לדלג לתוכן

ג'ק מרקל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ק מרקל
Jack Markell
ג'ק מרקל, 2022
ג'ק מרקל, 2022
לידה 26 בנובמבר 1960 (בן 63)
ניוארק, דלאוור, ארצות הברית
שם מלא ג'ק אלן מרקל
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת בראון
אוניברסיטת שיקגו
עיסוק פוליטיקאי, דיפלומט
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
בת זוג קרלה (לבית סמת'רס)
אתר מערכת הבחירות
האתר הרשמי של מושל דלאוור
שגריר ארצות הברית באיטליה ובסן מרינו
23 בספטמבר 2023 – מכהן
(שנה)
תחת מזכיר המדינה אנתוני בלינקן
נשיא ממנה ג'ו ביידן
→ לואיס אייזנברג
שגריר ארצות הברית בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי ה־18
11 בפברואר 202221 באוגוסט 2023
(שנה)
תחת מזכ"ל ה-OECD מת'יאס קורמן
נשיא ממנה ג'ו ביידן
→ דניאל יוהאנס
יושב ראש אגודת המושלים הלאומית
15 ביולי 20124 באוגוסט 2013
(שנה)
מושל דלאוור ה־73
20 בינואר 200917 בינואר 2017
(8 שנים)
גזבר דלאוור
16 בינואר 199920 בינואר 2009
(10 שנים)
תחת מושלי דלאוור טום קרפר
רות אן מינר
→ ג'נט רזווניצקי
ולדה ג'ונס-פוטר ←
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ג'ק מרקל, 2007

ג'ק אלן מרקלאנגלית: Jack Alan Markell; נולד ב-26 בנובמבר 1960) הוא פוליטיקאי יהודי אמריקאי חבר המפלגה הדמוקרטית, המכהן כשגריר ארצות הברית באיטליה ובסן מרינו מאז ספטמבר 2023. במשך כשנה וחצי, מפברואר 2022 עד אוגוסט 2023 שירת כשגריר ארצות הברית בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי. בשנים 20092017 כיהן כמושל דלאוור.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרקל נולד ב-1960, אחד משלושת ילדיהם של ויליאם ואיליין (לני) מרקל, זוג יהודי שגר בעיר ניוארק שבדלאוור. אביו היה פרופסור לחשבונאות באוניברסיטת דלאוור, שבניוארק ואמו עובדת סוציאלית[1][2]. בילדותו היה חבר בתנועת הנוער הציונית של תנועת העבודה, הבונים דרור. ב-1978 סיים בית ספר תיכון בניוארק, ב-1982 קיבל תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת בראון וב-1985 תואר שני (MBA) במינהל עסקים באוניברסיטת שיקגו. ב-13 השנים שלאחר מכן, עד גיל 38 עבד במספר חברות גדולות ובנקים, במישרות ניהוליות בכירות.

ב-1998, בתקופת ממשלו של טום קרפר הדמוקרט כמושל דלאוור, רץ מרקל לראשונה למישרה פוליטית, שר האוצר המדינתי של דלאוור, מטעם המפלגה הדמוקרטית. הוא ניצח את יריבתו הרפובליקנית, שכיהנה כשרת האוצר של דלאוור מזה 16 שנה, ברוב גדול (58% - 42%) ונכנס לתפקיד במקומה בינואר 1999. הצליח כשר אוצר מדינתי, תחת קרפר ולאחר מכן גם תחת המושלת הדמוקרטית רות אן מיינר, ושב ונבחר בשנייה ובשלישית, ב-2002 וב-2006, ברוב הולך וגדל מידי מערכת בחירות, ממשיך לכהן כשר האוצר של דלאוור בסך הכל במשך עשר שנים.

מושל דלאוור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת בחירות 2008 ולפי חוקי דלאוור, המושלת הדמוקרטית המכהנת, רות אן מיינר, לא יכלה לרוץ שוב לתקופת כהונה שלישית כמושלת. המפלגה הדמוקרטית של דלאוור החליטה לפיכך לתמוך בסגנה ג'ון קרני, לתפקיד המושל החדש במקומה. מרקל רץ מול קרני בבחירות המקדימות במפלגה, למרות התמיכה המפלגתית הממסדית ביריבו.

