דונלד גלובר

דונלד גלובר
Donald Glover
	גלובר בבכורה העולמית של "להציל את מארק וואטני" בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו, ספטמבר 2015
לידה	25 בספטמבר 1983 (בן 41); לוס אנג'לס, קליפורניה
שם במה	צ'יילדיש גמבינו (כראפר)
סוגה מועדפת	מוזיקת היפ הופ, מוזיקה פסיכדלית, אינדי פופ, מוזיקת נשמה, פאנק, R&B עכשווי, היפ הופ קומדי
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-2002
עיסוק	זמר; קומיקאי; שחקן; מפיק; כותב שירים;
מקום לימודים	בית הספר לאמנויות ע"ש טיש (2006); בית הספר לאמנויות דיקלב; תיכון אבונדייל; תיכון סטיבנסון; תיכון לייקסייד ;
בן או בת זוג	מישל וייט (1 בספטמבר 2015–?)
צאצאים	לג'נד גלובר, דרייק גלובר, דונלד גלובר השלישי
מספר צאצאים	2
פרסים והוקרה	פרס גראמי לשיר השנה (2018); פרס אמי לבידור בפריים טיים לבימוי סדרת קומדיה (2017); פרס גראמי להופעת R&B מסורתית הטובה ביותר (2015); פרס גראמי לווידאו קליפ (2018); פרס גראמי לביצוע הראפ/שירה הטוב ביותר (2018); פרס אמי לשחקן הטוב ביותר בסדרה קומית (2017); פרס גראמי לשיר ה-R&B הטוב ביותר (2015); פרס גלובוס הזהב; פרס אמי לבידור בפריים טיים; פרס גילדת הכותבים של אמריקה ;
	http://donaldgloverpresents.com/
	פרופיל ב-IMDb

דונלד מקינלי גלובר (באנגלית: Donald McKinley Glover; נולד ב-25 בספטמבר 1983) הוא שחקן, ראפר, מוזיקאי, קומיקאי, תסריטאי, במאי ומפיק אמריקאי. שם הבמה שלו כראפר הוא "צ'יילדיש גמבינו" (Childish Gambino), וכדיג'יי הוא מוכר בשם "mcDJ". הוא זכה בשני פרסי אמי, שני פרסי גלובוס הזהב וחמישה פרסי גראמי.

גלובר מוכר בעיקר בזכות תפקידו בסדרה "קומיוניטי" כטרוי, בתור אחד מכותביה הראשיים של הסדרה "רוק 30" ובתור יוצר וכוכב הסדרה "אטלנטה", עליה זכה בפרס גלובוס הזהב ובפרס אמי. שימש גם כהשראה לדמותו של מיילס מורלס, הספיידרמן האפרו האמריקאי הראשון. הוא נחשב כיום לאחד האמנים החשובים ביותר בארצות הברית וכמייצג של התרבות השחורה בעולם. פעילותו בטלוויזיה, בקולנוע, ובעיקר במוזיקה זכו לשבחי המבקרים על הכנות שלהם והאיכות שלהם.

ביוגרפיה

דונלד גלובר נולד בבסיס חיל האוויר בקליפורניה וגדל בג'ורג'יה בקהילת עדי יהוה, ומשפחתו שימשה כמשפחת אומנה לילדים אחרים במשך 14 שנים. כמו כן, לגלובר אח קטן ואחות גדולה.

קריירה

ב-2006 גלובר סיים ללמוד לתואר מאוניברסיטת ניו יורק בכתיבת דרמה, והיה חבר בקבוצת הקומיקאים Derrick Comedy (אנ'), שהפיקה מערכונים באינטרנט, הקבוצה הפכה לויראלית בימים הראשונים של יוטיוב ואף הפיקו סרט קומדיה משלהם שיצא לאקרנים ב-2009.

בהמשך, גלובר אותר על ידי טינה פיי, שצירפה אותו לצוות הכותבים של הקומדיה "רוק 30" ב-2006, על כתיבתו בסדרה זכה יחד עם שאר הכותבים בפרס אמי בגיל 23.

