דוד רון

דוד רון
	דוד רון, 1955
לידה	20 בדצמבר 1934; י"ד בטבת ה'תרצ"ה
פטירה	21 באוגוסט 2023 (בגיל 88); ד' באלול ה'תשפ"ג
תאריך עלייה	1950
מדינה	ישראל
בת זוג	נורית
מספר צאצאים	3
השתייכות	צבא הגנה לישראל פיקוד הדרום; חיל השריון;
תקופת הפעילות	1952–1995 (כ־43 שנים)
דרגה	אלוף-משנה
תפקידים בשירות
	מפקד פלוגת סיור 135, מ"מ חרמ"ש גדוד 79, מ"פ חרמ"ש גדוד 9, סמג"ד גדוד 9, סגן מפקד אגד תחזוקה אוגדה 84, סמג"ד גדוד 195, קצין אג"מ חטיבה 207, מפקד גדוד 75 (חרמ"ש), מפקד בסיס טירונים שריון ברפיח, סמח"ט 204 (חרמ"ש) ורמ"ט אוגדה 611
פעולות ומבצעים
	מלחמת סיני; מלחמת ששת הימים; מלחמת ההתשה; מלחמת יום הכיפורים; מלחמת לבנון הראשונה
עיטורים
	צל"ש אלוף פיקוד הדרום לפלוגת סיור 135
תפקידים אזרחיים
	ממונה מחוזי בפרויקט שיקום שכונות, מחוז מרכז, משרד הבינוי והשיכון

דוד רון (20 בדצמבר 1934 – 21 באוגוסט 2023) היה קצין צה"ל בדרגת אלוף-משנה, ששירת כסמח"ט חטיבה 204 בזירת הדרום במלחמת יום הכיפורים וכרמ"ט (ראש מטה) אוגדה 611. לאחר השירות הצבאי שימש כממונה מחוז המרכז בפרויקט שיקום שכונות של משרד הבינוי והשיכון.

ראשית דרכו

דוד רון נולד ב-1934 בטהראן לנוריאל ושרה. בילדותו עסק רבות בכדורעף ולמד בבית הספר אליאנס טהראן. בשנת 1950, כשהיה בן 16, עלה לישראל יחד עם משפחתו (זוג הורים, חמישה אחים ושתי אחיות, כאשר לימים האח השישי נולד בארץ, במעברה כרכור). קליטת המשפחה בארץ נעשתה דרך מחנה המעצר בעתלית, שבאותה עת שימש כמחנה עולים. משם, לאחר תקופה קצרה, עברה המשפחה אל המעברה בכרכור, שם התגוררו בשני אוהלים הודיים^[א] גדולים במשך כשנתיים.

בתקופת השהייה במעברה בכרכור השתתף בייעור יערות הצפון^[ב] ובגיל 18 התגייס לצה"ל, לחיל השריון.

תחילת השירות הצבאי בחיל השריון, חרמ"ש

את הטירונות עבר בבסיס טירונות מבודד, בסמיכות לקיבוץ רוחמה^[ג] ולאחריה התמיין רון אל קורס הסיירים^[ד] הראשון של השריון. לאורך שנותיו הראשונות בצה"ל שירת רון, כחייל וכקצין, בסיירת ובחיל הרגלים המשוריין (חרמ"ש) של חטיבה 7 בדרום הארץ, בפעילות המאופיינת באימונים, הדרכה, תרגילים ופעילויות מבצעיות נרחבות.

רון עבר קורס מ"כים של השריון, שארך שישה חודשים בבסיס חצור^[ה], והיה למפקד כיתה בגדוד 79 של חטיבה 7. לאחר מכן עבר קורס סמלי מחלקות קרביים ובטרם יצא לקורס קצינים מונה למפקד מחלקה בדרגת סמל^[ו], בגדוד 79. בסוף שנת 1954, יצא רון לקורס קצינים של חי"ר ושריון, ובתפקידו הראשון כקצין מונה למפקד פלוגת סיור ג'יפים (יחידת סיור 135)^[ז]. רון חזר אל גדוד 79 כמפקד מחלקת חרמ"ש (חיל רגלים ממוכן ומשוריין) ולאחריו יצא למלא תפקיד הדרכה במדור סיור בבית הספר לשריון^[ח].

