לדלג לתוכן

דניאלה דה רוסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דניאלה דה רוסי
Daniele De Rossi
דה רוסי במדי נבחרת איטליה, 2012
דה רוסי במדי נבחרת איטליה, 2012
מידע אישי
לידה 24 ביולי 1983 (בן 41)
רומא, איטליה
גובה 1.84 מטר
עמדה קשר אחורי
מועדוני נוער
2000–2001 רומא
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
2002–2019
2019–2020
רומא
בוקה ג'וניורס
459 (43)
4 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
2004–2017 נבחרת איטליה בכדורגל איטליה 117 (21)
קבוצות כמאמן
2022–2023
2024–
ספאל
רומא
מאזן מדליות
מתחרה עבור איטליהאיטליה איטליה
גביע העולם
זהבגרמניה 2006כדורגל גברים
אליפות אירופה
כסףפולין-אוקראינה 2012כדורגל גברים
גביע הקונפדרציות
ארדברזיל 2013 כדורגל גברים
המשחקים האולימפיים
ארדאתונה 2004כדורגל
אליפות אירופה עד גיל 21
זהבגרמניה 2004 כדורגל גברים
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

דניאלה דה רוסיאיטלקית: Daniele De Rossi; נולד ב-24 ביולי 1983 ברומא, איטליה) הוא כדורגלן עבר איטלקי ששיחק בעמדת הקשר האחורי וכיום מאמנה של רומא.

דה רוסי גדל במחלקת הנוער של רומא אותה אימן אביו, אלברטו. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בבוגרים דווקא בליגת האלופות, נגד אנדרלכט הבלגית באוקטובר 2001. את הבכורה בליגה הוא ערך רק לקראת סוף עונת 2002/2003, ואת שערו הראשון כבש לאחר שבוע נגד טורינו.

הוא ידוע בעוצמת בעיטותיו החזקות ומסוגל להבקיע שערים ממרחק רב. את אחד השערים הגדולים ביותר שלו, כבש דה רוסי במהלך עונת 2006/2007 בבעיטה מ-40 מטר במשחק נגד פיורנטינה, מעל השוער סבסטיאן פריי ההמום. כמו כן זכורה החמצת הפנדל שלו ברבע גמר ליגת האלופות של עונת 2007/2008, נגד מנצ'סטר יונייטד.

דה רוסי זכה עם רומא בשני גביעים (2007 ו-2008) ובסופר קאפ איטלקי אחד (2007), בנוסף ל-4 סגנויות של הסרייה א' ולשני גמרים נוספים בגביע, אותם רומא הפסידה. הוא זכה בתואר "השחקן הצעיר של השנה בסרייה א'" ב-2006 ובמקום שני בתואר "כדורגלן השנה באיטליה" של 2007.

אחרי פרישתו של פרנצ'סקו טוטי בסיום עונת 2016/17 קיבל דה רוסי את סרט הקפטן של רומא. בסיום עונת 2018/2019 דה רוסי עזב את רומא לאחר 18 שנים כשחקן בקבוצה הבוגרת של רומא. דה רוסי נחשב לאחד מגדולי השחקנים בהיסטוריה של המועדון.[1]

ב-26 ביולי 2019 חתם לעונה אחת בבוקה ג'וניורס מליגת העל הארגנטינאית, עם סעיפי יציאה בחודשים דצמבר ומרץ.[2] הוא ערך את משחק הבכורה שלו ב-14 באוגוסט במשחק גביע, בו אף כבש את שער הבכורה שלו.[3]

ב-6 בינואר 2020 הודיע על פרישת ממשחק פעיל, בגיל 36.[4]

קריירת נבחרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004 זכה דה רוסי באליפות אירופה עד גיל 21 ביחד עם נבחרת איטליה, ובאותה עונה זכה עם הנבחרת גם במדליית ארד באולימפיאדת אתונה 2004. את הבכורה שלו בנבחרת הבוגרת ערך דה רוסי שבועות אחדים לאחר מכן, וכבש כבר במשחק הבכורה נגד נורווגיה, שהסתיים בתוצאה 1:2 לטובת האיטלקים.

במונדיאל 2006 (בו זכתה איטליה), במהלך משחק נגד נבחרת ארצות הברית, הורחק דה רוסי לאחר שנתן מרפק לפניו של בריאן מקברייד האמריקאי. מקברייד נזקק לשלושה תפרים, ודה רוסי, שהתנצל בפני מקברייד לאחר המשחק, הורחק ל-4 משחקים ונקנס בסכום של 10,000 פרנקים שווייצריים.

דה רוסי שיחק בכל משחקיה של איטליה במוקדמות יורו 2008 וכבש שער אחד. ביורו עצמו כבש דה רוסי שער נגד נבחרת צרפת (מבעיטה חופשית שהוסטה על ידי תיירי הנרי) והחמיץ את הפנדל השני בדו-קרב פנדלים נגד נבחרת ספרד ברבע הגמר, בו הודחה איטליה.

לאחר המשחק מול שוודיה, אשר הסתיים בתוצאה 0-0, הודיע ב-13 בנובמבר 2017 על פרישתו מנבחרת איטליה. התיקו, יחד עם ההפסד במשחק הראשון במסגרת משחקי פלייאוף המוקדמות מנע מאיטליה לעלות למונדיאל 2018, זאת לאחר שישים שנים רצופות בהם השתתפה הנבחרת בטורניר.

