גזית (כתב עת)
 | |
| כריכת גיליון ג-ד, כרך ד', סיוון תמוז תש"א, 1940 | |
| מייסד |
גבריאל טלפיר  |
|---|---|
| תאריכי הופעה |
1932–1982 (כ־50 שנה) |
| שפה |
עברית |
| מדינה |
ישראל |
  | |
גזית היה ירחון לאמנות ולספרות, "במה ליצירת אמנותית-ספרותית ולמחשבה חופשית", לפי הגדרתו בשער כל אחד מגליונותיו. את כתב העת ייסד גבריאל טלפיר (יוסף וונדרמן) בשנת 1931. הירחון יצא באופן סדיר כל חודש משנת 1932 עד 1982 (למעט תקופה קצרה במחצית השנייה של שנות השלושים). במשך שנים ארוכות היה זה כתב העת העברי היחיד שהיה מוקדש לאמנות פלסטית.
בגליונות גזית התפרסמו מאמרים בתולדות האמנות, בתיאטרון ובאדריכלות, ניתוחים מוזיקליים של יצירות, ביקורת ציור ופיסול הן מערביים והן מדרום-מזרח אסיה, הודו ויפן, מונוגרפיות קצרות של אמנים, בייחוד של יוצרים ארץ-ישראליים ויהודים, וכן סיפורים, שירה ותרגומים מהספרות היוונית-רומית. כתב העת הכיל הדפסות איכותיות יחסית (בשחור-לבן) של יצירות אמנות פלסטית, תצלומי מבנים אדריכליים ותפאורות תיאטרון.
אחת ממגמותיו הראשוניות של כתב העת הייתה לאשרר את מקומה של האמנות ביהדות והצדקת העיסוק בה בארץ ישראל ("אמנם לפנים הייתה זו [האמנות] נראית כסתירה לרוח האומה... אך כעת היא חדלה מלהיות אידיאל לבד, אידיאל שהנהו מנת חלקם של זרים, היושבים באהלי יפת. לא מעבר לתחום פרושות יריעותיה, כי אם תוך תוכנו.")[1]
לרגל יובל "גזית" ושבעים שנה לתל אביב, כתב שלמה להט, ראש עיריית תל אביב-יפו, לטלפיר כי אינו יכול לתאר לעצמו את העשייה האמנותית והתרבותית המקורית בעיר ללא כתב העת וללא עבודתו המסורה[2].