ב-2009 החל לגלם את הדמות של טרוי בסדרת הטלוויזיה "קומיוניטי" במשך חמש וחצי עונות, עד לפרישתו על מנת להתמקד ביצירה עצמאית.

ב-2011 הוציא את ספיישל הסטאנדאפ ״weirdo" שזכה לביקורות חיוביות.

בשנת 2010 החל קמפיין אינטרנט ויראלי בשם #DonaldForSpiderman שעודד את אולפני מארוול ללהק את גלובר לתפקיד ספיידרמן בריבוט לסרטי ספיידרמן, בעקבות הקמפיין והופעתו של גלובר בתלבושת ספיידרמן בפרק הראשון של העונה השנייה של קומיוניטי נוצרה דמותו של מיילס מורלס, ספיידרמן ממוצא אפרו אמריקאי שדמותו והופעתו מבוססת על גלובר וברק אובמה. בשנים הבאות גילם גלובר את דמותו של ספיידרמן במספר וריאציות - הוא הראשון לגלמו כשדיבב אותו בסדרת האנימציה, גילם את דודו בסרט ספיידרמן: השיבה הביתה, ובהופעת אורח נוספת כפראולר בסרט ספיידרמן: ברחבי ממדי העכביש.

ב-2016 יצאה הסדרה "אטלנטה" שאותה הוא יצר, כתב, ביים ובה הוא מגלם את ארן – אחת הדמוית הראשיות. על משחקו בסדרה זכה בפרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר בסדרה קומית/מוזיקלית ובפרס אמי לשחקן הטוב ביותר בסדרה קומית. כמו כן זכה בפרס אמי לבמאי הטוב ביותר של סדרה קומית.

הוא גילם את דמותו של לאנדו קלריסיאן בסרט סולו: סיפור מלחמת הכוכבים שעלה לאקרנים ב-2018.

גלובר עבד יחד עם אחיו סטפן על סדרה מצוירת של הגיבור דדפול לרשת fx, לאחר חילוקי דעות יצירתיים בוטלה הסדרה אך כצעד מחאתי שחרר גלובר תסריט פיקטיבי לפרק הסיום של הסדרה בו דדפול מטייל לקניה להציל קרנף בסכנת הכחדה, הפרק עוסק בעיקר בדדפול תוהה לעצמו מדוע בוטלה הסדרה, מאשים את מארוול בגזענות בעקבות כך שהסדרה כולה נכתבה בידי תסריטאים שחורים בלבד ואף טוען לגישות פדופיליות בכך שדיסני ״מנסים למכור צעצועים שמתאימים גם לילדים בני 7 וגם לפדופילים בני 50״. יוצר הדמות של דדפול רוב ליפילד והשחקן המגלם את הדמות ראיין ריינולדס הביעו מחאה על ביטול הסדרה, ריינולדס אף כינה את גלובר ״גאון״.

במאי 2018 אירח בפעם הראשונה את תוכנית המערכונים האמריקאית SNL.

בשנת 2019 גילם את הדמות הראשית, סימבה, בסרט מלך האריות לצד ביונסה.

ב-12 באפריל 2019 הוצג לראשונה סרטו של גאמבינו "Guava Island" במסיבת האביב השנתית בארצות הברית, בכיכובו ובכיכוב ריהאנה. את הסרט כתב והלחין גמבינו בשיתוף עם אחיו. הסרט הוא המחשה ויזואלית של אלבום קונספט. הסרט זמין באתר אמאזון בתשלום.

ב-2023 הוציא את הסדרה החדשה שלו ״נחיל״ העוקבת אחר דרו, מעריצה אובססיבית של זמרת פופ דמוית ביונסה, הסדרה זכתה לביקורות חיוביות. יחד עם הסדרה שוחרר אלבום לזמרת הפיקטיבית ׳נדיה׳ מהסדרה, גלובר משתתף באחד השירים.

