אלון אבוטבול
לידה |
28 במאי 1965 (בן 59) קריית אתא, ישראל |
---|---|
שם לידה | Alon Moni Abutbul |
מדינה | ישראל |
תקופת הפעילות | מ-1979 |
מקום לימודים | תלמה ילין |
מספר צאצאים | 4 |
פרסים והוקרה |
פרס אופיר לשנת 2003 פרס האקדמיה לטלוויזיה פרס מסך הזהב |
פרופיל ב-IMDb | |
אלון אבוטבול (נולד ב-28 במאי 1965) הוא שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון, מפיק קולנוע, קריין וזמר ישראלי בעל מוניטין בינלאומי. זוכה פרס אופיר לשנת 2003 ופרס האקדמיה לטלוויזיה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אבוטבול נולד בקריית אתא למוני שעבד כסוכן ביטוח, וארלט, שהייתה מנהלת חשבונות, במשפחה ממוצא מצרי ואלג'יראי. הוא גדל והתחנך בעיר הולדתו. לימים סיפר שאימו ואחיו הגדול אברהם סבלו מאלימות פיזית מצד אב המשפחה.[1] בגיל חמש עשרה החל ללמוד במגמת התיאטרון והמשחק בתיכון לאמנויות תלמה ילין שבגבעתיים.
אחיו הגדול היה הזמר והשחקן אברהם אבוטבול.
עד שירותו הצבאי הופיע בארבעה סרטים. שירת כנהג בחטיבת דובר צה"ל. במהלך תקופה זו נבחר להשתתף בתפקיד משנה בסרט הדוקו-דרמטי "שתי אצבעות מצידון", אותו יזמה יחידת ההסרטה של חטיבת הדוברות. התפקיד היווה עבורו את הפתח לקריירת המשחק בקולנוע.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1980 שיחק בתפקיד קטן בסרטו של עקיבא ברקין "כוכב השחר".
עם סיום לימודיו בתיכון תלמה ילין בשנת 1983, שיחק בסרט הקולנוע, "הפנימייה", בו שר גם את שיר הנושא לסרט "לא נותר". במקביל למד בסדנה למשחק "החדר" בניהולו של אמיר אוריין. בשנת 1985 כיכב לצדם של מוסקו אלקלעי, ג'וליאנו מר וסמדר קילצ'ינסקי בסרט "בר 51", בשנת 1986 שיחק בסרט "הקרב על הוועד", של אסי דיין לצד שלישיית הגשש החיוור, באותה השנה שיחק בסרט "מלכת הכיתה", ובסרט "כל אהבותי" לצד דב נבון.
תפקידו הפופולרי הראשון היה בשנת 1986, כשכיכב בסרטו של אלי כהן, "שתי אצבעות מצידון", סרט המבוסס על אירועי מלחמת לבנון הראשונה. על משחקו בסרט זה קיבל את פרס "השחקן הטוב ביותר" בפסטיבל הקולנוע בירושלים. באותה שנה שיחק גם בסרט אמריקאי-ישראלי בבימויו של משה מזרחי בשם "אהבה גנובה" לצידם של גילה אלמגור וטום הנקס. בשנת 1987 שיחק ב"פוטו רומן", סרטו של אסי דיין. בשנת 1988 שיחק בסרט בסרט "מקום ליד הים" לצד ענת צחור ובסרט האמריקאי "רמבו 3" לצד השחקן ההוליוודי סילבסטר סטאלון.
בשנת 1989, לאחר ששיחק בסרט קצר בשם "הכלוב" ובסרט אמריקאי ישראלי בשם "רחובות האתמול", שיחק בסרט, "אחד משלנו", של האחים ברבש, לצד דן תורן ושרון אלכסנדר. על משחקו בסרט זכה שוב בפרס "השחקן הטוב ביותר" ב"פסטיבל הקולנוע ירושלים".
בשנת 1991 שיחק בסרט ההוליוודי "רחובות ההרג". שנה לאחר מכן, בשנת 1992, כיכב בסרט "רוקד על החוף".
בשנת 1993 בסרטו של אמנון רובינשטיין "הירושה" לצד אבי טולדנו, ושיחק בסרט הקצר של עודד דוידוף "אוקטן 96" בבית הספר סם שפיגל. בשנת 1994 שיחק בסרטו של מנחם גולן "סוסים רצחניים" לצד אורי גבריאל.
בשנת 1995 הפיק את הסרט "הכוכב הכחול" של גור בנטביץ' ושיחק בו בתפקיד הראשי. ב-1995 השתתף בסרטו של שמי זרחין "לילסדה", לצד גילה אלמגור וענת וקסמן, ושיחק לצד אורנה בנאי ב"החצי השני". בשנת 1997 השתתף בסרטו של רפי בוקאי "מרקו פולו: הפרק האחרון" לצד שולי רנד. ב-1998 שיחק בסרט "מזל דגים" ובסרט "ז'נטילה". בשנת 1999 השתתף בסרט "אהבה ממבט שני".
בשנת 2000 זכה בפרס "שחקן העשור בקולנוע" בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה. באותה שנה שיחק בסרט הטלוויזיה "שלום לבן דודי" בבימויו של שרון עמרני. ב־2001 שיחק בסרט ההוליוודי "סודות המסדר" לצידם של ז'אן-קלוד ואן דאם, צ'רלטון הסטון ואחרים. באותה שנה השתתף בסרטו של עודד דוידוף "מרס תורכי" לצד גל זייד ובסרט "חמש דקות בהליכה". בשנת 2002 השתתף באלבום "שירים באורמלא" לצד אלון אולארצ'יק, יוני רכטר ומיקה קרני. בשנת 2003 שיחק בסרט לצידם של איילת זורר ויורם חטב בסרטו זוכה פרס אופיר של שבי גביזון "האסונות של נינה", ועל משחקו בסרט זכה בפרס אופיר בתואר "שחקן המשנה הטוב ביותר". באותה שנה כיכב בסרטו של אייל חלפון "תיאום כוונות" בתפקיד חגי, מפקד הטנק. ב-2005 שיחק אבוטבול לצד מוני מושונוב ויובל סגל בסרטו של מרק רוזנבאום, "לרקוד", והשתתף בסרטו ההוליוודי של סטיבן ספילברג "מינכן".
בשנת 2006 שיחק בסרט עטור הפרסים "בופור" של הבמאי יוסף סידר. ב-2007 שיחק לצד מילי אביטל וענת וקסמן בסרט "נודל" של איילת מנחמי וכיכב בסרט "רק כלבים רצים חופשי", לצידם של ליאור אשכנזי ואיילת זורר. בשנת 2008 שיחק בסרטם של שלומי ורונית אלקבץ, "שבעה", ובסרטו ההוליוודי של רידלי סקוט, "גוף השקרים", בכיכובם של לאונרדו דיקפריו וראסל קרואו. בשנת 2009 כיכב בסרטו של יגאל בורשטיין "אצבע אלוהים" לצד משה איבגי ודורית בר אור. ביולי 2009 הוענק לו ביחד עם איבגי פרס השחקן הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע ירושלים על סרט זה.
בשנת 2012 יצא לאקרנים החלק השלישי בטרילוגיה אודות באטמן מבית כריסטופר נולן, הסרט "עלייתו של האביר האפל", בו מגלם אבוטבול פיזיקאי רוסי, ד"ר ליאוניד פאבל.[2] באותה שנה שיחק בסרטו של עודד דוידוף "הדילרים".
בשנת 2013 הופיע בתפקיד הגברי הראשי, לצד טלי שרון, בסרט "ההיא שחוזרת הביתה" שביימה וכתבה מיה דרייפוס. באותה שנה גילם את במבי, התפקיד הראשי בסרטו של יוסי מדמוני "מקום בגן עדן" ושיחק בסרט "האם זה אתה?" שביים דני מנקין לתסריט של אשכול נבו.
בשנת 2015 שיחק בסרט ההוליוודי "ספטמבר בשיראז" לצידם של סלמה הייק ואדריאן ברודי.
בשנת 2016 שיחק בסרט ההוליוודי "המטרה: לונדון" לצד ג'רארד באטלר, בתפקיד טרוריסט מבוקש של ה-FBI בשם אמיר ברקאווי.
בשנת 2017 שיחק בסרט ההוליוודי "אלוף ללא עוררין 4" בתפקיד ראש המאפיה המקומית והמושחת, לצידו של השחקן הראשי סקוט אדקינס המגלם אמן לחימה אגדי בשם ״בויקה״. בשנת 2018 שיחק במותחן הפוליטי "המגשר", לצד ג'ון האם ורוזמונד פייק. באותה שנה שיחק בתפקיד הראשי בסרטו של אורי סיון "הרמוניה". בשנת 2019 שיחק בסרטו של מרקו כרמל "פרא אציל". באותה שנה שיחק גם בסרטו של גור בנטביץ' "קצפת ודובדבנים", וכן בסרטם של חנן סביון וגיא עמיר "מחילה". בשנת 2022 שיחק בסרטו של שי כנות "אוהב אותך צ'ארלי".
בפברואר 2020 פורסם כי אבוטבול ישחק לצד ג'קי קרוז, הארווי קייטל, סאם וורת'ינגטון ומינקה קלי בסרט "לנסקי" על חייו של מאיר לנסקי המאפיונר היהודי. הסרט יצא לאקרנים ב-25 ביוני 2021.[3]
בשנת 2021 לוהק לסרט המתח האמריקאי "MK Ultra" לצד שחקנים כמו אנסון מאונט וג'יימי ריי ניומן; הסרט אמור לצאת לאקרנים במהלך 2023.
טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1997 שיחק לצד סיון שביט וטינקרבל בדרמת הטלוויזיה "גרגר על הריס". הוא שיחק גם בדרמה "איתך לנצח" ובסרט הטלוויזיה "אהבה מדרגה ראשונה" בבימויו של עקיבא טבת.
ב-1998 שיחק בדרמה "שמפנייה" של שמואל הספרי. באותה שנה כיכב לצד רבקה מיכאלי בסרט הטלוויזיה "עם חוקים" של דובר קוסאשווילי, שהשתתף בפסטיבל קאן וזכה בפרסים ב"פסטיבל ירושלים". ההשתתפות בסרט זה הצריכה את אבוטבול לדבר בגאורגית יהודית.
בשנת 1999 החל לשחק בסדרת הדרמה הטלוויזיונית "שבתות וחגים", זוכת פרס האקדמיה לטלוויזיה, לצד דרור קרן, מירב גרובר, ליאור אשכנזי ויעל אבקסיס. על משחקו בסדרה זו זכה בפרס מסך הזהב ובפרס האקדמיה לטלוויזיה בקטגוריית "השחקן הטוב ביותר". הסדרה שודרה במשך חמש עונות עד לשנת 2004. בעונה החמישית והאחרונה של הסדרה שר אבוטבול את השיר "בואי אליי" יחד עם רומי אבולעפיה, אשר גילמה את בתו בסדרה. השיר שולב בעלילה והופץ כסינגל וכן בפסקול הסדרה. אבוטבול אף ביים את אחד מפרקי עונה זו, אשר היה הפרק היחיד בסדרה בו לא שיחק. במקביל לסדרה זו השתתף בדרמה "מצליח".
בשנת 2001 שיחק בסרט הטלוויזיה בסרט "שרמן בחורף" שכתב משה זונדר (על פי ספרו של אמנון דנקנר) וביים אורי ענבר.
ב-2004 השתתף בסרט הטלוויזיה "אגוז" ובסרט "אהבה מדרגה ראשונה". שנה אחר כך שיחק לצד יגאל עדיקא בדרמה הטלוויזיונית "מלנומה אהובתי" ששודרה בערוץ 2 וב"עור" של רם לוי. בשנת 2006 כיכב לצד מיה דגן ואורנה בנאי בדרמה הטלוויזיונית "אמא'לה" ששודרה בערוץ 2. בשנת 2007 השתתף אבוטבול בעונה השלישית של תוכנית המציאות "רוקדים עם כוכבים" המשודרת בערוץ 2 ובמקביל הופיע בדרמה הטלוויזיונית של שבי גביזון ושל דנה מודן, "אבידות ומציאות".
בשנת 2009 השתתף אבוטבול בטלנובלה "האלופה" בעונה השלישית שעלתה בחודש ספטמבר. באותה השנה תרם את קולו לסדרה האחים דה גמה. בשנת 2010 השתתף בהופעת אורח בעונה השלישית (פרק 16) של הסדרה האמריקאית "קאסל" בתפקיד פאריק יוסף ובפרק בסדרה "המנטליסט".
