אליעזר ליפמן גרעץ

אליעזר ליפמן גרעץ
לידה	1625; ה'שפ"ה
פטירה	1694 (בגיל 69 בערך); ז' בסיוון ה'תנ"ד
מקום פעילות	בומסלא, פראג
תקופת הפעילות	?–1694
השתייכות	יהדות אשכנז
תחומי עיסוק	רב, אב"ד וראש ישיבה
חתנים	רבי אברהם ברודא

הרב אליעזר ליפמן^[1] גרעץ^[2] (ה'שפ"ה 1625 - ז' בסיוון ה'תנ"ד 1694 בערך) היה רב וראש ישיבה אשכנזי בבוהמיה במאה השבע עשרה. היה חותנו של הרב אברהם ברודא.

ביוגרפיה

נולד לרב בנימין וואלף שי"ק^[3] נישא לשָׂרְל בת הקצין ר' זיסקינד בומסלא, שהיה פרימוס בפראג^[4] ודרשן בבית הכנסת 'קלויז אחרונה'.

כיהן כאב בית דין טעפליץ וקעלין (אנ')^[5] בשנת תל"ח או תל"ט, הגיע לכהן כאב"ד ור"מ בומסלא (כיום Mladá Boleslav והגליל). לאחר מכן מונה לדיין בבית הדין הגבוה בפראג.

אחרי השריפה הגדולה בפראג, בשנת ה'ת"ן (1690), סגרו השלטונות את בית הכנסת הישן בפראג (המכונה אלטשול), אשר נותר לפליטה מהשריפה כמעט ללא היזק.^[6] יהודי פראג לא היו מוכנים להשלים עם גזירה זו, ובחורף תנ"ג פתחו שוב את ביהכ"נ בלי רשות השלטונות, ומינו רב חדש. לפי השערה,^[7] היה זה רבי אליעזר ליפמן, אב"ד בומסלא. צעד זה הרגיז את מושל העיר העתיקה של פראג, האנטישמי הרוזן פון גוטנשטיין (Graf Heinrich Friedrich von Guttenstein (צכ')) והוא השליך לכלא את הרב ליפמן, שנפטר שם כשנה לאחר מכן בז' בסיוון ה'תנ"ד (1694)^[8] ונקבר בבומסלא.

אחרי פטירתו, מונה הרב אורי שרגא פייביש חלפן ליכטנשטאט^{[דרושה הבהרה]}, כממלא מקומו בבומסלא.

אשתו בסוף ימיה התגוררה בפראג, שם גרו חלק מילדיה, נפטרה ונקברה בי"ח באייר^{[דרושה הבהרה]} ה'תס"ח.

בספרות הרבנית

ר' ליפמן מוזכר בספרו של רבי דוד גרינהוט "מגדול דוד".^[9] גם ידועות ארבע הסכמות ממנו.^[10]

ילדיו

לרבי ליפמן ושָׂרְל גרעץ נולדו לפחות שלשה בנים ושלש בנות.

וואלף. נפטר בפראג הושענא רבה תע"ד.^[11]
עזריאל זיסקינד.^[12]
שמחה, נפטר בחיי הוריו בבומסלא.^[13]
רייק ^{[דרושה הבהרה]} אשת רבי אברהם ברודא, נפטרה בעיר ליכטנשטאדט כיום הרוזנצין (אנ') שבצ'כיה, י"ב באייר ה'תנ"א.^[14]
חוה אשת רבי ישעיה פאפרש סג"ל הורוויץ, נפטרה כסלו תע"ה.^[15]
מרים אשת ר' בנימן ואלף ב"ר יאקב פולאק יאקרלס^[16] מק"ק סאברטן^[17]שהיה אחר כך אב"ד פרעסבורג.

הערות שוליים

^ 'ליפמן' הוא קיצור של 'ליברמן', ופירושו 'איש אהוב'. לפעמים נקרא ר' ליפמן גרעץ בלועזית בשם 'פיליפּ ליפמן' (ראה -Alexandr Putík, 'The Hebrew Inscription… Charles Bridge in Prague', in: Judaica Bohemiae, vol. 32, Prague 1996, p. 38, note 58). השם פיליפּ, שאינו שם יהודי, נגזר כנראה מהשם ליפמן.
^ מקור השם גרעץ הוא מהעיירה הסמוכה הרַאדֶץ קרַלובֶה (בצ'כית: Hradec Králové, בגרמנית: Königingrätz, Königgrätz). ייתכן שרבי ליפמן ואביו נולדו שם, אך רבי ליפמן לא כיהן שם כרב.
^ ר' שלמה צבי שיק (1844–1916), ממשה עד משה (ספר היחס למשפחת שיק), מונקאטש תרס"ג, דף כ ע"ב, מביא שמהר"ם שיק קיבל מהוריו שפירוש הר"ת הוא 'שם ישראל קודש', ושם הוכיח מהסכמה משנת תקס"ד שהשם שיק הוא ר"ת, ולא הזכיר את ר' ליפמן שי"ק שחתם כן בהסכמה יותר ממאה שנה מוקדם יותר. אף אחד מכותבי תולדות רבי עקיבא איגר, שהיה מצאצאי רבי ליפמן, אינו מזכיר שהוא היה נצר למשפחת שיק.
^ חשוב לא להחליף את זיסקינד בומסלא פרימוס בפראג, אביה של שרל גרעץ, בדודו זיסקינד בומסלא פרימס בבומסלא. דוד קויפמן בהערה בהאק, עמ' 75, שגה בזה, כאשר חשב את הרבנית שרל כבתו של ר' זיסקינד פרימס בומסלא המוזכר בנוסח ההקדשה של מעיל לספר תורה.
^ בחודש אב שנת תל"ג היה ר' ליפמן בקעלין, שם הסכים על ספר לב אריה. יש להעיר שכל כותבי קורות קהילות אלה השמיטו את שמו של ר' ליפמן גרעץ מרשימת הרבנים, גם של טעפליץ וגם של קעלין.
^ כוונת השלטונות הייתה להקטין את שטח הגטו, וביה"כ הישן היה מרוחק ממרכז האזור היהודי.
^ פרוקש ירוסלאב, 'Der Antisemitismus der Behörden und das Prager Ghetto in nachweißenbergischer Zeit', ב-Jahrbuch der Gesellschaft für Geschichte der Juden in der Cechoslovakischen Republik, כרך א, פראג 1929, עמ' 179, הערה 23. מתוך דבריו שם נראה שבתקופה זו עבר ר' ליפמן לגור בפראג.
^ הוא נפטר בליל יום טוב שני של שבועות.
^ פרנקפורט, תס"ב, תחילת פרשת ויצא, דף לו ע"ב.
^ לספרים: לב אריה, ר' יהודה אריה ליב ב"ר יהושע האשקי אב"ד ור"מ דק"ק בוסק, ווילהרמש דארף תל"ד ('דברי אליעזר זעיר"א יכונה ליפמן בן הקצין הר"ר וואלף י"ץ מגרעץ קעלין ע"ע [=עת ערב? עת עתה?] יום א' סדר אלה הדברים תל"ג לפ"ק'); חמשה חומשי תורה עם שפתי חכמים, דפוס ר' שבתי משורר בס, דיהרן פורט תנ"ג ('ה' ניסן תמ"ח לפ"ק אליעזר זעירא יכונה ליפמן בן הקצין המנהיג הר"ר וואלף שיק זצ"ל חונה פה בומסלא'); פנים מסבירות, ר' משה ב"ר שמעון חזן מווינא, פראג תנ"ג ('כ"ד אליעזר זעירא יכונה ליפמן בן הקצין המנהיג הר"ר וואלף שיק זצ"ל חונה פה בומסלה'); עלה דיונה, ר' יונה ב"ר משה בנימין זאב אב"ד ור"מ דק"ק טרלא, פירדא תנ"ד ('ג"א אליעזר זעירא יכונה ליפמן שי"ק חונה פה ק"ק בומסלא').
^ הוק, סיני, (1815-1887), משפחות ק"ק פראג : על פי מצבותיהן, פרעסבורג, תרנ"ב, עמ' 75, אשתו קריינדל שם.
^ שם עמ' 32 אשתו עלקלה.
^ ע"פ מצבתו בבומסלא מספר I 085.
^ ע"פ מצבתה בליכטנשטאדט (מס' 200).
^ האק ערך פאפרש עמ' 257.
^ Liber Judaeorum albus (ספר הלבן של היהודים, צ'כית: Židovská kniha bílá), כרך 5, עמ' 210א. הספר הוא מעין רישום מקרקעין שלטוני על יהודי פראג מאז שנת של"ז. 93 כרכים של ספר זה שמורים היום בארכיון העירוני של פראג (Archiv hlavniho mesta Prahy).
^ Sobědruhy סובדרוהי (אנ') (גרמנית Soborten) היא היום חלק מהעיר טעפליץ.

[1] 'ליפמן' הוא קיצור של 'ליברמן', ופירושו 'איש אהוב'. לפעמים נקרא ר' ליפמן גרעץ בלועזית בשם 'פיליפּ ליפמן' (ראה -Alexandr Putík, 'The Hebrew Inscription… Charles Bridge in Prague', in: Judaica Bohemiae, vol. 32, Prague 1996, p. 38, note 58). השם פיליפּ, שאינו שם יהודי, נגזר כנראה מהשם ליפמן.

