גידולי תרומה
מראה
גידולי תרומה הם צמחים שגדלו מזרעי תרומה. מדאורייתא דינם כחולין, אך תקנת חכמים שדינם יהיה כדין התרומה לעניין איסור האכילה למי שאינו כהן.
התקנה וטעמיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחת מתקנות חכמים שנתקנו כחלק מי"ח דבר היא התקנה "גידולי תרומה - תרומה"[1]. מדאורייתא צמחים שגדלו מזרעי תרומה דינם כחולין, אך חכמים תיקנו שיהא דינם כתרומה. בטעם התקנה מובאות בתלמוד שתי דעות:
- לדעת רבי חנינא הטעם הוא משום חשש שישראלים ימנעו מלתת את התרומה לכהן, כיון שיוכלו להשאיר את הזרעים בידם ולגדל מהם יבולים.
- לדעת רבא הטעם הוא משום תרומה טמאה שבידי הכהן, שיש חשש שמא ישאיר הכהן את התרומה הטמאה אצלו על דעת לזרוע אותה ולזכות ביבוליה, ובזמן שבינתיים עלול הכהן להיכשל באכילת תרומה טמאה[2].
ההלכה היא כדעת רבא[3].
פרטי דינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גידולי גידולים - על גידולי גידולים של תרומה לא גזרו והם נשארו בהיתרם[4]. הדבר נוגע לצמחים בהם הזרע כלה באדמה לפני שיוצא הצמח החדש. בצמחים בהם הזרע אינו כלה, גם גידולי הגידולים אסורים[5].
- מצוות התלויות בארץ - כיון שמדאורייתא דינם כחולין ומדרבנן דינם כתרומה, הם חייבים במצוות התלויות בארץ כחולין, ולכן יש לתת מהיבול: לקט, שכחה ופאה, תרומות ומעשרות, אלא שכיון שמדרבנן יש עליהם דיני תרומה, מקבלי המתנות שאינם כהנים צריכים למכור אותם לכהנים (בשווי מופחת, "דמי תרומה", משום שרק כהנים מותרים לאכול פירות אלה), הכהנים אוכלים אותם לפי דיני אכילת התרומה, והכסף שמתקבל אצל המוכרים שייך להם[6]. לגבי מעשר שני, קיים איסור מסחר[7], ולכן כתב הרדב"ז שהבעלים נותנים אותו במתנה לכהן, והכהן יאכל אותו בירושלים כדין מעשר שני וכדין תרומה[8]. הרש"ש העיר שניתן למכור מעשר שני בדרך חילול, ולפי זה יוכל הבעלים למכור את המעשר השני לכהנים, הכהנים יאכלו את היבול כתרומה, והבעלים יעלו את הדמים ויאכלו אותם בירושלים כדין מעשר שני[9].
- לא תחסום שור בדישו - כאשר דשים בתרומה, אין נוהג איסור חסימה מדאורייתא, אבל מדרבנן, משום מראית העין עליו לשים מעט מאותו יבול בסל על צוואר הבהמה[10]. בגידולי תרומה קיים איסור חסימה, אבל כדי שלא יאכלו הבהמות מגידולי התרומה עליו להניח סל בצוואר הבהמה ובו מאותו מין יבול שבשדה[11].
- גידולי זרעים שאינם נאכלים - במקרה בו נזרעו צמחים שהזרעים שלהם אינם נאכלים, כגון לפת וצנון, לא נוהג דין גידולי תרומה[12].
- בתרומת חוץ לארץ - גם במקומות בחוץ לארץ שבהם נוהג דין תרומה[13], לא נוהג דין גידולי תרומה[14], כיון שהתרומה במקומות אלה אינה מצויה, לא החמירו חכמים לאסור את הגידולים[15].
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ משנה, מסכת תרומות, פרק ט', משנה ד', ותלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ז, עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ז, עמוד ב'. וראו בתוספות שם (דיבור המתחיל דילמא), שגם לאחר התקנה הזו דין הגידולים כתרומה טהורה, אלא שאין חשש שהכהן ישהה אצלו את התרומה כיון שהרווח מכך הוא קטן. לדעת הרמב"ם בספר זרעים, הלכות תרומות, פרק י"א, הלכה כ"ג הגידולים של תרומה טמאה אסורים משום שנדחו מאכילה.
- ^ ראו משנה תורה לרמב"ם, הלכות תרומות, פרק י"א, הלכה כ"א
- ^ משנה, מסכת תרומות, פרק ט', משנה ד', וכן משנה תורה לרמב"ם, הלכות תרומות, פרק י"א, הלכה כ"ב.
- ^ ראו תלמוד ירושלמי, מסכת תרומות, פרק ט', הלכה ב', ובמשנה, מסכת תרומות, פרק ט', משנה ו' לגבי טבל.
- ^ משנה, מסכת תרומות, פרק ט', משנה ב'
- ^ ראו פירוש הר"ש משאנץ למשנה, מסכת תרומות, פרק ט', משנה ד'
- ^ ראו פירוש הרדב"ז למשנה תורה לרמב"ם, הלכות תרומות, פרק י"א, הלכה כ"ז
- ^ רש"ש על משנה, מסכת תרומות, פרק ט', משנה ג'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות שכירות, פרק י"ג, הלכה ד'
- ^ ראו משנה תורה לרמב"ם, הלכות שכירות, פרק י"ג, הלכה ה' והלכות תרומות, פרק י"א, הלכה כ"ח. הריטב"א (במסכת בבא מציעא, דף צ', עמוד א') דיבור המתחיל "גוי", מסביר שכאן לא די ב"מעט מאותו המין", אלא יש להניח בסל כמות גדולה ומספקת: "בגדולי תרומה, דמדאורייתא חולין גמורין הן אלא דרבנן גזרו שיהו גדולי תרומה תרומה מדרבנן, וגבי בל תחסום לא תקנו רבנן לעקור דבר מן התורה בקום עשה, הילכך נהי שלא יניחנה לאכול, כיון דתרומה דרבנן היא ואסור להאכילה לבהמה, מכל מקום יש לו לתלות לה בטרסקלין ארבעה קבין לפרה ושלושה לחמור".
- ^ ראו משנה, מסכת מעשרות, פרק ג', משנה ח' ופירוש המשנה לרמב"ם שם, וכן משנה תורה לרמב"ם, הלכות תרומות, פרק י"א, הלכה כ"ב ובהשגות הראב"ד שם.
- ^ ראו שולחן ערוך, יורה דעה, סימן של"א, סעיף א'
- ^ ראו משנה, מסכת תרומות, פרק ט', משנה ד', ומשנה תורה לרמב"ם, הלכות תרומות, פרק י"א, הלכה כ"ב
- ^ ראו תלמוד ירושלמי, מסכת תרומות, פרק ה', הלכה ב'