אג'ליל

אג'ליל (יישוב לשעבר)
**إجليل**
	שרידי בית מהכפר אג'ליל על רכס כורכר ליד חניון סינמה סיטי גלילות
טריטוריה	המנדט הבריטי
מחוז	מחוז לוד
נפה	נפת יפו
שפה רשמית	ערבית
שטח	10,592 דונם עות'מאני (1945)
סיבת נטישה	מלחמת העצמאות
תאריך נטישה	סוף מרץ-תחילת אפריל 1948
יישובים יורשים	הרצליה, רמת השרון, גליל ים
דת	מוסלמים
אוכלוסייה	‏
‑ ביישוב לשעבר	660 (1945)
קואורדינטות	32°09′30″N 34°48′46″E / 32.158472222222°N 34.812833333333°E
אזור זמן	UTC +2
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת גוש דן רגילה) אג'ליל

אִגְ'לִיל (בערבית: إجليل, או גַ'לִיל, جليل) היה כפר ערבי בקרבת חוף הים התיכון, כ-10 ק"מ צפונית ליפו. תושבי הכפר עזבו אותו במהלך מלחמת העצמאות. מקור השם אִגְ'לִיל הוא ביישוב "גליל", שנזכר בספרות השומרונית הקדומה^[3]. על אדמות הכפר לשעבר נבנו שכונות של הערים הרצליה ורמת השרון, קיבוץ גליל ים ומחנה גלילות.^[4]

היסטוריה

השם "גליל" נזכר בספרות השומרונית והוא השתמר כנראה בשם הכפר ובשם של קדוש מוסלמי - שיח' צאלח עבד אל-ג'ליל - שנטמן לכאורה בכפר.^[5] הכפר המודרני נוסד בשלהי המאה ה-18 או ראשית המאה ה-19 בידי תושבי הכפר חג'ה שבשומרון, כ"חלק התפשטות הליבה היישובית מהרי השומרון לאזורי הספר היישובי." לדברי מרום, ירידת תושבי ההר אל השרון הייתה קשורה בתהפוכות הפוליטיות בעבר הירדן, בלחצים דמוגרפיים גוברים בשדרת ההר וסכסוכי קייס וימן ".^[6] תושבי אג'ליל היו מוסלמים, והתפרנסו מחקלאות ומדיג. בתקופת המנדט הבריטי פוצל הכפר לשני חלקים - ג'ליל א-שמאליה (הצפוני) וג'ליל אל-קבליה (הדרומי), שהיה החלק הגדול יותר^[7].

בשנת 1881 סומן הכפר על מפת הקרן לחקר ארץ ישראל ("Survey of Western Palestine").

במפקד האוכלוסין שנערך ב-1922 מנתה אוכלוסיית הכפר 154 נפשות. ב-1931 כבר נמנו בכפר 305 נפשות^[8]. על פי סקר הכפרים משנת 1945 התגוררו בשני חלקי הכפר, הצפוני והדרומי, כ-660 תושבים, במניין זה נכללו 210 יהודים. בשנה זו היו למעלה מ-6,500 דונם מסך שטחי הכפר בבעלות יהודית^[9].

בשנות ה-20 של המאה ה-20 נקנו חלק מאדמות הכפר, ובהמשך נבנו עליהן (ועל אדמות שנקנו מכפרים שכנים נוספים, כמו אל-חרם) היישובים היהודיים הרצליה, רמת השרון (שהייתה אז שכונה בשם "עיר שלום") וגליל ים. הקשרים בין המתיישבים היהודים לתושבי אג'ליל היו ידידותיים^[10].

בינואר 1948 השתתף נציג אג'ליל, ג'מיל ג'אסר, לצד נציגי כפרים אחרים מהאזור (כמו שייח' מוניס, אבו כישכ), בפגישה עם נציגי הכוחות הלוחמים העבריים. הפגישה התקיימה בפתח תקווה, בביתו של אברהם שפירא. בפגישה הביעו מנהיגי הכפרים את רצונם בשלום והצהירו שלא ייתנו מחסה לכוחות צבא ערביים וכי במקרה הצורך יפנו לעזרת "ההגנה" לקבלת הגנה וכלכלה^[11].

בתחילת מרץ הגיעו קצינים מצבא השחרור הערבי שחנה בשומרון לכפרים הסמוכים לתל אביב במטרה לארגן את הגנתם. לוחמי צבא השחרור דרשו מתושבי שייח מוניס, אג'ליל ואבו כישכ לפנות את הנשים והילדים ולהשאיר רק גברים בגיל צבא. על פי יואב גלבר פעולות אלה גרמו לאנשי ההגנה לתכנן את כיבוש הכפרים על מנת למנוע השתלטות של צבא השחרור על האזורים סמוכים לתל אביב. במרץ השתלטה ההגנה על הכפרים שייח מוניס וסומייל ובראשית אפריל השתלטה ההגנה ללא קרב על אג'ליל שכבר היה ריק מתושביו על פי הוראות צבא השחרור^[12].

חלק ממפוני אג'ליל התיישבו בשכונת אבו סנינה במזרח כפר סבא.

ב-26 במאי 1948 הוקם בכפר הנטוש מחנה שבויים^[13]^[14]. עם תום מלחמת העצמאות התווספו חלק מאדמות הכפר ליישובים הרצליה ורמת השרון; על חלק אחר מהאדמות הוקמו מחנות צבא, בהם בית הספר להנדסה צבאית. במרכז הכפר הוקמה מעברה, "מעברת ג'ליל" שנקראה רשמית "מעברת גלילות"^[15], בשנת 1954 המעברה צורפה להרצליה. בשנת 1960 פורקה המעברה סופית - תושבי המעברה שוכנו בשיכונים שנבנו בהרצליה והשטח נשאר בתחומי הרצליה. על חלק מאדמות הכפר שבתחומי רמת השרון הוקם המרכז המסחרי "רב מכר" ובו מתחם בתי הקולנוע סינמה סיטי גלילות. כמה מבתי הכפר נותרו על תלם בתוך המחנה הצבאי גלילות.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אג'ליל בוויקישיתוף

מיכאל יעקובסון: סקירה על אחד ממבני הכפר הצמוד לסינמה סיטי גלילות באתר 'חלון אחורי', 31.12.12

הערות שוליים

^ זהו השטח הכולל, כאשר 8,692 השתייכו לג'ליל אל-קבליה ו-1,900 לג'ליל א-שמאליה
^ מתוכם 210 יהודים
^ כל מקום, משרד הביטחון-ההוצאה לאור, 1967, עמוד 92
^ מפות אדמות הכפר, מאוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
^ זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת הארץ, הוצאת ידיעות אחרונות, 1956, הערך "גליל-ים" עמ' 232 והערך "גלילות" עמ'241.
^ Roy Marom, Al-Sheikh Muwannis: Transformations in the Arab Countryside between the Mountainous Interior and the City of Jaffa, 1750-1848 הכפר אלשיח' מונס תמורות במרחב הכפרי הערבי בין שדרת ההר לעיר יפו 1948-1750, קתדרה, 2023-01-01, עמ' 17-16
^ רועי מרום,"ההתיישבות הערבית המחודשת באזור רעננה", בתוך: יצחק שטייגמן, משממה למושבה פורחת – רעננה – דגם להתיישבות פרטית בארץ ישראל (1981-1922), ירושלים, הוצאת יד יצחק בן-צבי, 2017, עמ' 437-435.
^ מעין הס-אשכנזי, ‏ההגירה הערבית אל השרון בתקופת המנדט, קתדרה 16, תמוז תשס"ה
^ Sami Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970 דפים סרוקים באתר פלסטין ריממברד
^ מיכאל יעקובסון, סיבוב באיג'ליל / סינמה סיטי בצומת גלילות, באתר חלון אחורי, ‏2012-12-30
^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949 תל אביב : עם עובד, תשנ"א 1991. עמוד 62
^ יואב גלבר, קוממיות ונכבה : ישראל, הפלסטינים ומדינות ערב, 1948, אור יהודה : דביר, תשס"ד 2004, עמ' 149
^ אלון קדיש (עורך), מלחמת העצמאות תש"ח תש"ט - דיון מחודש, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, עמ' 569
^ ביקור המחנה שבויים ערביים, דבר, 14 ביוני 1948
^ זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת הארץ, הוצאת ידיעות אחרונות, 1956 הערך גלילות עמ' 241.

[1] זהו השטח הכולל, כאשר 8,692 השתייכו לג'ליל אל-קבליה ו-1,900 לג'ליל א-שמאליה

[2] מתוכם 210 יהודים

[3] כל מקום, משרד הביטחון-ההוצאה לאור, 1967, עמוד 92

[4] מפות אדמות הכפר, מאוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית

[5] זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת הארץ, הוצאת ידיעות אחרונות, 1956, הערך "גליל-ים" עמ' 232 והערך "גלילות" עמ'241.

[6] Roy Marom, Al-Sheikh Muwannis: Transformations in the Arab Countryside between the Mountainous Interior and the City of Jaffa, 1750-1848 הכפר אלשיח' מונס תמורות במרחב הכפרי הערבי בין שדרת ההר לעיר יפו 1948-1750, קתדרה, 2023-01-01, עמ' 17-16

[7] רועי מרום,"ההתיישבות הערבית המחודשת באזור רעננה", בתוך: יצחק שטייגמן, משממה למושבה פורחת – רעננה – דגם להתיישבות פרטית בארץ ישראל (1981-1922), ירושלים, הוצאת יד יצחק בן-צבי, 2017, עמ' 437-435.

[8] מעין הס-אשכנזי, ‏ההגירה הערבית אל השרון בתקופת המנדט, קתדרה 16, תמוז תשס"ה

[9] Sami Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970 דפים סרוקים באתר פלסטין ריממברד

[10] מיכאל יעקובסון, סיבוב באיג'ליל / סינמה סיטי בצומת גלילות, באתר חלון אחורי, ‏2012-12-30

[11] בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949 תל אביב : עם עובד, תשנ"א 1991. עמוד 62

[12] יואב גלבר, קוממיות ונכבה : ישראל, הפלסטינים ומדינות ערב, 1948, אור יהודה : דביר, תשס"ד 2004, עמ' 149

[13] אלון קדיש (עורך), מלחמת העצמאות תש"ח תש"ט - דיון מחודש, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, עמ' 569

[14] ביקור המחנה שבויים ערביים, דבר, 14 ביוני 1948

[15] זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת הארץ, הוצאת ידיעות אחרונות, 1956 הערך גלילות עמ' 241.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]