לדלג לתוכן

איוואן וינוגרדוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איוואן וינוגרדוב
Ива́н Матве́евич Виногра́дов
איוואן וינוגרדוב
איוואן וינוגרדוב
לידה 14 בספטמבר 1891
בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה, Velikolukskiy Uyezd, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 במרץ 1983 (בגיל 91)
מוסקבה, הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Иван Матвеевич Виноградов עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מתמטיקה
מקום מגורים ברית המועצות
מקום קבורה בית הקברות נובודוויצ'יה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט J. V. Uspensky, אנדריי מרקוב עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה
תרומות עיקריות
השערת גולדבך
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איוואן וינוגרדוברוסית: Ива́н Матве́евич Виногра́дов;‏ 14 בספטמבר 189120 במרץ 1983) היה מתמטיקאי סובייטי ונמנה עם המתמטיקאים הסובייטים הבולטים. במשך 45 שנים הוא כיהן בתפקיד מנהל מכון למתמטיקה של אקדמיה למדעים של ברית המועצות. על תרומתו המדעית והציבורית וינוגרדוב קיבל פרס סטלין, פרס ברית המועצות, פרס לנין, 6 פעמים עיטור לנין, פעמיים תואר גיבור העמל הסוציאליסטי ועיטורים נוספים.

איוואן וינוגרדוב נולד בכפר במחוז פסקוב למשפחת כומר. לאחר סיום בית הספר בשנת 1910 הוא התחיל את לימודיו באוניברסיטת סנקט פטרבורג אותה סיים בשנת 1914. לאחר הלימודים הוא נשאר באוניברסיטה כהכנות לקריירה מדעית. בשנים 19181920 וינוגרדוב היה מלמד באוניברסיטת פרם ואוניברסיטת טומסק. בשנת 1920 חזר ללנינגרד והחל ללמד באוניברסיטה.

בשנת 1929 וינוגרדוב נבחר כחבר באקדמיה למדעים הסובייטית. בשנת 1934 כאשר הוקם מכון למתמטיקה ליד אקדמיה למדעים של ברית המועצות וינוגרדוב מונה למנהלו. בשנת 1940, בעקבות העברת המכון למוסקבה גם וינוגרדוב עבר לבירה. הוא כיהן בתפקיד זה עד מותו (למעט שנים 1941–1944).

וינוגרדוב התמחה בתורת המספרים, והוכיח גרסה מעט חלשה יותר של השערת גולדבך החלשה, (באופן מדויק יותר: הוא הוכיח שכל מספר אי זוגי גדול מספיק ניתן להצגה כסכום של שלושה מספרים ראשוניים, השערת גולדבך החלשה היא שכל מספר אי זוגי גדול מחמש ניתן להצגה בצורה זו. והיא הוכחה ב-2013 על ידי הרלד הלפגוט תוך שימוש בשיטות דומות לשל וינוגרדוב). בנוסף לכך הוא פרסם ספר לימוד בתורת המספרים שהודפס במספר רב של מהדורות. וינוגרדוב היה עורך ראשי של ירחון בתחום המתמטיקה. בסך הכל הוא פרסם כ-140 עבודות מדעיות.

בהיותו מנהל מכון למתמטיקה וינוגרדוב היה נחשב למנהיג הלא פורמלי של המתמטיקאים הסובייטיים. למרות שהוא כיהן בתפקיד ציבורי רם, וינוגרדוב לא היה חבר של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, דבר שהיה חריג מאוד בתקופתו. בשנת 1955 הוא חתם על עצומה נגד טרופים ליסנקו. לעומת זאת, הוא היה בעל דעות אנטישמיות. בתקופתו כמעט ולא היו מתמטיקאים יהודים בין עובדי המכון והוא גם הקשה בקידום יהודים באקדמיה למדעים. בשנות ה-70 הביקורת נגדו התחזקה. היו טענות שמאז צעירותו וינוגרדוב לא פרסם מחקרים מדעים משמעותיים ועוסק בתחום הניהול בלבד. למרות זאת, ובעקבות תמיכה חזקה של ראשי האקדמיה בשנת 1977 (כאשר הוא היה כבר בן 86) כהונתו בראש המכון למתמטיקה אושררה פעם נוספת.

וינוגרדוב לא היה נשוי והתגורר עם אחותו. במשך שנים הוא היה ביחסי ידידות עם מסטיסלב קלדיש ומיכאיל לברנטייב שאיתם התחיל את הקריירה המדעית.

וינוגרדוב נפטר בגיל 91 ונטמן בבית העלמין נובודוויצ'יה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]