ג'ון הולינס
מידע אישי | ||||
---|---|---|---|---|
לידה |
16 ביולי 1946 גילדפורד, אנגליה | |||
פטירה |
14 ביוני 2023 (בגיל 76) לונדון, הממלכה המאוחדת | |||
שם מלא | ג'ון ויליאם הולינס | |||
גובה | 1.73 מטר | |||
עמדה | בלם, קשר | |||
מועדוני נוער | ||||
| ||||
מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
ג'ון ויליאם הולינס (באנגלית: John William Hollins; 16 ביולי 1946 – 14 ביוני 2023) היה שחקן ומאמן כדורגל אנגלי ששיחק בעמדת הקשר והבלם.
קריירת המשחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]הולינס נולד בגילדפורד שבסארי, אנגליה. החל את הקריירה שלו כשחקן נוער בצ'לסי, וערך את הופעת הבכורה במדי הסגל הבכיר במשחק מול סווינדון טאון בספטמבר 1963. הוא היה קשר שהרבה לרוץ בזמן המשחק, בדרך כלל לבש את החולצה מספר 4, והיה ידוע בשל מסירותו למועדון שזיכתה אותו בסרט הקפטן. בתקופתו הראשונה בצ'לסי הוא הבקיע 69 שערים ב-592 משחקים, ובין אמצע שנות ה-60 לתחילת שנות ה-70 קבע שיא מועדון של 167 משחקים רצופים.
הולינס השתתף בניצחון על לסטר סיטי בסיכום שני המשחקים של גמר גביע הליגה ב-1965, ושנתיים לאחר מכן בהפסד לטוטנהאם הוטספר בגמר גביע ה-FA. ב-1970 הוא מילא תפקיד חשוב בניצחון על לידס יונייטד בגמר גביע ה-FA, לאחר שמסר את הכדור לאיאן האצ'ינסון שהבקיע את שער השוויון באצטדיון ומבלי הישן. מאוחר יותר באותה שנה ניצחה צ'לסי את ריאל מדריד בגמר גביע המחזיקות, אך הולינס החמיץ את המשחק השני של הגמר בעקבות פציעה. הוא גם זכה פעמיים ברציפות בתואר שחקן השנה של צ'לסי. בזמן שהיה בצ'לסי הוא השתתף במשחק של נבחרת אנגליה מול נבחרת ספרד ב-24 במאי 1967, שהיה משחקו היחיד בנבחרת.
בעונת 1971/1972 הוא הבקיע 17 שערים, והיה זה מספר השערים הגבוה ביותר שהבקיע בעונה אחת בצ'לסי. הוא המשיך לשחק בצ'לסי עד הירידה לליגה השנייה בסיום עונת 1974/1975, ולאחר מכן הועבר לקווינס פארק ריינג'רס.
במשך ארבע שנים בריינג'רס הוא השתתף ב-151 משחקים, והיה שותף להעפלה למקום השני בסיום עונת 1975/1976 של הפוטבול ליג.
בקיץ 1979 הוא עבר לארסנל על מנת לשמש מחליף, אך בסופו של דבר הצליח להשתלב בהרכב באופן קבוע על חשבון ג'ון דיוויין ובתחילת שנות ה-80 דחק את דייוויד פרייס מההרכב. הוא השתתף ב-172 משחקים והבקיע 13 שערים, ובין השאר עלה כמחליף בהפסד של ארסנל בגמר גביע המחזיקות ב-1980.
ב-1981 הוא זכה לקבל תואר "MBE" על שירותיו לכדורגל, ובהמשך אותה שנה השתתף בפרסומת נגד עישון בטלוויזיה כחלק מקמפיין ממשלתי להפחתת מספר המעשנים במדינה.
הולינס חזר לצ'לסי בהעברה חופשית ב-1983, וסייע למועדון להעפיל בחזרה לליגה הראשונה בסיום עונת 1983/1984, לאחר שהשתתף ב-30 משחקים. הוא פרש בסוף אותה עונה, לאחר שהשתתף ב-939 משחקים רשמיים בכל המסגרות.
