אור השם
מידע כללי | |
---|---|
מאת | רבי חסדאי קרשקש |
שפת המקור | עברית |
תורגם לשפות | צרפתית, אנגלית |
סוגה | פילוסופיה יהודית |
נושא | פילוסופיה יהודית |
הוצאה | |
תאריך הוצאה | ה'תק"ע, 1410 |
מהדורות נוספות | |
תאריך מהדורה ראשונה | ה'שט"ו, 1555 |
תאריך מהדורות נוספות | 1860, 1861, 1991, 2019 |
קישורים חיצוניים | |
ויקיטקסט | אור השם |
הספרייה הלאומית | 990020669700205171, 990018940210205171, 990000815480205171, 990001382340205171, 990000670900205171, 990001478230205171, 990001794860205171 |
אור השם (גם: אור ה' או אור יי) הוא חיבורו של רבי חסדאי קרשקש העוסק בפילוסופיה יהודית. פורסם בשנת ה'ק"ע (1410), סמוך לפטירתו של מחברו. הספר עוסק בדחיית הפילוסופיה האריסטוטלית ששלטה אז בקרב הפילוסופים היהודיים, ובראשם הרמב"ם, וכן בהגדרת עיקרי האמונה היהודית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תוכניתו המקורית של רח"ק הייתה לכתוב חיבור מקיף בשם "נר אלהים" שיעסוק בפרטי כל המצוות, וספר אור השם היווה למעשה את תחילת הספר (בדומה לספר המדע שבראש ספר "משנה תורה" לרמב"ם). תוכנית זו לא יצאה לפועל, ורק הספר אור השם ראה אור בסופו של דבר.
סגנון הספר קשה ביחס לספרי פילוסופיה יהודית אחרים, ועל כן הוא נלמד מעט ותפס מקום שולי יחסית בארון הספרים היהודי.
מבנה ותוכן
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר מחולק לארבעה מאמרים (המאמר השלישי כולל שני חלקים). שלושת המאמרים הראשונים מחולקים ל"כללים" המחולקים ל"פרקים". המאמר הרביעי לא מחולק למאמרים ופרקים כקדומיו, אלא ל"דרושים".
- מאמר ראשון - "השרשים":
- כלל א - עוסק ביסוד הראשון: מציאות ה'. כלל זה כולל 32 פרקים, 26 כנגד 26 ה"הקדמות" של אריסטו, וששה כנגד ששת ה"מופתים" של הרמב"ם להוכחת שיטת אריסטו.
- כלל ב - המשך הכלל הראשון.
- כלל ג - הגדרת מציאות האל, אחדותו, תאריו ואי-גשמיותו, ואימותן.
- מאמר שני - הגדרת ששת עיקרי האמונה היהודית ("פינות"):
- כלל א - ידיעת האל.
- כלל ב - ההשגחה
- כלל ג - יכולתו של האל
- כלל ד - הנבואה
- כלל ה - בחירה חופשית.
- כלל ו - תכלית הבריאה והאדם.
- מאמר שלישי חלק ראשון - אמונות מחייבות שאינן מעיקרי האמונה:
- כלל א - שאלת הקדמות והחידוש.
- כלל ב - הישארות הנפש.
- כלל ג - שכר ועונש.
- כלל ד - תחיית המתים
- כלל ה - נצחיות התורה.
- כלל ו - נבואת משה.
- כלל ז - אורים ותומים.
- כלל ח - ביאת המשיח.
- מאמר שלישי חלק שני - אמונות הקשורות במצוות מיוחדות:
- כלל א - תפילה וברכת כהנים.
- כלל ב - תשובה.
- כלל ג - ארבעת פרקי השנה.
- מאמר רביעי - שאלות לא פתורות:
- דרוש א - האם העולם הוא נצחי?
- דרוש ב - האם ישנו עולם אחד או אינסוף עולמות?
- דרוש ג - האם ה"גלגלים" הם יצורים בעלי חיות?
- דרוש ד - האם לגלגלים ישנה השפעה על המציאות בעולם והגורל?
- דרוש ה - עניינם של הקמיעות.
- דרוש ו - האם קיימים שדים?
- דרוש ז - גלגול נשמות
- דרוש ח - השארות נפשם של ילדים.
- דרוש ט - גן עדן וגיהנום.
- דרוש י - "מעשה בראשית" ו"מעשה מרכבה" לעומת המדע.
- דרוש יא - זהות השכל, המושכל והמשכיל.
- דרוש יב - מהו המניע הראשון?
- דרוש יג - האם אפשר להשיג את הבורא?
תגובות לספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר עורר ביקורת חריפה בקרב תומכי שיטת הרמב"ם. רבי יוסף שלמה דלמדיגו כינה בפירושו למורה הנבוכים את השגותיו של רח"ק "הזיות"[1]. גם רבי יצחק אברבנאל ורבי שמעון בן צמח דוראן ביקרו בחריפות את ביקורתו על הרמב"ם.
מנגד, הספר עורר גם תגובות נלהבות. רבי יעקב בן חביב מביא ב"פירוש הכותב" בעין יעקב מפירושיו של רח"ק לאגדות מסוימות שהובאו בספר, וכינה את דבריו "מתוקים מדבש". רבי יוסף יעבץ כתב: "הרב ר' חסדאי גבר בשכלו על כל הפילוסופים אשר בזמנו... וגדול לאלהיו היה כי קרא אל ה' ויענהו במקהלות רבבות עמים רבים, ונתקדש השם על ידו, ורבים מגדולי המלכות נתייהדו בלבם"[2].
גם השפעתו על תלמידו רבי יוסף אלבו ניכרת בספר העיקרים שכתב האחרון, אם כי ר"י אלבו לא נמנע מלחלוק על רבו במקומות מסוימים.
מהדורות דפוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפעם הראשונה נדפס הספר בפירארה בשנת ה'שט"ו (1555). אין עוררין על כך שנוסח הספר במהדורה זו משובש ביותר[3]. מהדורת הדפוס השנייה יצאה לאור בשנת ה'תר"ך (1860) ולאחר מכן ביוהנסבורג בה'תרכ"א (1861). גם בשתי מהדורות אלו לא הצליחו המדפיסים להביא לפני הקורא את הנוסח המתוקן של הספר.
בשנת ה'תש"ן (1990) הוציא הרב שלמה פישר לאור את המהדורה הנגישה ביותר של "אור השם" שראתה אור עד עתה. בקולופון הספר צוין שהמהדורה מבוססת על "ספרי הדפוס וכתבי היד, ספרי המחברים האחרונים, ועל שקול והכרעת דעתו הרחבה" של הרב פישר. לא מצוין באילו כתבי יד וספרים השתמש המהדיר. בעמודים האחרונים של הוצאה זו "ביאור מילים זרות", מעין "מילון" למושגים מיוחדים שהמחבר עושה בהם שימוש, מאת הרב יצחק שילת[4].
במשך השנים הודפסו גם חלקים מן הספר. בשנת ה'תרל"ט (1879) הוציא לאור הרב שרגא פיבוש בלוך את הכלל החמישי מהמאמר השני של "אור השם" עם תרגום גרמני תחת השם "משפט הבחירה". במהדורה זו השתמש הרב בלוך במהדורת דפוס וינה ובשלשה כתבי יד.
המאמר הראשון של "אור השם" נדפס בוילנה בשנת ה'תרס"ה (1903) על ידי הרב חיים ירמיהו פלנסברג (שאקי ומחבר ספרי "נזר הניצחון" ו"שאלות חיים") בצירוף פירושו בשם "אוצר חיים". מהקדמת הרב פלענסבערג עולה, שבניסיון לתקן את השיבושים שהצטברו במהדורות הדפוס הקודמות, הסתמך על שיקול דעתו ולא על כתבי יד.
ספרו של פרופ׳ הארי אוסטרין וולפסון "ביקורתו של קרשקש על אריסטו" שיצא לאור בשנת ה'תרפ"ט (1929) כלל מהדורה מדעית של הפרקים העוסקים בעשרים וחמש ההקדמות של הרמב"ם מתוך המאמר הראשון של "אור השם" עם תרגום לאנגלית. מהדורה זאת מבוססת על כתב יד פרמה ורשימות שינויי נוסחאות שוולפסון הכין על בסיס מספר כתבי יד נוספים.
יהודה איזנברג הוציא לאור חלקים מתוך "אור השם" בסדרת "ספריה קטנה למחשבת ישראל". הכלל הראשון מהמאמר השלישי בשנת ה'תשמ"א (1981) ובשנת ה'תשמ"ג (1983) – כללים ראשון וחמישי מהמאמר השני של הספר. מהדורות אלו מבוססות בעיקר על כתב יד פירנצה כמו גם כתבי יד וינה, פריז, ומהדורת דפוס פירארה.
בשנת ה'תש"פ (2019) יצאה לאור מהדורה בעריכתו של ר' דניאל לוין. המהדורה מבוססת בעיקרה על כתב יד פירנצה ונוספו בה מפתחות, הערות שוליים, הערות נוסח, נספחים ורשימת המקורות[5].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב יצחק גינזבורג, החכמה מאין תמצא, חכמי המחקר האלקיים בראי תורת החסידות, בעריכת הרב ישראל אריאל
- שמחה בונם אורבך, עמודי המחשבה הישראלית חלק ג וחלק ד. זמינים באתר דעת
- הרב דוד כהן (הנזיר), קול הנבואה, עמ' קכ-קכב.
- יהודה איזנברג, הרשות נתונה: פרקי ידיעה ובחירה מתוך "אור ה'"
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חסדאי בן אברהם קרשקש (1340-1410.), אור השם, דף שער בספרייה הלאומית
- "אור השם" מהדורת דניאל לוין פרקים לדוגמה באתר הספר.
- "אור השם" מהדורת הרב פישר, אתר "דעת".
- "אור השם" עם מבוא מאת ד"ר אליעזר שבייד, אתר HebrewBooks.
- "אור השם" עם פירוש "אוצר חיים", וילנא תרס"ה, אתר HebrewBooks.
- "אור השם" דפוס פירארה שט"ו, אתר HebrewBooks.
- תורת הבריאה של רבי חסדאי קרשקש- הפרק "אמונת החידוש" מתוך הספר, בצירוף הערות מאת יהודה איזנברג, אתר "דעת".
- מידע על אור השם בקטלוג הספרייה הלאומית
- אור השם, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית