לדלג לתוכן

אבות המזון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

אֲבוֹת הַמָּזוֹן הם חמש קבוצות של רכיבי תזונה הנחוצים לתפקודו התקין של גוף האדם, ואלה הם: פחמימות, שומנים, חלבונים, ויטמינים ומינרלים. לאבות המזון תפקידים מגוונים בשמירה על התפקוד התקין של הגוף. תפקיד מרכזי הוא בהיותם מקור אנרגיה, אשר נמדדת בקלוריות, ואבן בניין למולקולות מורכבות. תזונה בריאה כוללת צריכה מאוזנת של כל אחד מאבות המזון.[1][2]

ערך מורחב – פחמימה

הפחמימות הן מקור האנרגיה הראשוני של הגוף ואבן הבניין לסוגים שונים של מולקולות. בתהליך הפקת האנרגיה, גלוקוז, שהוא חד-סוכר, מפורק בתהליך הגליקוליזה למולקולות פשוטות יותר תוך כדי יצירת ATP, מולקולות אספקת האנרגיה של תאי הגוף. גם החד-סוכרים פרוקטוז וגלקטוז יכולים לשמש את הגוף להפקת אנרגיה. מלבד הפקת אנרגיה, הסוכרים משמשים לבניית סוגי מולקולות מורכבות שונים, כגון גליקופרוטאינים ופפטידוגליקנים.

במזון הסוכרים, אשר מבחינה כימית גרידא זהים לפחמימות, יכולים לבוא בצורת חד-סוכרים, וכן בצורת דו-סוכרים או רב-סוכרים, אשר מפורקים במערכת העיכול לחד-סוכרים. אלה נספגים במעי הדק ומועברים אל הדם.

ערך מורחב – שומן

שומנים, או ליפידים, מורכבים מחומצות שומן המחוברות לגליצרול וקבוצות כימיות שונות. השומנים משמשים מקור אנרגיה וחומרי תשמורת, וכן משמשים לבניית הגוף, למשל בקרומי התאים. כאשר מלאי הסוכרים בגוף מידלדל, יכול הגוף לפרק בתהליך הליפוליזה חומצות שומן על מנת להפיק אנרגיה.

השומנים מפורקים לחומצות שומן במערכת העיכול באמצעות אנזימים המופרשים בלבלב, כגון ליפאז, ונספגים בסיוע מלחי מרה.

ערך מורחב – חלבון

החלבונים, על אבני הבניין שמרכיבות אותם, חומצות האמינו, משמשים חומר גלם לבניית תאי הגוף, ויכולים אף להוות מקור אנרגיה בהיעדר פחמימות ושומנים. בנוסף, חומצות האמינו הנצרכות בתזונה הן אבני הבניין לחלבונים שלהם תפקידים שונים במערכות הגוף, למשל אנזימים המאיצים תהליכים ביולוגיים ומיוזין המאפשר תנועת שרירים. חלק מחומצות האמינו גוף האדם אינו יכול לייצר בעצמו, ועל כן הוא נדרש לקבלן בתזונה. הן נקראות חומצות אמינו חיוניות.

החלבונים מפורקים לפפטידים ולחומצות אמינו, בין היתר באמצעות אנזימים פרוטאוליטיים, כגון פפסין וטריפסין. אנזימים אלה פועלים היטב בסביבה החומצית של הקיבה.

ערך מורחב – ויטמין

ויטמינים הם מולקולות שהגוף אינו יכול לייצר בעצמו, והוא זקוק להן לצורך תפקודו התקין. תפקידם העיקרי של הוויטמינים הוא לשמש קואנזימים בזירוז תגובות של חילוף חומרים. נהוג לחלק את הוויטמינים לכאלה המסיסים במים – הוויטמינים מקבוצת B וויטמין C – ולוויטמינים מסיסים בשומן – ויטמין A, ויטמין D, ויטמין E וויטמין K.

ערך מורחב – מינרל (תזונה)

המינרלים הם תרכובות אי-אורגניות הנחוצות לשמירת ההומאוסטאזיס, וחלקן משמשות קופקטורים בתגובות ביוכימיות שונות. נהוג לחלק את המינרלים למאקרומינרלים, הנמצאים בכמויות גבוהות מ-50 מ"ג לכל ק"ג גוף, וליסודות קורט, הנמצאים בכמויות קטנות מכך.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אילנה שמידט-הופפלד, רם רייפן, אלי פליק, תזונה, גדילה והתפתחות | מזון, תזונה ובריאות, באתר המחלקה להוראת מדעים, מכון ויצמן
  2. ^ דברת כהן, איך הדם מוביל את אבות המזון?, באתר מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון וייצמן למדע, ‏16 במרץ, 2014


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.