בתחילת 2024 הכריז הראפר 21 סבאג' שגלובר עתיד לגלם את דמותו בסרט אוטוביוגרפי על חייו, ביום שלאחר ההכרזה שוחרר גם הטריילר לסרט.

ב-2 בפברואר 2024 יצאה הסדרה מר וגברת סמית' בכתיבתו ובכיכובו.

קריירה מוזיקלית

גלובר מוכר גם בשם הבמה שלו צ'ילדיש גמבינו^[1] אותו קיבל ממחולל השמות של הוו-טאנג-קלאן.

ב-2006 הוציא את המיקסטייפ הראשון שלו ״The older I get", המיקסטייפ חולק לחבריו ללימודים באוניברסיטת ניו-יורק אך בהמשך נגנז ולא יצא לקהל הרחב בעקבות דרישתו של גלובר להתנער מהפרויקט בטענה שהאלבום ״אישי מידי״ והוא נשמע בו כמו ״דרייק מצונן״.

בשנים הבאות הוציע מספר מיקסטייפים - ״Sick boi", "Pointdexter", "I'm just a rapper pt.1", "I'm just a rapper pt.2".

ב-2010 שחרר את המיקסטייפ culdesac שצבר תאוצה והשיר do ya like מתוכו הפך ללהיט בקהילת האינדי ראפ.

ב-2011 שחרר את המיני אלבום "EP" לקראת הוצאת אלבום הבכורה שלו, מתוכו בלט השיר ״freaks and geeks" והקליפ ששוחרר עימו.

בשלהי 2011 הוציא את אלבום האולפן הראשון שלו "CAMP", האלבום זכה להצלחה יחסית (בין היתר כלל את השיר "Bonfire") והוציא מספר להיטים אך המבקרים קיבלו אותו בביקורות מעורבות, כשהביקורת הבולטת היא שגלובר מזוהה כשחקן וקומיקאי והפרסונה הראפרית אינה תואמת לו, גלובר ציין פעמים רבות שביקורות מסוג זה אף הניעו אותו יותר להיכנס לתחום המוזיקה.

על מנת לתמוך ביציאת האלבום יצא גלובר לסיבוב הופעות בשם I AM DONALD, ההופעות כללו ביצוע של שירי האלבום, קטעי משחק, קומדיה וסטאנדאפ.

בשנת 2012 הוציא את המיקסטייפ ״royalty", המיקסטייפ התאפיין בשינוי גישה שהתמקדה יותר בשירי ראפ ״קלאסים״ בסגנון העיר בה גדל גלובר - אטלנטה. באלבום התארחו ראפרים רבים ביניהם rza, nipssy hustle, danny brown ועוד רבים. במיקסטייפ לקח גלובר לראשונה את הראפר chance the rapper תחת חסותו ואף צירף אותו לסיבוב ההופעות עימו על מנת לפתחו.

ב-2013 הוציא גלובר את האלבום "Because The Internet"', האלבום סימן התפתחות גדולה בגישתו של גלובר ליצירה וזה לשבחי המבקרים על ההפקה הגנרדיוזית, הנושאים בהם עסק באלבום והניסיוניות. גלובר ניסה למעשה ליצור עולם שלם סביב האלבום ויחד עם האלבום שוחררו סרט קצר, סרטוני יוטיוב ואף חשבונות טוויטר לדמויות מהאלבום, יחד עם כל עותק של האלבום הגיע גם תסריט של 72 עמודים לסרט באורך מלא שמשתלב יחד עם שירי האלבום. על מנת ליצור את האלבום שכר גלובר את אחוזתו של שחקן הכדורסל כריס בוש והסתגר בה במשך חצי שנה, במהלך שנת היציאה של האלבום לקח על עצמו גלובר את הדמות של the boy, הדמות שדרך עיניה מוצג האלבום, הוא התלבש בבגדי הדמות, ואף התראיין בתור הדמות. האלבום הועמד לאלבום השנה בטקס פרסי הגראמי.

