לדלג לתוכן

הדיוויזיה ה-257 (ורמאכט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הדיוויזיה ה-257
257. Infanterie-Division
פרטים
מדינה גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית גרמניה הנאצית
שיוך ורמאכט
סוג דיוויזיית חיל רגלים
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 26 באוגוסט 1939מאי 1945 (כ־5 שנים)
מלחמות מלחמת העולם השנייה
פיקוד
מפקדים מפקדים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הדיוויזיה ה-257גרמנית: 257. Infanterie-Division) הייתה דיוויזיית חיל רגלים של הורמאכט במלחמת העולם השנייה. הדיוויזיה לחמה במערכה בפולין, בקרב על צרפת, בקרבות החזית המזרחית, והושמדה במהלך מבצע יאשי-קישינב. לאחר מכן הוקמה הדיוויזיה כדיוויזיית הפולקסגרנדיר ה-257, שלחמה בחזית המערבית עד תום המלחמה.

הדיוויזיה ה-257

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדיוויזיה ה-257 הוקמה ב-26 באוגוסט 1939 בברלין-קרלסהורסט במחוז הצבאי ה-3 כחלק מגל הגיוס ה-4. היא כללה בתחילה את רגימנטים הרגלים ה-457, ה-466 וה-477, וכן את רגימנט הארטילריה ה-257. שלושת הרגימנטים של הדיוויזיה לקחו את הגדודים הראשוניים שלהם ממספר מערכי מילואים של המחוז הצבאי השלישי, כולל רגימנט הרגלים ה-8 (פרנקפורט אן דר אודר), רגימנט הרגלים ה-9 (ויטנברג), רגימנט הרגלים ה-39 (גרינברג בשלזיה), רגימנט הרגלים ה-67 (ברלין-שפנדאו), רגימנט הרגלים ה-68 (רטנאו), ורגימנט הרגלים ה-150 (ברלין-טגל).[1] המפקד הראשון של דיוויזיית הרגלים ה-257 היה מקס פון ויבאן.[2]

לאחר הפלישה לפולין, שבה הייתה הדיוויזיה בעתודת קבוצת ארמיות דרום, היא שימשה ככוח כיבוש בגזרת קרקוב.[2] ב-29 בינואר 1940, דיוויזיית הרגלים ה-257 העבירה גדוד חי"ר של הרגימנט ה-466 לדיוויזיית הרגלים ה-293 של גל הגיוס ה-8.[1]

ביוני 1940, במהלך הקרב על צרפת, עמדה דיוויזיית הרגלים ה-257 מול קו מאז'ינו, כחלק מקבוצת ארמיות C. לאחר סיום המערכה במערב הועברה הדיוויזיה חזרה לפולין.[2] ב-4 באוקטובר 1940, שליש מהדיוויזיה הועברה לדיוויזיית הרגלים ה-123 כחלק מגל הגיוס ה-11.[1] קרל זקס קיבל את הפיקוד על הדיוויזיה ב-1 במרץ 1941.[2]

בין יוני 1941 לקיץ 1942, דיוויזיית הרגלים ה-257 לחמה בקרבות מתמשכים בחזית המזרחית. היא השתתפה בלחימה באומן והשתתפה בכיתור קייב. בסוף שנת 1941, דיוויזיית הרגלים ה-257 עסקה בפעולות הגנה נגד מערכת החורף הרוסית 1941–1942.[2]

במאי 1942 לחמה הדיוויזיה בקרב חרקוב השני.[2] על דיוויזיית הרגלים ה-257 פיקד כעת קרל גימבל, שנכנס לתפקידו ב-1 במאי 1942. גימבל הוחלף ב-1 ביוני על ידי קרל פיכלר.[2] ב-5 בנובמבר 1943 קיבל את הפיקוד על הדיוויזיה אנטון ריכרד פון מאוכנהיים גנאנט בכטולסהיים.[2] ב-2 ביולי 1944 קיבל פרידריך בלימקה את הפיקוד על הדיוויזיה.[2]

באוגוסט 1944 הושמדה דיוויזיית הרגלים ה-257 כשלחמה תחת קבוצת ארמיות דרום במהלך מבצע יאשי-קישינב. היא פורקה רשמית ב-9 באוקטובר 1944.[1] המפקד האחרון שלה, שמונה ב-1 באוקטובר 1944, היה אריך זיידל.[2]

דיוויזיית הפולקסגרנדיר ה-257

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיוויזיית הפולקסגרנדיר ה-257 הוקמה ב-13 באוקטובר 1944, תוך שימוש בשרידי דיוויזיית הרגלים ה-257 וכן באנשי דיוויזיית הצללים Groß-Görschen, הידועה גם בשם דיוויזיית הפולקסגרנדיר ה-587, שהייתה חלק מגל הגיוס ה-32. רגימנטים הגרנדירים של דיוויזיית הפולקסגרנדיר ה-257 היו הרגימנטים ה-457, ה-466 וה-477, כפי שהיו תחת דיוויזיית הרגלים ה-257.[1] דיוויזיית ההפולקסגרנדיר ה-257 הושמדה על ידי כוחות צבא ארצות הברית בפוסן במאי 1945.[1]

המפקד היחיד של דיוויזיית הפולקסגרנדיר ה-257 היה אריך זיידל.[2]

  • מקס פון ויבאן (26 באוגוסט 1939 – 1 במרץ 1941)
  • קרל זקס (1 במרץ 1941 – 1 במאי 1942)
  • קרל גימבל (1 במאי 1942 –1 ביוני 1942)
  • קרל פיכלר (1 ביוני 1942 – 5 בנובמבר 1943)
  • אנטון ריכרד פון מאוכנהיים גנאנט בכטולסהיים (5 בנובמבר 1943 – 2 ביולי 1944)
  • פרידריך בלימקה (2 ביולי 1944 – 1 באוקטובר 1944)
  • אריך זיידל (1 באוקטובר 1944 – מאי 1945)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 Tessin, Georg (1973). "257". Die Landstreitkräfte 201–280. Verbände und Truppen der deutschen Wehrmacht und Waffen-SS im Zweiten Weltkrieg 1939-1945 (בגרמנית). Vol. 8. Osnabrück: Biblio Verlag. pp. 245–250. ISBN 3764808721.
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 Mitcham, Samuel W. (2007). "257th Infantry (later Volksgrenadier) Division". German Order of Battle. Volume One. 1st-290th Infantry Divisions in World War II. Stackpole Books. pp. 306–308. ISBN 9780811734165.