לדלג לתוכן

איווריאה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איווריאה
Ivrea
סמל איווריאה
סמל איווריאה
סמל איווריאה
מדינה איטליהאיטליה איטליה
מחוז פיימונטהפיימונטה פיימונטה
נפה טורינו
בירת העיר איווריאה עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 3,019 קמ"ר
גובה 253 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 22,357 (1 בינואר 2023)
 ‑ צפיפות 798 נפש לקמ"ר (31 בדצמבר 2010)
קואורדינטות 45°28′N 7°53′E / 45.467°N 7.883°E / 45.467; 7.883
אזור זמן UTC +1
http://www.comune.ivrea.to.it
אתר מורשת עולמית
איווריאה, עיר תעשייתית של המאה ה-20
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2018, לפי קריטריונים 4
שטח האתר 523.7 דונם
שטח אזור החיץ 2,783.2 דונם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אִיוֵורֵיאַהאיטלקית: Ivrea) היא עיר בפרובינציה טורינו שבמחוז פיימונטה, בצפון-מערב איטליה. העיר שוכנת על גדת נהר דורה בלטאה, על הדרך לואלה ד'אאוסטה שהיא חלק מדרך ימי הביניים "פרנסיגנה" (Via Francigena), ונחשבת למרכז אזור "קנווסה" (Canavese). איווריאה מוקפת אגמים קטנים, שריד לאגם פרהיסטורי גדול.

ב-2018 העיר הוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו בשל עברה התעשייתי הענף במאה ה-20 והאדריכלות שנבעה ממנו.[1]

המטה של חברת אוליבטי באיווריאה

תולדות העיר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

איווריאה מוזכרת בהיסטוריה כבר משנת 100 לפנה"ס. היא שימשה כתחנת דרכים בדרך בין צפון איטליה לארצות שמעבר להרי האלפים. שם העיר בלטינית היה Eporedia שמשמעותו "מקום בו מחליפים סוסים". כינוי זה דבק בתושבי העיר הנקראים עד היום "אפורידייאסי" (Eporediesi).

לאחר נפילת האימפריה הרומית הקדושה, הייתה איווריאה למושב הדוכס אלסנדרו מנצוני תחת שלטון הלומברדים. במאה ה-9 עברה העיר לשלטון הפרנקים. במאה ה-11 הייתה לעיר עצמאית, אך ב-1238 חזרה לשליטת פרידריך הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. השליטה בעיר הייתה נושא למחלוקת בין המרקיז של מונפראטו לבין בית סבויה ובשנת 1356 נרכשה העיר על ידי אמדאו ה-4 מבית סבויה. ב-26 במאי 1800 כבש נפוליאון בונפרטה את העיר ושלט בה עד לנפילתו בשנת 1814.

במאה ה-20 התבסס מוניטין העיר על מפעל אוליבטי לייצור מכונות כתיבה, מכונות חישוב ומאוחר יותר מחשבים. החברה אינה קיימת עוד, אם כי חברות אחרות עושות שימוש בסימנה המסחרי. בשנת 1970 הועסקו במפעלי החברה 90,000 עובדים, כולל רבים מדרום איטליה, ובעקבות סגירת מפעליה הצטמצמה אוכלוסיית העיר ב-70%.

אתרים עיקריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • המצודה, אשר נבנתה מלבנים בשנת 1357 על ידי אמדאו ה-4 מבית סבויה. שטח המצודה רבוע וארבעה מגדלים מתנשאים בפינותיה. אחד המגדלים, אשר שימש מחסן תחמושת, התפוצץ בשנת 1676 ולא שוחזר מאז. כיום מוצגות במצודה תערוכות.
  • מוזיאון פייר אלסנדרו גרדה (Museum Pier Alessandro Garda), כולל תצוגה של ממצאים ארכאולוגיים ואוסף חפצי אומנות יפנית
  • המוזיאון הפתוח לאדריכלות מודרנית, אשר נחנך בשנת 2001 בבניין אשר הוקם על ידי חברת אוליווטי בשנת 1950
  • שרידים מתיאטרון רומי מהמאה ה-1 אשר נועד להכיל עד 10,000 צופים
  • גשר עתיק מהמאה ה-1, אשר במקור נבנה מעץ ונבנה מחדש מאבן בשנת 1716
  • בניין העירייה שנבנה בשנת 1758 הכולל מגדל פעמונים מהמאה ה-11

קרנבל התפוזים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
צילום מקרנבל התפוזים

באיווריאה מתקיים קרנבל המבוסס על "קרב תפוזים". אלפי התושבים נחלקים לתשע קבוצות, המטילות תפוזים זו על זו בעוצמה רבה. הקרנבל נמשך שלושה ימים במהלך חודש פברואר ובסופו מתקיימת תהלוכת "אבל" חגיגית שבסופה מברך מושל העיר את המשתתפים בברכה מסורתית: "להתראות בשנה הבאה בשעה אחת אחר חצות".

מקור מסורת הקרנבל באגדה על כלה, בת הטוחן, (Mugnaia) אשר חוללה מהומה ומרד כאשר סרבה לשהות במחיצת הדוכס בליל הכלולות כמקובל באותם הימים, וכרתה את ראשו. הכרכרות העוברות בעיר בזמן הקרנבל מסמלות את משמרות השליט והתפוזים הנזרקים עליהן מסמלים את ראשו הכרות של הדוכס ומבטאים את זעם המורדים. הצופים ב"קרב" אינם רשאים לזרוק תפוזים, אלא אם בחרו להשתייך לאחת הקבוצות. משתתף החובש כובע אדום נחשב ל"מורד" ואינו סופג תפוזים ברקתו.

נראה כי בגרסתו המקורית של הקרנבל נעשה שימוש בתפוחים. המעבר לשימוש בתפוזים תמוה, שכן אינם גדלים באזור אלא מובאים מסיציליה הרחוקה. לקראת הקרנבל בשנת 1994 הובאו לעיר 265,000 ק"ג תפוזים, רובם שאריות מיבול החורף.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איווריאה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ איווריאה, עיר תעשייתית של המאה ה-20, באתר אונסק"ו (באנגלית).