ב-2014 שחרר את המיקסטייפ הכפול, kauai/stn mtn, בהפרש של יום ביניהם, בעוד kauai התאפיין במוזיקה יותר רגועה ואקזוטית, וכל הכנסותיו הועברו לשימור האי קאווי, המיקסטייפ stn mtn התאפיין במוזיקה בסגנון אטלנטה והופק בשיתוף המפיק dj drama כחלק מסדרה המיקסטייפים שלו.

ב-2016 הכריז גלובר על על אלבומו השלישי Awaken, my love, האלבום היווה שינוי כולל בסגנון ובתמונה של גלובר, הוא נטש את עולם הראפ והאלבום כולו הוא בסגנון הפאנק, האלבום זכה לשבחי המבקרים, רבים מהם אף הגדירו אותו כאלבום השנה ואחד מהאלבומים הטובים של העשור. גלובר לא הוציא כלל קליפים לקידום הסינגלים והאלבום, בהשך הסביר עצמו בתוכניתו של לברון ג'יימס - ״האלבום נוצר מתוך רצון להוכיח למטילי הספק - לא רק שאוכל לשנות כיוון, לא רק שאוכל ליצור להיט אני אצור להיט בלי וידאו״, השיר redbone מתוך האלבום נחל הצלחה רבה וזיכה את גלובר בגראמי הראשון שלו ל"ביצוע הר-אנד-בי הטוב ביותר״ וקיבל ומועמדות לאלבום השנה.

בינואר 2018 חתם על חוזה עם חברת התקליטים RCA Records, צעד אותו הוא כינה "שינוי קצב הכרחי".

בחודש מאי 2018 שחרר שיר בשם "This Is America" בזמן הופעתו ב־SNL. השיר זכה להצלחה גדולה והפך לשיר הראשון של גלובר שהעפיל למקום הראשון במצעד הפזמונים של בילבורד בארצות הברית^[2]. מילות השיר מתייחסות למגוון נושאים, כולל אלימות באקדחים והשחורים בארצות הברית. את השיר ליווה קליפ פרובוקטיבי, בבימויו של היוצר היפני הירו הירואי, שהציג את גלובר בביצוע סדרה של יריות לפני פריצה לריקוד. השיר זכה בארבעה פרס גראמי בקטגוריית שיר השנה והקלטת השנה. זו הייתה הפעם הראשונה בה שיר היפ הופ זוכה בתואר^[3]. הקליפ הפך לויראלי ושבר שיאי צפייה וגרר אחריו שיח ער.

ב-11 ביולי 2018 שחרר גלובר מיני-אלבום הכולל את השירים "Summertime Magic" ו-"Feels Like Summer", שהראשון בהם הוא הסינגל המוביל מאלבום האולפן הרביעי של גלובר.

ב-2018 הכריז גלובר שאלבומו הבא יהיה האחרון, אולם בשנים שלאחר מכן רמז כמה פעמים שבכוונתו לשחרר מוזיקה נוספת בעתיד אך ככל הנראה תחת שם במה אחר.

באפריל 2019 הוביל את פסטיבל המוזיקה Coachella, והכריז שסיבוב ההופעות הנוכחי שלו יהיה גם האחרון.

ב-15 במרץ 2020 עלה לאוויר האתר Donaldgloverpresents.com, בו הושמע האלבום החדש של דונלד בלופים עד שירד מהאוויר בסוף אותו היום, שבוע לאחר מכן עלה האלבום לרשתות הסטרימינג ויצא באופן רשמי וללא הסברים, כאשר שמם של השירים הוא זמן ההרצה שלהם באלבום, ושם האלבום הוא על שם התאריך שבו יצא "3.15.20", האלבום זכה לשבחים מהמבקרים על החדשנות שלו והמוזיקה הניסיונית.

