דמיטרי קוזאק
 | |||||
| לידה |
7 בנובמבר 1958 (בן 66) Bandurove, אוקראינה  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
ברית המועצות, רוסיה | ||||
| השכלה |
| ||||
| מפלגה | רוסיה המאוחדת | ||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
| |||||
  | |||||
דמיטרי ניקולאייביץ' קוזאק (ברוסית: Дмитрий Николаевич Козак; נולד ב-7 בנובמבר 1958, כפר בנדורובו, מחוז גייבורונסקי, מחוז קירובוגרד, אוקראינה הסובייטית, ברית המועצות) הוא מדינאי רוסי. סגן ראש סגל הקרמלין מאז 24 בינואר 2020 (תפקיד שמילא גם ביוני 2000).
בעבר כיהן בשלל משרות ממשלתיות כסגן ראש ממשלת רוסיה (14 באוקטובר 2008 – 15 בינואר 2020),[1] השר לפיתוח האזורי של הפדרציה הרוסית (2007–2008), נציג הנשיא במחוז הפדרלי הדרומי (2007–2007).
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים 1976–1978 שירת בצבא הסובייטי. ב-12 בנובמבר 2006 הודיע שר ההגנה הרוסי סרגיי איבנוב בריאיון לתוכנית "וסטי השבוע" בערוץ הטלוויזיה "רוסיה" כי הוא מוכן לחשוף "סוד" לצופים: קוזאק שירת בכוחות המיוחדים של אגף המודיעין הראשי (GRU) של המטה הכללי של ברית המועצות.[2] קוזאק עצמו אישר מידע זה וכי אכן שירת בכוחות המיוחדים של המודיעין הצבאי והעניק ראיון בשנת 2011 לכתב העיתון " מטרו מוסקבה" וציין כי שירות הצנחנים "הוא שירות מעניין ומרתק, במיוחד עבור צעירים".
עם סיום לימודיו בפקולטה למשפטים באוניברסיטת לנינגרד בשנת 1985 החל בקריירה משפטית ולאחר מכן פוליטית.[3]
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים 1985–1989 כיהן כתובע בכיר בפרקליטות של לנינגרד.
בשנת 1989 היה ראש המחלקה המשפטית בקונצרן מונוליט-קירובסטרוי, שימש גם כיועץ משפטי של איגוד נמלי הים המסחריים. בשנים 1990–1991 כיהן סגן ראש המחלקה המשפטית בוועד המנהל של העיר לנינגרד, לאחר מכן שימש כראש המחלקה המשפטית במועצת העיר. לאחר מכן מונה בספטמבר 1994 ליו"ר הוועדה המשפטית של העירייה בסנקט פטרבורג.
בשנת 1996 לאחר התבוסה של אנטולי סובצ'אק בבחירות למושל סנקט פטרבורג, הוא שמר על תפקידו ובשנת 1998 אף קודם לסגן מושל העיר. ברם, בדצמבר 1998 התפטר בגלל חילוקי דעות עם המושל ולדימיר יאקובלב.
בינואר עד אוגוסט 1999 עבד במשרד עורכי הדין "YUST Group" שם הכיר את אשתו השנייה.
באוגוסט 1999 מונה לסגן הראשון של ראש ממשלת הפדרציה הרוסית לאחר מכן כיהן כמזכיר הממשלה - בדרגת שר פדרלי, עד שנת 2000.
ביוני 2000 נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מינה אותו לתפקיד סגן ראש הסגל הנשיאותי של הפדרציה הרוסית ובאוקטובר 2003 מונה לסגן הראשון של ראש סגל הקרמלין. המשמעות שהוא כיהן כממלא מקום בהיעדרו של ראש סגל הקרמלין.
ב-9 במרץ 2004 - מונה שוב למזכיר הממשלה. אך ב-13 בספטמבר 2004 עד 24 בספטמבר 2007 מונה לנציג הנשיא במחוז הפדרלי הדרומי, כיהן גם כראש "הנציבות הפדרלית המיוחדת לצפון הקווקז".[4][5]
ב-24 בספטמבר 2007 מונה לשר לפיתוח אזורי של הפדרציה הרוסית בממשלת פרדקוב.[6] החל מנובמבר 2007 היה יו"ר הוועד המפקח על התאגיד הממלכתי לבניית מתקנים אולימפיים ופיתוח סוצ'י כאתר נופש אקלימי. זאת כחלק מההכנות לאירוח אולימפיאדת סוצ'י (2014).
החל מ-12 במאי 2008 שוב כיהן בתפקיד השר לפיתוח אזורי, הפעם בממשלת פוטין השנייה.[7]
מ-14 באוקטובר 2008 ועד 15 בינואר 2020 כיהן כסגן ראש ממשלת רוסיה. תחילה תחת ראש הממשלה ולדימיר פוטין ולאחר מכן תחת ראש הממשלה מדבדב. כסגן ראש הממשלה הוא היה אחראי על אולימפיאדת החורף 2014 בסוצ'י.[8][9] ב-23 במרץ 2014 הוא פיקח מטעם ממשלת רוסיה על הרפובליקה של קרים וסבסטופול.[10] מאז 18 במאי 2018, כיהן כסגן ראש הממשלה לענייני ענף הדלק, האנרגיה והתעשייה.
בעקבות היותו ממונה מטעם הממשלה על קרים וסבטופול, ב-28 בפברואר 2014 הוכנס לרשימת האישים שהממשל האמריקני הטיל עליהם סנקציות בעקבות אירועי סיפוח קרים. ב-29 באפריל 2014 גם האיחוד האירופי הכליל אותו ברשימת האישים שהוטלו עליהם סנקציות כלכליות.
ב-24 בינואר 2020 חזר לעבוד בלשכת הנשיא שבקרמלין, שוב פעם כסגן ראש סגל הקרמלין.[11][12]
מעמדו
[עריכת קוד מקור | עריכה]דמיטרי קוזאק נחשב לאחת מדמויות המפתח בצוותו של הנשיא ולדימיר פוטין. בשנת 2004 הוא עמד בראש מטה הבחירות של ולדימיר פוטין.[13] כמו כן, הוטל עליו ליישר קו בנושאי חקיקה אזורית ופדרלית, חלוקת סמכויות מחדש בין הממשל הפדרלי למחוזות, הובלת רפורמה בממשל המקומי ורפורמה מינהלית.[14]
בנובמבר 2003 כנציגו המיוחד של נשיא רוסיה לפיתוח יחסי סחר וכלכלה עם מולדובה, הציע תוכנית לפתרון הסכסוך ואיחוד מחדש בין מולדובה לטרנסניסטריה שאומצה על ידי הממשלה בטרנסניסטריה וגם על ידי נשיא מולדובה וורונין, אך בלחץ שגריר ארצות הברית במולדובה נטש וורונין את התוכנית.[15]
בתפקידו כנציג הנשיא במחוז הפדרלי הדרומי, קוזאק יזם את חיזוק השליטה הפדרלית על המחוז.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוא נשוי בפעם השנייה:
- האישה הראשונה הייתה ליודמילה ולדימירובנה קוזאק, מנהלת קרן הצדקה "משפחה לכל ילד".[16]
- הבן הבכור הוא אלכסיי (נולד ב-12 בינואר 1984), איש עסקים.
- הבן הצעיר הוא אלכסנדר (נולד ב-7 ביוני 1988), בשנת 2009 סיים את לימודיו בבית הספר הגבוה לניהול כלכלה.
- האישה השנייה היא נטליה יבגנייבה קבאצ'ייבה, עורכת דין במשרד עורכי הדין "YUST".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
דמיטרי קוזאק, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
דמיטרי קוזאק, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Правительство РФ подало в отставку
- ^ Место срочной службы Дмитрия Козака в Псковской области
- ^ "Биография Дмитрия Козака" (ברוסית). РИА Новости. 18 במאי 2018. נבדק ב-2019-03-13.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Указ Президента Российской Федерации от 13.09.2004 г. № 1170 «О полномочном представителе Президента Российской Федерации в Южном федеральном округе»
- ^ Указ Президента Российской Федерации от 24.09.2007 г. № 1258 «О Министре регионального развития Российской Федерации»
- ^ Указ Президента Российской Федерации от 24.09.2007 № 1258(הקישור אינו פעיל)
- ^ "Указ Президента РФ от 12.05.2008 № 742". אורכב מ-המקור ב-2008-05-13. נבדק ב-2008-05-12.
- ^ Указ Президента Российской Федерации от 14 октября 2008 г. № 1478 «О Министре регионального развития Российской Федерации»
- ^ Козак стал вице-премьером, отвечающим за проведение Олимпиады-2014
- ^ Курировать Крым в правительстве России будет вице-премьер Козак | РИА Новости
- ^ Дмитрий Козак назначен заместителем Руководителя Администрации Президента / kremlin.ru, 24 января 2020
- ^ Внесено изменение в Положение об Администрации Президента Российской Федерации / kremlin.ru, 24 января 2020
- ^ Предвыборный штаб Владимира Путина возглавил Дмитрий Козак
- ^ Дмитрий Козак назначен ответственным за единство исполнительной власти
- ^ Зверев Никита (9 בספטמבר 2019). "Дмитрий Козак: в 2003-м Воронин уговаривал Путина поскорее приехать и подписать меморандум с Приднестровьем!". Комсомольская Правда.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Высокопоставленные наследники