בשנת 2012 השתתף בפרק הראשון בעונה הרביעית של הסדרה האמריקאית "NCIS: לוס אנג'לס", בפרק בסדרה "חוק וסדר: מדור מיוחד" ובפרק האחרון של העונה השנייה של "הומלנד". כמו כן השתתף בסדרת הטלוויזיה הישראלית "שביתה" בYes בתפקיד מנהל המפעל, ותרם את קולו לסדרה "יחפים" ב-HOT3 שביים אורי סיון.
בשנת 2013 ביצע הופעת אורח בסדרת הדרמה והפשע האמריקאית "שמש שקרנית" של רשת AMC.
בשנת 2014 החל אבוטבול לשחק בסדרת המתח "בתולות" של HOT3, בתפקיד חפץ, חברו הטוב של עוזי. הוא שיחק בעונה הראשונה ובעינה השנייה (2017). באותה שנה התארח אבוטבול בפרק בעונה השנייה של הסדרה הרשימה השחורה של NBC.[4] הוא נבחר באותה שנה לפרזנטור של בנק ישראל.
בשנת 2015 שיחק בלש משטרה ישראלי בגמלאות בסדרה "דיג".
החל מ-2017 משחק אבוטבול בסדרה "שלג צח" המציג את האתיקה השנויה במחלוקת של עולם הפשע, משחק אבוטבול סוחר סמים ישראלי בשם אבי דרכסלר.[5]
בשנת 2018 הוא הופיע בסדרת הדרמה "הרמון" בה גילם את שבתאי צדיק, לצד חן אמסלם ואסי לוי.[6]
בשנת 2019 השתתף בפרק 15, בעונה החמישית של הסדרה "מזכירת המדינה" כאפגני שמנהל משא ומתן עם מאט מאהוני (מגולם על ידי ג'פרי ארנד) על חייה של נערה אפגנית.
בשנת 2023 השתתף בפרק הסיום בעונה הראשונה של הסדרה "FBI: אינטרנשיונל". דיבב גם בפרק של הסדרה המונפשת "Pantheon" מבית פריים וידאו.
בשנת 2024 זכה בתוכנית הטלוויזיה המטבח המנצח VIP.
תיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]אבוטבול שיחק גם בתיאטרון הבימה, בין היתר במחזות: "המלט", "קוויאר ועדשים", "סוניה מושקט", "אחים בדם", "קרוב יותר", "מחילה" ואחרים. בתיאטרון חיפה שיחק בין השאר בהצגות "המלך ליר", "אנדורה", "יאיר", "הצב צבי" ו"התינוק של בן שטרית", ובתיאטרון באר שבע ב"היהודי זיס", "הרציף המערבי" והצגות נוספות.
ב-6 באוקטובר 2022, עלה בלונדון המחזמר "ביקור התזמורת" בהפקה האירופית בבימויו של מייקל לונגהרסט ובכיכובם של אבוטבול ומירי מסיקה, אשר זכו לשבחים רבים.[7]
מוזיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-22 במאי 2023, הוציא אבוטבול את הסינגל הראשון שלו "Password", אשר הופק על ידי גילברט וגבריאל ברויד, חברי להקת המסך הלבן.[8]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אבוטבול היה בן זוגה של הבמאית שיר ביליה, ולהם ארבעה ילדים. הוא מתגורר לסרוגין בלוס אנג'לס וישראל.
