גסטרין

GAST
מזהים
שמות נוספים	GAST, GAS, gastrin
מזהים חיצוניים	OMIM: 137250 MGI: 104768 HomoloGene: 628 GeneCards: GAST
מיקום הגן (באדם)
כרומוזום	כרומוזום 17
סוף	41,715,969 bp
מיקום הגן (בעכבר)
כרומוזום	כרומוזום 11 (בעכבר)
סוף	100,227,822 bp
אונטולוגיית גנים (GO)
תפקיד מולקולרי	• GO:0001948, GO:0016582 קשירת חלבונים; • פעילות הורמונלית;
מיקום בתא	• אזור חוץ תאי; • חלל חוץ תאי;
תהליכים ביולוגיים	• תגובה למזון; • GO:0072468 מעבר אותות; • בקרה על פעילות קולטנים; • G protein-coupled receptor signaling pathway;
	מקורות: Amigo / QuickGO
אורתולוגים
	2520
	14459
	ENSG00000184502
	ENSMUSG00000017165
	P01350
	P48757
	NM_000805
	NM_010257
	NP_000796
	NP_034387
	ויקינתונים
צפייה/עריכה נתוני אדם	צפייה/עריכה נתוני עכבר

גסטרין (Gastrin) הוא הורמון המופרש מתאי G בקיבה ובתריסריון וגורם להפרשת חומצה גסטרית מתאי הדופן בקיבה. בנוסף, יש מעט תאים המייצרים גסטרין במעי הדק, בלבלב, ברקמת המוח, בבלוטת יותר הכליה, דרכי הנשימה ואיברי הרבייה.

פיזיולוגיה

גנטיקה

גן ה-GAS נמצא בזרוע הארוכה של כרומוזום 17 (17q21).

סינתזה

גסטרין הוא פפטיד ליניארי הנוצר על ידי תאי G בקיבה ובתריסריון ומופרש אל מחזור הדם. הגסטרין מצוי בשלוש צורות עיקריות:

גסטרין-34
גסטרין-17
גסטרין-14

משמעות הערך הנומרי היא מספר חומצות האמינו המרכיבות את הפפטיד. באופן כללי, הגסטרין הוא פרקורסור (קודמן) הכולל 101 חומצות אמינו המתחלקות ויוצרות את הצורות העיקריות דלעיל. הצורות החשובות הקשורות למערכת העיכול הן גסטרין 17, וגסטרין 34.

הפרשה

גסטרין מופרש בתגובה לדחפים מסוימים, ובהם: התנפחות קיבה, גירוי של עצב תועה (וגוס), נוכחות של חלבונים שעוכלו באופן חלקי, עודף סידן בדם.

הפרשת גסטרין מעוכבת על ידי: נוכחות חומצה (בעיקר HCl שמופרש) בקיבה, סומטוסטטין, או למשל מצבים של צום.

הגירוי להפרשת גסטרין מתחיל בשלב ה- cephalic- זהו השלב טרם הגעת אוכל לקיבה, ובו מופרשת 30% מהחומצה בקיבה, על ידי גירוי ישיר של העצב התועה על תאי G המייצרים גסטרין. לאחר מכן, בשלב ה- gastric, כאשר האוכל מגיע לקיבה, יש שני גורמים להפרשת גסטרין- הראשון הוא התרחבות הקיבה, והשני הוא הגעתם של החלבונים מהמזון. התרחבות הקיבה, והגעת החלבונים, פועלים על תאי G להפרשת גסטרין.

פעילות

נוכחות גסטרין מעודדת את תאי הדופן בקיבה להפריש חומצת מימן כלורי/חומצה גסטרית. הדבר נעשה בצורה לא ישירה באמצעות היקשרות לקולטני CCK2/גסטרין בתאי ECL בקיבה, אשר בתגובה משחררים היסטמין אשר מאותת לתאי הדופן בקיבה להפריש יוני H+.

