה בבית הגמר, אך בהפרש שערים טוב יותר. אוליבר הלאשי זכה עם הנבחרת במדליה השנייה. נבחרת הכדוריד העפילה אף היא לבית הגמר, אך סיימה בו במקום הרביעי והאחרון.
אולימפיאדת לונדון (1948)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
גם באולימפיאדת לונדון (1948) המשיכו הישגי המשלחת ההונגרית להשתפר. 128 הספורטאים ההונגרים זכו ב-27 מדליות, מהן 10 מדליות זהב, והמשלחת דורגה במקום הרביעי בטבלת המדליות, אחרי ארצות הברית, שוודיה וצרפת.
הענפים בהם בלטו ההונגרים במשחקים אלה היו הסיף וההתעמלות. אילונה אלק זכתה במדליית זהב שנייה ברציפות ברומח, 12 שנים לאחר שעשתה זאת לראשונה. אלדר גרביץ', שזכה בארד בחרב בברלין, זכה אף הוא במדליית זהב. הוא גם היה שותף לזכייה הרביעית ברציפות של נבחרת החרב ההונגרית בתואר האולימפי. חברו לנבחרת, פאל קובאץ', זכה במדליית ארד בחרב, ואילו לאיוש מסלאי הגיע להישג דומה ברומח. המתעמלים זכו בשש מדליות: בתרגיל הקרקע זכה פרנץ פטקי במדליית הזהב ויאנוש מוג'ורשי קלנץ' במדליית הכסף. שניהם חלקו את מדליית הארד בתרגיל על סוס הקפיצות עם הצ'כוסלובקי לאו סוטורניק, וגם היו שותפים לזכייתה של הנבחרת ההונגרית במדליית הארד בתחרות הקבוצתית. נבחרת הנשים זכתה במדליית הכסף בתחרות המקבילה.
באתלטיקה בלטו אימרה נמט שניצח ביידוי פטיש ואולגה גיארמטי, שניצחה בקפיצה לרוחק. יוז'ף וארסגי זכה במדליית ארד בהטלת כידון. שני מתאגרפים זכו במדליות זהב, לאסלו פאפ וטיבור צ'יק. קארוי טקאץ', שאיבד את ידו הימנית בהתפוצצות רימון ב-1938, זכה במדליית זהב בקליעה. גם המתאבק ג'ולה בוביש זכה במדליות זהב. מתאבק נוסף, מיקלוש סילבאשי, זכה במדליית כסף, ופרנץ טוט וקארוי פרנץ זכו במדליות ארד. השחיין גזה קאדאש זכה במדליית ארד במשחה ל-100 מטר חופשי וג'רג' מיטרו הגיע להישג דומה במשחה ל-1500 מטר חופשי. שניהם היו שותפים לזכייתה של נבחרת השליחים ההונגרית במדליית כסף, במשחה ל-200X4 מטר חופשי. שחיינית נוספת, אווה נובק ז'ראר, זכתה במדליית ארד במשחה ל-200 מטר חזה. החותרים במקצה הזוגות עם הגאים זכו אף הם במדליית ארד. נבחרת הכדורמים זכתה במדליית הכסף, לאחר שדורגה במקום השני בבית הגמר (אחרי איטליה).
דיולה בוביש זכה במדליית זהב בהאבקות.
אולימפיאדת הלסינקי (1952)
[עריכת קוד מקור | עריכה]אולימפיאדת הלסינקי (1952) הייתה המוצלחת בתולדות המשלחות ההונגריות למשחקים האולימפיים. המשלחת צברה 42 מדליות, בהן 16 מדליות זהב, והונגריה דורגה במקום השלישי בטבלת המדליות, אחרי ארצות הברית וברית המועצות. הענפים הבולטים ביותר היו השחייה (7 מדליות, מהן 4 מדליות זהב), ההתעמלות (8 מדליות, מהן 2 מדליות זהב) והסיף (6 מדליות, מהן 2 מדליות זהב).
השחייניות ההונגריות זכו ב-4 מתוך 5 מדליות הזהב האפשריות. ולריה ג'נגה קבעה שיא אולימפי חדש במשחה ל-400 מטר חופשי (5:12.1 דקות) ואווה סקיי עשתה זאת במשחה ל-200 מטר חזה (2:51.7 דקות). בשני משחים אלה זכתה במדליית הכסף אווה נובאק. במשחה ל-100 מטר חופשי ניצחה קטלין סוקה, ובמדליית הארד זכתה יודית תמש. סוקה, תמש, נובאק ואחותה הבכורה אילונה קבעו שיא עולם חדש במשחה ל-100X4 מטר חופשי (4:24.4 דקות), בדרכן לזכייה במדליית זהב.
באולם ההתעמלות הגיעו למרבית ההישגים של המשלחת ההונגרית שתי מתעמלות - מרגיט קורונדי ואגנס קלטי. קורונדי זכתה במדליית זהב בתרגיל המקבילים, ובמדליות ארד בקרב-רב ובתרגילי הקורה והקרקע. קלטי זכתה במדליית זהב בתרגיל הקרקע ובמדליית ארד בתרגיל המקבילים. שתיהן היו שותפות לזכייה במדליית כסף בתחרות הקבוצתית ובמדליית ארד בתרגיל הקבוצתי עם מתקן נייד (הדומה במהותו לתרגילי ההתעמלות האומנותית של ימינו.
נבחרת הסיף זכתה בפעם החמישית ברציפות בתואר האולימפי בחרב. שלושה מחברי הנבחרת זכו בשלוש המדליות בתחרות החרב ליחידים - פאל קובאץ', אלדר גרביץ' וטיבור ברצלי. גרביץ' וברצ'לי היו שותפים גם לזכייה הקבוצתית במדליית הארד ברומח. לאסלו רייצ'אני זכה במדליית זהב בפעם השלישית. בין הנשים בלטה אילונה אלק בת ה-45, שזכתה במדליית כסף ברומח.
ארבעה מתאבקים הונגרים זכו במדליות: מיקלוש סילבאשי ואימרה הודוש זכו במדליית זהב, אימרה פוליאק במדליית כסף, וג'רג' גוריץ' במדליית ארד. בקרב חמש מודרני זכתה שלישיית ההונגרים גאבור בנדק, אלאדאר קובאצ'י ואישטוואן סונדי בתואר אולימפי ראשון. במקצה היחידים זכה בנדק במדליית הכסף וסונדי במדליית הארד. הקלע קארוי טקאץ' שמר על תוארו בירי מאקדח מ-25 מ', וסגנו היה סילארד קון. הונגרי נוסף, אמברוש באלוג, זכה במדליית ארד בירי מאקדח מ-50 מ'. מיידה הפטיש יוז'ף צ'רמאק זכה במדליית זהב, והאלוף האולימפי היוצא אימרה נמט הסתפק במדליית ארד. אדן פלדשי זכה במדליית ארד בקפיצה לרוחק ואנטאל רוקה עשה זאת בהליכה ל-50 ק"מ. נבחרת השליחים ל-100X4 מ' זכתה אף היא במדליית ארד. המתאגרף לאסלו פאפ זכה במדליית זהב שנייה ברציפות. מדליות ראשונות הושגו בענפי הקאנו והקיאקים: יאנוש פארטי זכה במדליית כסף במקצה הקאנו ל-1000 מטר, וגאבור נובאק עשה זאת במקצה ל-10,000 מטר. פרנץ ורגה ויוז'ף גורוביץ זכו במדליית ארד במקצה הזוגות בקיאק ל-10,000 מטר.
