ההכרזה המלכותית של 1763
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
ההכרזה המלכותית של 1763 (באנגלית: The Proclamation of 1763) הייתה הכרזה של הממשלה הבריטית שכוונה למתיישבים בשלוש עשרה המושבות באמריקה.
הרקע להכרזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1763 נחתם חוזה פריז שסיים את מלחמת שבע השנים. החוזה העביר לשליטתה של בריטניה את מרבית השטחים באמריקה הצפונית, הרבה מעבר לשטחן של שלוש עשרה המושבות בהן שלטה בריטניה בטרם המלחמה. בטריטוריות הרבות שעברו לידיה היו קומץ מתיישבים צרפתים באזור נובה סקוטיה (כיום פרובינציה קנדית) וכמות גדולה יחסית של אינואיטים. ממשלת בריטניה חששה ממגמה של המושבות להתפשט מערבה וצפונה אל השטחים החדשים ולכן החליטה על ההכרזה מהטעמים הבאים – על פי הבנתה צעד כזה יגרום למרד מקומי של ילידי המקום, בדומה למרד של פונטיאק שהתרחש כמה שנים קודם לכן. כמו כן, היה פחד מהיווצרות תחושת התמרמרות אצל הנתינים הצרפתים החדשים. יתר על כן, היסטוריונים מסוימים כדוגמת ז'אק גודשו גורסים כי הסיבה המרכזית להכרזה הייתה רצונה של האימפריה הבריטית למשוך מתיישבים אירופאיים חדשים לאזור. גרסה אחרת וקצת יותר ספקולטיבית, שרווחה בקרב מתנגדי השלטון הבריטי במושבות, גורסת כי ההכרזה נועדה להגביל במודע את התפתחותן של המושבות ויכולתן לייצר את צורכיהם בכוחות עצמן, וכך לאלצן להיות תלויות בבריטניה.
תוכן ההכרזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]להכרזה כמה הוראות פרקטיות שנועדו להסדיר את היחסים ביבשת אמריקה לאחר מלחמת שבע השנים, שצימצמה את נוכחות המעצמות האירופאיות והשאירה את ממלכת בריטניה הגדולה ככוח עיקרי והכמעט בלעדי באמריקה -
- אין לפגוע בזכויות הבעלות, לתפוס בעלות, לקנות או להתנחל בשטחים של האינדיאנים שלא עברו עד כה לבעלות התושבים החדשים. לשלטונות המקומיים אסור לרשום שום שטח מצפון או ממערב על שם אזרח אמריקני אם היה לפני כן שטח של אינדיאני. גם על שטחים ריקים שהיו בעבר מחוץ לתחום השלטון הבריטי אסור להתיישב, וזאת מפני שהממשלה הבריטית מבקשת לשמור את השטח לאינדיאנים. הדרך היחידה לקבל בעלות או זיכיון על השטחים הללו היא קבלת רישיון מיוחד מטעם הממשל הבריטי.
- על כל האירופאים שיושבים על שטחים שתוארו בסעיף הקודם לפנות את ביתם לאלתר.
- קיים איסור מוחלט על כל אדם פרטי לקנות מן האינדיאנים את אדמותיהם גם אם הן בתוך אחת המושבות. הזכות היחידה לרכישה כזו היא של השלטון הבריטי לצרכיו.
- המסחר עם האינדיאנים לא יהיה חופשי. כדי לסחור עם האינדיאנים יש צורך בקבלת אישור מיוחד מידי נציג בריטי בכיר. קבלת הרישיון מותנית בערבות כספית ובקיום מוחלט של כל התקנות שהוציא או יוציא השלטון הבריטי. במקרה שבעל הרישיון לא ימלא אחר התקנות הבריטיות רישיונו ישלל.
השלכות נוספות של ההכרזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לצד המעורבות הגוברת של השלטון הבריטי בחיי היום־יום של תושבי המושבות, ההכרזה העניקה עצמאות מוגברת למושבות נוספות ביבשת: קוויבק, מזרח פלורידה, מערב פלורידה וגרנדה. למושבות הוענקה הזכות לבחור אספה לאומית ולכונן ממשל עצמי, עם פיקוח בריטי הולם. כך בעצם ניתנה לתושבי המושבות הללו האפשרות לחוקק מערכת חוקים ייחודית שלהם, ואיתן, זכויות שלא נפלו מזכויותיהם של האזרחים המקומיים באי הבריטי. משמעות הדבר הייתה יוצאת דופן בנוף המקומי, שכן תושבי המושבות הבריטיות ניסו במשך שנים לקבל זכויות דומות אך כשלו.
יחס האמריקנים אל ההכרזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]משמעותה של ההכרזה הייתה פגיעה אנושה באמריקנים. הפגיעה הראשונה והבולטת ביותר הייתה באוטונומיה הפנים־אמריקנית שנפגעה – עד להכרזה לא הייתה מעורבות בריטית בולטת בענייני היבשת, אך ההכרזה החלה עידן של מעורבות כזו. מעבר לכך מדובר בפגיעה כלכלית מסיבית באמריקנים, שקיוו שעם סיום המלחמה הם יוכלו לרכוש אדמות רבות וזולות מהאינדיאנים ולהתפשט ברחבי היבשת. ההתפשטות היא מגמה טבעית בהתחשב בנסיבות – למושבות הייתה שאיפה לפתח יכולת ייצור עצמית ורצון טבעי לגדול. עד לחוזה פריז הייתה אפשרות להתרחב מערבה וזאת בגלל הגבולות המדיניים בדרום (קולוניות ספרדיות) ובצפון (קולוניות צרפתיות). עם סיום המלחמה והתרחבות הגבולות התפתחה תקווה להרחבת המושבות גם צפונה (באזור קנדה של היום). תקוות אלו לוו גם בתקוות התעשרות של יחידים שביקשו לקנות שטח מהאינדיאנים בזול ולמכור אותו ביוקר כאשר המושבה תתפשט לכיוונו. ההכרזה המלכותית הנחיתה מכה לא רק על התקוות הללו אלא גם על ההתפשטות מערבה. אם כן, ההכרזה סגרה את נתיבי ההרחבה של המושבות ממערב, דרום וצפון, שבנוסף למחסום הימי במזרח לא אפשרו למושבות להתרחב.
בו־בזמן ניסו התושבים המקומיים להקים מערכת אזרחית של בתי־משפט מקומיים, שיאפשרו להם הליך הוגן ותקין וחשוב מכך – את האפשרות לערער. במערכת בתי־המשפט נעשה שימוש במהלך הניסיון לביטול חוק הבולים וחוק הסוכר, אך בסופו של דבר התושבים המקומיים נשפטו במערכת בתי־המשפט של הצי הבריטי, בה אדם שהואשם במעשה מסוים הוא "אשם עד שתוכח חפותו". נהוג לראות בהצהרה את תחילתה של המעורבות הבריטית באמריקה שהביאה בסופו של דבר למלחמת העצמאות האמריקאית.
ההכרזה בוטלה למעשה על ידי תקנות צפון-מערב שהתקבלו על ידי הקונגרס הקונטיננטלי של ארצות הברית ב-13 ביולי 1787.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ההכרזה המלכותית של 1763, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הטקסט המלא של ההכרזה