מערכת הבחירות המקדימות בתוך המפלגה הדמוקרטית החלה כבר באמצע 2007 והייתה צמודה ביותר. מרקל פתח בפיגור ניכר בסקרים, אולם צמצם בהדרגה את הפער. ביום הבחירות ממש, ב-9 בספטמבר 2008 הוא הצליח לעבור את קרני וניצח לבסוף בבחירות המקדימות בהפרש זעום 51% - 49%. בבחירות הכלליות כעבור כחודשיים, למול המועמד הרפובליקני, מרקל כבר ניצח בהפרש גדול (67% - 32%). דלאוור היא מדינה הנוטה בדרך כלל למפלגה הדמוקרטית ושנת 2008 הייתה שנה "דמוקרטית" בארצות הברית כולה (ניצחון ברק אובמה על ג'ון מקיין), כך שהניצחון הזה היה כמעט מובטח מראש. ב-20 בינואר 2009 הוא נכנס לתפקידו כמושל ה-73 של מדינת דלאוור, היהודי הראשון בתפקיד זה.

שנה אחר כך, ב-2010 כיהן מרקל גם כיו"ר "ארגון המושלים הדמוקרטים". בשנים 2013-2012 היה יו"ר אגודת המושלים הלאומית.

ממשל ביידן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופתו הראשונה של מרקל כמושל הייתה מוצלחת למדי. הוא העביר שורת חוקים ליברליים בתחומי החינוך, שוויון זכויות ללהט"בים, חיסכון באנרגיה ושמירת איכות הסביבה והצליח להקטין מאוד את הגרעון התקציבי, שהורישה לו המושלת הדמוקרטית הקודמת מיינר, בלי לפטר יותר מדי עובדי ציבור. בין השאר הוא עשה זאת על ידי השגת הסכמה להפחית משכרם של עובדים אלה, במקום לגרום לפיטורין המוניים בקרבם. כדוגמה אישית, מרקל הפחית משכרו שלו 20%. כתוצאה מצעדיו הפיסקליים, קיצוצים מחד, העלאת מיסים מאידך וצמצום משמעותי בגרעון, דלאוור אכן הצליחה לעבור בשלום פחות או יותר את המשבר הכלכלי שהחל בראשית תקופת כהונתו. במירוץ 2012 לבחירת מושל המדינה גמלו לו הבוחרים על הצלחותיו בתקופת כהונתו הראשונה. הוא היה המועמד של המפלגה הדמוקרטית, בלא מתחרים, כך שלא היה צורך בקיום פריימריס, ובבחירות הכלליות ניצח את המועמד הרפובליקני ברוב מוחץ, 69% - 29%, גדול אף יותר מהרוב בו זכה בבחירות הקודמות.

ביוני 2021 הכריז נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן על כוונתו למנות את מרקל לשגריר ארצות הברית בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי[3]. ב-11 בפברואר 2022 נכנס לתפקידו. במאי 2023 הודיע הנשיא ביידן כי בכוונתו למנות את מרקל לשגריר ארצות הברית באיטליה ובסן מרינו[4]. ב-27 ביולי 2023 אישר הסנאט האמריקאי את מינויו לתפקיד. ב-23 בספטמבר אותה שנה הציג את כתב האמנתו לנשיא איטליה סרג'ו מטרלה, והחל את שליחותו ברומא.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרקל נשוי לקרלה (לבית סמת'רס), אשר למדה איתו באותה כיתה בבית הספר התיכון, ולהם שני ילדים[5][6].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ק מרקל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Father of Delaware governor dead at 85", מרץ 2009
  2. ^ באתר אוניברסיטת דלאוור, יולי 2010
  3. ^ מרדית' ניומן, Biden administration nominates former Gov. Jack Markell to serve as U.S. ambassador to OECD, באתר דלאוור אונליין, 23 ביוני 2021 (באנגלית)
  4. ^ ג'ייקוב אוונס, Biden taps Markell for Italy ambassadorship, באתר Delaware Business Times‏, 12 במאי 2023 (באנגלית)
  5. ^ "Delaware first lady overcame many struggles during her early life" נובמבר 2009
  6. ^ על "הגברת הראשונה" של דלאוור, באתר הרשמי של דלאוור