שתי נבחרות הונגריות זכו בתואר האולימפי בענפי הכדור. נבחרת הכדורמים זכתה בתואר השלישי בתולדותיה, לאחר שסיימה את משחקיה בבית הגמר עם מספר נקודות זהה לזה של יוגוסלביה, אך עם הפרש שערים עדיף. נבחרת הכדורגל, הידועה כ"נבחרת הזהב", בכיכובו של פרנץ פושקאש, זכתה אף היא במדליית זהב, לאחר שבחצי הגמר הביסה את נבחרת שוודיה 0-6, ובמשחק הגמר גברה על נבחרת יוגוסלביה 0-2.
אולימפיאדת מלבורן (1956)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – משחק ה"דם במים"
אולימפיאדת מלבורן (1956) נערכה בצל הפלישה הסובייטית להונגריה, שהביאה לדיכויו של המרד ההונגרי. שלוש מדינות בחרו להחרים את המשחקים כמחאה על כך - הולנד, ספרד ושווייץ. הונגריה עצמה נטלה חלק במשחקים, ותחת הרושם של העימות הצבאי בינה לבין ברית המועצות, נערך גם משחק כדורמים בין נבחרות שתי המדינות, שהפך לאלים במיוחד. המשחק זכה לכינוי "משחק הדם במים", לאחר שכוכב נבחרת הונגריה ארווין זאדור יצא מהבריכה כשהוא מדמם בעקבות אגרוף שקיבל מוולנטין פרוקופייב. בדקות הסיום נאלצה המשטרה המקומית לפנות את הקהל המשולהב, מחשש לתגרה המונית. הונגריה ניצחה במשחק 0-4, ולאחר שבמשחק הבא גברה גם על נבחרת יוגוסלביה, זכתה בתואר האולימפי בפעם השנייה ברציפות, והרביעית בסך הכול.
בנוסף למשחק ה"דם במים", הגיעו הספורטאים ההונגרים להישגים רבים בענפים אחרים. הם זכו במשחקים אלה ב-26 מדליות, מהן 9 מדליות זהב, ודורגו במקום הרביעי בטבלת המדליות, אחרי ברית המועצות, ארצות הברית ואוסטרליה.
המתעמלות ההונגריות זכו ב-7 מדליות, בהן 4 מדליות זהב. אגנס קלטי זכתה במדליות זהב בתרגילי הקורה והמקבילים, בתרגיל הקרקע חלקה את מדליית הזהב עם לריסה לטינינה, ובקרב-רב זכתה במדליית הכסף. בנוסף הייתה שותפה לזכייה הקבוצתית במדליית הכסף, ולזכייה הקבוצתית במדליית הזהב בתרגיל הקבוצתי עם מתקן נייד. מתעמלת הונגריה נוספת, אולגה טאש, זכתה במדליית ארד בתרגיל על סוס הקפיצות.
גם בענף הקאנו והקיאק הגיעו ההונגרים להישגים נאים. חותרי הקיאק יאנוש אוראני ולאסלו פביאן זכו במדליית הזהב במקצה הזוגות ל-10,000 מטר, פרנץ הטלאצ'קי זכה במדליית כסף במקצה היחידים למרחק זה, ולאיוש קיש זכה במדליית ארד במקצה היחידים ל-1000 מטר. חותר הקאנו אישטוואן הרנק זכה במדליית כסף במקצה היחידים ל-1000 מטר, יאנוש פארטי, שזכה במדליית כסף במקצה ל-1000 מטר בהלסינקי, זכה במדליית כסף במקצה ל-10,000 מטר ושני זוגות ההונגרים שהתחרו במקצים למרחקים אלה זכו במדליות ארד.
נבחרת הסיף זכתה בפעם השישית ברציפות במדליית זהב בתחרות החרב הקבוצתית, ובנוסף זכתה גם במדליית כסף בדקר ובמדליית הארד ברומח. רודולף קרפטי, שהיה שותף לזכייה בחרב, זכה גם במדליית זהב בתחרות החרב ליחידים. לאסלו פאפ היה למתאגרף הראשון בהיסטוריה שזוכה בשלוש מדליות זהב ברציפות. יוז'ף קובאץ' זכה במדליית כסף בריצת 10000 מטר ושאנדור רוז'נואי עשה זאת בריצת 3000 מטר מכשולים. רוז'נואי הוכרז בתחילה כמנצח, לאחר שהבריטי כריס בראשר נפסל בטענה כי הכשיל את הרץ הנורווגי ארנסט לארסן, אך לאחר ערעור שהגיש, בתמיכתם של רוז'נואי ולארסן, הוכרז בראשר כמנצח. השחיינית אווה סקיי לא הצליחה לשמור על תוארה ב-200 מטר חזה, אך זכתה במדליית הכסף. ג'רג' טומפק זכה במדליית ארד במשחה ל-200 מטר פרפר. את תמונת המדליות השלימו המתאבקים אימרה פוליאק וג'ולה טוט, שזכו במדליות כסף וארד, בהתאמה.
חלק מהספורטאים ההונגרים, ובהם אגנס קלטי ושאנדור רוז'נואי קיבלו מקלט מדיני באוסטרליה ונותרו בה לאחר המשחקים. קלטי עלתה לישראל ב-1957.
אולימפיאדת רומא (1960)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
באולימפיאדת רומא (1960) השתתפו 180 ספורטאים הונגרים. הם זכו ב-21 מדליות, מהן 6 מדליות זהב, ודורגו במקום השביעי בטבלת המדליות.
נבחרת הסיף זכתה בפעם השביעית ברציפות בתואר האולימפי בחרב. גם רודולף קרפטי שמר על תוארו בטורניר היחידים, וסגנו היה זולטאן הורוואט. עבור חבר שלישי בנבחרת, אלדר גרביץ' בן ה-50, הייתה זו זכייה שישית ברציפות בתואר הקבוצתי, והמדליה האולימפית העשירית. נבחרת הנשים זכתה במדליית הכסף ברומח. אנדראש בלצ'ה, אימרה נאג' ופרנץ נמט זכו במדליית הזהב בקרב חמש מודרני הקבוצתי. במקצה היחידים זכה נמט בזהב ונאג' בכסף. אחרי שתי מדליות כסף רצופות, זכה חותר הקאנו יאנוש פארטי במדליית הזהב במקצה ל-1000 מטר. אימרה פרקש ואנדראש טרה זכו במדליית ארד במקצה הזוגות לאותו המרחק. במדליית הזהב השישי זכה המתאגרף ג'ולה טרק.
חותרי הקיאק זכו במדליות כסף בכל המקצים - אימרה סלשי במקצה היחידים ל-1000 מטר, אנדראש סנטה וג'רג' מסארוש במקצה הזוגות ל-1000 מטר, ושלושתם יחד עם אימרה קמצ'יי זכו במדליית הכסף במקצה השליחים ל-500X4 מטרים. בין הנשים, זכו וילמה אגרשי וקלרה פריד-בנפאלווי במדליית ארד במקצה הזוגות ל-1000 מטר. בין האתלטים, זכה ג'ולה ז'יבוצקי במדליית כסף ביידוי פטיש, גרגריי קולצ'אר זכה במדליית ארד בהטלת כידון ואישטוואן רוז'אוולג'י הגיע להישג דומה בריצת 1500 מטר. המתאבק אימרה פוליאק זכה במדליית כסף שלישית ברציפות וג'זה ורש זכה במדליה ראשונה בהרמת משקולות, מדליית ארד.
לאחר שתי זכיות רצופות בתואר האולימפי, הסתפקה נבחרת הכדורמים במדליית הארד, לאחר שדורגה במקום השלישי בבית הגמר, אחרי איטליה וברית המועצות. גם נבחרת הכדורגל זכתה במדליית ארד, לאחר שהפסידה בחצי הגמר לנבחרת דנמרק, וגברה על נבחרת איטליה במשחק על המקום השלישי.
אולימפיאדת טוקיו (1964)
[עריכת קוד מקור | עריכה]182 ספורטאים הונגרים נטלו חלק באולימפיאדת טוקיו (1964). הם זכו ב-22 מדליות, מהן 10 מדליות זהב, ודורגו במקום השישי בטבלת המדליות.
הענף המצליח ביותר היה הסיף. טיבור פז'ה זכה במדליית הזהב בחרב והיה שותף לזכייה הקבוצתית במדליית הזהב בדקר. אילדיקו אוילקי רייטו זכתה במדליית הזהב ברומח, והייתה שותפה לזכייה הקבוצתית במדליית הזהב ברומח. עם זאת, לראשונה מאז 1920, לא זכתה נבחרת הסיף ההונגרית בתואר האולימפי בחרב, והיא דורגה רק במקום החמישי.
פרנץ טרק זכה במדליית הזהב בקרב חמש מודרני, ויחד עם אימרה נאג' ואוטו טרק זכה במדליית ארד במקצה הקבוצתי. הקלע לאסלו האמרל זכה במדליית הזהב במקצה הירי בשכיבה מ-50 מ', ובמדליית ארד במקצה הירי בשלושה מצבים מ-50 מ'. המתאבק אימרה פוליאק זכה במדליית זהב, לאחר 3 מדליות כסף רצופות, ועמיתו אישטוואן קוזמה זכה אף הוא במדליית זהב.
ארבעה אתלטים הונגרים זכו במדליות. מרתה רודאש וגרגיי קולצ'אר זכו במדליות כסף בתחרויות הטלת כידון לנשים ולגברים, בהתאמה, ג'ולה ז'יבוצקי זכה במדליית כסף שנייה ברציפות ביידוי פטיש, ווילמוש ואריו זכה במדליית ארד בהדיפת כדור ברזל. שלושה מרימי משקולות הונגרים זכו במדליות - אימרה פלדי וגזה טוט זכו במדליות כסף וג'זה ורש זכה במדליית ארד. המתעמלת קטלין מקראי זכתה במדליית כסף התרגיל המקבילים, בעוד שאניקו יאנושי-דוצ'ה זכתה במדליית ארד בתרגיל הקרקע. ענף הקיאקים סיפק הישגים צנועים מבעבר, ורק מיהאי הס זכה במדליה - מדליית כסף במקצה היחידים ל-1000 מטר.
נבחרת הכדורמים זכתה בתואר החמישי בתולדותיה, לאחר שסיימה את משחקיה בבית הגמר עם מספר נקודות זהה לזה של יוגוסלביה, אך עם הפרש שערים עדיף (מיקלוש אמברוש היה בין כוכבי הנבחרת). נבחרת הכדורגל זכתה בתואר האולימפי בפעם השנייה בתולדותיה, לאחר שהביסה בחצי הגמר את נבחרת הרפובליקה הערבית המאוחדת בתוצאה 0-6, ובמשחק הגמר גברה על נבחרת צ'כוסלובקיה 1-2. שחקן הנבחרת פרנץ בנה היה למלך השערים של הטורניר, לאחר שהבקיע 12 שערים, מספר השערים הגבוה ביותר שהבקיע אי פעם שחקן כלשהו במשחקים האולימפיים. 6 מהשערים הובקעו במשחק אחד בשלב הבתים, מול נבחרת מרוקו, ו-4 נוספים הבקיע בנה במשחק חצי הגמר.
אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968)
[עריכת קוד מקור | עריכה]באולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) עלו הישגי המשלחת ההונגרית ל-32 מדליות, מהן 10 מדליות זהב, והיא דורגה במקום הרביעי בטבלת המדליות, אחרי ברית המועצות, ארצות הברית ויפן.
הענפים הבולטים במשחקים אלה היו הסיף, האתלטיקה והקיאקים. הסייף ג'זה קולצ'אר זכה במדליית הזהב בדקר, והיה שותף לזכייה שנייה ברציפות של הנבחרת ההונגרית בסגנון זה. בין חבריו לנבחרת היה גם פאל שמיט, לימים נשיא הונגריה. ינה קאמוטי זכה במדליית כסף ברומח, ואילו טיבור פשה זכה במדליית ארד בחרב, והיה שותף לזכייה הקבוצתית במדליית הארד בסגנון זה. אילדיקו אוילאקי-רייטה איבדה את תוארה אך זכתה במדליית ארד, וכן הייתה שותפה לזכיית נבחרת הנשים במדליית כסף.
בין האתלטים בלט ג'ולה ז'יבוצקי, שאחרי שתי מדליות כסף רצופות זכה במדליית הזהב ביידוי פטיש, תוך שהוא קובע שיא אולימפי חדש - 73.36 מ'. הונגרי נוסף, לאזאר לובאס, זכה במדליית הארד בענף זה. האתלטית ההונגרייה השנייה שזכתה במדליית זהב במקסיקו סיטי הייתה אנגלה נמט, בהטלת כידון. יתר האתלטים ההונגרים שזכו במדליות היו אנטאל קיש (מדליית כסף בהליכה ל-50 ק"מ), אנמריה טוט (מדליית ארד בקרב חמש), יולאן קלייבר-קונצ'ק (מדליית ארד בזריקת דיסקוס) וגרגריי קולצ'אר (מדליית ארד בהטלת כידון).
חותר הקיאק מיהאי הס, שזכה במדליית כסף בטוקיו, זכה הפעם במדליית הזהב. צ'אבה גיצי ואישטוואן טימאר זכו במדליית כסף במקצה הזוגות, והיו שותפים לזכייה במדליית ארד במקצה הרביעיות. אנה פפר וקטלין רוז'נואי זכו במדליית כסף במקצה הזוגות לנשים. חותר הקאנו טיבור טאטאי זכה במדליית הזהב במקצה היחידים, ועמיתיו תאמאש ויכמן וג'ולה פטריקוביץ' זכו במדליית כסף במקצה הזוגות.
המתאבק אישטוואן קוזמה זכה במדליית זהב שנייה ברציפות, וגם יאנוש וארגה זכה במדליית זהב. שני מתאבקים נוספים, קארוי באיקו ויוז'ף צ'אטארי, זכו במדליות ארד. הנבחרת ההונגרית בקרב חמש מודרני, שכללה את אנדראש באלצ'ו, אישטוואן מונה ופרנץ טרק, זכתה במדליית זהב. באלצ'ו זכה גם במדליית כסף במקצה היחידים. יתר זוכי המדליות כללו את רביעיית החותרים ללא הגאי (מדליית כסף), הקלע לאסלו האמרל (מדליית כסף בירי בשכיבה) ומרימי המשקולות אימרה פלדי (מדליית כסף שנייה ברציפות) וקארוי באקוש (מדליית ארד).
נבחרת הכדורגל זכתה במדליית הזהב בפעם השנייה ברציפות, לאחר שהביסה בחצי הגמר את נבחרת יפן 0-5, ובמשחק הגמר הביסה את בולגריה 1-4. נבחרת הכדורמים סיימה את שלב הבתים במאזן של שישה ניצחונות בשישה משחקים, אך הפסידה בחצי הגמר לנבחרת יוגוסלביה, והסתפקה במדליית הארד לאחר שגברה על נבחרת איטליה.
אולימפיאדת מינכן (1972)
[עריכת קוד מקור | עריכה]באולימפיאדת מינכן (1972) עלה מספר המדליות בהן זכו ההונגרים ל-35, אך מספר מדליות הזהב ירד ל-6. מספר שיא של 232 ספורטאים הונגרים השתתפו במשחקים, והמשלחת דורגה במקום השמיני בטבלת המדליות.
גם במשחקים אלה היה הסיף הענף הבולט, עם 8 מדליות, בהן שתי מדליות זהב. בדקר זכה צ'אבה פנווסי במדליית זהב וג'זה קולצ'אר במדליית ארד, ושניהם היו שותפים לזכייה הקבוצתית במדליית הזהב בסגנון זה. ינה קאמוטי זכה במדליית כסף שנייה ברציפות ברומח, ובחרב זכה פטר מוראט במדליית כסף, והנבחרת זכתה במדליית הארד בתחרות הקבוצתית. בקרב הנשים זכתה אילדיקו בוביש בשתי מדליות כסף, בתחרויות הרומח האישית והקבוצתית.
אנדראש באלצ'ו זכה במדליית הזהב בקרב חמש מודרני, ויחד עם ז'יגמונד וילאני ופאל בקו זכה במדליית הכסף במקצה הקבוצתי. שלושת זוכי מדליות הזהב הנוספים היו המתאגרף ג'רג' גדו, המתאבק צ'אבה הגדוש ומרים המשקולות אימרה פלדי (אחרי שתי מדליות כסף רצופות). בכל אחד משלושת הענפים האלה היו הונגרים נוספים שזכו במדליות.
חותר הקאנו תאמאש ויכמן זכה במדליית כסף במקצה היחידים, וחותרי הקיאק גזה צ'אפו ואנה פפר זכו במדליות ארד במקצי היחידים בקיאק, לגברים ולנשים, בהתאמה. יוז'ף דמה ויאנוש רקטאי זכו במדליית כסף במקצה הזוגות. השחיינית אנדריאה ג'רמטי זכתה במדליית כסף במשחה ל-100 מטר גב ובמדליית ארד במשחה ל-100 מטר פרפר. שחיין נוסף, אנדראש הרגיטאי, זכה במדליית ארד במשחה ל-400 מטר מעורב אישי. נבחרת הנשים בהתעמלות זכתה במדליית ארד, והקלע לאיוש פאפ זכה אף הוא במדליית ארד, בירי משלושה מצבים.
אחרי שתי זכיות רצופות בתואר האולימפי, איבדה נבחרת הכדורגל את תוארה, לאחר שהפסידה במשחק הגמר לנבחרת פולין 2-1. נבחרת הכדורמים זכתה אף היא במדליית כסף, לאחר שסיימה את משחקיה בבית הגמר עם מספר נקודות זהה לזה של ברית המועצות, אך עם הפרש שערים נחות.
אולימפיאדת מונטריאול (1976)
[עריכת קוד מקור | עריכה]באולימפיאדת מונטריאול (1976) ירד מספר המשתתפים ההונגרים ל-178, וההישגים ירדו ל-22 מדליות, בהן 4 מדליות זהב. המשלחת דורגה במקום העשירי בטבלת המדליות.
הספורטאי הבולט במשלחת היה מטיל הכידון מיקלוש נמט, שקבע שיא עולם חדש (94.58 מ'). הסייפת אילדיקו שוורצנברגר זכתה במדליית זהב ברומח והייתה שותפה לזכייה הקבוצתית במדליית ארד. הסייף ההונגרי היחיד שזכה במדליה היה ג'זה קולצ'אר, שזכה במדליית ארד שנייה ברציפות בדקר. הייתה זו המדליה האולימפית השישית בה זכה. המתעמל זולטאן מג'אר זכה במדליית הזהב בתרגיל על סוס הסמוכות, ומרתה אגרווארי זכתה במדליית ארד בתרגיל המקבילים.
בענף הקאנו והקיאק זכו ההונגרים ב-8 מדליות, אך אף אחת מהן לא הייתה מדליית זהב. חותר הקיאק זולטאן סטאניטי זכה במדליית כסף במקצה ל-500 מ', גזה צ'אפו זכה במדליית כסף במקצה ל-1000 מטר וזולטאן באקו ואישטוואן סאבו זכו במדליית ארד במקצה הזוגות ל-1000 מטר. קלרה ראינאי זכתה במדליית ארד במקצה היחידות, ובמקצה הזוגות זכתה עם אנה פפר במדליית כסף. חותר הקאנו תאמאש ויכמן זכה במדליה אולימפית שלישית, מדליית ארד במקצה ל-1000 מטר. תאמאש בוודאי ואוסקר פריי זכו בשתי מדליות ארד, במקצי הזוגות ל-500 ול-1000 מטר.
יתר זוכי המדליות במונטריאול היו מרימי המשקולות ג'רג' קסגי (כסף) ופטר בצ'אקו (ארד), המתאבקים יוז'ף באלה (כסף) ולאסלו רצ'י (ארד), שלישיית המתחרים בקרב חמש מודרני (ארד) והג'ודוקא יוז'ף טונצ'יק (ארד), שהיה להונגרי הראשון שזוכה במדליה אולימפית בענף הג'ודו.
נבחרת הכדורמים זכתה בתואר האולימפי בפעם השישית בתולדותיה, לאחר שהקדימה את איטליה ואת הולנד בבית הגמר. נבחרת הנשים בכדוריד זכתה במדליית ארד, לאחר שסיימה את משחקיה בבית בן שש נבחרות במקום השלישי, אחרי ברית המועצות וגרמניה המזרחית. בתחרות המקבילה לגברים סיימה הנבחרת במקום השישי.
אולימפיאדת מוסקבה (1980)
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאולימפיאדת מוסקבה (1980) שלחה הונגריה 263 ספורטאים, המספר הגבוה ביותר בכל הזמנים. הם זכו ב-32 מדליות, בהן 7 מדליות זהב, ודורגו במקום השישי בטבלת המדליות.
הענף בהם הגיעו ההונגרים להישגים הרבים ביותר היה ההיאבקות - 7 מדליות, בהן שתי מדליות זהב. פרנץ קוצ'יש ונורברט נווני היו המתאבקים שזכו במדליית זהב. השחיין שאנדור ולאדר בן ה-17 זכה במדליית זהב במשחה ל-200 מטר גב, והיה לצעיר האלופים האולימפיים במוסקבה. סגנו במשחה זה היה זולטאן וראסטו, שגם זכה במדליית ארד במשחה ל-400 מטר מעורב אישי. שחיין נוסף, אלבאן ורמש, זכה במדליית כסף במשחה ל-200 מטר חזה. חותרי הקאנו לאסלו פולטאן ואיסטוואן ואשקוטי זכו במדליית זהב במקצה הזוגות ל-500 מטר, חותרי הקיאק אישטוואן סאבו ואישטוון יוש זכו במדליית הכסף במקצה הזוגות ל-1000 מטר, וחותרות הקיאק אווה ראקוס ומריה זקאריאש זכו במדליית ארד במקצה הזוגות ל-500 מטר. זולטאן מג'אר שב וזכה במדליית הזהב בתרגיל על סוס הסמוכות, והיה שותף לזכייה במדליית הארד בקרב-רב הקבוצתי. מרים המשקולות פטר בצ'אקו, שזכה בארד במונטריאול, זכה הפעם במדליית זהב. עמיתו ג'רג' סלאי זכה במדליית ארד. במדליית הזהב השביעית זכה הקלע קארוי וארגה, בירי בשכיבה מ-50 מ'. וארגה, ששבר את ידו לפני המשחקים, צבר 599 נקודות והשווה את שיא העולם.
הסייפים זכו ב-5 מדליות, אך אף אחת מהן לא הייתה מדליית זהב. ארנה קולצ'ונאי זכה במדליית כסף בדקר, אימרה גדווארי זכה במדליית ארד בחרב, והיה שותף לזכייה הקבוצתית במדליית ארד בחרב, ומגדה מארוש זכתה במדליית כסף ברומח, והייתה שותפה לזכייה הקבוצתית בארד. תאמאש סומבאטיי זכה במדליית כסף בקרב חמש מודרני, ויחד עם טיבור מראצ'קו ולאסלו הורוואט זכה במדליית כסף במקצה הקבוצתי. פטר בצאקו זכה במדליית זהב בהרמת משקולות. האחים סאבלוש וז'ולט דטרה זכו במדליה אולימפית ראשונה בענף השיט, מדליית ארד בדגם ההולנדי המעופף, ומדליות נוספו הושגו באיגרוף ובג'ודו.
נבחרת הכדורמים זכתה במדליית ארד, לאחר שדורגה בבית הגמר במקום השלישי, אחרי ברית המועצות ויוגוסלביה. נבחרת הנשים בכדורסל, נבחרת הנשים בכדורעף ושתי נבחרות הכדוריד סיימו כולן במקום הרביעי.
אולימפיאדת סיאול (1988)
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שהחרימה את אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984), שבה הונגריה והשתתפה באולימפיאדת סיאול (1988). המשלחת בת 188 הספורטאים זכתה ב-23 מדליות, בהן 11 מדליות זהב, ודורגה במקום השישי בטבלת המדליות.
הענף בו הגיעו מרבית ההישגים היה הפעם השחייה. תמאש דארני קבע שני שיאי עולם, במשחים ל-200 מטר מעורב אישי (2:00.17 דקות) ול-400 מטר מעורב אישי (4:14.75 דקות). יוזף סאבו ניצח במשחה ל-200 מטר חזה, וקארוי גיוטלר זכה במדליית כסף במשחה ל-100 מטר חזה. בין הנשים בלטה קריסטינה אגרסגי, שקבעה שיא אולימפי חדש במשחה ל-200 מטר גב (2:09.29 דקות) וזכתה במדליית כסף במשחה לחצי המרחק.
חותר הקיאק ז'ולט ג'ולאי זכה במדליית זהב במקצה ל-500 מטר, אטילה אברהם ופרנץ צ'יפש זכו במדליית ארד במקצה הזוגות ל-500 מטר, ושלושתם, יחד עם שאנדור הודושי, זכו במדליית זהב במקצה הרביעיות ל-1000 מטר. רביעיית הנשים זכתה במדליית הכסף במקצה ל-500 מטר. בקרב חמש מודרני ניצחו הונגרים בשני המקצים - יאנוש מרטינק ניצח במקצה היחידים, ויחד עם אטילה מיז'ר ולאסלו פביאן זכה במדליית זהב גם במקצה הקבוצתי. בהיאבקות זכה אנדראש סיקה במדליית זהב וטיבור קומארומי במדליית כסף. נבחרת הסיף זכתה במדליית זהב בדגם חרב, לראשונה מאז 1960. הן נבחרת הגברים והן נבחרת הנשים זכו במדליית ארד ברומח. במדליית הזהב ה-11 זכה המתעמל ז'ולט בורקאי, שחלק את המקום הראשון בתרגיל על סוס הסמוכות עם הבולגרי ליובומיר גראסקוב והסובייטי דמיטרי בילוזרצ'ב. מדליות נוספות הושגו בהרמת משקולות, קליעה ואיגרוף.
לראשונה מאז 1924, נבחרת הכדורמים ההונגרית לא זכתה במדליה אולימפית, והיא סיימה רק במקום השביעי. נבחרת הכדוריד סיימה בפעם השנייה ברציפות במקום הרביעי, לאחר שהפסידה במשחק על מדליית הארד לנבחרת יוגוסלביה.
אולימפיאדת ברצלונה (1992)
[עריכת קוד מקור | עריכה]באולימפיאדת ברצלונה (1992) עלו הישגי ההונגרים ל-30 מדליות, מהן 11 מדליות זהב, והם דורגו במקום השמיני בטבלת המדליות.
השחייה המשיכה להיות הענף המוביל, עם 9 מדליות, מהן 5 מדליות זהב. קריסטינה אגרסגי זכתה ב-3 ממדליות הזהב, במשחים ל-400 מטר מעורב אישי, ול-100 ו-200 מטר גב. בשני משחי הגב קבעה שיאים אולימפיים חדשים (1:00.68 דק' ו-2:07.06 דק', בהתאמה). תמאש דארני שמר על תואריו במשחים ל-200 ול-400 מטר מעורב אישי. במשחקים אלה לא שבר את שיא העולם, אך קבע שיא אולימפי חדש במשחה ל-400 מטר (4:14.24 דקות). שחיין בולט נוסף, נורברט רוז'ה, זכה במדליות כסף במשחים ל-100 ול-200 מטר חזה. טינדה סאבו זכתה במדליית כסף במשחה ל-100 מטר גב ואטילה צ'נה זכה במדליית ארד במשחה ל-200 מטר מעורב אישי.
חותרת הקיאק ריטה קבאן זכתה במדליית כסף במקצה היחידות, במדליית ארד במקצה הזוגות (יחד עם אווה דונוס) ובמדליית זהב במקצה הרביעיות (יחד עם דונוס ועם אריקה מסארוש וקינגה צ'יגאן. בין הגברים, זכה ז'ולט ג'ולאי במדליית כסף במקצה היחידים, והיה שותף לזכייה במדליית כסף במקצה הרביעיות. המתעמלת הנרייטה אונודי חלקה את מדליית הזהב בתרגיל על סוס הקפיצות עם הרומנייה לביניה מילושביץ', וזכתה גם במדליית כסף בתרגיל הקרקע. הסייף בנצה סאבו זכה במדליית זהב בחרב, והיה שותף לזכייה הקבוצתית במדליית כסף בחרב. נבחרת הדקר זכתה אף היא במדליית כסף. שלושת זוכי מדליות הזהב הנותרים היו המתאבקים אטילה רפקה ופטר פרקש, והג'ודוקא אנטל קובאץ'. אטילה מיז'ר זכה במדליית כסף בקרב חמש מודרני, ובמקצה הקבוצתי הגיעה הנבחרת למקום החמישי. מדליות נוספות הושגו גם באיגרוף.
בענפי הכדור לא זכתה אף אחת מהנבחרות ההונגריות במדליה. נבחרת הכדורמים סיימה במקום השישי ונבחרת הכדוריד סיימה במקום השביעי.
אולימפיאדת אטלנטה (1996)
[עריכת קוד מקור | עריכה]באולימפיאדת אטלנטה (1996) השתתפו 214 ספורטאים הונגרים. הישגיהם ירדו ל-21 מדליות, בהן 7 מדליות זהב.
גם במשחקים אלה הייתה השחייה הענף הבולט ביותר, עם 6 מדליות, בהן 3 מדליות זהב. אטילה צ'נה קבע שיא אולימפי חדש במשחה ל-200 מטר מעורב אישי (1:59.91 דקות) וקריסטינה אגרסגי שמרה על אחד מתואריה - במשחה ל-200 מטר גב. במשחה ל-400 מטר מעורב אישי זכתה במדליית ארד, ובמשחה ל-100 מטר גב כלל לא השתתפה. נורברט רוז'ה ניצח במשחה ל-200 מטר חזה, וסגנו היה קארוי גיטלר. במדליה השישית זכתה אגנס קובאץ', שזכתה במדליית הארד במשחה ל-200 מטר חזה.
חותרי הקאנו ג'רג' קולוניץ' וצ'אבה הורוואט זכו במדליית זהב במקצה הזוגות ל-500 מטר ובמדליית ארד במקצה הזוגות ל-1000 מטר. במקצי היחידים זכה אימרה פולאי במדליית ארד במקצה ל-500 מטר, וג'רג' זאלה במדליית ארד במקצה ל-1000 מטר. חותרת הקיאק ריטה קבאן שיפרה את הישגה מברצלונה, וזכתה במדליית הזהב במקצה היחידות ל-500 מטר. בשתי מדליות הזהב הנותרות זכו מיידה הפטיש באלאז' קיש והמתאגרף אישטוואן קובאץ'.
בסיף, זכתה נבחרת הגברים בחרב במדליית כסף, וגזה אימרה וג'נג'י סלאי זכו במדליות ארד בדקר. המתעמל סילבסטר צ'ולאני חלק מדליית כסף בתרגיל הטבעות עם הרומני דן בורינצה. יאנוש מרטינק זכה במדליית ארד בקרב חמש מודרני, ולהישג דומה הגיע מרים המשקולות אטילה פרי.
נבחרת הנשים בכדוריד זכתה במדליית ארד, לאחר שהפסידה בחצי הגמר לנבחרת קוריאה הדרומית, וגברה על נבחרת נורווגיה במשחק על המקום השלישי. נבחרת הכדורמים סיימה את שלב הבתים במאזן של חמישה ניצחונות בחמישה משחקים, אך הפסידה בחצי הגמר לנבחרת ספרד, ולאחר שהפסידה גם לנבחרת איטליה סיימה במקום הרביעי.
אולימפיאדת סידני (2000)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
178 ספורטאים הונגרים השתתפו באולימפיאדת סידני (2000). הם זכו ב-17 מדליות, מהן 8 מדליות זהב.
במשחקים אלה, הגיעה המספר הרב ביותר של מדליות בענף הקאנו והקיאק - 7 מדליות, מהן 4 מדליות זהב. בקאנו ניצח ג'רג' קולוניץ' במקצה היחידים ל-500 מטר, ופרנץ נובאק ואימרה פולאי ניצחו במקצה הזוגות ל-500 מטר. בקיאקים, ניצחו זולטאן קמרר ובוטונד סטורץ' במקצה הזוגות ל-500 מטר, ויחד עם אקוש ורצקיי וגאבור הורוואט זכו גם במדליית זהב במקצה הרביעיות ל-1000 מטר. סילביה סאבו וקטלין קובאץ' זכו במדליית כסף במקצה הזוגות ל-500 מטר, ויחד עם ריטה קבאן וארז'בט וישקי זכו גם במדליית כסף במקצה הרביעיות. כריסטיאן ברטפאי וכריסטיאן ורב זכו במדליית ארד במקצה הזוגות ל-1000 מטר.
השחיינית אגנס קובאץ' זכתה במדליית זהב בשיא אולימפי חדש במשחה ל-200 מטר חזה (2:24.35 דקות). גם הסייפת טימאה נאג' (בדקר) והמתעמל סילבסטר צ'ולאני (בתרגיל הטבעות) זכו במדליות זהב. גאבור באלוג זכה במדליית כסף בקרב חמש מודרני, ולהישג דומה הגיעו מרימת המשקולות ארז'בט מרקוש והמתאבק שאנדור ברדושי. במדליות ארד זכו המתאגרף ז'ולט ארדאי והקלעית דיאנה איגאיי.
נבחרת הכדורמים זכתה בתואר האולימפי השביעי בתולדותיה, 24 שנים לאחר התואר הקודמת. הנבחרת סיימה את שלב הבתים רק במקום השלישי, אך בשלבים המתקדמים גברה על נבחרותיהן של איטליה, יוגוסלביה ורוסיה בדרך לתואר. נבחרת הנשים בכדוריד זכתה במדליית כסף, לאחר שגברה בחצי הגמר על נבחרת נורווגיה, והפסידה במשחק הגמר לנבחרת דנמרק.
אולימפיאדת אתונה (2004)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
באולימפיאדת אתונה (2004) השתתפו 209 ספורטאים הונגרים. מספר המדליות היה זהה לזה שהושג באתונה - 17 מדליות, מהן 8 מדליות זהב.
גם במשחקים אלה היה ענף הקאנו והקיאק הענף המוביל, עם 6 מדליות, מהן 3 מדליות זהב. חותרת הקיאק נטשה יאניץ' ניצחה במקצה היחידות ל-500 מטר, ויחד עם קטלין קובאץ' ניצחה במקצה הזוגות ל-500 מטר. קובאץ' גם זכתה במדליית כסף במקצה הרביעיות. רביעיית הגברים זכתה במדליית הזהב. חותר הקאנו אטילה ואידה זכה במדליית ארד במקצה ל-1000 מטר, וג'רג' קוזמן וג'רג' קולוניץ' זכו במדליית ארד במקצה הזוגות לאותו המרחק. בוטונד שטורץ זכה במדליית זהב שנייה אחרי זכייה באולימפיאדה הקודמת.
הסייפת טימאה נאג' שמרה על תוארה בדקר, בעוד שז'ולט נמצ'יק זכה במדליית כסף בחרב, כמו גם נבחרת הגברים בדקר. ז'וז'אנה ורש זכתה במדליית הזהב בקרב חמש מודרני, ולהישג דומה הגיעו גם הקלעית דיאנה איגאיי והמתאבק אישטוואן מאיורוש. דניאל גיורטה בן ה-15 זכה במדליית כסף במשחה ל-200 מטר חזה, ולאסלו צ'ה זכה במדליית ארד במשחה ל-400 מטר מעורב אישי. זולטאן קוואגו זכה במדליית כסף בזריקת דיסקוס, כמו גם מרימת המשקולות אסתר קרוצלר.
נבחרת הכדורמים זכתה בתוארה השמיני, והשני ברציפות, לאחר שגברה במשחק הגמר על נבחרת סרביה ומונטנגרו. נבחרת הנשים, שהשתתפה לראשונה בתולדותיה במשחקים, סיימה במקום השישי. נבחרת הגברים בכדוריד סיימה במקום ברביעי, לאחר שהפסידה לנבחרת קרואטיה בחצי הגמר ולנבחרת רוסיה במשחק על המקום השלישי. נבחרת הנשים סיימה במקום החמישי.
אולימפיאדת בייג'ינג (2008)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הישגי המשלחת ההונגרית באולימפיאדת בייג'ינג (2008) היו נמוכים משמעותית מבעבר - 10 מדליות, בהן 3 מדליות זהב. מדובר בהישג הנמוך ביותר של המשלחת מאז שנות ה-20.
חותרות הקיאק נטשה יאניץ' וקטלין קובאץ' שמרו על תוארן במקצה הזוגות ל-500 מטר, ויחד עם גבריאלה סאבו ודנוטה קוזאק זכו גם במדליית כסף במקצה הרביעיות. חותר הקאנו אטילה ואידה זכה במדליית הזהב במקצה ל-1000 מטר, וג'רג' קוזמן ותאמאש קיש זכו במדליית ארד במקצה הזוגות לאותו המרחק. לאזלו צ'ה זכה ב-3 מדליות כסף, במשחים ל-200 מטר פרפר, 200 מטר מעורב אישי ו-400 מטר מעורב אישי. בכל אחד מהמשחים ניצח מייקל פלפס, ובכולם קבע שיא עולם. צ'ה הסתפק בקביעת שיאים אירופיים בשלושת המשחים. המתאבק זולטאן פודור זכה במדליית כסף, והסייפת אילדיקו מינצ'ה-נבאלד זכתה במדליית ארד.
מיידה הפטיש כריסטיאן פארש סיים במקום הרביעי, אך לאחר פסילתם של שני הבלארוסים ואדים דביאטובסקי ואיוואן ציחאן שדורגו לפניו, בשל נטילת חומרים אסורים, הוענקה לו מדליית הכסף. בשנת 2010 קיבל בית הדין לבוררות בספורט את ערעורם של הבלארוסים, בשל טעות בבדיקות המעבדה, והמדליות הושבו להם. דירוגו של פארש, אם כן, נותר רביעי.
נבחרת הכדורמים זכתה בתוארה התשיעי, והשלישי ברציפות, לאחר שגברה בחצי הגמר על מונטנגרו, ובמשחק הגמר על נבחרת ארצות הברית. גרגיי קיש, טמאש קאשאש, טמאש מולנאר וזולטאן סצ'י זכו עם הנבחת בפעם השלישית ואישטוואן גרגיי במדליה השנייה. נבחרת הנשים סיימה את משחקיה בשלב הבתים ללא הפסד, אך הפסידה בחצי הגמר לנבחרת רוסיה, ובמשחק על המקום השלישי הפסידה לנבחרת אוסטרליה בזריקות הכרעה. נבחרת הנשים בכדוריד סיימה אף היא במקום הרביעי, לאחר שהפסידה בחצי הגמר לנבחרת רוסיה, ובמשחק על המקום השלישי לנבחרת קוריאה הדרומית.
אולימפיאדת לונדון (2012)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
באולימפיאדת לונדון (2012) חזרה המשלחת ההונגרית לרמת הישגים דומה לזו של ראשית העשור הקודם, לאחר שזכתה ב-17 מדליות, מהן 8 מדליות זהב, שהקנו לה את המקום התשיעי בטבלת המדליות.
חותרת הקיאק דנוטה קוזאק זכתה במדליית זהב במקצה ל-500 מטרים והייתה שותפה לזכייה במדליית הזהב במקצה הרביעיות לאותו המרחק. קטלין קובאץ', שאף היא הייתה שותפה להישג, זכתה גם במדליית כסף, יחד עם נטשה דוסב-יאניץ', במקצה הזוגות למרחק זה. דוסב-יאניץ' זכתה גם במדליית ארד במקצה ל-200 מטרים. במקצה הגברים ל-1000 מטרים זכו רודולף דומבי ורולנד קקני במדליית הזהב, ורביעיית החותרים ההונגרית זכתה במדליית כסף. מיקלוש דודאש סיים במקום השישי במקצה היחידים ל-200 מטר וחותר הקאנו אטילה ואידה סיים במקום השישי במקצה ל-1000 מטרים.
השחיין דניאל גיורטה קבע שיא עולם במשחה ל-200 מטר חזה (2:07.28 דקות) וסיים במקום הרביעי במשחה ל-100 מטר חזה. אווה ריסטוב זכתה במדליית הזהב בשחייה במים פתוחים ל-10 ק"מ, ולאסלו צ'ה זכה במדליה האולימפית החמישית שלו, מדליית ארד במשחה ל-200 מטר מעורב אישי. שחיינים הונגרים נוספים שהעפילו למשחי הגמר כללו את קטינקה הוסו (מקום רביעי במשחה ל-400 מטר מעורב אישי ומקום שמיני במשחה ל-200 מטר מעורב אישי), נבחרת השליחים ל-100X4 מטר מעורב (מקום חמישי), גרגה קיש (מקום שישי ב-400 מטר חופשי), בוגלרקה קפש (מקום שישי ב-800 מטר חופשי), ז'וז'אנה יאקובוש (מקום שביעי ב-200 מטר פרפר) ונבחרת השליחים ל-200X4 מטר חופשי (מקום שמיני).
כריסטיאן פארש זכה במדליית זהב ביידוי פטיש, והיה האתלט ההונגרי היחיד שהעפיל למקצה גמר. המתעמל כריסטיאן ברקי זכה במדליית הזהב בתרגיל על סוס הסמוכות וויד הידווגי סיים במקום השמיני בתרגיל זה. הסייף ארון סילאגי זכה במדליית זהב בחרב, היחידה בענף זה. שני ג'ודאים הונגרים זכו במדליות, מיקלוש אונגוורי זכה במדליית כסף ואווה צ'רנוביצקי זכתה במדליית ארד. שני ג'ודאים נוספים סיימו במקום החמישי. המתאבק תאמאש לרינץ זכה במדליית כסף, ופטר מודוש זכה במדליית ארד. גאבור האטוש סיים במקום החמישי, אך מספר חודשים לאחר המשחקים התברר כי יריבו בקרב על מדליית הארד, האוזבקי סוסלאן טיגייב, השתמש בחומרים אסורים. מדליית הארד ניטלה ממנו וניתנה להאטוש. את תמונת המדליות השלים אדם מארוסי, שזכה במדליית ארד בקרב חמש מודרני. בנוסף, שלושה קלעים הונגרים סיימו במקום השישי: ריכרד בוגנר (ירי בצלחות חרס כפולות), פטר זידי (ירי מ-50 מטר בשלושה מצבים) וסופיה צ'ונקה (ירי באקדח מ-25 מטר)
נבחרת הכדוריד הייתה שותפה לאחד המשחקים הדרמטיים ביותר, כשגברה על נבחרת איסלנד ברבע הגמר לאחר שתי הארכות. בהמשך, הפסידה לנבחרות שוודיה וקרואטיה, וסיימה שוב במקום הרביעי. נבחרת הנשים בכדורמים סיימה אף היא במקום הרביעי, לאחר הפסדים לנבחרות ספרד ואוסטרליה בשלבים המכריעים, ונבחרת הגברים סיימה במקום החמישי.
אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) צברה המשלחת ההונגרית 15 מדליות, מהן 8 מדליות זהב.
השחייה שבה לקדמת הבמה, ו-7 מהמדליות הושגו בענף זה. הספורטאית המעוטרת במשלחת הייתה קטינקה הוסו, שזכתה ב-3 מדליות זהב ומדליית כסף אחת. הוסו קבעה שיא עולם במשחה ל-400 מטר מעורב אישי (4:26.36 דקות), שיא אולימפי במשחה ל-200 מטר מעורב אישי (2:06.58 דקות) וניצחה גם במשחה ל-100 מטר גב. המשחה היחיד בו לא ניצחה היה המשחה ל-200 מטר גב, והיא זכתה בו במדליית כסף, לאחר שהגיעה 6 מאיות השנייה אחרי המנצחת, מאיה דיראדו מארצות הברית. שחיינית נוספת, בוגלרקה קפש, זכתה במדליית ארד במשחה ל-800 מטר חופשי וסיימה במקום הרביעי במשחה ל-400 מטר חופשי. השתיים שיתפו פעולה במשחה השליחות ל-200X4 מטר חופשי, בו סיימה הנבחרת ההונגרית במקום השישי. לאסלו צ'ה זכה במדליה האולימפית השישית שלו, מדליית כסף במשחה ל-100 מטר פרפר. בנוסף, סיים במקום השביעי במשחה ל-200 מטר פרפר. שחיין נוסף, תמאש קנדרשי, זכה במדליית ארד במשחה ל-200 מטר פרפר. דניאל גיורטה לא הצליח לשחזר את הישגיו מלונדון, והודח כבר בשלבי המוקדמות.
הקיאקיסטית דנוטה קוזאק זכתה ב-3 מדליות זהב: במקצה היחידות ל-500 מטר, במקצה הזוגות ל-500 מטר (יחד עם גבריאלה סאבו) ובמקצה הרביעיות לאותו המרחק. בתחרויות הגברים סיימו הקיאקיסטים פטר מולנאר ושאנדור טוטקה במקום הרביעי במקצה ל-200 מטר, חותרי הקאנו רוברט מיקה והנריק וסבנייאי סיימו במקום הרביעי במקצה ל-1000 מטר והקיאקיסטים בנימין ציינר וטיבור הופנאגל סיימו במקום השביעי במקצה לאותו המרחק. סייף החרב ארון סילאג'י שמר על תוארו מלונדון, וסייפת הדקר אמשה סאס זכתה אף היא במדליית זהב. סייף הדקר גזה אימרה בן ה-42 זכה במדליית כסף, וכן במדליית ארד בטורניר הקבוצתי. באתלטיקה זכתה אניטה מרטון במדליית ארד בהדיפת כדור ברזל. כריסטיאן פארש איבד את תוארו ביידוי פטיש וסיים במקום השביעי, זולטן קובאגו סיים במקום השביעי בזריקת דיסקוס וגיירגי פרקש סיימה במקום השמיני בקרב שבע.
הקלע פטר שידי סיים במקום החמישי בירי ברובה אוויר. המתאבקים ויקטור לורנץ ופטר באצ'י סיימו במקום החמישי ודניאל ליגטי סיים במקום השביעי. הג'ודוקא מיקלוש אונגוורי סיים במקום החמישי והג'ודאיות אווה צ'רנוביצקי, הדוויג קרקש ואביגל יו סיימו במקום השביעי. נבחרת הנשים בכדורמים סיימה במקום הרביעי, לאחר שהפסידה בחצי הגמר לארצות הברית, ובמשחק על מדליית הארד הפסידה לנבחרת רוסיה בזריקות עונשין. נבחרת הגברים סיימה את שלב הבתים ללא הפסד, אך נכנעה למונטנגרו ברבע הגמר, במשחק שהוכרע בזריקות עונשין, וסיימה במקום החמישי.
משחקי החורף
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הישגיהם של הספורטאים ההונגרים במשחקי החורף היו צנועים יותר, והם מסתכמים בשבע מדליות, מדליית זהב בהחלקה מהירה במסלול קצר ושש מדליות בהחלקה אומנותית.
ההונגרים האשונים שזכו במדליה אולימפית במשחקי החורף היו אמילי רוטר ולאסלו סולאש, שזכו במדליית ארד באולימפיאדת לייק פלאסיד (1932). באותם המשחקים סיימו אולגה אורגוניסטה ושאנדור סאלאי במקום ברביעי. רוטר וסולאש שחזרו את הישגם גם באולימפיאדת גרמיש פרטנקירכן (1936), וגם אז הזוג שסיים במקום היה הונגרי - פירוסקה ואטילה סקרנשי.
באולימפיאדת סנט מוריץ (1948) זכו אדה קיראיי ואנדריאה קקשי במדליית כסף. קורנל פאיור סיים במקום הרביעי בהחלקה מהירה. ארבע שנים אחר כך, באולימפיאדת אוסלו (1952) זכו בני הזוג מריאנה ולאסלו נאג' במדליית ארד. הם שחזרו את ההישג גם באולימפיאדת קורטינה ד'אמפצו (1956).
ההישג המשמעותי הבא ההי רק באולימפיאדת סאפורו (1972), אז דורגה ז'וז'ה אלמאשי במקום החמישי בתחרות ההחלקה האומנותית ליחידות. כריסטינה רגצי ואנדראש סלאי סיימו במקום החמישי באולימפיאדת אינסברוק (1976). באולימפיאדת לייק פלאסיד (1980) זכו השניים במדליית הכסף, המדליה הראשונה של הונגריה במשחקי החורף מזה 24 שנים, והאחרונה עד כה.
ההישגים המשמעותיים הבאים של המשלחת ההונגרית הגיעו רק באולימפיאדת טורינו (2006), אז סיימה אריקה הוסאר במקום הרביעי בהחלקה מהירה במסלול קצר, במקצה ל-1500 מטר, וויקטור קנוך הגיע למקום החמישי במקצה המקביל לגברים. באולימפיאדת ונקובר (2010) סיימה רביעיית השליחות ל-3000 מטרים במקום החמישי, ובאולימפיאדת סוצ'י (2014) סיימה במקום השישי. באותם המשחקים, דורגה גולשת הסקי האלפיני אדית מיקלוש במקום השביעי בגלישה במורד.
באולימפיאדת פיונגצ'אנג (2018) זכתה נבחרת השליחים בהחלקה מהירה במסלול קצר במדליית זהב במקצה 5000 מטר.
מדליות
[עריכת קוד מקור | עריכה]  |
ראו גם – מדליות במשחקים האולימפיים |
לפי אולימפיאדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי ענף
[עריכת קוד מקור | עריכה]|
בענפי הקיץ:[2]
|
בענפי החורף:[2]
|
_pictogram.svg){kind=small}
_pictogram.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר הוועד האולימפי ההונגרי (בהונגרית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 "Medals by Games" [מדליות לפי משחקים]. Olympic Analytics (באנגלית). נבדק ב-1 באפריל 2022.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ^ 1 2 "Medals by Sports" [מדליות לפי ענפי ספורט]. Olympic Analytics (באנגלית). נבדק ב-1 באפריל 2022.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
| מדינות אירופה במשחקים האולימפיים | ||
|---|---|---|
|
