לדלג לתוכן

ארון מתים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארונו של האפיפיור יוחנן פאולוס השני נישא בעת לווייתו ב-8 באפריל 2005

ארון מתים הוא תיבה המשמשת להצגה וקבורה או שרפה של גופת אדם מת.

אופי הארון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארון מתים עשוי להיות קבור באדמה ישירות, או ממוקם בכיפת קבורה. ישנן מדינות בהן שיטה אחת נהוגה בבלעדיות. יש מדינות בהן זה תלוי בבית הקברות. גם סוגי ארונות המתים הם תלויי תרבות.

במדינת ישראל קבורה בבתי קברות אזרחיים של החברה קדישא היא בתכריכים, ללא ארון. בבתי קברות צבאיים הקבורה נעשית בארון אחיד, סגור, הנישא עטוף בדגל ישראל. במדינות המחייבות קבורה בארון, חלק מפלגי היהדות האורתודוקסית קוברים בארון מישורי-חלק, עשוי עץ שאסור כי יכיל כל סוג של מתכת או תכשיטים, ולכן בארונות אלה משתמשים ביתדות עץ במקום במסמרים. בתחתית הארון חייבים להיות חורים כי על פי ההלכה היהודית המת צריך להיות מחובר לקרקע.

בחלק מהתרבויות בהן חולפים על פני המת בטרם הקבורה נהוגים ארונות מתים פתוחים. בארצות המערב ארונות כאלו בדרך כלל מרופדים בבד, כך שהמת מוצג כשוכב במיטה, בבגדים מהודרים, וראשו מונח על כרית. גופה המיועדת להצגה בארון פתוח לרוב נחנטת ומאופרת.

בסין ויפן, ארונות המתים העשויים מעץ ריחני וחסין ריקבון כמו ארז וברוש לדוגמה, הם מבוקשים מאוד. באפריקה ארונות מתים נבנים מאובייקטים רגילים שונים, כמו מכונית או מטוס, בצורות רבות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא קצרמר בנושא דת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.