בצלאל אשכנזי

בצלאל אשכנזי

לידה	1520 לערך
פטירה	1594 לערך
מקום פעילות	ארץ ישראל, מצרים
תקופת הפעילות	?–1592
תחומי עיסוק	פרשן תלמוד, פוסק
רבותיו	ר' דוד בן זמרא (הרדב"ז), ר' ישראל די קוריאל
תלמידיו	האר"י (ר' יצחק לוריא), ר' שלמה עדני (בעל פירוש המשנה, 'מלאכת שלמה')
בני דורו	ר' ישראל נג'ארה
חיבוריו	שיטה מקובצת או 'אספת זקנים' על מסכתות התלמוד, וכן ספר 'כללי התלמוד'. כמו כן חיבר ספר שאלות ותשובות, ודרשותיו ומאמריו נלקטו אף הם לספר נפרד.

רבי בצלאל אשכנזי (1520–1594 לערך) היה שד"ר, מגדולי חכמי ורבני ירושלים ומצרים בתקופתו, מחבר "שיטה מקובצת", ומראשוני האחרונים.

תולדות חייו

על שנותיו הראשונות של רבי בצלאל כמעט ואין ידוע דבר. אביו אברהם עלה לארץ ישראל מאשכנז, והתיישב בירושלים או בצפת. באותה תקופה (משוער בשנת ר"ף), נולד רבי בצלאל. אחד מרבותיו באותה תקופה הוא רבי ישראל די קוריאל (מחכמי צפת במאה ה16, וסבו של רבי ישראל נג'ארה). עוד בצעירותו ירד עם אביו מסיבה לא ידועה למצרים והשתקע שם. במצרים למד רבי בצלאל אצל הרדב"ז, שהיה רבה הראשי של הקהילה שם. לאחר שעלה הרדב"ז לארץ ישראל, החליפו רבי בצלאל בהנהגת הקהילה במצרים.

בסביבות שנת ה'ש"ם בעקבות מאבק שערך רבי בצלאל לטובת הקהילה כנגד אדם שבא להשתרר על הקהל, הוא נאלץ לעזוב ולעלות לארץ ישראל. בראשונה עלה לצפת שם התמנה לראש ישיבה, משם עבר לירושלים, בירושלים נתקבל בכבוד רב ונבחר לעמוד בראש הקהל, הן מצד קהילת הספרדים והן מצד קהילת האשכנזים.

רבי בצלאל היה בקי בשפת השלטון וידע לייצג את הקהילה היהודית בפני השרים. ניסה להציל את בית כנסת הרמב"ן מידי הערבים אולם לא הצליח בכך. כמו כן שלח שליחים, ואף יצא בעצמו למצרים, סוריה וטורקיה כשד"ר כדי לאסוף כספים לצורכי הקהל, בדמשק התקין מגביות שנתיות קבועות לטובת ירושלים ומינה גבאים מיוחדים לשם כך. הרבה לעסוק גם בהשכנת שלום בין העדות השונות בקהילה. בשנת ה'שמ"ב, אנו מוצאים אותו שוב במצרים, אך הוא מדגיש שדירתו וספריו נמצאים בירושלים. הוא שהה במצרים שנים אחדות ובשנת ה'שמ"ז חזר לירושלים, בראשית שנת שנ"ב יצא שוב לשליחות במצרים, ואז נפטר, לא ברור אם במצרים או בירושלים..

נפטר בערך בשנת 1592 ה'שנ"ב. מקום קברו איננו ידוע.

מוצאו

לאור העובדה שחונך בשיטה הספרדית על ידי רבנים ספרדים, וסגנון כתיבתו הספרדי, הדעות על מוצאו חלוקות. בשער חיבורו שהודפס לאחר פטירתו מוזכר אביו כאחיו של הרב יצחק בצלאל'ס, הרב של כל אשכנז, כמו כן רבי מאיר גאביזון מביא בתשובתו שהקל בשעת הדחק לעבור על חרם רבינו גרשום, מה שמוכיח את מוצאו האשכנזי, כי הספרדים כלל לא הקפידו על כך. מנגד, הרב יום טוב צהלון, בהתייחסו לפסיקתו של הרב אשכנזי, שדרשה לחייב את האשכנזים בירושלים להשתתף בהוצאות שהטילו השלטונות העות'מאנים על יהודי העיר, כתב "כי באמת לא יעלה על לב לומר שחכם אחד ספרדי יגזור גזרות על חכמי אשכנז", כשכוונתו לרב אשכנזי. לדידו של אליאב שוחטמן, הביטוי "חכם אחד ספרדי" הוא רב המשמש כרבו של ציבור ספרדי, ללא קשר למוצאו. לפי החוקרת ד"ר שלי אלקיים, היה מוצאו של הרב אשכנזי חצי ספרדי וחצי אשכנזי.

