לדלג לתוכן

גרפיט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרפיט
תכונות המינרל
הרכב כימי פחמן, C
מערך קריסטלוגרפי הקסגונלי
צורת הגביש לוחי, עלעלי בעל 6 צלעות.
צבע שחור פלדה עד אפור כהה.
ברק מתכתי כהה.
שקיפות הגבישים אטומים.
פצילות מושלמת בכיוון אחד.
שבירה נשבר לפתיתים, מינרל פריך
קשיות 1-2 בסולם מוס
משקל סגולי 2.09–2.23 ג'/סמ"ק
שרטוט שחור
מידע נוסף מוליך חשמל
מינרלים נלווים קוורץ, קלציט, נציץ, טורמלין
סוגים
יהלום פולימורף נוסף של פחמן
הגרפיט בנוי שכבות-שכבות. שכבה בודדת היא למעשה גרפן
מבט ב"היטל על" של שכבות גרפן בגרפיט. כל אטום פחמן מצוי מול מרכז משושה במישור מקביל.
גרפיט שנוצר כתוצאה מפירוק גלוקוז

גרפיטאנגלית: Graphite) הוא אחת מתצורות המוצק של פחמן. האלוטרופים האחרים הם גביש היהלום, הפחם, הפולרן ותצורה מודרנית יותר של צינורית פחמן המופקת בטכניקת ננוטכנולוגיה.

הגרפיט הוא אחת מצורות האיתינים של פחמן, וכמו היהלום גם הוא סריג אטומרי, אך בשונה ממנו, הגרפיט אינו גביש.

הגרפיט בנוי משכבות, העשויות טבעות בעלות שישה פחמנים (משושה), באופן שכל פחמן מחובר לשלושה פחמנים אחרים בקשרים קוולנטים; אורך הקשר פחמן-פחמן במישור 0.142nm (ננומטר); השכבות מרוחקות אחת מהשנייה 0.335nm ומחוברות ביניהן באמצעות קשרי ואן דר ואלס, מה שגורם לגרפיט להיות רך. בין השכבות מצויים אלקטרונים ניידים (אלקטרון הערכיות הרביעי הלא קושר בקליפה של כל אטום פחמן) ומאפשרים מוליכות חשמלית. השכבות מוסטות זו ביחס לזו, כך שאטום פחמן במישור אחד אינו מעל אטום פחמן במישור השכן. מבחינים בשתי צורות של גרפיט, השונות זו מזו במיקום המישורים זה ביחס לזה. בצורה היציבה - ההקסגונלית – המישורים בסידור ABAB; דהיינו, כל אטום פחמן מצוי מעל מרכז המשושה במישורים השכנים ומול אטום פחמן במישור הבא.

במשך שנים היה ניסיון להפריד את שכבות הגרפיט. רק בשנת 2004 הצליח אנדריי גיים, בשיתוף פעולה עם קונסטנטין נובוסלוב, שניהם פיזיקאים רוסיים מאוניברסיטת מנצ'סטר, לבצע את ההפרדה על ידי עבודה עם רסיסי גרפיט. הם חזרו על הפעולה שוב ושוב, והרסיסים שהתקבלו נעשו דקים יותר ויותר. כשהיו בידי החוקרים רסיסים דקים רבים, הם בחנו בעיון רב את החתיכות, וגילו שעוביין של כמה מהן היה אטום אחד בלבד. יתרונותיו של החומר נעוצים בתכונותיו המיוחדות, ובהן חוזק מיוחד ומוליכות גבוהה אפילו בטמפ' החדר. לחומר הזה של שכבת פחמן בעובי של אטום אחד ניתן השם גְרָפֵןאנגלית: Graphene).

פרס נובל לפיזיקה לשנת 2010 הוענק לגיים ונובוסלוב על גילוי הגְרָפֵן.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]