לדלג לתוכן

האיש שנפל מכוכב אחר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האיש שנפל מכוכב אחר
The Man Who Fell to Earth
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על The Man Who Fell to Earth עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי ניקולס רוג עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי מייקל דילי
בארי ספייקינגס
תסריט פול מאיירסברג עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה גראאם קליפורד
שחקנים ראשיים דייוויד בואי
קנדי קלארק
ריפ תורן
באק הנרי
מוזיקה ג'ון פיליפס
סטומו ימאשטה
מיק טיילור
צילום אנטוני ב' ריצ'מונד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בריטניה
חברת הפקה British Lion Films עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה בריטיש ליון פילמס
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 18 במרץ 1976
משך הקרנה 138 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט מדע בדיוני, סרט מבוסס יצירה ספרותית, סרט דרמה, מדע בדיוני עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

האיש שנפל מכוכב אחראנגלית: The Man Who Fell to Earth, מילולית: "האיש שנפל לכדור הארץ") הוא סרט מדע בדיוני בריטי משנת 1976 בבימויו של ניקולס רוג על פי תסריט שכתב פול מאיירסברג על פי ספר בשם זהה מאת וולטר טוויס. הוא מספר את סיפורו של חוצן המגיע לכדור הארץ כדי להשיג מים עבור כוכב הבית שלו הסובל מבצורת קשה, ודרכו מבקר את הקיום האנושי ואת יחס בני האדם לזרים.

הסרט הפך עם השנים לסרט פולחן עקב הסיפור המסופר בו, צילומו, ההתייחסות המוחצנת ליחסי מין ואלכוהול, ובעיקר בשל משחקו של המוזיקאי דייוויד בואי בתפקיד הראשי - הופעתו הקולנועית המשמעותית הראשונה.

עלילת הסרט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תומאס ג'רום ניוטון (דייוויד בואי) הוא חוצן דמוי אדם, הנוחת באגם במדינת ניו מקסיקו שבארצות הברית. משימתו היא לשלוח מים לכוכב הבית שלו, הסובל מבצורת קשה. הוא מציג את עצמו כתייר בריטי.

ניוטון משתמש בטכנולוגיות שהביא מכוכב הבית שלו כדי לייצר המצאות רבות, באמצעותן הוא מתעשר כראש קונצרן טכנולוגיה בעזרתו של אוליבר פארנסוורת' (באק הנרי), עורך פטנטים. באמצעות עושרו הוא מתכנן לבנות את החללית שתחזיר אותו, עם המים שיאסוף, לכוכבו.

בביקור מחודש בניו מקסיקו הוא פוגש את מרי-לו (קנדי קלארק), נערה בודדה הצמאה לאהבה, העוסקת במגוון עבודות בבית מלון קטן. מרי לו מלמדת את ניוטון לראשונה על ביקורים בכנסייה, על שתיית משקאות אלכוהוליים ועל יחסי מין. הם עוברים לגור ביחד בבית אותו בונה ניוטון סמוך לאגם בו נחת.

בינתיים, דוקטור ניית'ן ברייס (ריפ תורן), שהתקבל לעבודה כמומחה דלקים בחברה של ניוטון לאחר שהיה בעברו מרצה רודף נשים, קונה את אמונו של ניוטון והופך לאיש סודו. הוא חש בזרותו של ניוטון, ומארגן פגישה עם ניוטון בביתו לאחר שהחביא בו מצלמות קרני רנטגן. בעזרת המצלמות הוא מגלה שהפיזיולוגיה של ניוטון אינה פיזיולוגיה אנושית.

ניוטון הופך למכור לאלכוהול ולטלוויזיה - הוא צופה במספר מכשירי טלוויזיה במקביל - והתמכרויותיו פוגעות בתפקודו וביחסיו עם מרי-לו. משנודע לו שסודו התגלה על ידי ברייס, מתגלה ניוטון לפני מרי-לו בצורתו החוצנית. מרי-לו מגיבה בהלם וחרדה, והם נפרדים.

ניוטון משלים את בניית החללית שלו ומתכונן למסע הבכורה שלה תחת כיסוי עיתונאי נרחב; אך סמוך למועד ההמראה המתוכנן הוא נעצר על ידי הממשלה, כפי הנראה בעקבות הלשנה של ברייס שניוטון הוא חוצן, ופעילות של אנשי עסקים מתחרים. שותפו העסקי, עורך הפטנטים פארנסוורת', נרצח.

הממשלה מחזיקה את ניוטון כלוא בדירת פאר נסתרת בליבו של מלון, ועורכת עליו ניסויים שונים. באחד הניסויים מוקרנות קרני רנטגן לעיניו, דבר הגורם לעדשות המגע שבעיניו - שנועדו לתת להן צורה אנושית כחלק מתחפושתו - להידבק לעיניו האמיתיות באופן בלתי הפיך.