קריירת אימון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 בינואר 2024, דה רוסי מונה למאמן הראשי של רומא עד סוף העונה, לאחר פיטוריו של ז'וזה מוריניו. המשחק הראשון שלו היה ניצחון 2–1 על הלאס ורונה בבית. דה רוסי הוביל את רומא במעלה שלב הנוקאאוט של הליגה האירופית 2023-2024, עד שהודחה בחצי הגמר על ידי באייר לברקוזן.

ביוני 2024, רומא הודיעה שהיא האריכה את חוזהו של דה רוסי עד 2027.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דניאלה דה רוסי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרכבי נבחרת איטליה
נבחרת איטליהאולימפיאדת אתונה 2004 (מדליית ארד)

1 אמליה • 2 קייליני • 3 מורטי • 4 פרארי • 5 בונרה • 6 דה רוסי • 7 פינצי • 8 פאלומבו • 9 ג'ילארדינו • 10 פירלו • 11 סקולי • 12 גסבארוני • 13 ברצאלי • 14 בובו • 15 דונאדל • 16 דל נרו • 17 מסטו • 18 פליצולי • מאמן: ג'נטילה

איטליהאיטליה
נבחרת איטליהמונדיאל 2006 - אלופת העולם

1 בופון • 2 זקארדו • 3 גרוסו • 4 דה רוסי • 5 קנבארו • 6 ברצאלי • 7 דל פיירו • 8 גאטוזו • 9 טוני • 10 טוטי • 11 ג'ילארדינו • 12 פרוצי • 13 נסטה • 14 אמליה • 15 יאקווינטה • 16 קאמורנזי • 17 בארונה • 18 אינזאגי • 19 זמברוטה • 20 פרוטה • 21 פירלו • 22 אודו • 23 מטראצי • מאמן: ליפי

איטליהאיטליה
נבחרת איטליהיורו 2008

1 בופון • 2 פאנוצ'י • 3 גרוסו • 4 קייליני • 5 גאמבריני • 6 ברצאלי • 7 דל פיירו • 8 גאטוזו • 9 טוני • 10 דה רוסי • 11 די נטאלה • 12 בוריילו • 13 אמברוזיני • 14 אמליה • 15 קוואליארלה • 16 קאמורנזי • 17 דה סאנטיס • 18 קסאנו • 19 זמברוטה • 20 פרוטה • 21 פירלו • 22 אקווילני • 23 מטראצי • מאמן: דונאדוני

איטליהאיטליה
נבחרת איטליהמונדיאל 2010

1 בופון • 2 מאג'ו • 3 קרישיטו • 4 קייליני • 5 קנבארו • 6 דה רוסי • 7 פפה • 8 גאטוזו • 9 יאקווינטה • 10 די נטאלה • 11 ג'ילארדינו • 12 מרקטי • 13 בוקטי • 14 דה סאנטיס • 15 מרקיזיו • 16 קאמורנזי • 17 פאלומבו • 18 קוואליארלה • 19 זמברוטה • 20 פאציני • 21 פירלו • 22 מונטוליבו • 23 בונוצ'י • מאמן: ליפי

איטליהאיטליה
נבחרת איטליהיורו 2012 (מקום שני)

1 בופון • 2 מאג'ו • 3 קייליני • 4 אוגבונה • 5 מוטה • 6 בלזארטי • 7 אבאטה • 8 מרקיזיו • 9 באלוטלי • 10 קסאנו • 11 די נטאלה • 12 סיריגו • 13 ג'אקריני • 14 דה סאנטיס • 15 ברצאלי • 16 דה רוסי • 17 בוריני • 18 מונטוליבו • 19 בונוצ'י • 20 ג'ובינקו • 21 פירלו • 22 דיאמנטי • 23 נוצ'רינו • מאמן: פראנדלי

איטליהאיטליה
נבחרת איטליהמונדיאל 2014

1 בופון • 2 דה שיליו • 3 קייליני • 4 דרמיאן • 5 מוטה • 6 קאנדרבה • 7 אבאטה • 8 מרקיזיו • 9 באלוטלי • 10 קסאנו • 11 צ'רצ'י • 12 סיריגו • 13 פרין • 14 אקווילני • 15 ברצאלי • 16 דה רוסי • 17 אימובילה • 18 פרולו • 19 בונוצ'י • 20 פאלטה • 21 פירלו • 22 אינסינייה • 23 וראטי • מאמן: פראנדלי

איטליהאיטליה
נבחרת איטליהיורו 2016

1 בופון • 2 דה שיליו • 3 קייליני • 4 דרמיאן • 5 אוגבונה • 6 קאנדרבה • 7 זאזה • 8 פלורנצי • 9 פלה • 10 מוטה • 11 אימובילה • 12 סיריגו • 13 מרקטי • 14 סטורארו • 15 ברצאלי • 16 דה רוסי • 17 אדר • 18 פרולו • 19 בונוצ'י • 20 אינסינייה • 21 ברנרדסקי • 22 שעראווי • 23 ג'אקריני • מאמן: קונטה

איטליהאיטליה