סיירת חטיבה 7, תחילת שנות ה-50
שני משמאל: סיירת חטיבה 7

תקופת מלחמת סיני ומלחמת ששת הימים

במהלך השהות בבית הספר לשריון, פרצה ב-1956 מלחמת סיני ובשל כך התמנה רון למפקד מחלקת (מ"מ) מילואים של חרמ"ש, בחטיבה 27 של השריון (חטיבת מילואים). את המחלקה פגש רון בין רפיח ואל-עריש (לאחר כיבוש רפיח), ויחד פעלו עד לנסיגה מסיני. המחלקה השתתפה בכיבוש אל-עריש ואחר כך התמקמה לתקופה ארוכה באגף הדרומי של העיר אל-עריש.

עם תום מלחמת סיני, מונה רון לתפקידים הבאים: סמ"פ חרמ"ש בגדוד 9 כחלק מחטיבה 401, ולאחריו מ"פ באותו הגדוד. בהמשך עבר קורס מ"פ חי"ר בבית הספר לשריון, אשר התקיים במחנה דורה^[3] ולאחר מכן קורס מ"פ בחיל שריון, אשר התקיים במחנה ג'וליס (לימים מחנה עמנואל). בתום הקורס התמנה לסמג"ד בגדוד 9, במסגרת חטיבה 7, כאשר המג"ד היה אלדד אבידר ושמואל גונן (גורודיש) היה מפקד החטיבה. עם סיום תפקידו כסמג"ד מונה רון לתפקיד מדריך בכיר, בקורס סיור וניווט, שהתקיים במתקן 500^[ט].

בעת השהייה במתקן 500, פרצה מלחמת ששת הימים, ומכיוון שלא היה לרון מינוי חירום, הוא מונה לסגן מפקד אגד תחזוקה של אוגדה 84, אשר נעה בעקבות הלוחמים ודאגה לאספקה, חימוש, רפואה, פינוי וטיפול בנפגעים, סיור והכוונות צירי תנועה, בכל הגזרות בהן האוגדה פעלה, עד גדות תעלת סואץ.

טיבוע המשחתת אילת

לאחר מלחמת ששת הימים התמנה רון לסמג"ד גדוד 195, תחת חטיבה 401, שהיה גדוד חדש, אשר רון היה שותף להקמתו^[י]. הגדוד שהה בקנטרה שבסיני והיה אחראי על הגזרה של פורט סעיד בצפון ועד אגם תמסח בדרום^[י"א]. במסגרת השהייה בסיני ואבטחת הגזרה, התחלף הגדוד בכל שלושה חודשים עם גדוד 9, שהיה בראשות יוסי פלד.

אירוע מרכזי שהתרחש בתקופת הפיקוד של רון על הגזרה בתעלה היה טיבוע המשחתת אילת. קצין הקישור של גדוד 195 קיבל את ההודעה הראשונה על פגיעה במשחתת הישראלית מאת האו"ם, ובכך הועבר המידע אל האוגדה, שעדיין לא היו מודעים לתקרית הקשה, וכוחות הגדוד התפרסו אל מול האזור של פגיעת המשחתת, מערבית לאל עריש על חוף רומני, מתוך שאיפה לתת עזרה לכל הניצולים שיגיעו אל החוף. הגדוד עסק בהצלה, טיפול ופינוי של חיילים רבים שהגיעו אל החוף, תחת ידיו של הרופא הגדודי ד"ר יהודה דנון.

