ברכה מעין שבע

קטע מגן אבות מתוך ברכה מעין שבע
מָגֵן אָבוֹת בִּדְבָרוֹ, מְחַיֶּה מֵתִים בְּמַאֲמָרוֹ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין כָּמוֹהוֹ, הַמֵּנִיחַ לְעַמּוֹ בְּיוֹם שַׁבַּת קָדְשׁוֹ, כִּי בָם רָצָה לְהָנִיחַ לָהֶם; לְפָנָיו נַעֲבוֹד בְּיִרְאָה וָפַחַד, וְנוֹדֶה לִשְׁמוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד, מֵעֵין הַבְּרָכוֹת, אֵל הַהוֹדָאוֹת, אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וּמְבָרֵךְ שְׁבִיעִי וּמֵנִיחַ בִּקְדֻשָּׁה לְעַם מְדֻשְּׁנֵי עֹנֶג, זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.

ברכה מעין שבע הוא שמה של תפילה שאומר שליח הציבור כחזרת הש"ץ בליל שבת. תוכן הברכה הוא קיצור ותמצית של התפילה הנאמרת בשבת הנקראת 'תפילת שבע' על שם שבע הברכות שבה, ומכאן שמה 'ברכה מעין שבע'.

מקורות הברכה וטעמה

ברכה מעין שבע נזכרת בתלמוד הבבלי רק כבדרך אגב במסכת שבת, דף כ"ד, עמוד ב'. בירושלמי מופיעה הברכה כמנהג הנהוג בבבל במקום שאין בו יין לקידוש.

על פי הנאמר בתלמוד הבבלי שם, אין סיבה מהותית לברכה זו, שהרי חזרת הש"ץ אינה נוהגת בתפילת ערבית, וברכה זו היא תקנה שטעמה הוא "משום סכנה".

המפרשים הסבירו טעם זה כמיועד להאריך את התפילה כדי למנוע סכנה מהמתפללים שנשארים אחרונים בבית הכנסת, בזמן שמקום בית הכנסת היה מחוץ לשטח המיושב (על מי שלא מחכה למתפללים האחרונים נאמר "טורפים לו תפילתו בפניו"). למשל, רש"י בפירושו למסכת שבת שם מסביר: ”משום סכנת מזיקין, שלא היו בתי כנסת שלהם ביישוב, וכל שאר לילי החול היו עסוקין במלאכתן, ובגמרן מלאכתן מתפללין ערבית בביתן, ולא היו באין בבית הכנסת. אבל לילי שבת באין בבית הכנסת, וחשו שיש שאין ממהרין לבוא, ושוהין לאחר תפילה, לכך האריכו תפילת הציבור.”

הרמב"ם נותן הסבר דומה במשנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק ט', הלכה י"א: ”ולמה תיקנו חכמים זה - מפני שרוב העם באין להתפלל ערבית בלילי שבת, ויהיה שם מי שנתאחר לבוא ולא השלים תפילתו; ויישאר לבדו בבית הכנסת, ויבוא לידי סכנה. לפיכך חוזר שליח ציבור ומתפלל, כדי שיתעכבו כל העם עד שישלים תפילתו המתאחר, וייצא עימהן.”

אולם הגר"א (בביאורו לשולחן ערוך או"ח רסח, יג) מצטט מהגאונים שתפילה זו נועדה לאפשר למאחרים לצאת ידי חובת תפילת העמידה ע"י החזן מבלי שיצטרכו לומר את העמידה המלאה בעצמם. וכך המאחרים היו מצמצמים את הפער ויכלו לעזוב את מקום התפילה יחד עם שאר המתפללים.

כאמור, בתלמוד הירושלמי טעם זה אינו נזכר, ועל פי המובא שם מטרתה של הברכה היא אחרת לגמרי – להוות תחליף לקידוש עבור אנשים שאין להם יין: ”אמר רבי יוסי ברבי בון: נהיגין תמן (=נוהגים שם), במקום שאין יין שליח צבור עובר לפני התיבה ואומר ברכה אחת מעין שבע. וחותם במקדש ישראל ואת יום השבת.” (תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ח', הלכה א').

