אליעזר קלונסקי

לוי אליעזר קלונסקי
	לוי אליעזר קלונסקי
לידה	1863; ה'תרכ"ג; שצדרין, פלך מינסק
פטירה	1917 (בגיל 54 בערך); א' באדר ה'תרע"ז; פרברי חברון
מקום קבורה	בית העלמין העתיק בחברון
מקום מגורים	חברון
פעילות בולטת	מסחר בין־לאומי, ניהול תעשייה מקומית
ידוע בשל	נשיא הוועד האשכנזי של היישוב היהודי בחברון בשלהי התקופה העות'מאנית
בת זוג	חוה

לוי אליעזר קלונסקי (קלאנסקי) (ה'תרכ"ג, 1863 – א' באדר ה'תרע"ז, פברואר 1917) היה סוחר ביישוב היהודי בחברון בשלהי התקופה העות'מאנית ואחד מאישי הציבור הבולטים בו^[1]. מראשי קהילת חב"ד בחברון.

ביוגרפיה

נולד בשצ'דרין שבפלך מינסק, כאשר הייתה חלק מהאימפריה הרוסית. אביו נפטר בהיותו ילד, וקלונסקי גדל בבית סבו. בשנת 1870 עלה לארץ ישראל, יתום וחסר כל^[2].

מסחר

לאחר נישואיו עבר קלונסקי להתגורר בחברון והקים שם תעשייה של גבינה, שהתבססה על חלב שרכש מערביי הסביבה. בהמשך הקים ביחד עם אלתר ריבלין את הפירמה "ריבלין את קלונסקי" שעסקה בשיווק אקספורט אימפורט לצמר, וצמוקים ושעורה לתעשיית בירה.

באותן שנים היה קלונסקי הראשון שקיבל זיכיון מהפחה הטורקי להפקת אשלג מחוף ים המלח^[3]. קלונסקי העסיק פועלים הערבים שלקטו את האשלג והעבירו אותו לחברון, וקלונסקי שיווק אותו לארצות חוץ. במקביל ניהל קלונסקי עסק של צביעת בדים.

קלונסקי עסק אף בייבוא מאנגליה, סקוטלנד, ושוודיה, והתקשר עם סוכנים רבים בסוריה ובלבנון. משה מני הגדיר את קלונסקי "הבולט שבין סוחרי היהודים"^[4].

בהמשך הקים קלונסקי עם ריבלין את הבנק הראשון (והיחיד בתקופתו) בחברון. לאחר שקלונסקי רכש את חלקו של ריבלין בבנק, כונה הבנק בפי ערביי חברון "אליעזר אל-בנק".

פעילות ציבורית

בשנת 1895 תרם קלונסקי משמעותית לביסוס המושבה מוצא שהוקמה שנה קודם לכן^[5]. קלונסקי נטל חלק בכל ענייני הציבור בחברון והיה העסקן הבכיר בקהילת חב"ד^[2].

ב- 1909 נבחר קלונסקי לראשון משלושת חברי ועד היישוב היהודי האשכנזי בחברון ^[6]^[7]והוגדר "נשיא הוועד"^[8]. בפברואר 1914 נפגש קלונסקי בירושלים עם הברון רוטשילד כנציג הקהילה היהודית בחברון, והברון קבלו "בכבוד ובידידות"^[9].

בין היתר נטל קלונסקי חלק מרכזי בייסוד בית החולים "חסד לאברהם" בחברון^[10], ובייסוד ישיבת "מגן אבות" בחברון^[11].

תקופת מלחמת העולם הראשונה

בתקופת מלחמת העולם הראשונה סייע קלונסקי רבות ליהודים במצוקה וניהל את "ועד הסיוע של חברון"^[12]. בשבט ה'תרע"ו (1916) חתם על מכתב מטעם היישוב בחברון ל"ועד הכללי" בירושלים, לצד רבני חברון; החכם באשי סלימאן מנחם מני, הרב חנוך חסון, הרב מאיר שמואל קסטל ורבי יעקב יוסף סלונים^[13].

בשעה שהמלחמה הביאה לעיר רעב ומוסדות הקהילה החברונית התמוטטו, קלונסקי האכיל את הרעבים ופרנס את העניים מרכושו^[2]. דו"ח מאותה עת תיאר את קלונסקי "כלבא שבוע השני"^[12].

בתקופת המלחמה התגורר קלונסקי בדירת פאר בפרברי חברון, ואירח בה חיילים יהודים רבים שגויסו בכפייה לצבא הטורקי. פעילות זו זכתה להערכה רבה מהאוכלוסייה הערבית המקומית^[14].

ישראל הורוביץ (תר"מ-תקע"ח) מתאר בספרו "ארץ ישראל ושכנותיה - אנציקלופדיה גאוגרפית-היסטורית": ” גם היום אוחזים יהודי חברון במדת הכנסת אורחים, בייחוד הצטיין בזה המנוח מר אליעזר קלונסקי. בימי המלחמה (מלחמת העולם הראשונה) היה ביתו פתוח לרווחה, בייחוד לכל החיילים היהודים שעברו בחזית באר שבע שעברו על חברון, וישתדל לטובתם גם במקומות תחנותם, עד כי קדמהו המוות באביב ימיו בטיפוס הבהרות בחורף תרע"ז, יהי זכרו לברכה”^[12].

כאשר ג'מאל פחה גזר עונש מוות בתליה על 12 חיילים יהודים, גייס קלונסקי 1,200 לירות (הון עתק באותם ימים) ויחד עם החכם בשי הרב סלימאן מנחם מני הצליחו בעזרת השלמונים לפדות את היהודים.

לאחר פטירתו

קלונסקי נטמן בבית העלמין העתיק בחברון.

לאחר טבח חברון (תרפ"ט) המצבה חוללה עם שאר מצבות בית העלמין בחברון, ובמקום ניטע כרם ענבים^[12]. בשנת 1968 החל חתנו של קלונסקי, ר' יוסף חיים אורנשטיין, את השיקום הראשוני של בית העלמין ואף חידש את מצבתו של קלונסקי^[15].

נוסח שלט ההנצחה:
”בחלקה זו נקבר סבנו
ר' לוי אליעזר קלונסקי ז"ל
היה מראשי קהילת חב"ד בעיר
הוא ורעייתו מרת חוה ע"ה
קיימו בביתם:
"יהי ביתך פתוח לרווחה
ויהיו עניים בני ביתך"
נלב"ע א' אדר תרע"ז”^[16].

בירחון הפרוזדור שפורסם בירושלים לאחר פטירתו הופיע הספד ארוך:
”והנה נתיתמה גם חברון. כי מר א. קלאנסקי ז"ל לוקח ממנה בדמי ימיו. זה היה איש עניו, רך המזג, טוב הלב ועושה חסד, מכספו היה עוזר לכל מר-יום ומכוחו ומתבונתו היה היה משחר לכל דורש עזרה ולכל דחוק יהיה מי שיהיה בלי הבדל בין עדה לעדה
ויהי מר קלאנסקי ראשה ומנהלה של חברון בפועל אבל לפנים, ויפזר את כספו לכל דורש ויפתח את חברון וישכלל אותה מיום ליום.
והנה נפל גם זה באמצע עבודתו על מזבח המלחמה!
ובעיני נדמה כעת חברון לאוניה סוכרת הנמצאת בתוך ים רועש אשר משברים ענקים סבוה ויתנפלו עליה והם רוצים לבלוע אותה. אבל רב החובל איש עז ובעל מרץ עומד לו ומנצח ומפקד במנוחה במסירות נפש וברוח עשוי לבלי חת ולוחם הוא בגבורה נגד הסערה. אבל הנה בא נחשון נורא ויעל על האוניה זרם מים ויוציא מתוכה רב חובלה שעמד על דוכנו באמון ובעוז, ויטביעהו. מאלפי פיות פרצה זעקה נוראה, זעקת שבר. והאוניה הולכת וטובעת, הולכת ושוקעת בלב הים, כי מת רב חובלה.”^[17].

בתאריך 24 בפברואר 2017, במלאת 100 שנה לפטירתו של קלונסקי, נערך בחברון כנס של צאצאיו.

לקריאה נוספת

אלישיב אורן איש חברון - קורות חייו ופועלו של ר' אליעזר קלונסקי (93 עמודים).(הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

דוד תדהר (עורך), "אליעזר קלונסקי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יא (1961), עמ' 3849–3850

