ג'יליאן אנדרסון

ג'יליאן אנדרסון
Gillian Anderson
	ג'יליאן אנדרסון בפסטיבל ברלין, 2017
לידה	9 באוגוסט 1968 (בת 56); שיקגו, אילינוי
שם לידה	Gillian Leigh Anderson
מדינה	ארצות הברית; הממלכה המאוחדת
תקופת הפעילות	מ-1986
עיסוק	שחקנית קולנוע טלוויזיה ותיאטרון, סופרת, אקטיביטית ומפיקה
מקום לימודים	אוניברסיטת דהפול (1990); אוניברסיטת קורנל (1987); City High-Middle School (1986); בית הספר לתיאטרון באוניברסיטת דהפול ;
בן או בת זוג	קלייד קלוץ (1994–1997); ; ג'וליאן אוזן (2004–2006) ; פיטר מורגן (2016–2020) ;
מספר צאצאים	3
פרסים והוקרה	פרס אמי; פרס גלובוס הזהב; 2 פרסי גילדת שחקני המסך; פרסים נוספים;
	http://gilliananderson.ws
	פרופיל ב-IMDb
חתימה

ג'יליאן אנדרסון (באנגלית: Gillian Anderson; נולדה ב-9 באוגוסט 1968) היא שחקנית, אקטיביסטית ומחברת אמריקאית-בריטית אשר זכתה בפרס אמי, בפרס גלובוס הזהב ובשני פרסי גילדת שחקני המסך. ידועה בעיקר כסוכנת דיינה סקאלי בסדרה האמריקאית "תיקים באפלה" וכסטלה גיבסון בסדרה הבריטית "The Fall" וגם בסדרות של נטפליקס כמו בעונה הרביעית של הכתר בתור מרגרט תאצ'ר ובסדרה "חינוך מיני" בתור ד"ר ג'ין מילברן.

בנוסף לסרטים ולטלוויזיה, אנדרסון זכתה לשבחים והכרה על הופעותיה על הבמה. עבודות הבמה שלה כוללות את המחזה Absent Friends עליו זכתה ב-Theatre World Award, "בית הבובות" עליו קיבלה מועמדות לפרס אוליבייה ותפקידה כבלאנש דובאה בהצגה "חשמלית ושמה תשוקה" עליו קיבלה מועמדות שנייה לפרס אוליבייה.

ביוגרפיה

אנדרסון נולדה בשנת 1968 בשיקגו לרוזמרי, מתכנתת מחשבים, ולאדוארד אנדרסון, מנהל חברת פוסט-פרודקשן.^[1] לאחר שנולדה, עברו הוריה להתגורר בפוארטו ריקו למשך 15 חודשים ומשם עברו לאזור הקראוץ' אנד (Crouch End) בצפון לונדון, שם למד אביה בבית הספר לקולנוע של לונדון (אנ').^[2] בגיל 11, חזרה משפחתה לארצות הברית לעיר גרנד ראפידס במישיגן, שם השתתפה במסגרת בית הספר בתוכנית לילדים מחוננים עם דגש על מדעי הרוח. אנדרסון חשה לא שייכת לארצות הברית ורכשה לעצמה מוניטין של נערה פרועה ומתמרדת. היא פיתחה ניב של המערב התיכון עקב הלעג לו זכתה בשל מבטאה הבריטי. במהלך התיכון החלה להתעניין בתיאטרון ולשחק בהצגות בתיאטרון הקהילתי המקומי, וכן עבדה כמתמחה בתיאטרון ובית הספר האזרחי לאמנות הבמה של גרנד ראפידס (Grand Rapids Civic Theatre & School of Theatre Arts). היא סיימה את התיכון בשנת 1986. בשנת 1990 היא סיימה את תוארה בלימודי משחק ואמנות הבמה מאוניברסיטת דה פול (The Theatre School at DePaul University) במישיגן. אנדרסון סיימה גם קורס משחק של התיאטרון המלכותי הלאומי (Royal National Theatre) באוניברסיטת קורנל בניו יורק.

אחיה הצעיר אהרון נפטר בגיל 30 מגידול מוחי אשר מקורו היה במחלת הנוירופיברומטוזיס. כאשר אובחנה מחלתו, אהרון היה בשנתו השנייה ללימודי הדוקטורט בפסיכולוגיה התפתחותית באוניברסיטת סטנפורד. אחותה הצעירה זואי היא אומנית קרמיקה. זואי היא לסבית מוצהרת ונשואה לבת זוגה.

קריירה

אנדרסון ההרה בהצגת הבכורה של סרטה "תיקים באפלה: רוצים להאמין", יולי 2008

בגיל 22 עברה אנדרסון לניו יורק והחלה להופיע במחזות. ב-1991 היא זכתה ב-Theatre World Award על משחקה במחזה Absent Friends,^[3] לצידה של ברנדה בלתין. במקביל עבדה כמלצרית.

בשנת 1992 עברה אנדרסון ללוס אנג'לס ועשתה מבחני בד למיניהם במשך שנה. על אף שנשבעה כי לעולם לא תשחק בטלוויזיה, בהיותה מובטלת משך כשנה שלמה, שינתה את דעתה. היא עשתה סרט לטלוויזיה בכבלים The Turning עם טס הרפר וספר לשמיעה לסיפור "Exit to Eden" של הסופרת אן רייס. ב-1993 הופיעה הופעת אורח בסדרת קולג' בשם "Class of '96" אשר שייכת לרשת הטלוויזיה FOX.

בעקבות הופעת אורח זו, נשלח אל אנדרסון תסריט הסדרה "תיקים באפלה" בגיל 24, והיא החליטה לגשת לאודישנים משום שלדבריה, לראשונה מזה זמן רב, היה זה תסריט עם דמות נשית חזקה, אינטליגנטית ועצמאית כדמות ראשית בסדרה. כריס קארטר, מפיק הסדרה, רצה להעסיק אותה, אולם רשת FOX העדיפה שחקנית ותיקה יותר בתחום ובעלת חזות פרונטלית מודגשת. הרשת שלחה מועמדת נוספת לתפקיד סקאלי אולם קארטר עמד על כך שג'יליאן היא זו שתשחק את סקאלי. ג'יליאן אכן קיבלה את התפקיד של הסוכנת המיוחדת דיינה סקאלי בחושבה שהסדרה תחזיק מעמד 13 פרקים בלבד. הסדרה זכתה להצלחה רבה וצולמה בוונקובר ובלוס אנג'לס במשך תשע עונות ואף צולמו שני סרטי קולנוע. ג'יליאן זכתה בפרסים על משחקה כסוכנת סקאלי, כולל פרס אמי, פרס גלובוס הזהב ושני פרסי גילדת המסך.

בעת צילומי הסדרה אנדרסון פגשה את בעלה הראשון, קלייד קלוץ, שהיה המנהל האמנותי של "תיקים באפלה". ב-1997 שיחקה בדרמה הקומית "מונית לשיקגו" לצד ג'ון קיוזאק וג'וליאן מור. ב-1999 היא נתנה את קולה לסרט יפני בשם "הנסיכה מונונוקי" של הבמאי הייאו מיאזאקי לדמות מורו. אנדרסון ידועה כמעריצת עבודותיו של הייאו מיאזאקי. ב-2000 אנדרסון שיחקה בעיבוד קולנועי לספרה של אדית וורטון בשם "בית האשליות" (The House of Mirth) עליו קיבלה שבחים רבים וזכתה בפרס הקולנוע הבריטי העצמאי לשחקנית הטובה ביותר. היא השתתפה בעבודתה של איב אנסלר במופע "מונולוגים מהווגינה". מנובמבר 2002 ועד 9 בפברואר 2003 הופיעה אנדרסון לראשונה על במות הווסט אנד בהצגה What The Night is For בלונדון. ב-2004 שיחקה בהצגה What The Night Is For בתיאטרון רויאל קורט.

ב-2005 הופיעה בתפקיד ליידי דדלוק בסדרה "בית קדרות" ברשת האנגלית BBC המבוססת על ספרו של צ'ארלס דיקנס בעל אותו השם. גם על משחקה זה זכתה בפרסים ובמועמדויות, ביניהם פרס אמי ופרס גלובוס הזהב. היא כיכבה בסרט אירי בשם The Mighty Celt וזכתה בפרס IFTA. סרט נוסף בו הופיעה היה A Cock and Bull Story, המבוסס על ספר בשם "טריסטרם שנדי". ב-2006 הופיעה בסרט "המלך האחרון של סקוטלנד" וב-2007 ייצא סרטה Straighthead. ב-2008 חזרה אנדרסון לגלם את דיינה סקאלי בסרט ההמשך של "תיקים באפלה". ב-2009 חזרה לבמות הווסט אנד בהצגה "בית הבובות" של המחזאי הנריק איבסן, בתפקיד נורה - תפקיד עליו קיבלה אנדרסון מועמדויות ושבחים רבים. בשנת 2011 שיחקה בסרט "ג'וני אינגליש חוזר".

בשנת 2013 החלה לשחק בתפקיד הראשי בסדרה הבריטית "The Fall". בין 2013 ל-2015 גילמה את ד"ר בידיליה דה מוריאר בסדרה האמריקאית של הרשת NBC, "חניבעל". עוד ב-2013, שיחקה במותחן הקנדי "אני אעקוב אחרייך". ב-2014 הופיעה בסרטים "סיפור האהבה של מיסטר מורגן" ו-I'll Follow You Down. באותה שנה זכתה גם לשבחים ולפרסים רבים על גילום דמותה של בלאנש דובאה בהצגה "חשמלית ושמה תשוקה" בווסט אנד הלונדוני. ב-2015 ביימה ושיחקה בתפקיד הראשי בסרט קצר מקדים ל"חשמלית ושמה תשוקה" בשם The Departure. היא שבה לגלם את התפקיד של בלאנש דובאה על הבמה ב-2016 בברוקלין שבניו יורק.

ב-2017 כיכבה אנדרסון לצידו של יו בונוויל בסרטה התקופתי של גורינדר צ'אדה Viceroy's House, בו היא גילמה את ליידי אדווינה מאונטבאטן. באותה שנה, היא החלה לגלם את מדיה בעיבוד טלוויזוני לספרו של ניל גיימן - "אלים אמריקאים", וכן השתתפה בעיבוד קולנועי לספרה של אגאתה כריסטי, "בית המזימות". ב-2018 שיחקה בסרט "המרגל שזרק אותי" ובסרט "עצם בלתי מזוהה".

החל מ-2019, אנדרסון מככבת עד כה בארבע עונות של הסדרה הבריטית "חינוך מיני" שהופקה עבור נטפליקס.

משנת 2020 אנדרסון מגלמת את ראש ממשלת בריטניה לשעבר מרגרט תאצ'ר בעונה הרביעית של סדרת הדרמה זוכת הפרסים "הכתר" של נטפליקס.^[4] על תפקידה בסדרה זו זכתה בפרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר בסדרת טלוויזיה.

פילמוגרפיה נבחרת

שנה	סרט/סדרה	תפקיד	הערות
1986	Three at Once	אשה 1	סרט קצר
1988	A Matter of Choice	צעירה בהריון	סרט קצר
1992	The Turning	אפריל קוואנו
1997	Chicago Cab	נערה מהדרום
1998	תיקים באפילה	סוכנת מיוחדת דיינה סקאלי
	מעל כולם	לורטה לי
	משחקים מהלב	מרדית
1999	הנסיכה מונונוקי	מורו (קול)	דיבוב בגרסה האנגלית
2000	בית האשליות	לילי בארט
2005	The Mighty Celt	קייט מוריסון
2005	טריסטרם שנדי	עצמה
2006	המלך האחרון של סקוטלנד	שרה מרית
2007	נקמה מושלמת	אליס קומפורט
2008	תיקים באפלה: רוצים להאמין	סוכנת מיוחדת דיינה סקאלי
2008	איך לאבד חברים ולהרחיק אנשים	אלינור ג'ונסון
2009	בוגי ווגי	ג'ין מקלסטון
2011	ג'וני אינגליש חוזר	פמלה "פגסוס" תורנטון
2011	מובי דיק	אליזבת'	מיני-סדרה
2012	Sister	קריסטין ג'נסן
	רקדן הצללים	קייט פלטשר
	טרמפ על מטאטא	מכשפה (קול)	סרט קצר
2013	סיפור האהבה של מיסטר מורגן	קארן מורגן
	תצפית על גבעת הפרגים	ד"ר מיקי הוקוטו	דיבוב בגרסה האנגלית
	I'll Follow You Down	מריקה וויאט
2014	Sold	סופיה
	Robot Overlords	קייט פלין
	The Departure	בלאנש דובואה	סרט קצר, גם במאית
2017	Viceroy's House	אדווינה "מאונטבאטן"
2017	בית המזימות	מגדה ווסט
2018	המרגל שזרק אותי	וונדי
2018	עצם בלתי מזוהה	פרופסור רבקה הנדריקס
2019	לילה שטוף שמש	אוליאנה גרגוריוב
2021	רובין עם הכנפיים	חתולה	דיבוב; סרט אנימציה קצר של נטפליקס
2021	קתרינה	יוהנה אליזבת, נסיכת הולשטיין-גוטורפ	2 פרקים
2022	עיניה התכולות	ג'וליה
2024	ציפור לבנה: סיפור פלא	ויויאן
2024	הסקופ (אנ')	אמילי מייטליס (אנ')
2025	טרון: ארס
TBA	The Abandons	קונסטנס ואן נאס	סדרה עתידית של נטפליקס

מבחר מההצגות בהן שיחקה

1983: רעל ותחרה
1990: יתוש בראש
1991: Absent Friends
1992: The Philanthropist
2000-1999: מונולוגים מהווגינה
2003-2002: What The Night Is For
2004: The Sweetest Swing in Baseball
2009: בית הבובות
2010: We Are One: A celebration of tribal peoples
2013: Letters Live
2014: חשמלית ושמה תשוקה
2016: Letters Live
2016: חשמלית ושמה תשוקה
2016: Letters Live
2017: בית המזימות

דיסקוגרפיה

Hal Featuring Gillian Anderson – Extremis EP (1997), Virgin Records

ביבליוגרפיה

חזון של אש (A Vision of Fire), יצא לאור ב-2014
חלום של קרח (A Dream of Ice), יצא לאור ב-2015
קולות הימה (The Sound of Seas), יצא לאור ב-2016
אנחנו: מניפסט לנשים (We: A manifesto for Women Everywhere), יצא לאור ב-2017

חיים אישיים

אנדרסון באירוע התרמה עבור ארגון Buskaid בלונדון, יולי 2004

ב-1994 נישאה אנדרסון למנהל האמנותי של "תיקים באפלה", קלייד קלוץ, בטקס בודהיסטי ליד החור השבעה-עשר במגרש הגולף בהוואי. ב-25 בספטמבר 1994 ילדה אנדרסון את בתה הבכורה. אנדרסון התגרשה מקלוץ ב-1997.

ב-2002, בתום סיום העונה האחרונה של "תיקים באפלה", אנדרסון עברה ללונדון. שם היא מתגוררת עם שלושת ילדיה.

בדצמבר 2004 אנדרסון נישאה בשנית לעיתונאי ומפיק הסרטים העצמאיים ג'וליאן אוזאן. ב-21 באפריל 2006 הודיעה אנדרסון על פרידתם. מ-2006 ועד ל-2012 הייתה במערכת יחסים עם איש העסקים מארק גריפיט, עמו הביאה לעולם שני בנים.

ביולי 2012 התראיינה לעיתון "סאנדיי טיימס" וסיפרה כי ניהלה בעבר מספר מערכות יחסים עם נשים.

אקטיביזם

אנדרסון היא אקטיביסטית ומרבה לתמוך בארגוני הומוניטריים ופעילויות רבות למען מטרות חברתיות וגלובאליות. אחיה של ג'יליאן נפטר ב-2011 בהיותו בן 30, הוא סבל ממחלת הנוירופיברומטוזיס. אנדרסון היא דוברת של רשת הנוירופיברומטוזיס לקידום מחקר וגיוס תרומות עבור המחלה. אנדרסון היא גם מייסדת של ארגון פילנתרופי לקידום חינוך של נוער בדרום-אפריקה (SAYes).

אנדרסון מזדהה כפמיניסטית.

פרסים והוקרה

כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד (8 בינואר 2018)
קצינה במסדר האימפריה הבריטית (2016)
פרס עולם התיאטרון (1991)
פרס אמי לשחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה (1997)
פרס הקולנוע הבריטי העצמאי לשחקנית הטובה ביותר (2000)
פרס גילדת שחקני המסך למשחק מצטיין לשחקנית בסדרת דרמה (1996)
פרס גילדת שחקני המסך למשחק מצטיין לשחקנית בסדרת דרמה (1997)
פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר – סדרות דרמה (1996)
Evening Standard Theatre Award for Best Actress

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של ג'יליאן אנדרסון (באנגלית)

ג'יליאן אנדרסון, ברשת החברתית פייסבוק
ג'יליאן אנדרסון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ג'יליאן אנדרסון, ברשת החברתית אינסטגרם
ג'יליאן אנדרסון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ג'יליאן אנדרסון, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
ג'יליאן אנדרסון, באתר AllMovie (באנגלית)
ג'יליאן אנדרסון, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
ג'יליאן אנדרסון, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
ג'יליאן אנדרסון, באתר Metacritic (באנגלית)
ג'יליאן אנדרסון, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ג'יליאן אנדרסון, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ג'יליאן אנדרסון, באתר Discogs (באנגלית)
ג'יליאן אנדרסון, באתר בילבורד (באנגלית)
ג'יליאן אנדרסון במסד הנתונים IBDB (באנגלית)
דף האינסטגרם הרשמי של ג'יליאן אנדרסון (אינסטגרם)
דף הטאמבלר הרשמי של ג'יליאן אנדרסון (טאמבלר)
דודי כספי, נפרדת מהאקס, באתר ישראל היום, 8 בפברואר 2018
בן עופר, כבר לא באפלה: ג'יליאן אנדרסון מתקאמבקת עם לוּק חדש וחינוך מיני, באתר Xnet‏, 23 בינואר 2019
דניאל פרידמן, ניו יורק טיימס, ג'יליאן אנדרסון איגדה פנטזיות מיניות של נשים לספר (וגם את שלה), באתר הארץ, 29 בספטמבר 2024
ג'יליאן אנדרסון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ Gillian Anderson Biography (1968-) באתר Filmreference.com
^ Gillian Anderson באתר Yahoo!
^ Theatre World Award Recipients
^ איתי שטרן, ג'יליאן אנדרסון תגלם את מרגרט תאצ'ר ב"הכתר", באתר הארץ, 20 בינואר 2019

[1] Gillian Anderson Biography (1968-) באתר Filmreference.com

[2] Gillian Anderson באתר Yahoo!

[3] Theatre World Award Recipients

[4] איתי שטרן, ג'יליאן אנדרסון תגלם את מרגרט תאצ'ר ב"הכתר", באתר הארץ, 20 בינואר 2019

[1]

[2]

[3]

[4]

פרס אמי לבידור בפריים טיים לשחקנית ראשית בסדרת דרמה
1952–1970	הלן הייז (1952) • לורטה יאנג (1954) • לורטה יאנג (1956) • לורטה יאנג (1959) • ברברה סטנוויק (1961) • ברברה סטנוויק (1966) • ברברה ביין (1967) • ברברה ביין (1968) • ברברה ביין (1969) • סוזן המפשייר (1970)
1971–1990	סוזן המפשייר (1971) • גלנדה ג'קסון (1972) • מייקל לרנד (1973) • מייקל לרנד (1974) • ג'ין מארש (1975) • מייקל לרנד (1976) • לינדזי וגנר (1977) • סדה תומפסון (1978) • מארייט הרטלי (1979) • ברברה בל גדס (1980) • ברברה בבקוק (1981) • מייקל לרנד (1982) • טיין דיילי (1983) • טיין דיילי (1984) • טיין דיילי (1985) • שרון גלס (1986) • שרון גלס (1987) • טיין דיילי (1988) • דיינה דלייני (1989) • פטרישיה ווטיג (1990)
1991–2010	פטרישיה ווטיג (1991) • דיינה דלייני (1992) • קתי בייקר (1993) • סילה וורד (1994) • קתי בייקר (1995) • קתי בייקר (1996) • ג'יליאן אנדרסון (1997) • כריסטין לאטי (1998) • אידי פאלקו (1999) • סילה וורד (2000) • אידי פאלקו (2001) • אליסון ג'ני (2002) • אידי פאלקו (2003) • אליסון ג'ני (2004) • פטרישה ארקט (2005) • מרישקה הרגיטאי (2006) • סאלי פילד (2007) • גלן קלוז (2008) • גלן קלוז (2009) • קירה סדג'וויק (2010)
2011–היום	ג'וליאנה מרגוליס (2011) • קלייר דיינס (2012) • קלייר דיינס (2013) • ג'וליאנה מרגוליס (2014) • ויולה דייוויס (2015) • טטיאנה מסלני (2016) • אליזבת מוס (2017) • קלייר פוי (2018) • ג'ודי קומר (2019) • זנדאיה (2020) • אוליביה קולמן (2021) • זנדאיה (2022) • שרה סנוק (2023) ‏•‏‏ אנה סוואי (2024)

פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה
1969–1980	לינדה קריסטל (1969) • פגי ליפטון (1970) • פטרישה ניל (1971) • גייל פישר (1972) • לי רמיק (1973) • אנג'י דיקנסון (1974) • לי רמיק (1975) • סוזן בלייקלי (1976) • לסלי אן וורן (1977) • רוזמרי האריס (1978) • נטלי ווד (1979) • יוקו שימאדה (1980)
1981–2000	לינדה אוונס/ברברה בל גדס (1981) • ג'ואן קולינס (1982) • ג'יין ויימן (1983) • אנג'לה לאנסברי (1984) • שרון גלס (1985) • אנג'לה לאנסברי (1986) • סוזן דיי (1987) • ג'יל אייקנברי (1988) • אנג'לה לאנסברי (1989) • שרון גלס/פטרישיה ווטיג (1990) • אנג'לה לאנסברי (1991) • רג'ינה טיילור (1992) • קתי בייקר (1993) • קלייר דיינס (1994) • ג'יין סימור (1995) • ג'יליאן אנדרסון (1996) • כריסטין לאטי (1997) • קרי ראסל (1998) • אידי פאלקו (1999) • סילה וורד (2000)
2001–היום	ג'ניפר גארנר (2001) • אידי פאלקו (2002) • פרנסס קונרוי (2003) • מרישקה הרגיטאי (2004) • ג'ינה דייוויס (2005) קירה סדג'וויק (2006) • גלן קלוז (2007) • אנה פקווין (2008) • ג'וליאנה מרגוליס (2009) • קייטי סגל (2010) • קלייר דיינס (2011) • קלייר דיינס (2012) • רובין רייט (2013) • רות וילסון (2014) • טראג'י פ. הנסון (2015) • קלייר פוי (2016) • אליזבת מוס (2017) • סנדרה או (2018) • אוליביה קולמן (2019) • אמה קורין (2020) • מקיילה ג'יי רודריגז (2021) • זנדאיה (2022) • שרה סנוק (2023)

פרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר בסדרת טלוויזיה, מיני-סדרה או סרט טלוויזיה
סדרת טלוויזיה 1970–1979	גייל פישר (1970) • סו אן לנגדון (1971) • רות באזי (1972) • אלן קורבי (1973) • בטי גארט (1974) • הרמיוני באדלי (1975) • ג'וזט באנזט (1976) • פולי הולידיי (1978) • פולי הולידיי (1979)
סדרה, מיני סדרה או סרט טלוויזיה 1980–2021	ואלרי ברטינלי/דיאן לאד (1980) • ואלרי ברטינלי (1981) • שלי לונג (1982) • ברברה סטנוויק (1983) • פיי דאנאוויי (1984) • סילביה סידני (1985) • אוליביה דה הבילנד (1986) • קלודט קולבר (1987) • קתרין הלמונד (1988) • איימי מאדיגן (1989) • פייפר לורי (1990) • אמנדה דונוהו (1991) • ג'ואן פלורייט (1992) • ג'וליה לואי-דרייפוס (1993) • מירנדה ריצ'רדסון (1994) • שירלי נייט (1995) • קתי בייטס (1996) • אנג'לינה ג'ולי (1997) • פיי דאנאוויי/קמרין מנהיים (1998) • ננסי מרצ'נד (1999) • ונסה רדגרייב (2000) • רייצ'ל גריפית'ס (2001) • קים קטרל (2002) • מרי-לואיז פרקר (2003) • אנג'ליקה יוסטון (2004) • סנדרה או (2005) אמילי בלאנט (2006) • סמנתה מורטון (2007) • לורה דרן (2008) • קלואי סביני (2009) • ג'יין לינץ' (2010) • ג'סיקה לאנג (2011) • מגי סמית' (2012) • ז'קלין ביסט (2013) • ג'ואן פרוגט (2014) • מאורה טיירני (2015) • אוליביה קולמן (2016) • לורה דרן (2017) • פטרישה קלארקסון (2018) • פטרישה ארקט (2019) • ג'יליאן אנדרסון (2020) • שרה סנוק (2021) • אליזבת דביקי (2023)
סדרה מוזיקלית, קומדיה או דרמה 2022–היום	ג'וליה גארנר (2022)
מיני סדרה או סדרת אנתולוגיה או סרט טלוויזיה 2022–היום	ג'ניפר קולידג' (2022)

פרס גילדת שחקני המסך לשחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה
1994‏-2009	קתי בייקר (1994) • ג'יליאן אנדרסון (1995) • ג'יליאן אנדרסון (1996) • ג'וליאנה מרגוליס (1997) • ג'וליאנה מרגוליס (1998) • אידי פאלקו (1999) • אליסון ג'ני (2000) • אליסון ג'ני (2001) • אידי פאלקו (2002) • פרנסס קונרוי (2003) • ג'ניפר גארנר (2004) • סנדרה או (2005) צ'נדרה וילסון (2006) • אידי פאלקו (2007) • סאלי פילד (2008) • ג'וליאנה מרגוליס (2009)
2010-היום	ג'וליאנה מרגוליס (2010) • ג'סיקה לאנג (2011) • קלייר דיינס (2012) • מגי סמית' (2013) • ויולה דייוויס (2014) • ויולה דייוויס (2015) • קלייר פוי (2016) • קלייר פוי (2017) • סנדרה או (2018) • ג'ניפר אניסטון (2019) • ג'יליאן אנדרסון (2020) • צנג הו-יון (2021) • ג'ניפר קולידג' (2022) • אליזבת דביקי (2023)