ג'ון פורבס נאש

ג'ון פורבס נאש
John Forbes Nash
לידה	13 ביוני 1928; בלופילד, ארצות הברית
פטירה	23 במאי 2015 (בגיל 86); Monroe Township, ארצות הברית
ענף מדעי	תורת המשחקים, מתמטיקה, גאומטריה דיפרנציאלית, כלכלה
מקום מגורים	ארצות הברית
מקום לימודים	Bluefield University (1945); המכון הטכנולוגי של קרנגי (1948); אוניברסיטת פרינסטון (1950) ;
מנחה לדוקטורט	אלברט וו. טאקר
מוסדות	אוניברסיטת פרינסטון (1995); המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (1952–1959); מכון ראנד (1950–1954) ;
תלמידי דוקטורט	Seth Patinkin
פרסים והוקרה	עמית האגודה האמריקאית למתמטיקה (2013); פרס סטיל (1999); עמית החברה האקונומטרית (1990); פרס אבל (2015); פרס נובל לכלכלה (1994); פרס ג'ון פון נוימן (1978) ;
בן או בת זוג	אליסיה נאש (2001–2015); אליסיה נאש (1957–1963) ;
תרומות עיקריות
חתימה

ג'ון פורבס נאש הבן (באנגלית: .John Forbes Nash, Jr‏; 13 ביוני 1928 – 23 במאי 2015) היה מתמטיקאי אמריקאי. זכה בפרס נובל לכלכלה לשנת 1994 על מחקריו פורצי הדרך בתחום תורת המשחקים, ובפרס אבל לשנת 2015 על מחקריו במשוואות דיפרנציאליות חלקיות.

תולדות חייו

השנים הראשונות

נאש נולד וגדל בבלופילד שבווירג'יניה המערבית. אביו, ג'ון פורבס נאש האב, היה טכנאי אלקטרוניקה ואמו, מרגרט ורג'יניה מרטין, הייתה מורה לאנגלית וללטינית בבית הספר המקומי. כשהיה בן שנתיים נולדה אחותו מרתה.

בילדותו קרא בעיקר מאמרים בנושאי טבע ומדע ואנציקלופדיות. בגיל 13 החל לערוך ניסויים מדעיים בחדרו. בגלל עליונותו האינטלקטואלית מצא עצמו בודד פעמים רבות. נאש לא היה מקובל על חבריו לכיתה ולרוב דחו אותו מחברתם. גם מרתה, אחותו הצעירה, לא קיימה עמו קשר הדוק.

"ג'וני היה תמיד שונה. ההורים שלי ידעו שהוא היה שונה, אך עם זאת ידעו שהוא היה גם מבריק. הוא תמיד רצה לעשות דברים בדרך שלו. אמא שלי תמיד התעקשה שאשמור איתו על קשר ולא אדחה אותו, אבל אני לא התלהבתי מהרעיון..."^[1]

בביוגרפיה שלו נאש טוען שהספר Men of Mathematics ("אנשי המתמטיקה") של אריק טמפל בל עורר בו את האהבה ואת העניין במתמטיקה. במקביל ללימודיו בתיכון של בלופילד הוא השתתף גם בשיעורים שנערכו בקולג' של בלופילד. אחרי סיום לימודיו בתיכון, ב-1945, החל ללמוד במכון קרנגי לטכנולוגיה בפיטסבורג, פנסילבניה. למד כימיה והנדסה כימית לפני שהחליף את המגמה שלו ללימודי מתמטיקה. סיים את לימודיו במכון זה וקיבל את התואר הראשון והשני ב-1948. לאחר שסיים עבר נאש לווייט אוק שבמרילנד, שם עבד במחקר עבור חיל הים האמריקאי.

לימודיו ומחקריו

נאש התקבל כסטודנט ללימודי מוסמכים בפקולטה למתמטיקה באוניברסיטת פרינסטון ב-1948. הפרופסור שלו במכון קרנגי לטכנולוגיה שלח מכתב המלצה לאוניברסיטת פרינסטון בו הוא כתב רק: "האיש הזה הוא גאון".