הערות שוליים

^ עתון הצבי, 15במאי 1896. ברכה לאליעזר קלונסקי עם הבחרו לאחד מראשי העדה בחברון. המברך תורם שלושה גרוש ל'מוצא'., באתר עתונות יהודית הסטורית
^ ¹ ² ³ ותיקין - מחקרים בתולדות היישוב הועתק בבגדי ישע עמוד 485 (בהוצאת מכון כנסת מרדכי סדיגורה, תשע"ט)
^ הבוקר, יום שני, 27 בנובמבר 1950; עמוד 3
^ מאמרו של משה מני בספר חברון. הועתק בבגדי ישע עמוד 485 (בהוצאת מכון כנסת מרדכי סדיגורה, תשע"ט)
^ חבצלת, 22 בנובמבר 1895, עמ' 8, באתר עיתונות יהודית היסטורית
^ החרות, 25 באוקטובר, 1909, עמ' 3, באתר עיתונות יהודית היסטורית
^ החרות, 2 מרס, 1910 עמ' 2-3, באתר עיתונות יהודית היסטורית
^ מוריה, 17 במרס 1911, עמ' 3, באתר עיתונות יהודית היסטורית
^ מוריה, יום חמישי, פברואר 19, 1914; מדור Front page, עמוד 1
^ החרות, 20 פברואר 1911, עמ' 3, באתר עיתונות יהודית היסטורית
^ ישראל הורוביץ (תר"מ-תקע"ח) ארץ ישראל ושכנותיה - אנציקלופדיה גאוגרפית-היסטורית. הועתק בבגדי ישע עמוד 484 (בהוצאת מכון כנסת מרדכי סדיגורה, תשע"ט).
^ ¹ ² ³ ⁴ מוהר"ר צדוק בגדי ישע עמוד 484 (בהוצאת מכון כנסת מרדכי סדיגורה, תשע"ט).
^ "מכתב מרבני חברון, תרע"ו – אודות הרעב במלחמת העולם הראשונה"
^ מוריה, 24 בנובמבר 1914, עמ' 2, באתר עיתונות יהודית היסטורית
^ שלמה קלונסקי, הקברים שנהרסו בחברון (ידיעה בעתון 'הצפה' 12 באוגוסט 1968, עמ' 2), באתר עיתונות יהודית היסטורית
^ צילום המצבה
^ הועתק בספר בגדי ישע עמודים 485–486 (בהוצאת מכון כנסת מרדכי סדיגורה, תשע"ט)

[1] עתון הצבי, 15במאי 1896. ברכה לאליעזר קלונסקי עם הבחרו לאחד מראשי העדה בחברון. המברך תורם שלושה גרוש ל'מוצא'., באתר עתונות יהודית הסטורית

[ותיקין-2] ¹ ² ³ ותיקין - מחקרים בתולדות היישוב הועתק בבגדי ישע עמוד 485 (בהוצאת מכון כנסת מרדכי סדיגורה, תשע"ט)

[3] הבוקר, יום שני, 27 בנובמבר 1950; עמוד 3

[4] מאמרו של משה מני בספר חברון. הועתק בבגדי ישע עמוד 485 (בהוצאת מכון כנסת מרדכי סדיגורה, תשע"ט)

[5] חבצלת, 22 בנובמבר 1895, עמ' 8, באתר עיתונות יהודית היסטורית

[6] החרות, 25 באוקטובר, 1909, עמ' 3, באתר עיתונות יהודית היסטורית

[7] החרות, 2 מרס, 1910 עמ' 2-3, באתר עיתונות יהודית היסטורית

[8] מוריה, 17 במרס 1911, עמ' 3, באתר עיתונות יהודית היסטורית

[9] מוריה, יום חמישי, פברואר 19, 1914; מדור Front page, עמוד 1

[10] החרות, 20 פברואר 1911, עמ' 3, באתר עיתונות יהודית היסטורית

[11] ישראל הורוביץ (תר"מ-תקע"ח) ארץ ישראל ושכנותיה - אנציקלופדיה גאוגרפית-היסטורית. הועתק בבגדי ישע עמוד 484 (בהוצאת מכון כנסת מרדכי סדיגורה, תשע"ט).

[צדוק-12] ¹ ² ³ ⁴ מוהר"ר צדוק בגדי ישע עמוד 484 (בהוצאת מכון כנסת מרדכי סדיגורה, תשע"ט).

[13] "מכתב מרבני חברון, תרע"ו – אודות הרעב במלחמת העולם הראשונה"

[14] מוריה, 24 בנובמבר 1914, עמ' 2, באתר עיתונות יהודית היסטורית

[:0-15] שלמה קלונסקי, הקברים שנהרסו בחברון (ידיעה בעתון 'הצפה' 12 באוגוסט 1968, עמ' 2), באתר עיתונות יהודית היסטורית

[16] צילום המצבה

[17] הועתק בספר בגדי ישע עמודים 485–486 (בהוצאת מכון כנסת מרדכי סדיגורה, תשע"ט)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]