רון (שמאל) יחד עם יוסי פלד (אמצע)
רון (עומד בזחל"ם הראשון), בעת מצעד צה"ל 1968^[י"ב]

גדוד 75, חטיבה 7

רון סיים את פעילותו בגדוד 195 עם תחילת מלחמת ההתשה ועבר ללימודים במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה (פו"ם), לתקופה של תשעה חודשים. בסיום פו"ם, שירת במשך חצי שנה כקצין אג"ם בחטיבה 207, עד שבמרץ 1970 הטיל עליו האלוף אברהם אדן (ברן), שכיהן כמפקד גייסות השריון, להקים את גדוד 75 בחטיבה 7. הגדוד החדש הוקם כגדוד חרמ"ש עם הנגמ"שים הראשונים של צה"ל והוקם במחנה נתן, כאשר הפלוגות הגיעו ממחזורי הטירונות של השריון. לאורך כשנתיים פיקד רון על הגדוד ובמהלך התקופה^[י"ג] נוספה לגדוד פלוגת טנקים אורגנית.

במרץ 1972, עם סיום תפקידו בגדוד 75, עבר רון לפקד על בסיס הטירונים של השריון ברפיח, והחליף את שלמה ארבלי. רון פיקד על שמונה מחזורים במשך 18 חודשים, כל מחזור 1,000–1,200 טירונים, וטקסי הסיום^[5] נערכו על הר מצדה. בסיס הטירונים היה כפוף לגיס של השריון אך מנהלית לחטיבה 204.

עם סיום תפקידו, מונה לסמח"ט סדיר של חטיבה 204, חטיבת מילואים ממוכנת^[י"ד].

מלחמת יום הכיפורים

תקופה קצרה מעת מינויו של רון לסמח"ט סדיר של חטיבה 204^[ט"ו], פרצה מלחמת יום הכיפורים. עם פרוץ המלחמה גויסה חטיבת המילואים^[ט"ז] (גדודי חרמ"ש, פלוגת סיור וגדוד טנקים אחד – גדוד 19). החטיבה הצטרפה ביום השני של הלחימה אל החזית המצרית בנסיעה על הציר הצפוני^[י"ז]. כבר עם הגעתה של החטיבה אל סיני, נותרה החטיבה עם גדודי החרמ"ש ופלוגת טנקים אחת, של יעקב לפידות^[י"ח]. לאורך הימים הראשונים ועד לצליחת התעלה, לחמה החטיבה בגזרה הצפונית של תעלת סואץ ובפרט בקרב על פריצת הדרך אל מעוז בודפשט מול יחידת קומנדו מצרית^[7], אשר נחתה דרך הביצות, עקפה את מעוז בודפשט והתמקמה מזרחית על הציר המוביל למוצב כדי למנוע גישה של כוחות צה"ל למעוז.

מאוחר יותר במלחמה, החטיבה חצתה את התעלה ועברה אל "אפריקה". החטיבה קיבלה פלוגת טנקים חדשה של חוזרי חו"ל בפיקוד של זאב וילנר והמשיכה לשבת תקופה ארוכה בגזרת ראס סודר, תוך שיקום והקמת גדודי טנקים חדשים ופעילות מבצעית בשגרה כולל השמדת סוללות טילים^[8].

התקופה שלאחר מלחמת יום הכיפורים

בגמר המלחמה ולאור הצורך בשיקום האוגדות שלחמו, התמנה רון לשיקום מחודש של האגד הלוגיסטי האוגדתי, אוגדה 252 בצאלים ולאחר השלמת התפקיד, התמנה לרמ"ט אוגדה 611, אוגדת מילואים משוריינת שישבה במחנה שדה תימן ובמחנה נתן.

לאחר שנתיים, בשנת 1980 השתחרר מצה"ל לאחר 28 שנה, ולאחר ראיון שחרור עם אלוף פיקוד דרום דן שומרון, קיבל תפקיד מילואים כמפקד אגד לוגיסטי אוגדתי של אוגדה 611, מינוי חירום אותו מילא במשך חמש שנים. האוגדה המטכ"לית גויסה במלואה במלחמת לבנון הראשונה, אך הייתה לחירום בלבד ועסקה באימונים.