אבוטבול ידוע במעורבותו החברתית והפוליטית. בבחירות 2006 התייצב לצד מפלגת העבודה ואף התמודד מטעמה לכנסת במקום ה-36 ברשימתה, אך לא נבחר.[9] הוא כתב טורים מיוחדים בנושאים פוליטיים באתרים וואלה ו־ynet. כמו כן חיבר שיר מיוחד שנקרא "תגנוב", היוצא כנגד השחיתות בחברה ובשלטון בישראל.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלון אבוטבול, ברשת החברתית אינסטגרם
- אלון אבוטבול, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- אלון אבוטבול, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- אלון אבוטבול, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- אלון אבוטבול, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- אלון אבוטבול, באתר AllMovie (באנגלית)
- אלון אבוטבול, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- אלון אבוטבול, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- אלון אבוטבול, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- אלון אבוטבול, דף שער בספרייה הלאומית
- אלון אבוטבול, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- אלון אבוטבול, באתר "הבמה"
- אלון הדר, קלון אבוטבול, באתר הארץ, 15 בנובמבר 2007
- ליאת רון, אלון אבוטבול: "הוליווד שמה לב אליי", באתר גלובס, 8 בינואר 2012
- נירית אנדרמן, אלון אבוטבול חזר מארה"ב בשביל מקום בגן עדן, באתר הארץ, 25 במרץ 2012
- ציפי שמילוביץ, אחד משלנו: אלון אבוטבול לא שוכח מאיפה הוא בא, באתר Xnet, 26 ביולי 2012
- אמיר בוגן, אלון אבוטבול: "ראיתי את עצמי מזדקן בסרט - זה מפחיד", באתר ynet, 21 בפברואר 2014
- אורי קליין, למה אלון אבוטבול לא נהפך למוסד קולנועי כמו משה איבגי?, באתר הארץ, 14 במרץ 2014
- עמית הרשקוביץ, חלום אמריקאי, גרסת אבוטבול, באתר מאקו, 4 בפברואר 2015
- שגיא בן נון, אלון אבוטבול בן 50 - כוכבי המסך הכי גדולים מראיינים אותו לוואלה תרבות, באתר וואלה, 18 במאי 2015
- דודי כספי, "גברים הם לא טורפים, הם רק צריכים להתייחס אחרת לנשים. גם אני בבון שלומד להתנהל בעולם חדש", באתר ישראל היום, 1 בפברואר 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אלון הדר, קלון אבוטבול, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2007
- ^ Israeli actor Alon Aboutboul has joined ‘The Dark Knight Rises’ and will reportedly play a mad scientist.
- ^ D'Alessandro, Anthony (13 בפברואר 2020). "'Lansky': DC 'Titans' Actress Minka Kelly & More Join Harvey Keitel & Sam Worthington In Gangster Epic – EFM". Deadline Hollywood. נבדק ב-31 במרץ 2020.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ מיקי לוין, לא ברשימה השחורה: אלון אבוטבול מככב, באתר מעריב השבוע, 17 בנובמבר 2014
- ^ סוחר סמים ישראלי פוגש דרמת פשע אמריקאית, ונוצר בלאגן, באתר ynet, 16 בספטמבר 2017
- ^ איתמר חדד, הכת, השפחות וההשראה מגואל רצון: הסדרה החדשה והמטלטלת, באתר וואלה, 30 בינואר 2018
- ^ מירי מסיקה ואלון אבוטבול זוכים לשבחים ב"ביקור התזמורת" בלונדון, באתר ynet, 7 באוקטובר 2022
- ^ Alon Aboutboul – Password (Official Video), נבדק ב-2023-05-27
- ^ רשימות המועמדים לכנסת ה-17 - העבודה-מימד בראשות עמיר פרץ באתר הכנסת.
פרס אופיר לשחקן המשנה הטוב ביותר | ||
---|---|---|
1990–1999 | ששון גבאי (1991) • שרון אלכסנדר (1992) • אסטבן גוטפריד (1993) • עמוס לביא (1994) • שמואל סגל (1995) • יגאל נאור (1996) • אריה מוסקונה (1997) • עמוס לביא (1998) • מוסקו אלקלעי (1999) | |
2000–2009 | יוסף שילוח (2000) • מוני מושונוב (2001) • איתי תורג'מן (2002) • אלון אבוטבול (2003) • משה איבגי (2004) • אסי דיין (2005) • צחי גראד (2006) • סאלח בכרי (2006) • שמיל בן ארי (2008) • זהר שטראוס (2009) | |
2010–2019 | מיכאל מושונוב (2010) • ליאור אשכנזי (2011) • גל פרידמן (2012) • צחי הלוי (2013) • ששון גבאי (2014) • נורמן עיסא (2015) • תומר קאפון (2016) • עמי סמולרצ'יק (2017) • דב גליקמן (2018) • דובר קוסאשווילי (2019) | |
2020 ואילך | נועם אימבר (2020) • איהאב אליאס סלאמה (2021) • שמואל וילוז'ני (2022) • דרור קרן (2023) • יעקב זדה-דניאל (2024) |