איסר פרנקל
 | |
| הרב איסר פרנקל, 2005 | |
| לידה |
14 ביולי 1933 כ' בתמוז ה'תרצ"ג קיירנוז'יה, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
28 ביולי 2010 (בגיל 77) י"ז באב ה'תש"ע תל אביב-יפו, ישראל |
| מקום קבורה |
בית הקברות נחלת יצחק |
| מדינה |
ישראל |
| מקום פעילות | תל אביב |
| תקופת הפעילות |
? – 28 ביולי 2010 |
| רבותיו |
יצחק ידידיה פרנקל |
| חיבוריו | יחידי סגולה ועוד |
| תפקידים נוספים |
רב שכונת בבלי, חבר מועצת העיתונות |
  | |
הרב איסר פרנקל (כ' בתמוז ה'תרצ"ג, 14 ביולי 1933 – י"ז באב ה'תש"ע, 28 ביולי 2010) היה רב שכונת בבלי בתל אביב, מחבר ספרי עיון, איש הגות, עיתונאי וחבר מועצת העיתונות.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בקיירנוז'יה, פולין, בן בכור לחנה לאה ולרב יצחק ידידיה פרנקל. בשנת 1935, בהיותו בן שנה וחצי, עלה לארץ ישראל עם הוריו ואחיו התינוק. המשפחה התיישבה בדרום תל אביב. הוא למד בבית הספר התורני סיני של פועלי אגודת ישראל[1] ולאחר מכן עבר לסניף של ישיבת שפת אמת בתל אביב (כיום ישיבת חידושי הרי"ם), ולאחר מכן בישיבת "גאוני וולוז'ין" הליטאית בתל אביב. בגיל 18 קיבל הסמכה לרבנות מגדולי ירושלים, הרב צבי פסח פרנק, הרב יעקב משה חרל"פ[2] והרב אליהו ראם. במרץ 1953 נשא לאישה את חוה חיה גרוס, בתו היחידה של הרב עקיבא גרוס[3], תלמיד רבי דב בריש וידנפלד מטשבין ורבן של גלייביץ וז'רז'וניוב (רייכנבאך) שבדרום פולין ושכונת בקעה בירושלים. הרבנית פרנקל (נולדה בטשֶבּין (טשביניה) שבגליציה, פולין, ט"ז בחשון תרצ"ד, ונפטרה בירושלים, כ"ו אב תשע"ו) עלתה לישראל עם הוריה בחורף תש"ט. ידועה כמחברת השיר "מעשה בלביבות"[4]. לאחר נישואיו שימש במשך שנים רבות כרב בית הכנסת "ישורון-תחכמוני" בדרום תל אביב. כמו כן כיהן כרב עדת הצופים. בשנת 1972 התמנה לכהן כרבה של שכונת בבלי והאזור בצפון תל אביב, ונשא בתפקיד זה 38 שנה, עד יומו האחרון.
הרב פרנקל היה פעיל במסגרות ציבוריות שונות. בצעירותו ניהל את "מפעל התורה" שעסק ברווחתם של בני ישיבות. בשנות החמישים והשישים כונה 'רב הנוער' בשל הופעותיו הרבות בקרב בני נוער חילוני בתל אביב. כרב ישראלי מן 'הדור החדש' היה מרצה מבוקש בבמות ישראליות שונות וייצג את עמדת היהדות בפאנלים עיתונאיים שהתקיימו באותן שנים. עסק רבות בנושא הדו-קיום של דתיים וחילונים במדינת ישראל. כמו כן שימש בורר ומגשר בין אנשי עסקים שנתנו בו את אמונם. גישתו הייתה בדרכי נועם ובמתינות, תוך כיבוד הזולת.
הרב פרנקל היה חבר ותיק במועצת העיתונות והשתתף בדיוניה. כמקורב וקרוב משפחה למשפחת מוזס, בעלי ידיעות אחרונות, השיא את בני המשפחה, וערך את האזכרות הרשמיות של בני המשפחה.
למרות שבזמן מלחמת העולם השנייה התגורר בארץ ישראל ולא חווה את השואה, הלך בדרכו של אביו ונשא את תודעת השואה. לאחר קום המדינה יזם אביו את העלאתן של עצמות יהודים מטרבלינקה וקבורתן בבית הקברות נחלת יצחק. מדי שנה, ביום השואה, נהג הרב פרנקל האב לערוך את האזכרה השנתית לנספי טרבלינקה, ליד האנדרטה שהוקמה ביוזמתו. לאחר פטירתו המשיך בנו, הרב איסר פרנקל, במסורת אביו.