רון קיבל פטור מלא משירות מילואים בשנת 1995.

לאחר השחרור מצה"ל

בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20, בתקופת כהונתו של דוד לוי כשר השיכון, בה ניתן דגש רב לפרויקט שיקום שכונות, התמנה רון לממונה מחוזי לשיקום שכונות מחוז מרכז. בתקופת כהונתו של רון בוצעו פרויקטים רבים לשיקום שכונות בכל מחוז המרכז, שוקמו וחוזקו 84 שכונות מצוקה המאכלסות 450 אלף תושבים.

רון סיים את תפקידו הציבורי בשנת 2000, לאחר ששירת במשך עשרים שנה מספר שרים ובהם דוד לוי, אריאל שרון, בנימין בן אליעזר וסגן השר רן כהן.

חיים אישיים

בתחילת חודש מרץ 1964, התקיים טקס הנישואים של דוד רון עם נורית. הטקס^[י"ט] התקיים בבסיס צה"ל, מחנה נתן. לזוג נולדו שלושה ילדים ולהם שמונה נכדים.

בשנת 2021 לקה רון בדמנציה, והוא טופל בביתו בחולון על-ידי בני משפחתו. נפטר ב-21 באוגוסט 2023, בגיל 88 ושמונה חודשים.

ראו גם

חיל רגלים ממוכן (חרמ"ש)
חטיבה 401
חטיבה 7
גדוד 75
חטיבה 27 (חטיבה 204 במלחמת יום הכיפורים)
פרויקט שיקום שכונות

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דוד רון בוויקישיתוף

עדות מצולמת אל"מ מיל' דוד רון - 27-01-2001, סרטון בערוץ ".O", באתר יוטיוב (אורך: 56:16) ראיון מוקלט על שירותו הצבאי של רון יחד עם הדר' עמיעד ברזנר
דוד רון, בציון ארבעים שנה למלחמת יום הכיפורים, לטרון. טקס הזכרון, יד לשריון לטרון, סרטון בערוץ ".O", באתר יוטיוב (אורך: 49:30) דקה 11, דוד רון מניח זר לזכר הנופלים של חטיבה 204