באפריל 2024 התחיל לרמוז גלובר על הוצאת מוזיקה חדשה. לאחר רמזים רבים התחיל לשדר את "רדיו גילגה" - תחנת רדיו שבועית שבכל שבוע משדרת למשך שעה פלייליסט של שירים שנבחרו על ידי גלובר לצד מוזיקה חדשה וקטעי פרסומות הומוריסטיים. בפרק השני של "רדיו גילגה" התראיין גלובר והסביר כי הוא מתכנן שני אלבומים אחרונים כצ'ילדיש גמבינו - האחד גרסה גמורה של "3.15.20" אשר לטענתו הוא הוציא באופן ספונטני מבלי לסיים לערוך אותו, והשני פסקול לסרט בשם "Bando Stone & The New World" אשר ישמש כאלבומו האחרון. במהלך התוכנית הציג הן גרסאות מוגמרות אלבומו הקודם והן שירים חדשים עם קיד קאדי וקניה ווסט.

ב-13 במאי 2024 הוציא גלובר את גרסה מחודשת לאלבום הרביעי שלו, 3.15.20, בשם Atavista. האלבום הגיע למקום ה-62 במצעד הבילבורד 200.^[4] ב-19 ביולי של אותה השנה הוציא לאור את אלבומו החמישי, Bando Stone & the New World.^[5] באוקטובר 2024, גלובר ביטל את שאר המופעים של סיבוב ההופעות שלו תחת השם צ'יילדיש גמבינו בצפון אמריקה ואירופה, בשל הצורך לעבור ניתוח ולהחלים.^[6]

חיים אישיים

גלובר בזוגיות עם מישל וויט ולהם שלושה ילדים - drake, legend, donald glover III.

במהלך קידום הסדרה "מר וגברת סמית'" חשף גלובר כי במהלך צילומי הסדרה נישא לבת זוגו מישל.

אחיו הוא סטפן גלובר, ראפר ואומן, האחים מרבים לשתף פעולה ברוב הפרויקטים כאשר סטפן שותף בכתיבה ובבימוי.

באוקטובר 2024, גלובר ציין כי אושפז לאחר הופעתו בניו אורלינס בעקבות בדיקות רפואיות נוספות שהעידו על הצורך בניתוח. גלובר לא חשף את סיבת האשפוז או פרטים לגבי הניתוח המתוכנן.^[6]

פילמוגרפיה

קולנוע

שנה	סרט	תפקיד	הערות
2009	Mystery Team	ג'ייסון רוג'רס	גם תסריטאי ומפיק בפועל
2011	החבובות	אסיסטנט
2013	התנסות חובה	דריק
2013	Clapping for the Wrong Reasons	הילד	סרט קצר; גם תסריטאי ומפיק בפועל
2014	אלכסנדר והיום הנורא, האיום, המבאס והגרוע ממש	גרג
2014	Chicken and Futility	הילד	סרט קצר; גם במאי ותסריטאי
2015	אפקט לזרוס	ניקו
	מג'יק מייק XXL	אנדרה
	להציל את מארק וואטני	ריץ' פרנל
2017	ספיידרמן: השיבה הביתה	ארון דייוויס (אנ')
2018	סולו: סיפור מלחמת הכוכבים	לאנדו קלריסיאן
2019	Guava Island	דני מארון	סרט קצר; גם תסריטאי ומפיק
2019	מלך האריות	סימבה	דיבוב
2023	ספיידרמן: ברחבי ממד העכביש	ארון דייוויס	הופעת קמע
2024	מופאסה: מלך האריות	סימבה^[7]	דיבוב