חיבוריו

חיבורו העיקרי של רבי בצלאל הוא 'שיטה מקובצת', או "אספת זקנים". בחיבור זה אסף פירושי הראשונים על מסכתות הש"ס וסידרם. כמו כן, נדפסו בשם זה הגהותיו לתלמוד, בעיקר על סדר קדשים שבו נוסחת הגמרא משובשת ביותר, והגהותיו על פי כתבי יד שהיו ברשותו וכמו כן הגהותיו שהגיה מדעתו הרחבה, מהוות עזר רב ללומדים. בהוצאת מכון עוז והדר הוציאו לאור את מסכת בכורות על פי נוסחת רבנו בצלאל אשכנזי.

באגרתו הוא כותב:

ובהא עדיפנא על כל בני גילי, שלמדתי כל סדר קדשים מתחלה ועד סוף בעשרה שנים, והגהתי אותו בתכלית הגמ' ורש"י ותוספות מספרים ישנים ומסופרים. והנה הוא בירושלים תוב"ב, כל רואיו יכירו כמה טרחתי בזה שיותר כתוב בגליון.

— (מצוטט ע"י א.א. אהרונוב, חיבורי שיטה מקובצת לסדר קדשים, מכילתא כרך ה, עמ' 87)

אהרונוב מפרש את הסיומת "שיותר כתוב בגליון" כמכוונת לליקוטי הפירושים שהיו בגליונות, מלבד ההגהות ותיקוני הנוסח.

רבי בצלאל היה מגדולי המשיבים בתקופתו. תשובותיו נאספו ונדפסו לראשונה בוונציה בשנת ה'שנ"ה (1595), ושבו ונדפסו כמה פעמים נוספות.

דרשותיו יצאו לאור מכתב יד על ידי הרב יחיאל בוחבוט.

תלמידיו וחבריו

תלמידו החשוב והמפורסם ביותר היה רבי יצחק לוריא, הלא הוא האר"י הקדוש. כמו כן, נודע גם תלמידו רבי שלמה עדני, בעל פירוש 'מלאכת שלמה' על המשנה. גם רבי אברהם מונסון, ראש ישיבה ודיין בקהיר, היה תלמידו.

בשנת 1772, ר' יצחק נוניש-בילמונטי, הביא לדפוס את כתביו בליוורנו.

המשורר הנודע רבי ישראל נג'ארה היה חברו הטוב. במות רבי בצלאל, ספד לו: "איש אלקים קדוש, עסקן ורב פעלים. מציל עשוקים ומנהיג גדול".

ראו גם

• יהודים בירושלים במאה ה-15 וה-16

לקריאה נוספת

• א. א. אהרונוב, חיבורי 'שיטה מקובצת' לסדר קדשים, מכילתא כרך ה, עמ' 83 והלאה.
• א' דוד, ישיבתו של ר' בצלאל אשכנזי בצפת, תרביץ נ"ה (תשמ"ו)
• הרב יוסף מיכאל יוסקוביץ מבוא ל'שיטה מקובצת' ולתולדות חייו, בתוך 'ילקוט מפרשים החדש' הוצאת עוז והדר ירושלים ה'תשפ"א.

תקופת חייו של הרב בצלאל אשכנזי על ציר הזמן
ציר הזמן

קישורים חיצוניים

• שלמה טולידאנו, רבי בצלאל אשכנזי : האיש, מפעלו הספרותי וספרייתו, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, האוניברסיטה העברית תשס"ב.
• בצלאל אשכנזי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• דוד הלחמי, רבי בצלאל אשכנזי (בעל „שיטה מקובצת”), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' מ"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
• בצלאל אשכנזי, ספר אסיפת זקנים, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
• בצלאל בן אברהם אשכנזי, דף שער בספרייה הלאומית