אמנון ויינשטיין
 | |
| לידה |
21 ביולי 1939 תל-אביב, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
4 במרץ 2024 (בגיל 84) |
  | |
אמנון ויינשטיין (21 ביולי 1939 – 4 במרץ 2024) היה בונה כינורות ישראלי.
ויינשטיין הוא דור שני לשושלת של בוני כינורות ישראלים. אביו משה עלה לארץ ישראל ופתח בתל אביב סטודיו לבניית כינורות בשנת 1939.[1] אמנון המשיך במסורת וצירף אליו גם את בנו, הדור השלישי בשושלת, המקיימת את מסורת בוני הכינורות הגדולים בקרמונה שבאיטליה, משפחות אמאטי וגוארנרי.
שאר משפחתו של ויינשטיין נשארה באירופה ונספתה בשואה, והקשר הזה הוליך את אמנון לאיתור כינורות של יהודים שלקחו אתם את כלי הנגינה למחנות הריכוז הנאציים. כינורות אלה, רובם כלים פשוטים ששימשו לנגינה בשמחות, סומנו במגן דוד על גב הכינור, ואמנון ויינשטיין הציב לעצמו כמשימה את תיקון הכינורות האלה והבאתם לנגינה בקונצרט סימפוני, שיסגור את אירועי שנת השישים למדינת ישראל. הקונצרט, שכונה בשם "כינורות של תקווה", התקיים ב-24 בספטמבר 2008, וניגנו בו הסולן שלמה מינץ עם תזמורת סימפונט רעננה ותזמורת איסטנבול הטורקית.[2]
ויינשטיין הגיע לרעיון איתורם ושיפוצם של הכלים בעקבות הרצאה בנושא "כינורות בתקופת השואה", שנשא בגרמניה בשנות ה-90 של המאה ה-20. חלק מן הכינורות המשובחים שהיו באירופה הועלו לארץ ישראל עם הכנרים, שברוניסלב הוברמן הזמין לנגן בתזמורת הפילהרמונית הארץ-ישראלית. אחרים נבזזו בידי הגרמנים. הכינורות שנשארו, בגטאות, ביערות ובמחנות הריכוז היו כלים פשוטים וזולים, ונמצאו במצב ירוד וכמעט הרוס, שחייב שיפוץ יסודי וממושך כדי להחזירם למצב נגינה. עד פטירתו ב-2024, החזיק ויינשטיין בסדנה שלו שמונה כינורות כאלו והמשיך בחיפוש אחר כלים דומים שעודם קיימים במקומות שונים בעולם.
ויינשטיין היה שותף להקמה ולניהול המוזיקלי של קשת אילון, מרכז לקידום וטיפוח הנגינה בכינור בקיבוץ אילון, שבגליל המערבי.
בסוף מרץ 2024, במסגרת פסטיבל הצילום הבינלאומי ה-11 של PHOTO IS:REAL, ,יציג הצלם מיקי קורן צילומי כינורות של ויינשטיין ששרדו את השואה תחת הכותרת "כינורות שלא נדמו". בדיעבד, עם פטירתו, תהפוך התערוכה להנצחת פועלו של ויינשטיין[3].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עדית זרטל, "בונה הכינורות והאסמבלז' שלו", דבר, 29 במרץ 1968
- עדית זרטל, "ייעול לא יועיל", דבר, 13 בנובמבר 1968
עופר אדרת, הכינור שלא יתוקן לעולם ויישאר בושה לגרמנים, באתר הארץ, 5 באפריל 2013- אייל לוי, עוד חוזר הניגון: בונה הכינורות הישראלי שהצליח לנצח את הנאצים, באתר מעריב אונליין, 26 בינואר 2017
- מט"ח, אורית אילן, "ביקור אצל בונה כינורות"
- סרטון על סדנת בוני הכינורות משה ואמנון ויינשטיין 1969
- דיאנה בחור ניר, כינורו של רוטשילד, באתר כלכליסט, 4 בנובמבר 2010
- דוד שליט, 40 כינורות ששווה להסתכל, באתר גלובס, 25 ביולי 2001
- אברהם בלבן, כינורות עם סיפורים מהשואה, באתר הארץ, 24 בינואר 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כינורות ששרדו את השואה הוטסו לקליבלנד, באתר מסע אחר
- ^ בעיקר מוזיקה, באתר web.archive.org, 2009-09-19
- ^ יוגב ישראלי, פרידה מאמנון וינשטיין, ששיקם כינורות ששרדו את השואה: "הוא אמר שהם ממשיכים לבכות", באתר ynet, 13 במרץ 2024
| בקרת זהויות |
|
|---|