טלוויזיה

שנה	סדרה	תפקיד	הערות
2005	לייט נייט עם קונאן או'בריאן	פושע	פרק: "July 22, 2005"
2006 - 2012	רוק 30	דמויות שונות	4 פרקים, גם תסריטאי
2007	Human Giant	סטודנט בקולג'	פרק: "24 Hour Marathon"
2007 - 2011	CollegeHumor	טרוי בארנס	פרק: "Save Greendale" גם תסריטאי ב-8 פרקים
2009 - 2014	קומיוניטי	טרוי בארנס	תפקיד ראשי (עונות 5-1); 89 פרקים
2010	רובוט צ'יקן	מייס וינדו	דיבוב; פרק: "Robot Chicken: Star Wars Episode III"
2011	רגולר שואו	אלפא דאווג	דיבוב; פרק: "Rap It Up"
2011	Funny as Hell		תסריטאי הפרק: "#1.4"
2013	רחוב סומסום	המוזיקאי	פרק: "Figure It Out, Baby Figure It Out"
2013	בנות	סנדי	2 פרקים
2013, 2016	הרפתקאות פין וג'ייק	מרשל לי	דיבוב; 2 פרקים
2015	אולטימייט ספיידרמן: סדרת האנימציה	ספיידרמן (מיילס מוראלס)	דיבוב; 2 פרקים
2015	China, IL	ויליאם	דיבוב; 4 פרקים
2016 - 2022	אטלנטה	ארנסט "ארן" מרקס	תפקיד ראשי (4 עונות); 41 פרקים גם יוצר, תסריטאי, במאי ומפיק
2023	נחיל		סדרת טלוויזיה; יוצר, תסריטאי, במאי ומפיק
2024–הווה	מר וגברת סמית'	ג'ון סמית'	תפקיד ראשי; 8 פרקים גם תסריטאי ומפיק

דיסקוגרפיה

אלבומי אולפן

2011: Camp
2013: Because the Internet
2016: "Awaken, My Love!"
2020: 3.15.20
2024: Bando Stone & the New World

מהדורות מחודשות

2024: Atavista

מיני-אלבומים

2011: EP
2014: Kauai
2018: Summer Pack
2023: Swarm

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דונלד גלובר בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של דונלד גלובר

דונלד גלובר, ברשת החברתית פייסבוק
דונלד גלובר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
דונלד גלובר, ברשת החברתית אינסטגרם
דונלד גלובר, סרטונים בערוץ היוטיוב
דונלד גלובר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
דונלד גלובר, באתר AllMovie (באנגלית)
דונלד גלובר, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
דונלד גלובר, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
דונלד גלובר, באתר Metacritic (באנגלית)
דונלד גלובר, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
דונלד גלובר, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
דונלד גלובר, באתר ספוטיפיי
דונלד גלובר, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
דונלד גלובר, באתר Last.fm (באנגלית)
דונלד גלובר, באתר AllMusic (באנגלית)
דונלד גלובר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
דונלד גלובר, באתר דיזר
דונלד גלובר, באתר Discogs (באנגלית)
דונלד גלובר, באתר Songkick (באנגלית)
דונלד גלובר, באתר Genius
דונלד גלובר, באתר בילבורד (באנגלית)
דונלד גלובר, באתר טיידל (באנגלית)
שירה מייקין, עכשיו זה סופי: דונלד גלובר הוא האיש המוכשר בעולם, באתר הארץ, 9 במאי 2018
אמיר בוגן, דונלד גלובר: "למי אכפת מהמעריצים המבוגרים של מלחמת הכוכבים?", באתר ynet, 25 במאי 2018
רג'י אוגוו, ניו יורק טיימס, דונלד גלובר הגיע לגיל 40 והחליט להוציא את צ'יילדיש גמבינו לגמלאות, באתר הארץ, 24 ביולי 2024

הערות שוליים

^ ניו יורק טיימס, דונלד גלובר הגיע לגיל 40 והחליט להוציא את צ'יילדיש גמבינו לגמלאות, באתר הארץ, 24 ביולי 2024
^ Gary Trust, Childish Gambino's 'This Is America' Blasts in at No. 1 on Billboard Hot 100, www.billboard.com, ‏5/14/2018
^ שגיא בן נון‏, טקס גראמי 2019: הלילה הגדול של קארדי בי, ליידי גאגא, צ'ילדיש גמבינו - והגאווה הישראלית, באתר וואלה, 11 בפברואר 2019
^ Billboard 200™, בילבורד, ‏25 במאי 2024
^ Kalia, Ammar (2024-07-27). "Childish Gambino: Bando Stone and the New World review – a frenetic farewell". The Observer (באנגלית בריטית). ISSN 0029-7712. נבדק ב-2024-07-30.
^ ¹ ² Ethan Shanfeld, Donald Glover Cancels 2024 Childish Gambino Tour Dates After Hospitalization: ‘I Have Surgery Scheduled and Need Time Out to Heal’, Variety, ‏2024-10-04 (באנגלית אמריקאית)
^ ארז דבורה, הרבה כישרון יש ב"מופאסה: מלך האריות". אבל בסופו של דבר, רק הכסף חשוב פה, באתר ynet, 20 בדצמבר 2024