בנוסף גסטרין גורם לתאים גסטרים זימוגניים (Gastric chief cell) להפריש פפסינוגן, צורת הזימוגן (הצורה הלא פעילה) של האנזים פפסין. פפסינוגן הופך לפפסין בסביבה שבה pH נמוך וה-HCl מספק סביבה מתאימה לפעילות האנזים.

היפר גסטרינמיה

היפר גסטרינמיה היא תופעה שבה יש הפרשה עודפת של גסטרין. הפרשה עודפת זו יכולה להיווצר כתוצאה מירידה פתולוגית בחומציות הקיבה (למשל, כתוצאה מדלקת קיבה אטרופית), או כתוצאה מנטילת תרופות המדכאות את הפרשת החומצה כגון מעכבי משאבות פרוטונים- PPI. סיבה נוספת להפרשה עודפת של גסטרין היא תסמונת אליסון זולינגר שבה יש גידול המפריש גסטרין.

קישורים חיצוניים

גסטרין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ GRCh38: Ensembl גרסה 89: ENSG00000184502 - Ensembl, מאי 2017
^ ¹ ² ³ GRCm38: Ensembl גרסה 89: ENSMUSG00000017165 - Ensembl, מאי 2017
^ "Human PubMed Reference:".
^ "Mouse PubMed Reference:".

[refGRCh38Ensembl-1] ¹ ² ³ GRCh38: Ensembl גרסה 89: ENSG00000184502 - Ensembl, מאי 2017

[refGRCm38Ensembl-2] ¹ ² ³ GRCm38: Ensembl גרסה 89: ENSMUSG00000017165 - Ensembl, מאי 2017

[3] "Human PubMed Reference:".

[4] "Mouse PubMed Reference:".

[1]

[2]

[3]

[4]

הורמונים
היפותלמוס ובלוטת יותרת המוח	הורמון משחרר תירוטרופין (TRH)‏ • CRH‏ • GnRH •‏ הורמון משחרר הורמון גדילה (GHRH) • סומטוסטטין (SST) • דופמין • וזופרסין (ADH) • אוקסיטוצין • תירוטרופין (TSH) • הורמון מחלמן (LH) • הורמון מגרה זקיק (FSH) • הורמון הגדילה (GH) • פרולקטין (PRL) • הורמון אדרנוקורטיקוטרופי (ACTH)
ציר בלוטת יותרת הכליה	אדרנלין (אפינפרין) • נוראדרנלין (נוראפינפרין) • אלדוסטרון • קורטיזול • דהידרו-אפיאנדרוסטרון (DHEA)
ציר בלוטת התריס	בלוטת התריס: תירוקסין • תריודוטירונין • קלציטונין • בלוטת יותרת התריס: PTH
ציר בלוטות המין	אשכים: טסטוסטרון • AMH • אינהיבין. שחלות: אסטרדיול • פרוגסטרון • אינהיבין/אקטיבין • רלקסין
בלוטות אנדוקריניות אחרות	לבלב: גלוקגון • אינסולין • סומטוסטטין. בלוטת האצטרובל: מלטונין
בלוטות לא אנדוקריניות	שליה: גונדוטרופין כוריוני אנושי (hCG)‏ • HPL • אסטרוגן (אסטריול, אסטרדיול, אסטרון) • פרוגסטרון. כליה: רנין • אריתרופויאטין (EPO) • קלציטריול • פרוסטגלנדין. חדרי הלב: ANP. קיבה: גסטרין • גרלין. תריסריון: כולציסטוקינין (CCK)‏ • GIP • סקרטין • מוטילין • VIP. המעי העקום: אנטרוגלוקגון. רקמות שומן: לפטין • אדיפונקטין • רסיסטין. התימוס: תימוסין • תימופואיטין • תימולין. שלד: אוסטאוקלצין. כבד: IGF-1‏ • IGF-2
נוצרים באתר המטרה	NGF • BDNF • NT-3