ברהמן

בְּרָהְמַן (מסנסקריט: ब्रह्म) הוא מושג הלקוח מכתבי הדת ההינדואיים המתאר אלוהות אינסופית, "נשמת היקום" וכן "השלם האחד הנצחי".

על פי התפיסה המתוארת באופנישדות, הברהמן הוא הגורם, המטרה וההוויה של היקום. בשל טבעו האינסופי של הברהמן, הגדרותיו הן לרוב על דרך השלילה או על דרך הפרדוקס. בהינדואיזם ברהמן מתייחס לעיקרון האוניברסלי הגבוה ביותר, המציאות האולטימטיבית של היקום. בבתי ספר מרכזיים של הפילוסופיה ההינדית, זה הגורם הלא-פיזי, היעיל, הפורמלי והסופי לכל מה שקיים. האמת, התודעה והאושר המתפשט, האינסופיות, הנצחית היא שאינה משתנה, אך היא הסיבה לכל השינויים. ברהמן כמושג מטפיזי מתייחס לאחדות אחת מחויבת מאחורי הגיוון בכל מה שקיים.

בוודות הברהמן מתואר כמקורם של האלים, כלומר כל האלים בפנתיאון ההינדואי הם התגלמויות של הברהמן. כתבי הוודות מתארים שני סוגים של ברהמן: הברהמן הנחות והברהמן העליון. הברהמן העליון הוא המקור והברהמן הנחות, או הברהמג'יותי, הוא התרחבות שלו. "הזוהר של אלוהים". הברהמן הנחות איננו אל מונותאיסטי אלא מהות מוניסטית, מופשטת וחובקת כל. לעומתו, הברהמן העליון (פראברהמן), הקרוי לעיתים בוודות גם בכינוי בהגוואן, מתואר לא כדבר מופשט ומשולל תכונות אלא כישות על, אלוהים מונותאיסטי לכל דבר. לברהמן העליון התגלויות שונות אשר המרכזית ביניהן קרויה וישנו. ברהמן היא מילה וודית בסנסקריט, והיא מושגת בהינדואיזם, קובע פול דיוסן, כ"עיקרון היצירתי שממומש בכל העולם". ברהמן הוא מושג מפתח שנמצא בוודות, והוא נידון בהרחבה באופנישדות המוקדמות. הוודות ממשיגות את ברהמן כעיקרון הקוסמי. באופנישדות, הוא תואר באופן שונה כ-Sat-cit-ānanda (אושר-תודעה-אמת) וכמציאות הגבוהה ביותר הבלתי משתנה, הקבועה.

בפרשנויות מאוחרות לוודות אשר הושפעו מההגות הבודהיסטית, כגון פרשנות האדויתה ודנתה, רואים את ההוויה המופשטת כעליונה ואילו את הבהגוואן, ישות העל, כהתגלות נחותה שלה.

ברהמן נדון בטקסטים הינדיים עם המושג אטמאן (בסנסקריט: आत्मन्, 'עצמי'), אישי, לא אישי או פארה ברהמן, או בשילובים שונים של תכונות אלו בהתאם לאסכולה הפילוסופית. באסכולות דואליסטיות של ההינדואיזם, כגון ה-Dvaita Vedanta התיאיסטית, ברהמן שונה מאטמן (עצמי) בכל ישות. בבתי ספר לא-דואליים כמו ה-Advaita Vedanta, החומר של ברהמן זהה למהותו של Atman, נמצא בכל מקום ובתוך כל יצור חי, ויש אחדות רוחנית מחוברת בכל הקיום. בתפיסה היוגית של ההינדואיזם קיימת תפיסה כי איחודו המחודש של האטמן, גרעינה הפנימי של הנשמה, עם הברהמן, נשמת היקום, היא המפתח להשגת שחרור רוחני - "מוקשה".

הקבלה ליהדות

ישנן טענות בנוגע לקשר היסטורי-רעיוני בין המיתולוגיה ההינדואית לבין היהדות. על פי אמונה זו, קיים דמיון רעיוני (ואף מצלולי) בין הדמויות ברהמן או ברהמה ושריי או סרסווטי לבין הדמויות של אברהם אבינו ואשתו שרה אימנו ובשמה הקודם שרי (אברהם-ברהמן, שרה - שריי).

ראו גם

• פילוסופיה הודית

קישורים חיצוניים

• ברהמן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא דת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.