[1] ניו יורק טיימס, דונלד גלובר הגיע לגיל 40 והחליט להוציא את צ'יילדיש גמבינו לגמלאות, באתר הארץ, 24 ביולי 2024

[2] Gary Trust, Childish Gambino's 'This Is America' Blasts in at No. 1 on Billboard Hot 100, www.billboard.com, ‏5/14/2018

[3] שגיא בן נון‏, טקס גראמי 2019: הלילה הגדול של קארדי בי, ליידי גאגא, צ'ילדיש גמבינו - והגאווה הישראלית, באתר וואלה, 11 בפברואר 2019

[4] Billboard 200™, בילבורד, ‏25 במאי 2024

[5] Kalia, Ammar (2024-07-27). "Childish Gambino: Bando Stone and the New World review – a frenetic farewell". The Observer (באנגלית בריטית). ISSN 0029-7712. נבדק ב-2024-07-30.

[:0-6] ¹ ² Ethan Shanfeld, Donald Glover Cancels 2024 Childish Gambino Tour Dates After Hospitalization: ‘I Have Surgery Scheduled and Need Time Out to Heal’, Variety, ‏2024-10-04 (באנגלית אמריקאית)

[7] ארז דבורה, הרבה כישרון יש ב"מופאסה: מלך האריות". אבל בסופו של דבר, רק הכסף חשוב פה, באתר ynet, 20 בדצמבר 2024

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר בסדרת קומדיה או סדרה מוזיקלית
1970‏-1980	פליפ וילסון (1970) • קרול או'קונור (1971) • רד פוקס (1972) • ג'ק קלוגמן (1973) • אלן אלדה (1974) • אלן אלדה (1975) • הנרי וינקלר (1976) • הנרי וינקלר (1977) • רובין ויליאמס (1978) • אלן אלדה (1979) • אלן אלדה (1980)
1981‏-2000	אלן אלדה (1981) • אלן אלדה (1982) • ג'ון ריטר (1983) • ביל קוסבי (1984) • ביל קוסבי (1985) • ברוס ויליס (1986) • דבני קולמן (1987) • מייקל ג'יי פוקס/ג'אד הירש/ריצ'רד מאליגן (1988) • טד דנסון (1989) • טד דנסון (1990) • ברט ריינולדס (1991) • ג'ון גודמן (1992) • ג'רי סיינפלד (1993) • טים אלן (1994) • קלסי גראמר (1995) • ג'ון לית'גו (1996) • מייקל ג'יי פוקס (1997) • מייקל ג'יי פוקס (1998) • מייקל ג'יי פוקס (1999) • קלסי גראמר (2000)
2001-היום	צ'ארלי שין (2001) • טוני שלהוב (2002) • ריקי ג'רווייס (2003) • ג'ייסון בייטמן (2004) • סטיב קארל (2005) אלק בולדווין (2006) • אלק בולדווין (2007) • דייוויד דוכובני (2008) • אלק בולדווין (2009) • ג'ים פרסונס (2010) • מאט לה-בלאנק (2011) • דון צ'ידל (2012) • אנדי סמברג (2013) • ג'פרי טמבור (2014) • גאל גרסיה ברנאל (2015) • דונלד גלובר (2016) • עזיז אנסרי (2017) • מייקל דאגלס (2018) • ראמי יוסף (2019) • ג'ייסון סודייקיס (2020) • ג'ייסון סודייקיס (2021) • ג'רמי אלן וייט (2022) • ג'רמי אלן וייט (2023)