בפרינסטון עבד על בעיות שיווי משקל בתורת המשחקים. קיבל את תואר הדוקטור ב-1950 על הגדרת מה שנקרא לימים שיווי משקל נאש (אוסף תכסיסים בו אף אחד מהשחקנים לא מרוויח יותר אם ישנה את דעתו ויבחר בתכסיס אחר בעוד האחרים אינם משנים את דעתם) והוכחת משפט נאש הקובע שבכל משחק מרובה משתתפים קיים שיווי משקל נאש, אם מרשים שימוש בתכסיסים מעורבים ובו כלל המעורבים מאפשרים יצירת רווח כמעט זהה, תוך החרמת הגורם שיכול לגרום לרווח הגדול ביותר לאחד מהמתחרים במקרה ויזכה בזיכיון. בנוסף לזה עסק בתחומי הגאומטריה האלגברית. נאש הוכיח שכל יריעה רימנית ניתנת לשיכון איזומטרי במרחב אוקלידי כלשהו - טענה מרכזית בגאומטריה דיפרנציאלית ששוערה על ידי רימן.

דבר נוסף שנאש עשה בימיו בפרינסטון היה פיתוח משחק ההקס והוכחה כי לשחקן הראשון יש אסטרטגיה מנצחת.

חיי המשפחה

ב-1951 עבר נאש לעבוד בפקולטה למתמטיקה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. כשנה מאוחר יותר הכיר ג'ון נאש את אלינור סטיר, אחות במקצועה. כאשר הייתה אלינור בהריון עם בנם, ג'ון דייוויד סטיר, נפרדו בני הזוג. מאוחר יותר פגש ג'ון נאש את אלישה לופז-הריסון (נולדה ב-1 בינואר 1933), שהייתה סטודנטית לפיזיקה מאל סלוודור. נאש ואלישה התחתנו בפברואר 1957, ואף על פי שנאש היה אתאיסט, החתונה נערכה בכנסייה קתולית. שנתיים אחר כך, ב-1959, היא הייתה שותפה לאשפוזו בבית חולים פסיכיאטרי עקב מחלת הסכיזופרניה. זמן קצר לאחר מכן נולד להם בן, ג'ון צ'ארלס מרטין נאש, אשר קיבל את שמו רק כשנה לאחר הולדתו, מפני שאלישה חיכתה עד שג'ון ישתחרר מבית החולים ויהיה גם הוא שותף לבחירת שמו של בנם.

נאש ואלישה התגרשו ב-1963, אך חזרו זה לזה ב-1970 לאחר שאלישה הבינה שטעתה באשפוזו. אלישה הגדירה את החזרה כ"שני אנשים זרים החיים תחת אותו גג", והדגישה שלא היו יחסים רומנטיים ביניהם. על פי ספרה של סילביה נסאר, "נפלאות התבונה", ביוגרפיה על חייו של נאש שיצאה לאור בשנת 1998, הם חזרו לנהל מערכת יחסים זוגית לאחר שנאש קיבל את פרס נובל לכלכלה ב-1994. נאש ואלישה התחתנו שוב ב-2001.

ב-23 במאי 2015 נהרגו נאש ואשתו בתאונת דרכים בניו ג'רזי^[2].

המחלה

נאש החל להראות סימנים של פרנויה בשנות הנישואים הראשונות שלו. אשתו הגדירה את מצבו כ"לא יציב", ואמרה שהוא מדבר לדמויות בדיוניות שהוא סבור שמסכנות את חייו. נראה שנאש האמין שהיה ארגון שרדף אחריו, שבו כולם לבשו עניבות אדומות. ב-1959 אושפז לראשונה בבית חולים פסיכיאטרי ושם אובחן כמי שסובל מסכיזופרניה. לאחר שחרורו מבית החולים התפטר מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, לקח את כספי הפנסיה שלו ונסע לאירופה כדי למצוא בית חולים פסיכיאטרי לקבלת טיפול. לאחר חיפוש לא מוצלח ותקריות לא נעימות באירופה חזר לארצות הברית, שם אושפז בבתי חולים לחולי נפש לסירוגין עד 1970, ומאז לא אושפז עוד.

