ג'נט מוק

ג'נט מוק
Janet Mock
לידה	10 במרץ 1983 (בת 41); הונולולו, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
מקום מגורים	ניו יורק
השכלה	אוניברסיטת ניו יורק; אוניברסיטת הוואי במנואה; תיכון פרינגטון ;
מקצוע	סופרת, עיתונאית, פעילת זכויות להט"ב
פרסים והוקרה	פרס ספרי סטונוול (פברואר 2015); טיים 100 (2018); Essence Black Women in Hollywood Awards (9 בינואר 2020); פרס סטיבן קולזק של הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה (2020) ;
	janetmock.com

ג'נט מוק (באנגלית: Janet Mock; נולדה ב-10 במרץ 1983) היא סופרת, מנחת טלוויזיה, פעילה למען זכויות טרנסג'נדרים ועיתונאית אמריקאית. היא שימשה כעורכת של אתר מגזין פיפל.

ביוגרפיה

מוק נולדה בהונולולו, הוואי, וגדלה שם ובאוקלנד, קליפורניה. היא ממוצא אפרו-אמריקאי וילידי הוואי. בגיל 16 החלה לעבוד כעובדת מין. היא הייתה הראשונה במשפחתה שלמדה באוניברסיטה, והיא בעלת תואר ראשון בשיוון אופנה מ-NYU.

מוק עברה ניתוח להתאמה מגדרית בגיל 18, כשעוד הייתה סטודנטית, אך יצאה מהארון כטרנסג'נדרית באופן פומבי רק ב-2011 בכתבה במגזין Marie Claire. לאחר שפורסמה הכתבה, היא ביקרה חריפות את המיסג'נדרינג שהכתבת עשתה לה כשכתבה שמוק "נולדה וגדלה כבן". לדבריה של מוק, "אני נולדתי במה שהרופאים הצהירו עליו שהוא גוף של בן. לי לא הייתה ברירה בשיוך המגדר שלי בלידתי... הניתוח שעברתי באברי מיני לא הפך אותי לבת. תמיד הייתי בת."

קריירה

מוק החלה את הקריירה שלה בפיפל מגזין, שם עבדה כעורכת במשך חמש שנים.

היא מונה בין השפעותיה ככותבת ואקטיביסטית את זורה ניל הרסטון, אליס ווקר, מאיה אנג'לו, וטוני מוריסון. אך היא אומרת גם שבעצם כל אישה שכותבת היא ברשימה שלה.

מוק הוגה ומפעילה תוכניות לנוער טרנסג'נדרי ותוכניות חינוכיות במרכז הנוער הלהט"בי במכון הטריק-מרטין, ארגון שכולל את התיכון הלהט"בי על שם הארווי מילק בניו יורק.

ב-2012 היא התחילה האשטאג בטוויטר שנועד להעצים נשים טרנסג'נדריות - ‎#GirlsLikeUs, אשר הפך ויראלי, ונמצא בשימוש שוטף במדיה החברתית. ההאשטאג גם פורסם רבות בתקשורת הלהט"בית.

ב-2012 היא גם הנחתה את טקס פרסי GLAAD, בו הייתה גם מועמדת לפרס בעצמה.

מוק כותבת כתבות במגזינים על נושאים טרנסג'נדרים, ביניהם הפינגטון פוסט ו-xoJane. היא גם פרסמה בהפינגטון פוסט סרטון על חוויותיה כאישה טרנסג'נדרית במסגרת הפרויקט "It Gets Better". מאז 2014, מוק גם עורכת ב-Marie Claire.

ב-2013 היא מונתה לדירקטוריון של קרן ארכוס, ארגון פילנתרופי שמתמקד בשימור קופי אדם וזכויות להט"ב.

מוק היא הנושא בסרט התיעודי The Out List, שיצא בשנת 2013. היא גם השתתפה בסרט התיעודי Dressed שיצא ב-2011. ב-2013 הופיעה מוק ברשימת "האנשים המרשימים של השנה" של Out Magazine, והעניקה ללברן קוקס את פרס חביבת הקהל בטקס שנערך למען משתתפי הרשימה.

בפברואר 2014 יצא ספרה של מוק, Redefining Realness, בה היא מספרת על חוויותיה ונותנת ביקורת חברתית בנושאים מגדריים. הספר הופיע ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס, וכן זכה או היה מועמד למספר פרסים, כולל פרס Women's Way, Goodreads, פרס למדא לספרות, ופרס סטונוול של איגוד הספריות האמריקאי.

גם ב-2014, מוק הצטרפה לקמפיין נגד חוק של עיריית פיניקס שמאפשר לשוטרים לעצור כל מי שנחשד ב"נראות של זנות", ואשר נאכף בעיקר על נשים טרנסג'נדריות WOC ‏(women of color). תחת חוק זה, לא צריך להוכיח שום פשיעה, מספיק שלדעת השוטר לנעצרת יש "נראות" של זונה. הקמפיין התחיל לאחר שאישה טרנסג'נדרית שחורה בשם מוניקה ג'ונס נעצרה והורשעה, כאשר כל מעשיה היו הליכה ברחוב. הקמפיין התקיים בעיקר בטוויטר, וקיבל סיקור נרחב במדיות שונות.

מוק הופיעה בדצמבר 2014 על שער המגזין C☆NDY יחד עם עוד 13 נשים טרנסג'נדריות, הכוללות את לברן קוקס, כרמן קררה, אייסיס קינג, ג'ינה רוסרו, דינה מארי, ליינה ריימוס, ג'יזל אליסיאה, ניקי מ'נריי, ג'וליאנה הקסטבל, כרמן אקסטרבגנזה, פצ'ה די, ויסמין פטי.

באוקטובר 2020 אישרה חברת נטפליקס את הפקת המיני-סדרה "דאהמר - מפלצת: סיפורו של ג'פרי דאהמר" אודות ג'פרי דאהמר אותה עתידה מוק לכתוב ולביים.^[1] המיני-סדרה עלתה לשירות בספטמבר 2022.

מחלוקות בתקשורת

בפברואר 2014, מוק התראיינה בתוכנית של פירס מורגן ב-CNN. כתוצאה מהראיון - בו מוק הרגישה שמורגן התייחס אל החיים האישיים שלה ואל גופה כאייטם צהוב במקום לדבר איתה על הספר שלה, המטרה לכאורה של הראיון - נוצר בין השניים סכסוך שהתנהל ברובו בטוויטר. מורגן ספג ביקורת חריפה מקהילות להט"ב ברחבי האינטרנט, מה שהוביל אותו להזמין את מוק לתוכניתו פעם שנייה, בניסיון להבין את הסיבות לביקורת. מוק נענתה, והסבירה בתוכנית את הבעייתיות באופן הייצוג של אנשים וגופים טרנסג'נדרים בתקשורת.

מקרה נוסף שסבב את ההתעסקות של התקשורת בגניטליה של אנשים טרנסג'נדרים, מוק החליפה תפקידים כדי להדגים את האופן שבו מתייחסים לטרנסג'נדריות במדיה, ובריאיון עם אלישה מננדז, ירתה לעברה שאלות כדוגמת "האם יש לך וגינה" כדי להוכיח שהיא סיסג'נדרית.

חיים אישיים

מוק חיה בניו יורק עם בן זוגה, הצלם אהרון טרדוול.

פרסים והכרה

2012 - פרס האקטיביזם של המרכז לסיוע משפטי על שם סילביה ריברה
2012 - מונתה לרשימת "15 הסלבריטאים הגאים המשפיעים" של GBMNews, למרות שהיא איננה גיי.
2013 - נכללה ברשימת "הטרנס 100", הרשימה הראשונה מסוגה שנותנת הכרה לאקטיביסטים טרנסג'נדרים בארצות הברית.
2014 - השתתפה בקליפ שליווה את הגוגל דודל לכבוד יום האישה הבינלאומי
2014 - רשימת "40 מתחת ל-40" של The Advocate, רשימה שנתית של דמויות להט"ביות משפיעות מתחת לגיל 40. היא גם נכללה ברשימתם של "50 הלהט"בים המשפיעים בתקשורת".
2014 - "Root 100", רשימת אנשים שחורים בעלי השגים של מנהיגות, חדשנות והשפעה תרבותית שהם מתחת לגיל 45.
2014 - פרס מגי למצוינות בתקשורת של Planned Parenthood, על יצירת מרחב בטוח ועוצמתי לקולות של נשים טרנסג'נדריות באינטרנט ומחוצה לה, ספציפית באמצעות דף ה-Tumblr שלה וההאשטאג של הספר שלה, ‎#RedefiningRealness.