פרס אמי לבידור בפריים טיים לשחקן ראשי בסדרת קומדיה
1952–1975	אלן יאנג (1950) ‏•‏‏ סיד סיזר (1951) ‏•‏‏ ג'ימי דוראנט (1952) ‏•‏‏ דונלד או'קונור (1953) ‏•‏‏ דני תומאס (1954) ‏•‏‏ פיל סילברס (1955) ‏•‏‏ סיד סיזר (1956) ‏•‏‏ ג'ק בני (1957) ‏•‏‏ ג'ק בני (1959) ‏•‏‏ דיק ואן דייק (1964) ‏•‏‏ דיק ואן דייק (1965) ‏•‏‏ דיק ואן דייק (1966) ‏•‏‏ דון אדמס (1967) ‏•‏‏ דון אדמס (1968) ‏•‏‏ דון אדמס (1969) ‏•‏‏ ויליאם וינדום (1970) ‏•‏‏ ג'ק קלוגמן (1971) ‏•‏‏ קרול או'קונור (1972) ‏•‏‏ ג'ק קלוגמן (1973) ‏•‏‏ אלן אלדה (1974) ‏•‏‏ טוני רנדל (1975)
1976–2000	ג'ק אלברטסון (1976) ‏•‏‏ קרול או'קונור (1977) ‏•‏‏ קרול או'קונור (1978) ‏•‏‏ קרול או'קונור (1979) ‏•‏‏ ריצ'רד מאליגן (1980) ‏•‏‏ ג'אד הירש (1981) ‏•‏‏ אלן אלדה (1982) ‏•‏‏ ג'אד הירש (1983) ‏•‏‏ ג'ון ריטר (1984) ‏•‏‏ רוברט גיום (1985) ‏•‏‏ מייקל ג'יי פוקס (1986) ‏•‏‏ מייקל ג'יי פוקס (1987) ‏•‏‏ מייקל ג'יי פוקס (1988) ‏•‏‏ ריצ'רד מאליגן (1989) ‏•‏‏ טד דנסון (1990) ‏•‏‏ ברט ריינולדס (1991) ‏•‏‏ קרייג טי. נלסון (1992) ‏•‏‏ טד דנסון (1993) ‏•‏‏ קלסי גראמר (1994) ‏•‏‏ קלסי גראמר (1995) ‏•‏‏ ג'ון לית'גו (1996) ‏•‏‏ ג'ון לית'גו (1997) ‏•‏‏ קלסי גראמר (1998) ‏•‏‏ ג'ון לית'גו (1999) ‏•‏‏ מייקל ג'יי פוקס (2000)
2001–הווה	אריק מקורמק (2001) ‏•‏‏ ריי רומנו (2002) ‏•‏‏ טוני שלהוב (2003) ‏•‏‏ קלסי גראמר (2004) ‏•‏‏ טוני שלהוב (2005) ‏•‏‏ טוני שלהוב (2006) ‏•‏‏ ריקי ג'רווייס (2007) ‏•‏‏ אלק בולדווין (2008) ‏•‏‏ אלק בולדווין (2009) ‏•‏‏ ג'ים פרסונס (2010) ‏•‏‏ ג'ים פרסונס (2011) ‏•‏‏ ג'ון קראייר (2012) ‏•‏‏ ג'ים פרסונס (2013) ‏•‏‏ ג'ים פרסונס (2014) ‏•‏‏ ג'פרי טמבור (2015) ‏•‏‏ ג'פרי טמבור (2016) ‏•‏‏ דונלד גלובר (2017) ‏•‏‏ ביל היידר (2018) ‏•‏‏ ביל היידר (2019) ‏•‏‏ יוג'ין לוי (2020) ‏•‏‏ ג'ייסון סודייקיס (2021) ‏•‏‏ ג'ייסון סודייקיס (2022) ‏•‏‏ ג'רמי אלן וייט (2023) ‏•‏‏ ג'רמי אלן וייט (2024)