הדגל האולימפי

הדגל האולימפי
סוג הדגל	דגל רשמי או רגיל, בצדו הקדמי
הונף לראשונה	אולימפיאדת אנטוורפן (1920)
קבלת מעמד רשמי	1914
מוטיבים עיצוביים	דגל לבן, מוטען בסמל האולימפי, חמש טבעות בצבעים כחול, שחור, אדום, צהוב וירוק המשולבות זו בזו.
שם המעצב	פייר דה קוברטן

הדגל האולימפי הוא דגלו של הוועד האולימפי הבינלאומי והחלק המוכר ביותר מסמליו הכוללים את האש והלפיד האולימפי, המדליות, המוטו, ההצדעה, ההמנון והקמעות - סמלים שמטרתם היא קידום המשחקים האולימפיים.

הסמל האולימפי

סמל המשחקים האולימפיים מורכב מחמש טבעות בצבעים כחול, אדום, שחור, ירוק וצהוב על רקע לבן. הטבעת השחורה עשויה להתחלף בטבעת לבנה במקרה שהסמל מונח על רקע כהה. הדגל עוצב לראשונה בשנת 1912 על ידי הברון פייר דה קוברטן, מייסד המשחקים האולימפיים בעת החדשה. חמש הטבעות מייצגות תשוקה, מוסר עבודה, ניצחון, אמונה ורוח ספורטיבית^[^{דרוש מקור]}.

במאמר שפורסם ב"אולימפיק רוויו", המגזין הרשמי של הוועד האולימפי הבינלאומי, בנובמבר 1992, הסביר ההיסטוריון האמריקאי רוברט ברני, כי את הרעיון של טבעות משולבות שאב דה קוברטן כאשר היה אחראי על איגוד המתעמלים הצרפתים - עמותה שנוסדה מאיחוד של שני ארגוני ספורט צרפתיים והייתה, עד 1925, אחראית על ייצוג הוועד האולימפי הבינלאומי בצרפת. סמל האיחוד היה שתי טבעות משולבות. הרעיון המקורי, לטענתו של ברני, היה של הפסיכיאטר השווייצרי קרל יונג, שעבורו סימלה הטבעת המשכיות ואת האדם.^[1]

לפי דה קוברטן, הצבעים נבחרו כיוון שבאותה עת, לפחות אחד מהם היה בכל דגלי מדינות העולם.

הכינוס האולימפי של 1914 נדחה עקב פריצת מלחמת העולם הראשונה. הדגל והסמל הונפו לראשונה במשחקים האולימפיים באנטוורפן בשנת 1920^[2].

השימוש הנרחב בסמל והפופולריות שלו עלו במהלך משחקי 1936 בברלין. קארל דיאם, נשיא הוועדה המארגנת דאז, רצה לערוך את טקס הדלקת הלפיד האולימפי בדלפי, מקום מושבה של האורקל המפורסמת, שם גם נערכו המשחקים הפיתיים. לצורך זה, הזמין דיאם אבן מיל שבצידה חקוק הסמל האולימפי. ממקום אבן זו, נישא הלפיד האולימפי עד ברלין. הטקס נחגג והאבן לא הוזזה. בשנות החמישים, שני סופרים בריטים שביקרו בדלפי, פרסמו בספרם כי מקור הסמל האולימפי ועיצובו הם מימי יוון העתיקה.^[3] פרסום זה יצר את המיתוס כי מקור הסמל הוא בעת העתיקה.

במסגרת הניסיונות לפרסם את הרייך השלישי, נעשה שימוש רב בסמל בצמוד לדגל הנאצי במשחקי ברלין.

כיום גורס הוועד האולימפי הבינלאומי כי הסמל מחזק את גישתו של הוועד כי המשחקים האולימפיים הם בינלאומיים וכל מדינה מוזמנת להשתתף בהם.

לפי האמור במניפסט האולימפי, הסמל מסמן את חמש היבשות המיושבות (אסיה, אירופה, אפריקה, אוקיאניה ואמריקה) ואת המפגש של ספורטאים ואתלטים מכל העולם במשחקים האולימפיים. בניגוד לאמונה העממית, אין התאמה כלשהי בין יבשת לטבעת מסוימת.^[4]

הדגל

הדגל נוצר על ידי דה קוברטן בשנת 1914. הברון פייר דה קוברטן הסביר בעצמו:

הדגל האולימפי, כידוע, לבן כולו, במרכזו חמש טבעות שלובות: כחולה, צהובה, שחורה, ירוקה אדומה; הטבעת הכחולה למעלה ומשמאל, בסמוך לתורן. (בהיותו) מעוצב כך, הוא סמלי; הוא מייצג את חמשת חלקי העולם המאוחדים על ידי התנועה האולימפית, וששת צבעיו, לעומת זאת, נותנים ביטוי לאלה של כל דגלי הלאום המתנופפים ברחבי העולם בן זמננו

— קוברטן, טקסטים נבחרים, II, עמ' 470, 1931

.

דגלים מיוחדים

באופן מסורתי, בעת נעילת כל אולימפיאדה, מועבר הדגל לראש העיר המארחת הבאה למשמרת ולתצוגה בבניין העירייה עד למשחקים האולימפיים הבאים.

דגל אנטוורפן

הדגל האולימפי הראשון הוענק לוועד האולימפי במהלך אולימפיאדת אנטוורפן מהעירייה המקומית. בתום המשחקים, אבד הדגל ודגל חדש יוצר לקראת אולימפיאדת פריז. בשנת 1977, במהלך אירוע צדקה שערך הוועד האולימפי האמריקאי, ראיין כתב את אחד הנוכחים, זוכה מדליית ארד בקפיצה למים וחבר המשלחת האמריקנית באולימפיאדת אנטוורפן. כששאל אותו הכתב על הדגל אבוד, הודה הקופץ למים כי בסיום המשחקים טיפס על התורן יחד עם חברו והשניים גנבו את הדגל. במשך 57 שנים שכב הדגל במזוודתו של הקופץ למים. בטקס שנערך במשחקים האולימפיים בסידני החזיר הקופץ למים, אז בן 103, את הדגל לוועד האולימפי.^[5]

דגל אנטוורפן מוצג כיום במוזיאון האולימפי בלוזאן, שווייץ עם לוחית המתארת את המקרה.

דגל פריז

מאחר שהדגל ששימש ב-1920 נעלם, הוכן דגל חדש. הדגל החדש עבר בין הערים שאירחו את משחקי הקיץ והחורף, עד שהוצג דגל אוסלו עבור משחקי החורף. הדגל שימש את משחקי הקיץ עד 1988, בו הוצג דגל סיאול ודגל פריז הוצא מהמחזור.

דגל אוסלו

הדגל שהונף לראשונה באוסלו, במהלך אולימפיאדת החורף של 1952, הוענק לוועד האולימפי הבינלאומי כמתנה מראש העיר של אוסלו. מאז, הועבר הדגל מעיר מארחת לעיר מארחת של משחקי החורף האולימפיים.

דגל סיאול

הדגל האולימפי הנוכחי הוענק לוועד האולימפי כמתנה מהעיר סיאול, קוריאה הדרומית, במהלך המשחקים שנערכו שם בשנת 1988. גם דגל זה מועבר בין הערים המארחות.

דגלים נוספים העושים שימוש בסמל

על אף שהוועד האולימפי מקפיד בקנאות על זכויות היוצרים שלו לגבי הסמל, נעשה בו שימוש במספר דגלים נוספים, אך דגלים אלה שימשו משלחות במשחקים האולימפיים בלבד. לאורך השנים, השתמשו בדגל משלחות שהשתתפו במשחקים, במקום דגל הלאום שלהן, או שיצרו דגל חדש הכולל את הסמל האולימפי:

לאחר מלחמת העולם השנייה דרש הוועד האולימפי הבינלאומי מגרמניה המזרחית ומגרמניה המערבית לשלוח משלחת אחת. גרמניה המזרחית סירבה בתחילה לדרישה, אך החל מאולימפיאדת מלבורן (1956) התרצתה, ובמשך שלוש אולימפיאדות שלחו שתי המדינות משלחת אחת. דגל המשלחת היה דגל גרמניה, שלו נוספו חמש הטבעות האולימפיות בלבן.
ב-1979 החליט הוועד הבינלאומי לקבל את דרישותיה של סין, והורה לטאיוואן לחדול מהשימוש בשם "סין" בשם המשלחת שלה, ולהשתמש בדגל הוועד האולימפי שלה. טאיוואן סירבה בתחילה לקבל את הדרישה, אך נאלצה לקבלה, והיא משתמשת בדגל זה מאז אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984).
מדינות רבות החרימו את אולימפיאדת מוסקבה (1980), בשל הפלישה הסובייטית לאפגניסטן. 16 מהן, ובהן אוסטרליה, איטליה, הממלכה המאוחדת, הולנד, צרפת ושווייץ התירו לספורטאיהן להשתתף במשחקים באופן עצמאי, וספורטאים אלה התחרו תחת הדגל האולימפי.
לאחר פירוק ברית המועצות, התחרו 12 מהמדינות שהרכיבו אותה במשלחת אחת, תחת הדגל האולימפי.
במסגרת הסנקציות שהוטלו על יוגוסלביה, נאסר עליה להשתתף באולימפיאדת ברצלונה (1992), אך הוועד האולימפי הבינלאומי התיר לספורטאים יוגוסלבים, ואלה התחרו תחת הדגל האולימפי.
באותם משחקים שבה והשתתפה דרום אפריקה, לאחר שקודם לכן נאסרה עליה ההשתתפות בשל משטר האפרטהייד ששרר בה. עקב השינויים במשטר, לא התחרתה המשלחת הדרום אפריקאית תחת דגלה, כי אם תחת דגל הוועד האולימפי שלה, וכך עשתה גם באולימפיאדת לילהאמר (1994). לאחר שנבחר דגל חדש למדינה, החלה המשלחת להשתמש בו, לראשונה באולימפיאדת אטלנטה (1996).