אנטילופה מלכותית
אנטילופה מלכותית | |
---|---|
מצב שימור | |
ללא חשש (LC)[1] | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | יונקים |
סדרה: | מכפילי פרסה |
משפחה: | פריים |
תת־משפחה: | צבאיים |
שבט: | אנטילופות סבך |
סוג: | אנטילופה ננסית |
מין: | אנטילופה מלכותית |
שם מדעי | |
Neotragus pygmaeus לינאוס, 1758 | |
אנטילופה מלכותית (שם מדעי: Neotragus pygmaeus), היא מין של אנטילופה זעירה משבט אנטילופות סבך החיה במערב אפריקה. בשל הדמיון הרב בינה ובין איילון היא סווגה בעבר במשפחת האיילונים. בליבריה מכנים אותה "מלכת הארנבים" על שם המראה האצילי שלה וגופה הדומה לארנב. קיימת אנטילופה קטנה נוספת בסוג אנטילופה ננסית הקרויה אנטילופת בייטס (Neotragus batesi),והיא דומה מאוד בגודלה ובצבעי פרוותה לאנטילופה המלכותית.
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]האנטילופה המלכותית היא האנטילופה הקטנה ביותר במשפחת הפריים והקטנה ביותר בתת-סדרה מעלי גרה אחרי האיילוניים: גובהה בכתפיים 24–27 ס"מ, אורך ראשה וגופה 38–51 ס"מ, אורך זנבה 5–8 ס"מ ומשקלה 1.5-3 ק"ג. רגליה דקיקות, והאחוריות גבוהות יותר מהקדמיות ומסייעות לה לקפוץ במהירות כאשר היא חשה בסכנה. לזכרים זוג קרניים קטנות בצבע שחור המגיעות לאורך של 1.2-2.5 ס"מ.
הפרווה בצבע חום כהה-שחור בגוף ובראש, וחום בהיר-כתמתם בלחיים, בצדדי הצוואר, וברגליים. הגרון, אמצע הצוואר, החלק האחורי של הזנב ומעל הפרסות - בצבע לבן. האוזניים מעוגלות בקצה, העיניים גדולות ושחורות, והאף קטנטן ואפור.
תפוצה ובית גידול
[עריכת קוד מקור | עריכה]האנטילופה המלכותית מצויה במדינות מערב אפריקה הבאות: סיירה לאון, חוף השנהב, ליבריה, גאנה, וגינאה. בית גידולה כולל יערות גשם טרופיים ואגני ניקוז של נהרות ולעיתים רחוקות גם סוואנות או שטחי מרעה.
מאפיינים ותזונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האנטילופות המלכותיות חיות בזוגות או בבדידות ופעילות בשעות הבוקר המוקדמות ושעות הערב והלילה. לכל זוג יש שטח קטן בגודל של 100 מטר המסומן בגללים. כאשר הן חשות בסכנה, הן יסתתרו בצמחייה או בכיסוי סבוך אחר; אם הטורף ימשיך להתקרב לכיוונן, הן יזנקו בשעת כושר וימלטו בריצה מהירה דרך הצמחייה, או לחלופין ימלטו בקפיצות מהירות בגובה של 55 ס"מ ולמרחק של 2.8 מטרים.
תקופת ההריון לא ידועה, ומספר הולדות הוא אחד. בעת הלידה העופר שוקל פחות מ-300 גרם ודומה יותר לחולדה בגודלו. לאחר שני חודשים העופרים נגמלים ואוכלים מזון מוצק, ומגיעים לבגרות בסביבות שנה. תזונתם של האנטילופות הללו כוללת עלים, שתילים, פרחים, פרות, ופטריות.
איומים ושימור
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאנטילופה המלכותית טורפים רבים בטבע ביניהם עופות דורסים, ונחשים - ולמעשה כל טורף בגודלה ומעלה. אף על פי שהאוכלוסייה במגמת ירידה המין לא נמצא בסכנת הכחדה כיוון שהוא מוגן ברוב המדינות. עם זאת, קיים ציד לא חוקי נרחב ובמקומות מסוימים הוא עלול להיכחד מחמת בירוא יערות. האוכלוסייה העולמית מוערכת בכ-62,000 פרטים. תוחלת חייהם של האנטילופות המלכותיות: בטבע עד 6 שנים, בשבי עד 10 שנים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אנטילופה מלכותית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אנטילופה מלכותית, באתר ITIS (באנגלית)
- אנטילופה מלכותית, באתר NCBI (באנגלית)
- אנטילופה מלכותית, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- אנטילופה מלכותית, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- אנטילופה מלכותית, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אנטילופה מלכותית באתר הרשימה האדומה של IUCN