קריירת האימון
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיד לאחר פרישתו הוא התמנה לתפקיד עוזר המאמן של צ'לסי; שנה אחת לאחר מכן הוא הפך למאמן הראשי בעקבות פרישתו של ג'ון ניל. שחקני צ'לסי היטיבו לשחק בעונת 1985/1986, העפילו למקום הראשון בליגה בפברואר, אך בעקבות יכולת לא טובה בחלק האחרון של העונה סיים המועדון רק במקום השישי. למרות זאת הוא הצליח להוביל את שחקניו לניצחון 4–5 על מנצ'סטר סיטי בגמר גביע פול ממברס. השנים שלאחר מכן היו פחות מוצלחות, ובמהלכן ביצעו הולינס ועוזרו ארני וולי מספר טעויות בבחירת שחקנים. הוא פוטר מצ'לסי במרץ 1988 לאחר ששחקניו לא הצליחו לנצח בליגה במשך ארבעה חודשים רצופים. לאחר שעזב את צ'לסי הוא החליט לחזור בו מפרישתו, ובפברואר 1989 חתם במועדון האירי קוב רמבלרס. אולם, הוא השתתף במשחק ליגה אחד בלבד, ולאחר מכן חזר לאנגליה.
עם חזרתו לאנגליה הוא הקים עסק פרטי לקידום הספורט, אך ב-1993 שוכנע לחזור לקווינס פארק ריינג'רס. הוא התמנה לתפקיד המאמן הזמני בין פיטוריו של סטיוארט יוסטון למינויו של ריי הרפורד במהלך עונת 1997/1998.
התקופה המוצלחת ביותר מבחינתו הייתה בסוונסי סיטי, שכן הוביל את המועדון לזכייה באליפות הליגה השלישית בעונת 1999/2000, אך פוטר כיוון שלא הצליח להשאיר את המועדון בליגה השנייה בעונה שלאחר מכן. הוא עבר לרוצ'דייל, והוביל את מועדונו החדש למשחקי הפלייאוף של עונת 2001/2002. אולם, הוא פוטר באמצעות שליחת פקס לאחר ששיקר בנוגע לחוזהו החדש.
הוא עבד בסטוקפורט קאונטי כמאמן זמני, ולאחר שסיים את תפקידו בסטוקפורט קאונטי הוא עבר לסין והחל לאמן את המועדון סטוקפורט טייגר סטאר, שהיה בחסות המועדון האנגלי. לאחר מכן הוא עבד גם כפרשן בתוכנית הרדיו "BBC Radio 5 Live" של ה-BBC.
בשנת 2004 הוא עבד בריית' רוברס כעוזרו של קלוד אנלקה (אחיו של ניקולא אנלקה), אך לבסוף עזב את המועדון.
ב-21 בנובמבר 2005 הוא התמנה לתפקיד המאמן של המועדון החובבני קראולי טאון, בעקבות עזיבתו של פרנסיס ויינס. הוא אימן את המועדון בתקופת המשבר הכלכלי החמור שבעקבותיו הוחלט להפחית ממאזנו 10 נקודות, אך עזב את המועדון ב-30 באוקטובר 2006 בעקבות הדחה מגביע ה-FA על ידי לואס.
בינואר 2008 הוא התמנה לתפקיד המאמן של ויימות'. מספר ימים לאחר מכן הצטרף אליו אלן לואר, שהיה עוזרו בקראולי טאון.
ב-13 בנובמבר 2008 הוא הושעה מתפקידיו בוויימות', לאחר שהנהלת הקונפרנס נשיונל (הליגה שבה שיחקה ויימות') הודיעה על פתיחת חקירה בעקבות חשד להפרת חוזה. ב-3 בדצמבר 2008 הודיעה הנהלת ויימות' על פיטוריו של הולינס.
נפטר ב-14 ביוני 2023.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טוני מת'יוס, WHO'S WHO OF ARSENAL (עמודים 139 - 140), מיינסטרים, 2007 (ISBN 1-84596-232-X)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ג'ון הולינס, באתר Transfermarkt
- ג'ון הולינס, באתר WorldFootball.net
- ג'ון הולינס, באתר National Football Teams
- ג'ון הולינס, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- הולינס עוזב את רוצ'דייל, באתר ה-BBC
- ויימות' משעה את המאמן הולינס, אתר ה-BBC
- הודעה על פיטוריו של הולינס, באתר הרשמי של ויימות'
מאמני צ'לסי | |
---|---|
|