תוכן הברכה

ברכה מעין שבע פותחת בדומה לשאר תפלות שמונה עשרה: "בא"י או"א א-להי אברהם א-להי יצחק וא-להי יעקב, הא-ל הגדול הגבור הנורא, א-ל עליון, קונה שמים וארץ". ההמשך "קונה שמים וארץ" הוא כנראה נוסח ארצישראלי קדום שהיה נוסח הקבוע בכל התפלות.

לאחריו יש קטע הכולל את שבע הברכות שבתפילת שבע בקצרה:

1. "מגן אבות" כנגד ברכת אבות ("מגן אברהם").
2. "מחיה מתים" כנגד ברכת גבורות ("מחיה המתים")
3. "האל הקדוש" כנגד ברכת קדושת השם ("האל הקדוש")
4. "המניח לעמו" כנגד ברכת קדושת היום ("רצה במנוחתנו")
5. "לפניו נעבוד" כנגד ברכת העבודה
6. "ונודה לשמו" כנגד ברכת הודאה
7. "מעין הברכות", "אדון השלום" כנגד ברכת השלום.

ואחריו אומרים "או"א רצה במנוחתנו" כבכל תפילות שבת עד לחתימה "בא"י מקדש השבת".

מנהגים ודינים נוספים

השולחן ערוך פסק שמי ששמע ברכה זו משליח ציבור יצא ידי חובתו, וכמה אחרונים מפקפקים בזה.

ברוב קהילות האשכנזים נהוג שהקהל אומר יחד עם החזן חלק מהברכה (החל מ'מגן אבות' ועד 'זכר למעשה בראשית'), ויש מקפידים שהש"ץ יחזור על 'מגן אבות' אחרי שהקהל אמרוהו.

בלילי יום טוב גם כן היה ראוי לומר ברכה זו, אך מאחר שלא תקנו חז"ל כן אין מברכים. היות שברכה זו תוקנה כלפי שבת, אין בה אזכור למועדים אחרים, אף אם חל ראש חודש או יום טוב במקביל לשבת.

בשבת שובה אומרים 'המלך הקדוש' במקום 'האל הקדוש', בדומה לשינוי בתפילה הנוהג בכל עשרת ימי תשובה.

תקנה זו בתוקפה גם כיום, אף על פי שבתי הכנסת נמצאים בשטח המיושב, ואף כשאין מי שאיחר לבוא. אך בשל הסיבות לתיקונה, היא נאמרת דווקא במניין במקום קבוע, ולא ביחידות או במניין מזדמן. אולם, יש שכתבו שמנהג ירושלים לאומרה גם במנין מזדמן וכן ראוי לנהוג בכל מקום.

יש מנהגים שונים אם לאומרה בליל א' דפסח שחל בשבת, וברוב הקהילות נוהגים שלא לאומרה.

בקהילות אשכנזיות שונות, וכן במוזיקת הכליזמר נפוץ השימוש בשטייגר "מגן אבות", המכונה כך על שם הנעימה ששימשה לניגון התפילה בבתי הכנסת.

פיוטי מגן אבות

ערך מורחב – מגן אבות (פיוט)

בשבתות מיוחדות, נהגו באשכנז בימי הביניים להוסיף פיוטים בברכה זו. שריד למנהג זה נשאר בקצת קהילות עד היום כאשר שבועות חל בשבת.

לחנים וביצועים

• מגן אבות - לחן של חסידות קרלין וסטולין.
• מגן אבות - מוטי שטיינמץ באלבום עתיק יומין לחן של המגיד מקוז'ניץ.

ראו גם

• תפילת ערבית של שבת

קישורים חיצוניים

• מ. ש. גשורי, נוסח "מגן אבות" במלל ובצליל, כתב העת "טורי ישורון"
• הערך "ברכת מעין שבע", באתר ויקיסוגיה
• הרב אליעזר מלמד‏, הלכות מגן אבות - מעין שבע, באתר פניני הלכה
• מידע על מעין שבע בקטלוג הספרייה הלאומית
• הערך "ברכה מעין שבע", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה