אליזבת שארלוטה, נסיכת הפפאלץ
אליזבת שארלוטה, נסיכת הפפאלץ | |||||||||
לידה |
27 במאי 1652 היידלברג, נסיכות הבוחר מפפאלץ | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
8 בדצמבר 1722 (בגיל 70) שאטו דה סן-קלו, איל-דה-פראנס, ממלכת צרפת | ||||||||
מדינה | גרמניה, צרפת | ||||||||
מקום קבורה | בזיליקת סן-דני | ||||||||
בן זוג | פיליפ הראשון, דוכס אורליאן | ||||||||
שושלת בית ויטלסבאך | |||||||||
| |||||||||
חתימה | |||||||||
אליזבת שארלוטה, נסיכת הפפאלץ (בגרמנית: Liselotte von der Pfalz; 27 במאי 1652 - 8 בדצמבר 1722), הייתה אשתו של פיליפ הראשון, דוכס אורליאן.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ליזלוטה נולדה בהיידלברג ב-27 במאי 1652, לקרל הראשון לודוויג, הנסיך הבוחר מפפאלץ ושארלוטה, רוזנת הסן-קאסל, בתם של וילהלם החמישי, רוזן הסן-קאסל ואמליה אליזבת, רוזנת הנאו-מינצברג. בהיותה בת 5 נשלחה ליזלוטה להנובר, שם גרה אצל דודתה סופיה מהנובר, אשתו של ארנסט אוגוסט, דוכס בראונשווייג-לינבורג. בשנת 1663 נאלצה ליזלוטה לחזור להיידלברג, שם התגוררה עם אמה החורגת מריה לואיזה פון דגנפלד ועם אחיה קרל השני, הנסיך הבוחר מפפאלץ ושאר אחיה ואחיותיה. ליזלוטה רצתה להתחתן עם וילם השלישי, נסיך אורנז', אולם משפחתה החליטו להשיא אותה עם פיליפ הראשון, דוכס אורליאן, שהיה נשוי קודם לכן לדודניתה הנרייטה אן, נסיכת אנגליה.
ב-16 בנובמבר 1671 התחתנו פיליפ הראשון, דוכס אורליאן וליזלוטה, שהמירה את דתה לקתוליות, והשניים היו מאושרים מאוד בשנים הראשונות לנישואיהם. ביוני 1673 ילדה אליזבת את ילדם הראשון, לואי אלכסנדר אשר קיבל את התואר דוכס ולואה, אולם, הוא מת בשנת 1676. בשנת 1674 נולד בנם השני, פיליפ השני, שמאוחר יותר שימש כעוצר הכתר הצרפתי בתקופת לואי החמישה עשר. בשנת 1676, נולדה בתם אליזבת שארלוט ד'אורליאן. במכתביה לדודתה, סופיה מהנובר, סיפרה אשתו השנייה של פיליפ כי אחר לידה זו עברה לחדר שינה נפרד וקיבלה בשקט את יחסיו עם מאהביו הרבים. היא גידלה את ילדיו מנישואיו הראשונים כאילו היו ילדיה שלה.
אליזבת שארלוטה לא אהבה את ילדיו הבלתי חוקיים של לואי הארבעה עשר, מלך צרפת, ובשל כך כעסה מאוד כאשר בנה פיליפ החליט להתחתן עם פרנסואז מארי דה בורבון, בתם של לואי הארבעה עשר ומאדאם דה מונטספן.
בשנת 1685 מת אחיה קרל השני, הנסיך הבוחר מפפאלץ ללא יורשים, וקרוב משפחתה פיליפ וילהלם, רוזן פפאלץ-נויבורג עלה לשלטון במקומו. אולם אליזבת שארלוטה שהייתה נשואה לפיליפ הראשון, דוכס אורליאן טענה אף היא לזכותה לשלטון, ובעקבות כך פרצה בשנת 1688 מלחמת הירושה הפלטינית.
בשנת 1715 מת לואי הארבעה עשר, מלך צרפת בגיל 77 בארמון ורסאי, ובצוואתו הוא חילק את זכויות היתר של קרובי משפחה וחצרנים, והקצה לבנו הלא חוקי, לואי אוגיסט, דוכס מיין, אפוטרופסות על המלך החדש, לואי החמישה עשר, שהיה בן חמש. הפרלמנט של פריז ביטל את הצוואה, והפך את בנה של אליזבת שארלוטה - פיליפ השני לעוצר הממלכה.
ב-8 בדצמבר 1722 מתה אליזבת שארלוטה בשאטו דה סן-קלו, והיא בת 70 שנים. היא ובעלה היו המייסדים של בית אורליאן, ועל צאצאיה נמנו פרנץ הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, מארי אנטואנט, מלכת צרפת, לואי פיליפ, מלך הצרפתים ופדרו השני, קיסר ברזיל.
משפחתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-16 בנובמבר 1671 התחתנה אליזבת שארלוטה עם פיליפ הראשון, דוכס אורליאן, ממנו נולדו לה 3 ילדים:
- אלכסנדר לואי, דוכס ולואה (1673–1676)
- פיליפ השני, דוכס אורליאן (1674–1723)
- אליזבת שארלוט ד'אורליאן, נסיכת קומרסי (1676–1744), התחתנה עם לאופולד, דוכס לורן
אילן יוחסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אליזבת שארלוטה, נסיכת הפפאלץ, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- כתבי אליזבת שארלוטה, נסיכת הפפאלץ בפרויקט גוטנברג (באנגלית)