איתמר הכהן
אִיתָמָר היה בנו הרביעי והאחרון של אהרן הכהן. לאחר מותם של אחיו נדב ואביהוא, שירת ככהן יחד עם אחיו אלעזר, והיה האחראי על עבודתם של הלוויים.
במהלך מסעם של בני ישראל במדבר, הוא עמד בראש בני גרשון ומררי, נושאי אוהל המועד.
משפחת עלי הכהן היא מצאצאיו.
קבר איתמר הכהן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – קבר איתמר בן אהרון הכהן
על פי מסורת יהודית, נקבר איתמר ליד גבעת פינחס, דרומית לשכם. סמוך לגבעה נוסד היישוב איתמר המנציח את שמו.
בשנים האחרונות נבנה על-גבי ציון הקבר מסגד המשמש את תושבי עוורתא. רבים פוקדים את הקבר ביום ההילולה של אביו אהרן שחל בא' באב, תחת אבטחת כוחות צבא.
העדות הראשונה על מיקום הקבר נמסרה על ידי רבי יעקב השליח שביקר בארץ בסביבות שנת 1235 לספירת הנוצרים (למעלה מ-2,500 שנה אחרי זמן מותו המשוער של איתמר):
וכפר עוורתא לשמאל העולה לירושלים, ושם קברו של איתמר הכהן והוא מקום נאה מאוד
— [1]
אשתורי הפרחי כתב בספרו כפתור ופרח בראשית המאה ה-14 כי הגיע לעוורתא, אשר שם קבורים אלעזר ואיתמר ופינחס ושבעים הזקנים.[2]
משרתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת פרשת פקודי מציינת התורה שאיתמר היה אחראי על חלק מעבודת הלוים במשכן, ולאחר מכן בבית המקדש”אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן” (ספר שמות, פרק ל"ח, פסוק כ"א).
באחריותו הייתה משפחת גרשון מבני לוי, שתפקידה היה לשאת חלק מכלי המשכן במסעות בני ישראל במדבר:”זֹאת עֲבֹדַת מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי הַגֵּרְשֻׁנִּי בְּאֹהֶל מוֹעֵד; וּמִשְׁמַרְתָּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן” (ספר במדבר, פרק ד', פסוק כ"ח).
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיינו גם בפורטל: | |||
---|---|---|---|
פורטל תנ"ך |
- עץ משפחה של דמויות מקראיות - מתרח ועד שלמה
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב ישראל דנדרוביץ, בני אהרן הנותרים, בתוך: קובץ פעמי יעקב, גיליון סה-סו, כסלו תשס"ח, עמודים: קה - קי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- על השם איתמר באתר עמותת עתים
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ http://www.myesha.org.il/?CategoryID=162&ArticleID=2028
- ^ המקור: ספר כפתור ופרח, פרק י"א: גבולות הארץ, בהוצאת המכון ללימודי מצוות הארץ ע"ש הב"ר חיים קהן ז"ל, שעל ידי בית המדרש להלכה בהתיישבות, ירושלים, תשנ"ז, עמוד קי"ד.