[2] מקור השם גרעץ הוא מהעיירה הסמוכה הרַאדֶץ קרַלובֶה (בצ'כית: Hradec Králové, בגרמנית: Königingrätz, Königgrätz). ייתכן שרבי ליפמן ואביו נולדו שם, אך רבי ליפמן לא כיהן שם כרב.

[3] ר' שלמה צבי שיק (1844–1916), ממשה עד משה (ספר היחס למשפחת שיק), מונקאטש תרס"ג, דף כ ע"ב, מביא שמהר"ם שיק קיבל מהוריו שפירוש הר"ת הוא 'שם ישראל קודש', ושם הוכיח מהסכמה משנת תקס"ד שהשם שיק הוא ר"ת, ולא הזכיר את ר' ליפמן שי"ק שחתם כן בהסכמה יותר ממאה שנה מוקדם יותר. אף אחד מכותבי תולדות רבי עקיבא איגר, שהיה מצאצאי רבי ליפמן, אינו מזכיר שהוא היה נצר למשפחת שיק.

[4] חשוב לא להחליף את זיסקינד בומסלא פרימוס בפראג, אביה של שרל גרעץ, בדודו זיסקינד בומסלא פרימס בבומסלא. דוד קויפמן בהערה בהאק, עמ' 75, שגה בזה, כאשר חשב את הרבנית שרל כבתו של ר' זיסקינד פרימס בומסלא המוזכר בנוסח ההקדשה של מעיל לספר תורה.

[5] בחודש אב שנת תל"ג היה ר' ליפמן בקעלין, שם הסכים על ספר לב אריה. יש להעיר שכל כותבי קורות קהילות אלה השמיטו את שמו של ר' ליפמן גרעץ מרשימת הרבנים, גם של טעפליץ וגם של קעלין.

[6] כוונת השלטונות הייתה להקטין את שטח הגטו, וביה"כ הישן היה מרוחק ממרכז האזור היהודי.

[7] פרוקש ירוסלאב, 'Der Antisemitismus der Behörden und das Prager Ghetto in nachweißenbergischer Zeit', ב-Jahrbuch der Gesellschaft für Geschichte der Juden in der Cechoslovakischen Republik, כרך א, פראג 1929, עמ' 179, הערה 23. מתוך דבריו שם נראה שבתקופה זו עבר ר' ליפמן לגור בפראג.

[8] הוא נפטר בליל יום טוב שני של שבועות.

[9] פרנקפורט, תס"ב, תחילת פרשת ויצא, דף לו ע"ב.

[10] לספרים: לב אריה, ר' יהודה אריה ליב ב"ר יהושע האשקי אב"ד ור"מ דק"ק בוסק, ווילהרמש דארף תל"ד ('דברי אליעזר זעיר"א יכונה ליפמן בן הקצין הר"ר וואלף י"ץ מגרעץ קעלין ע"ע [=עת ערב? עת עתה?] יום א' סדר אלה הדברים תל"ג לפ"ק'); חמשה חומשי תורה עם שפתי חכמים, דפוס ר' שבתי משורר בס, דיהרן פורט תנ"ג ('ה' ניסן תמ"ח לפ"ק אליעזר זעירא יכונה ליפמן בן הקצין המנהיג הר"ר וואלף שיק זצ"ל חונה פה בומסלא'); פנים מסבירות, ר' משה ב"ר שמעון חזן מווינא, פראג תנ"ג ('כ"ד אליעזר זעירא יכונה ליפמן בן הקצין המנהיג הר"ר וואלף שיק זצ"ל חונה פה בומסלה'); עלה דיונה, ר' יונה ב"ר משה בנימין זאב אב"ד ור"מ דק"ק טרלא, פירדא תנ"ד ('ג"א אליעזר זעירא יכונה ליפמן שי"ק חונה פה ק"ק בומסלא').

[11] הוק, סיני, (1815-1887), משפחות ק"ק פראג : על פי מצבותיהן, פרעסבורג, תרנ"ב, עמ' 75, אשתו קריינדל שם.

[12] שם עמ' 32 אשתו עלקלה.

[13] ע"פ מצבתו בבומסלא מספר I 085.

[14] ע"פ מצבתה בליכטנשטאדט (מס' 200).

[15] האק ערך פאפרש עמ' 257.

[16] Liber Judaeorum albus (ספר הלבן של היהודים, צ'כית: Židovská kniha bílá), כרך 5, עמ' 210א. הספר הוא מעין רישום מקרקעין שלטוני על יהודי פראג מאז שנת של"ז. 93 כרכים של ספר זה שמורים היום בארכיון העירוני של פראג (Archiv hlavniho mesta Prahy).

[17] Sobědruhy סובדרוהי (אנ') (גרמנית Soborten) היא היום חלק מהעיר טעפליץ.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

	ערך מחפש מקורות
	רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.