ביאורים

^ אוהל הודי, אתר נוסטלגיה אונליין
^ עבודות הייעור בעשורים הראשונים של מדינת ישראל הייתה לרוב עם כח עבודה של עולים חדשים, רובם מעדות המזרח, תושבי מעברות
^ בשנות ה-50 של המאה ה-20, סביב קיבוץ רוחמה היה מדבר צחיח ובסיס הטירונים של חיל השריון היה מרוחק מכל יישוב, בנגב הדרומי. טירונות השריון ארכה כחצי שנה ובסיס הטירונים היה משויך מנהלית לגדוד 79 של חטיבה 7
^ אוגדת סיור 17 ולימים יחידת סיור 135 ופלס"ר שריון, סיירת הקרב הראשונה של חיל השריון השייכת לחטיבה 7. קורס הסיירים התקיים במשטרת עיראק סווידאן ובוגרי הקורס הובילו בלילה וביום יחידות קרביות ברחבי מדבר סיני
^ בשנות ה-50, קורס המ"כים של השריון היה קורס מקיף מאוד שארך שישה חודשים והתקיים בבסיס חצור, בטרם הועבר הבסיס לחיל האוויר. אחד ממפקדי הקורס היה לימים ההיסטוריון עמיעד ברזנר הידוע בכינויו "חליל". קורס סמלי מחלקות קרביים של השריון ארך שלושה חודשים
^ דרגת הסמל הוענקה לרון על-ידי המ"פ (מפקד פלוגה) בן בארי, אשר השליך את הדרגה תוך שהיא קשורה אל מצנח של פצצת תאורה, ממטוס הפייפר (פייפר קאב) החג מעל המסע שערכו חיילי הפלוגה אל מצדה
^ פלוגה הסיור הסדירה הראשונה של חטיבת שריון (לימים, פלס"ר שריון), פלוגת סיור 135 זכתה בצל"ש יחידתי^[1]^[2] של אלוף פיקוד הדרום חיים לסקוב
^ בית הספר לשריון שכן במחנה ג'וליס (לימים מחנה עמנואל)
^ המרכז הלאומי לאימונים ביבשה, אשר נקרא בתחילת הדרך בשם באלי"ש
^ גדוד 195 הוקם בצאלים, התחיל כגדוד חרמ"ש המלווה בפלוגת טנקים, גדוד שהתבסס על יוצאי נח"ל וישיבות הסדר ולאחר הקמתו, מונה אריה ווינברג למפקד הגדוד
^ עיקר פעילות של גדוד 195 טרם מלחמת ההתשה הייתה אל מול יחידות מודיעין מצריות, שחדרו לסיני וכן ליווי העבודה על הביצורים בתעלה, קו בר-לב
^ ארכיון כאן 11^[4] דקה 57.29 בזחל"ם הימני
^ גדוד 75 - השנתיים הראשונות של הקמת הגדוד התבססו על כל המשתמע מהקמת גדוד חדש וסדיר בחטיבה 7 (אימונים, תחזוקה מבצעית, תוכניות אלטרנטיביות, קליטת הנגמ"שים הראשונים, הכשרות ועוד)
^ המח"ט צבי רם היה תחת הגדרה של מינוי חירום בלבד
^ חטיבה 204 פעלה במסגרת "כוח נמר"/"כוח ששון" (בפיקודו של קלמן מגן ולאחר מכן בפיקודו של ששון יצחקי), משוייכים לאוגדה 162 של האלוף אברהם אדן, ברן. מח"ט החטיבה היה צבי רם, אשר היה מינוי חירום ובכך רון פיקד על החטיבה עד לפתיחת מלחמת יום הכיפורים
^ ערב המלחמה, אחד מגדודי החרמ"ש של חטיבה 204 היה בתעסוקה מבצעית אך למרות בקשתו של רון, לא אושר להשאיר את הגדוד אלא לשחררו, זאת למרות מצב הכוננות הגבוה ששרר בצבא. הגדוד שוחרר ביום חמישי בערב וגויס מחדש ביום שבת
^ על-פי הוראתו של ברן, כל מחלקה שהייתה מוכנה נעה על זחל אל סיני והחטיבה התפרסה על הציר הצפוני של בלוזה, במרחב של מעוז בודפשט, אשר היה חלק מקו בר לב בסיני
^ על-פי הנחיית אברהם אדן, גדוד 19 בפיקודו של חיים עדיני הועבר, מיד עם ההגעה לסיני, לסייע לחטיבה של נתקה ניר ובכך הגדוד ספג אבדות גדולות מאוד בקרבות הבלימה
^ בשנות ה-60, חיל השריון אפשר לכל קצין להינשא בטקס צבאי, בבסיס שריון. ניתן לראות טקס דומה^[10], שנת 1962, בו חברו של רון נוכח כחתן