משנת 1951 היה כותב באופן קבוע בעיתון שערים, ככתב[5] וכבעל טור שנקרא "אגב אורחא"[6]. הרב פרנקל היה סופר פורה, בעיקר של ספרי ביוגרפיות ומונוגרפיות של גדולי תורה ורבנים מן הדורות האחרונים. חלק מן הספרים היו לרבי-מכר ותורגמו לאנגלית. כמו כן פרסם מאות מאמרים בנושאי הגות ומחשבה בבמות שונות, בעיתונות הדתית ובקבצים תורניים. ערך את "עומר" - קובץ ספרותי-תורני.
מבית אביו וסבו היה קשור לחסידות גור וכן לחסידות הוסיאטין-סאדיגורה.
לאחר פטירתו יצא לאור קובץ הזיכרון "משכיל לאסף", שנערך על ידי בנו הרב פנחס פרנקל.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב איסר פרנקל היה אב לתשעה[7]. נפטר בשנת 2010 בגיל 77. בניו הם:
- הרב אברהם פרנקל. ר"מ ביהמ"ד שלייכער בבני ברק.
- הרב חיים אלעזר פרנקל. ראש כולל אש קודש פיסצנה בבני ברק ור"מ בהמ"ד סדיגורה בת"א.
- הרב יחזקאל אלטר פרנקל. ר"מ בישיבת הר"ן. רמות ירושלים.
- הרב עקיבא פרנקל. ר"מ בשכונת רמות בירושלים ועורך האור זרוע.
- הרב ראובן פרנקל. ר"מ ומשפיע ברמת אהרן. בני ברק.
- הרב פנחס פרנקל, מכהן כרב וממונה ארצי על ענייני דת במשרד הבריאות.
- חתנו. הרב נפתלי ברויער. מחנך בתל ציון. נשא את בתו רות לאה. סופרת ומחנכת.
- חתנו. הרב יהושע מלריך. משגיח ישיבת תפארת יעקב בזכרון יעקב. נשא את בתו מרים רבקה מחנכת בזכרון יעקב.
- חתנו. הרב צבי באש. מראשי קהילת שומרי החומות, רמת שלמה ירושלים. נשא את בתו צילה.
אחיו הוא הרב שמעון מנחם פרנקל רב לב תל אביב וקהילת אנטופול.
אחותו היא הרבנית חיה יוטא לאו, הנשואה לרב ישראל מאיר לאו.
מספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי מאיר שפירא מלובלין - תולדותיו חייו ומפעליו הוצאת נצח, תשי"ב (1952)
- רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצה - חייו, שיטתו ותורתו - הוצאת נצח, תשי"ג (1953)
- יחידי סגולה - תולדותיהם והליכותיהם של מ"ז מגדולי ישראל - הוצאת "סיני", תשט"ו (1955) (מאז יצא בשבע מהדורות, בעברית ובאנגלית)
- התפילין - חוקת התפילין ופרקי הדרכה לבר מצווה הוצאת נצח, תשט"ז (1956)
- לשעה ולדורות - מבט על פרשת השבוע, המועדים והזמן תשכ"ט (1969)
- תולדות המחבר - בספר אמרי בינה - דרשות לרבי מאיר אוירבך רבה של ירושלים. מכון ירושלים. נתניה. תשמ"ח.
- בעקבי הדרך - תולדותיו של אביו (בתוך ספר הזיכרון לרב יצחק ידידיה פרנקל) - מכון ירושלים, תשנ"ב (1992)
- אמר אבי"י - קובץ חידושי תורה מאבינו מורינו הרב איסר פרנקל. יצא לאור לרגל יום הולדתו ה-70 על ידי בני המשפחה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קובץ זיכרון "משכיל לאסף", נערך על ידי בנו הרב פנחס פרנקל, תל אביב, תשע"א
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מידע על איסר פרנקל בקטלוג הספרייה הלאומית
- הספרים של הרב איסר פרנקל, באתר "סימניה"
- איסר פרנקל, תפילין, תל אביב, תשט"ז, באתר היברובוקס
- איסר פרנקל (עורך), עומר, תל אביב, באתר היברובוקס
איסר פרנקל (1933-2010), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חנוכת בית המוסד התורני חינוכי סיני, הארץ, 12 בספטמבר 1946
- ^ "רבי מאיר מלובלין" לזכר מהר"מ שפירא זצ"ל, שערים, 3 באוקטובר 1952
- ^ חתונת רבנים בת"א, הַבֹּקֶר, 17 במרץ 1953
- ^ יפעת נבו, חוה פרנקל הרבנית הפזמונאית, מעריב, 28 באפריל 1971; משה ויסברג, נס ההצלה: הרבנית מרת חוה חיה פרנקל ע"ה, באתר בחדרי חרדים, 31 באוגוסט 2016.
- ^ שופט מקדש שם שמים, שערים, 30 בינואר 1952
סדום-דרומית לבאר שבע, שערים, 22 במאי 1953 - ^ רבי מאיר שפירא, שערים, 8 בפברואר 1952
- ^ תלמה גלבוע, ללדת בגיל 40, מעריב, 16 במאי 1980