הכרה וקריירה מאוחרת

נאש זכה בפרסים רבים, הבולט ביניהם הוא פרס נובל לכלכלה לשנת 1994 (יחד עם ג'ון הרסני וריינהרד זלטן). נאש זכה בפרס על עבודתו בתורת המשחקים שכתב כסטודנט בפרינסטון. בסך הכול פרסם עשרים ושלושה מאמרים בשנים 1945–1996.

תחומי המחקר של נאש היו בתורת המשחקים, בגאומטריה דיפרנציאלית ובמשוואות דפרנציאליות חלקיות. התאוריות והמחקרים שלו משמשים עד היום בכלכלה המודרנית.

נפלאות התבונה

הספר

ערך מורחב – נפלאות התבונה (ספר)

העיתונאית סילביה נסאר כתבה עבודת מחקר על נאש במשך יותר משנתיים, ובעקבותיה כתבה את הספר "נפלאות התבונה", ביוגרפיה של נאש המתארת את חייו האישיים והמקצועיים. הספר יצא לאור בשנת 1998.

הספר מתאר שלושה שלבים בחייו של נאש: גאון צעיר ופורץ דרך, חולה נפש, ומבריא הזוכה בפרס נובל. הספר חושף פרטים אישיים רבים אודות נאש, והיו שראו בו פגיעה גסה בפרטיותו.

הסרט

ערך מורחב – נפלאות התבונה (סרט)

ב-2001 יצא לאקרנים הסרט "נפלאות התבונה" בבימויו של רון הווארד, שהוא עיבוד הוליוודי לסיפור חייו של נאש. הסרט היה מועמד לשמונה פרסי אוסקר ב-2002, ומתוכם זכה בארבעה. על הסרט "נפלאות התבונה" נמתחה ביקורת כי הוא אינו מציג באופן מדויק את חייו של נאש ואת מחלת הסכיזופרניה. כמו כן נטען, בהסתמך על הביוגרפיה של נאש, כי הוא היה אנטישמי בהשקפותיו ולא אחת שיתף את הסובבים אותו בדעותיו. ג'ון נאש הודה כי היו לו התבטאויות אנטישמיות בעבר אך הוא התחרט עליהן, וטען גם כי ההאשמות יצאו מפרופורציות ראויות. נוסף על כך, נטה נאש באותה תקופה לבטא דעות אנטי אמריקאיות ולאמץ תאוריות קשר. מומחים רבים טוענים כי השמצות גזעניות יכולות היו לנבוע ממצבו הנפשי המעורער.

הסרט התיעודי Brilliant Madness של רשת השידור PBS, המתאר גם הוא את חייו של נאש, נחשב למדויק יותר.

ראו גם

מושגים על שמו בתורת המשחקים:

קישורים חיצוניים

ג'ון פורבס נאש, באתר פרס נובל (באנגלית)
ג'ון פורבס נאש, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
ג'ון פורבס נאש, באתר MacTutor (באנגלית)
ג'ון פורבס נאש, באתר dblp
גיבור "נפלאות התבונה" נהרג בתאונת דרכים, באתר ynet, 24 במאי 2015
המתמטיקאי הנודע ג'ון נאש ואשתו נהרגו בתאונת דרכים בניו ג'רזי, באתר הארץ, 24 במאי 2015
ynet, איך לגרום לכולם להרוויח. מורשת ג'ון נאש, באתר ynet, 25 במאי 2015
ד"ר זיו הלמן, ג'ון נאש שהכרתי, באתר "הידען", 30 במאי 2015
סבינה סגרה, נאש ועבודתו, באתר מכון דוידסון, מאי 2015
מי היה המתמטיקאי שמחלת נפש לא הפריעה לו לזכות בפרס נובל?, באתר אנציקלופדית אאוריקה
ג'ון פורבס נאש, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
ג'ון פורבס נאש, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ סילביה נסאר, "נפלאות התבונה", ידיעות ספרים, ספרי עליית הגג, 2002
^ ynet, איך לגרום לכולם להרוויח. מורשת ג'ון נאש, באתר ynet, 25 במאי 2015