הערות שוליים

^ צל"ש יחידתי - יחידת סיור 135 של השריון (חטיבה 7), אתר הגבורה
^ פלוגת סיור 135, תיאור קבלת העיטור, אתר יד לשריון
^ מחנה דורה, אתר נוסטלגיה אונליין
^ מצעד צה"ל 1968 חלק א', באתר כאן ארכיון
^ טקס השבעת טירוני השריון על הר מצדה, אתר סינמטק ירושלים וארכיון אולפני הרצליה
^ טקס הזיכרון, 40 שנה למלחמת יום הכיפורים, יד לשריון לטרון, דקה 11, רון מניח זר לזכר הנופלים של חטיבה 204
^ ניצן סדן, כך השתבשה פלישת הקומנדו המצרי במלחמת יום הכיפורים, באתר כלכליסט, 4 באוקטובר 2022
^ 50 שנה למלחמת יום כיפור, חטיבה 204 (תמונות ותיעוד ארכיון לפעילות החטיבה), ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
^ דוד רון בטקס פרידה ממשרד השיכון, רחובות, מחוז מרכז, עדות מצולמת על פועלו בתקופה, 30-11-1999, סרטון בערוץ ".O", באתר יוטיוב (אורך: 11:31)
^ חתונה צבאית בחיל השריון, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1 דקה, 1962
^ עדות מצולמת אל"מ מיל' דוד רון - 27-01-2001, סרטון בערוץ ".O", באתר יוטיוב (אורך: 56:16)

[1] אוהל הודי, אתר נוסטלגיה אונליין

[2] עבודות הייעור בעשורים הראשונים של מדינת ישראל הייתה לרוב עם כח עבודה של עולים חדשים, רובם מעדות המזרח, תושבי מעברות

[3] בשנות ה-50 של המאה ה-20, סביב קיבוץ רוחמה היה מדבר צחיח ובסיס הטירונים של חיל השריון היה מרוחק מכל יישוב, בנגב הדרומי. טירונות השריון ארכה כחצי שנה ובסיס הטירונים היה משויך מנהלית לגדוד 79 של חטיבה 7

[4] אוגדת סיור 17 ולימים יחידת סיור 135 ופלס"ר שריון, סיירת הקרב הראשונה של חיל השריון השייכת לחטיבה 7. קורס הסיירים התקיים במשטרת עיראק סווידאן ובוגרי הקורס הובילו בלילה וביום יחידות קרביות ברחבי מדבר סיני

[5] בשנות ה-50, קורס המ"כים של השריון היה קורס מקיף מאוד שארך שישה חודשים והתקיים בבסיס חצור, בטרם הועבר הבסיס לחיל האוויר. אחד ממפקדי הקורס היה לימים ההיסטוריון עמיעד ברזנר הידוע בכינויו "חליל". קורס סמלי מחלקות קרביים של השריון ארך שלושה חודשים

[6] דרגת הסמל הוענקה לרון על-ידי המ"פ (מפקד פלוגה) בן בארי, אשר השליך את הדרגה תוך שהיא קשורה אל מצנח של פצצת תאורה, ממטוס הפייפר (פייפר קאב) החג מעל המסע שערכו חיילי הפלוגה אל מצדה

[9] פלוגה הסיור הסדירה הראשונה של חטיבת שריון (לימים, פלס"ר שריון), פלוגת סיור 135 זכתה בצל"ש יחידתי^[1]^[2] של אלוף פיקוד הדרום חיים לסקוב

[10] בית הספר לשריון שכן במחנה ג'וליס (לימים מחנה עמנואל)

[12] המרכז הלאומי לאימונים ביבשה, אשר נקרא בתחילת הדרך בשם באלי"ש

[13] גדוד 195 הוקם בצאלים, התחיל כגדוד חרמ"ש המלווה בפלוגת טנקים, גדוד שהתבסס על יוצאי נח"ל וישיבות הסדר ולאחר הקמתו, מונה אריה ווינברג למפקד הגדוד

[14] עיקר פעילות של גדוד 195 טרם מלחמת ההתשה הייתה אל מול יחידות מודיעין מצריות, שחדרו לסיני וכן ליווי העבודה על הביצורים בתעלה, קו בר-לב

[16] ארכיון כאן 11^[4] דקה 57.29 בזחל"ם הימני

[17] גדוד 75 - השנתיים הראשונות של הקמת הגדוד התבססו על כל המשתמע מהקמת גדוד חדש וסדיר בחטיבה 7 (אימונים, תחזוקה מבצעית, תוכניות אלטרנטיביות, קליטת הנגמ"שים הראשונים, הכשרות ועוד)

