לדלג לתוכן

דיאן דה פואטייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דיאן דה פואטייה
Diane de Poitiers
לידה 3 בספטמבר 1499
סן-ואלייה, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 באפריל 1566 (בגיל 66)
Château d'Anet, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Diane de Poitiers עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Château d'Anet עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Louis de Brézé, seigneur d'Anet (16 באפריל 1515–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
אנרי השני עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דיאן דה פואטייה

דיאן דה פואטייה (צרפתית: Diane de Poitier‏; 3 בספטמבר 1499 או 9 בינואר 150025 באפריל 1566), מאהבתו של אנרי השני מלך צרפת.

דיאן הייתה בתו של ז'אן דה פואטייה, רוזן סנט ואלייה שבחבל רון-אלפ בצרפת. ב-16 באפריל 1515 נישאה ללואי דה ברזה, נכדו של שארל השביעי מלך צרפת, ששירת בחצרו של המלך פרנסואה הראשון. ב-23 ביולי 1531 נפטר בעלה והיא נשבעה שלא להינשא עוד. בהיותה בת שלושים וחמש שנה הפכה למאהבתו של אנרי מאורליאן בן השש עשרה (אנרי השני מלך צרפת לעתיד שהיה נשוי לקטרינה דה מדיצ'י). ב-1538 ילדה לאנרי את דיאן, שהפכה לדוכסית מאנגולם, אך היו לה עוד שתי בנות מבעלה.

החל ב-1547, כאשר אנרי השני ירש את הכתר, הפכה דיאן דה פואטייה ליועצתו העיקרית של המלך, ולמעשה ניהלה את ענייני המדינה. היא כתבה עבורו מכתבים מדיניים וחתמה בשם המשותף "אנרי-דיאן". היו לה טעם טוב, נימוסים יפים, פיקחות והשכלה רחבה, והיא הייתה מאהבת שהקסימה את המלך בחן ובחוכמה. המלך שיתף אותה בהכנסות ממכירת משרות בשירות המדינה, ולמעשה כל המינויים היו תלויים באישורה. המלך העניק לה במתנה את ארמון שנונסו שבעמק הלואר. היא בנתה לעצמה טירה מפוארת בנחלה שירשה מבעלה בעיירה אנט שממערב לפריז, והזמינה לטירתה משוררים, פילוסופים, קרדינלים, דוכסים וגנרלים. טירה זו הפכה לביתו השני של המלך ולמקום מושבה של מועצת המדינה.

ב-1559, אחרי שהמלך אנרי השני נפצע בתחריות אבירים ומת מפצעיו, אשתו, קטרינה דה מדיצ'י, גירשה את דיאן מבית המלוכה. דיאן נהרגה ב-1566 כתוצאה מנפילה מעל סוסה. במהפכה הצרפתית חולל קברה ועצמותיה הושלכו לקבר משותף.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דיאן דה פואטייה בוויקישיתוף