[1] סילביה נסאר, "נפלאות התבונה", ידיעות ספרים, ספרי עליית הגג, 2002

[2] ynet, איך לגרום לכולם להרוויח. מורשת ג'ון נאש, באתר ynet, 25 במאי 2015

[1]

[2]

זוכי פרס נובל לכלכלה
1969–1975	פריש, טינברגן (1969) • סמואלסון (1970) • קוזנץ (1971) • היקס, ארו (1972) • לאונטיף (1973) • מירדאל, האייק (1974) • קנטורוביץ', קופמאנס (1975)
1976–2000	פרידמן (1976) • אולין, מיד (1977) • סיימון (1978) • שולץ, לואיס (1979) • קליין (1980) • טובין (1981) • סטיגלר (1982) דברה (1983) • סטון (1984) • מודיליאני (1985) • ביוקנן (1986) • סולו (1987) • אלה (1988) • הוולמו (1989) • מרקוביץ, מילר, שארפ (1990) • קוז (1991) • בקר (1992) • פוגל, נורת' (1993) • הרסני, נאש, זלטן (1994) • לוקאס (1995) • מירליס, ויקרי (1996) • מרטון, שולס (1997) • סן (1998) • מנדל (1999) • הקמן, מקפאדן (2000)
2001 ואילך	אקרלוף, ספנס, שטיגליץ (2001) • כהנמן, סמית' (2002) • אנגל, גריינג'ר (2003) • קידלנד, פרסקוט (2004) • אומן, שלינג (2005) • פלפס (2006) • הורוביץ, מסקין, מאירסון (2007) • קרוגמן (2008) • אוסטרום, ויליאמסון (2009) • דיאמונד, מורטנסן, פיסרידס (2010) • סימס, סרג'נט (2011) • רות, שפלי (2012) • פאמה, הנסן, שילר (2013) • טירול (2014) • דיטון (2015) • הארט, הולמסטרום (2016) • ת'יילר (2017) • נורדהאוס, רומר (2018) • קרמר, באנרג'י, דופלו (2019) • מילגרום, וילסון (2020) • אימבנס, אנגריסט, קארד (2021) • ברננקי, דיימונד, דיבוויג (2022) • גולדין (2023) • אג'מולו, ג'ונסון, רובינסון (2024)

זוכי פרס אבל
2003–2009	ז'אן-פייר סר (2003) • מייקל עטיה ואיזדור זינגר (2004) • פיטר לקס (2005) • לנארט קרלסון (2006) • סריניוסה ואראדהאן (2007) • ג'ון תומפסון וז'ק טיץ (2008) • מיכאיל גרומוב (2009)
2010–2019	ג'ון טייט (2010) • ג'ון מילנור (2011) • אנדרה סמרדי (2012) • פייר דלין (2013) • יעקב סיני (2014) • ג'ון נאש ולואיס נירנברג (2015) • אנדרו ויילס (2016) איב מאייר (2017) • רוברט לנגלנדס (2018) • קארן אולנבק (2019)
2020–היום	הלל פורסטנברג וגרגורי מרגוליס (2020) • אבי ויגדרזון ולסלו לובאס (2021) • דניס סאליבן (2022) • לואיס קפארלי (2023)

23 הבעיות של הילברט
דויד הילברט
בעיות פתורות (פותרים)	השערת הרצף (גדל, כהן) • הבעיה השנייה של הילברט (גדל, גנצן) • השלישית (דן) • השביעית (גלפונד, שניידר) • העשירית • השלוש-עשרה (ארנולד) • הארבע-עשרה (נגטה) • השבע-עשרה (ארטין) • התשע-עשרה (דה ג'יורג'י, נאש) • העשרים • העשרים ואחת • העשרים ושתיים
בעיות פתורות חלקית (פותרים)	הבעיה הרביעית של הילברט • החמישית (גליסון) • התשיעית (ארטין) • האחת-עשרה (הסה) • החמש-עשרה • השמונה-עשרה
בעיות פתוחות	הבעיה השישית של הילברט • השמינית • השתים עשרה • השש-עשרה • העשרים ושלוש
בעיות המילניום של מכון קליי • בעיות לנדאו

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: ג'ון פורבס נאש
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ג'ון פורבס נאש