[19] המח"ט צבי רם היה תחת הגדרה של מינוי חירום בלבד

[21] חטיבה 204 פעלה במסגרת "כוח נמר"/"כוח ששון" (בפיקודו של קלמן מגן ולאחר מכן בפיקודו של ששון יצחקי), משוייכים לאוגדה 162 של האלוף אברהם אדן, ברן. מח"ט החטיבה היה צבי רם, אשר היה מינוי חירום ובכך רון פיקד על החטיבה עד לפתיחת מלחמת יום הכיפורים

[22] ערב המלחמה, אחד מגדודי החרמ"ש של חטיבה 204 היה בתעסוקה מבצעית אך למרות בקשתו של רון, לא אושר להשאיר את הגדוד אלא לשחררו, זאת למרות מצב הכוננות הגבוה ששרר בצבא. הגדוד שוחרר ביום חמישי בערב וגויס מחדש ביום שבת

[23] על-פי הוראתו של ברן, כל מחלקה שהייתה מוכנה נעה על זחל אל סיני והחטיבה התפרסה על הציר הצפוני של בלוזה, במרחב של מעוז בודפשט, אשר היה חלק מקו בר לב בסיני

[24] על-פי הנחיית אברהם אדן, גדוד 19 בפיקודו של חיים עדיני הועבר, מיד עם ההגעה לסיני, לסייע לחטיבה של נתקה ניר ובכך הגדוד ספג אבדות גדולות מאוד בקרבות הבלימה

[29] בשנות ה-60, חיל השריון אפשר לכל קצין להינשא בטקס צבאי, בבסיס שריון. ניתן לראות טקס דומה^[10], שנת 1962, בו חברו של רון נוכח כחתן

[7] צל"ש יחידתי - יחידת סיור 135 של השריון (חטיבה 7), אתר הגבורה

[8] פלוגת סיור 135, תיאור קבלת העיטור, אתר יד לשריון

[11] מחנה דורה, אתר נוסטלגיה אונליין

[15] מצעד צה"ל 1968 חלק א', באתר כאן ארכיון

[18] טקס השבעת טירוני השריון על הר מצדה, אתר סינמטק ירושלים וארכיון אולפני הרצליה

[20] טקס הזיכרון, 40 שנה למלחמת יום הכיפורים, יד לשריון לטרון, דקה 11, רון מניח זר לזכר הנופלים של חטיבה 204

[25] ניצן סדן, כך השתבשה פלישת הקומנדו המצרי במלחמת יום הכיפורים, באתר כלכליסט, 4 באוקטובר 2022

[26] 50 שנה למלחמת יום כיפור, חטיבה 204 (תמונות ותיעוד ארכיון לפעילות החטיבה), ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון

[27] דוד רון בטקס פרידה ממשרד השיכון, רחובות, מחוז מרכז, עדות מצולמת על פועלו בתקופה, 30-11-1999, סרטון בערוץ ".O", באתר יוטיוב (אורך: 11:31)

[28] חתונה צבאית בחיל השריון, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1 דקה, 1962

[30] עדות מצולמת אל"מ מיל' דוד רון - 27-01-2001, סרטון בערוץ ".O", באתר יוטיוב (אורך: 56:16)

[א]

[ב]

[ג]

[ד]

[ה]

[ו]

[ז]

[ח]

[3]

[ט]

[י]

[י"א]

[י"ב]

[י"ג]

[5]

[י"ד]

[6]

[ט"ו]

[ט"ז]

[י"ז]

[י"ח]

[7]

[8]

[9]

[י"ט]

[11]

[1]

[2]

[4]

[10]

	יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: נראה כדף הנצחה ולא כערך אנציקלופדי.
	אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.	שכתוב

יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: נראה כדף הנצחה ולא כערך אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.