לאחר שנים בשבי, מבקרת אותו מרי-לו, שניכרים בה סימני השנים שעברו והאלכוהול הרב ששתתה. הם מבלים את זמנם ביחסי מין פרועים וחסרי רגש, בשתייה, ובמשחקי טניס שולחן, ואומרים זה לזה שאין ביניהם אהבה יותר, והיא עוזבת את דירת הכלא שלו. בסופו של דבר ניוטון מגלה שכלאו למעשה נטוש ולא נעול, והוא בורח ממנו.

לאורך הסרט כולו שזורים קטעי פלאשבק של ניוטון על כוכב הבית הצחיח שלו עם משפחתו - אשה ושני ילדים; הם לבושים דרך קבע בחליפות שנועדו, כך נראה, לשמר ולשחזר מים שנפלטים מגופם, ובכל פלאשבק נראה שמצבם הולך והופך קשה ונואש יותר ויותר. לקראת סוף הסרט נראית משפחתו מתה על אדמת הכוכב, בעוד ניוטון תקוע על כדור הארץ, שבור, בודד, ומכור לאלכוהול.

ממקום מסתורו מוציא ניוטון תקליט שבו הודעות חוצניות, בתקווה שיגיעו יום אחד לבני כוכב הבית שלו. ברייס, שהתחתן בינתיים עם מרי-לו, קונה עותק של התקליט ומוצא את ניוטון בבית קפה. ניוטון עדיין נראה צעיר למרות השנים שחלפו, והוא עדיין עשיר, אך גם מדוכא ומיואש.

צוות השחקנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסצנה בה ניוטון מתכונן להמראת הבכורה של חלליתו לעיני קהל רב, מופיע בקהל האסטרונאוט ג'ים לוול בהופעת קמע.

בסצנה בה ברייס קונה את תקליטו של ניוטון, מעטרת את חנות התקליטים כרזת פרסומת ל-"Young Americans", אלבומו האחרון של בואי בעת צילומי הסרט.

דמותו של ניוטון שימשה השראה לדמות "הדוכס הרזה הלבן" שאימץ בואי באלבומו הבא, "Station to Station", שיצא אף הוא ב-1976. על עטיפת האלבום מופיע צילום מתוך הסרט.

דמותו של בואי כפי שאוירה על כרזת הסרט שימשה גם בעטיפת אלבומו "Low".

אולפני סרטי פרמאונט קנו את זכויות ההפצה של הסרט תמורת 1.5 מיליון דולר, ואיפשרו את מימון הפקתו. הצילומים החלו ב-6 ביולי 1975 באתרים שונים ברחבי ניו מקסיקו.

דייוויד בואי השתמש בקוקאין באופן נרחב באותה תקופה, ואמר על הסרט ועל הופעתו בו ב-1983: ”אני מאד שמח שעשיתי את הסרט, אבל לא הרגשתי שהוא בכלל נעשה. פשוט השלכתי את עצמי לסרט כפי שהייתי באותו הזמן. הייתי למעשה בור בתהליך עשיית סרט, אז נסמכתי על אינסטינקט. והאינסטינקט שלי היה די מפוזר. פשוט למדתי את הטקסט שלי לאותו יום ועשיתי אותו כפי שחשתי. זה לא היה רחוק מהדרוש... באמת הרגשתי מנוכר כמו הדמות. זה היה משחק טבעי לגמרי.”

בואי תוכנן גם לכתוב את המוזיקה לסרט, אבל סיבוכים חוזיים מנעו זאת, ועל הניהול המוזיקלי הופקד ג'ון פיליפס, יוצא להקת "האמהות והאבות". הוא נעזר במקישן מוזיקת העולם היפני סטומו ימאשטה ובגיטריסט מיק טיילור, שפרש שנתיים קודם לכן מלהקת הרולינג סטונז. בשל סכסוך חוזי בין ניקולס רוג והאולפנים, לא יצא מעולם אלבום פסקול לסרט.

קבלה ציבורית וביקורתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז צאתו, צבר לעצמו הסרט מעמד של סרט פולחן עקב הנושאים בהם עסק, הצילום שלו, ומשחקו ודמותו של בואי. בואי אף זכה בפרס סאטורן לשחקן הטוב ביותר על משחקו בסרט. באתר "Rotten Tomatoes" קיבל הסרט ציון גבוה של 86%.

מבקר הסרטים רוג'ר איברט נתן לסרט ציון בינוני של 2.5 כוכבים מתוך 4 עם צאתו, בציינו שהסרט "מגוחך ויומרני, מלא בפערים של הגיון והמשכיות, ואלמלא היה כה עגמומי היה יוצר פיתוי לצחוק בקול." עם זאת, בביקורת נוספת שכתב איברט בשנת 2011 הועלה ציונו של הסרט ל-3 כוכבים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]