בראשית רבה

בראשית רבה הוא מדרש אגדה אמוראי על ספר בראשית, שנוצר בארץ ישראל ונערך או במאה הרביעית^[1] או במאה החמישית^[2] או במאה השישית.^[3] נקרא גם "אגדת ארץ ישראל". לפי החוקרת ענת רייזל מדרש זה הוא החשוב שבמדרשי האמוראים.^[4] סופו של המדרש הוא כנראה תוספת מאוחרת שסופחה למדרש בראשית רבה המקורי בסביבות המאה ה־11 או המאה ה־12.^[5]

שם המדרש

לשמו של המדרש כמה מקורות אפשריים. החוקר יום טוב צונץ הביא את האפשרויות כי שמו נבע תחילה מהפרשייה הראשונה בספר: "רבי הושעיה רבה פתח", ובהמשך שם זה קוצר לבראשית רבה. לאחר מכן מציע צונץ כי נשכח הדבר, ונוצרה נורמה בציבור כי שמו של המדרש בא לבטא את היותו פירוש גדול של החומש המקראי 'בראשית'.^[6] אייזיק הירש וייס וכן חננאל מאק שיערו כי השם נוצר על מנת להבדיל את מדרש רבה ממדרש אחר, קדום יותר שהיה מצומצם יותר בהיקפו.^[4]

מאפיינים

מבנה ותוכן

מדרש בראשית רבה מחולק למאה פרשיות. רוב הפרשיות מותאמות לפרשיות הפתוחות והסתומות שבתורה המצויה בידינו, לכן ההשערה הרווחת היא כי מקור החלוקה הוא בחלוקת הפרשיות שבתורה. זאת על אף שחלוקת הפרשיות המקובלת בימינו אינה חופפת לחלוטין עם החלוקה בבראשית רבה. מבחינה מבנית כל פרשיה מכילה לרוב כמה דרשות פתיחתא, לאחריהן דרשות על רצף הפסוקים ולפעמים ישנו גם דבר סיום בסוף הפרשה. רוב הפרשיות בנויות משתיים שלוש פתיחתאות, אך ישנן מעט פרשיות המתחילות ללא פתיחתא.^[3] הסיום יכול להתבטא בכמה צורות אך לרוב יכיל או דברי פורענות או דבר טוב. לעיתים במקום להכיל דבר סיום הפרשייה תסתיים בפסוק המתחיל את הפרשה הבאה. מאפיין נוסף של בראשית רבה הוא תופעת הכפולים. תופעה זו הייתה נפוצה בתלמודים ובמדרשים התנאיים, ובמסגרתה ניתן למצוא יחידות דרשניות החוזרות בשניים - שלושה מקומות שונים בטקסט. כמו כן היחידות מועתקות במלואם אף אם רק חלק מהדרשה מתאים למקום החדש. לעיתים ניתן למצוא דרשות מוכפלות במקום אשר לא מתאים להן מבחינה רעיונית, והמקור להכפלה מסוג זה עדיין אינו ברור דיו לחוקרים. משום כך מהוות הדרשות המוכפלות גם כיום מושא למחקר.

הפתיחתאות

ערך מורחב – פתיחתא

המדרש נוהג לפתוח את הפרשיות במבנה הנקרא פתיחתא- מבנה סגור מבחינה ספרותית העומד בפני עצמו. בפתיחתא הקלאסית מקשרים בין פסוק רחוק לפסוק אותו מפרשים בפרשיה. הפסוק הרחוק לרוב יילקח מספר תהילים או משאר ספרות הכתובים, ורק במקרים בודדים ניתן למצוא פתיחתאות המתחילות בפסוק מהתורה אשר לא שייך לפרשייה אותה המדרש מפרש.^[7] את הקישור עצמו מבצע הדרשן באמצעות היקשים, משחקים מילוליים ומשלים תוך חיזוק דבריו מפסוקים מהתנך. הפתיחתא לפעמים מתחילה במונחים ישירים כמו: " ר' פתח.... פתח ואמר" "כתיב" או "הדא הוא דכתיב", ולעיתים היא תתחיל ישירות מהשוואת הפסוקים. מלבד הפתיחתאות הקלאסיות ניתן לזהות מעט דרשות מעגליות בחיבור. דרשות אלה בסוף הקישור בין הפסוקים חוזרות לפסוק הרחוק הפותח, ולא מסתיימות בפסוק השייך לפרשייה הנידונה.

בבראשית רבה הפתיחתא עצמה לוקחת חלק קטן מהדרשה, וברוב הפעמים היא תהיה אנונימיות. אי לכך לרוב הפתיחתא תתחיל ישר מהשוואת הפסוקים.^[8]^[9] לדעת רוב החוקרים בדרך כלל אין מקור הפתיחתאות בבית המדרש או בית הכנסת אלה הם מומצאות על ידי הכותב,^[8] אך ישנה הסכמה כי חלק מהן כן היו דרשות אותנטיות של החכמים הנזכרים, אשר נאמרו בשלל נסיבות.^[1] לעומתם החוקר י. היינמן טוען כי כל הפתיחתאות נוצרו משיח בין הדרשן לקהילה, וכהוכחה לכך הוא מציג את הפיתולים אשר מאולץ הדרשן לעשות כדי לחבר בין הפסוקים אשר אינם קשורים בעליל. לטענתו לו היו הפתיחתאות מומצאות, לא היה בוחר הדרשן בפסוקים אשר קשרם כה חלש.

דוגמה לפתיחתא מייצגת:

"וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים" (בראשית ב, ז), כְּתִיב (משלי כט, ד): "מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ וגו' ", מֶלֶךְ זֶה מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ, שֶׁבָּרָא אֶת הָעוֹלָם בַּדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, א): "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים". (משלי כט, ד): "וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה", זֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה גְּמַר חַלָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְנִקְרֵאת חַלָּה תְּרוּמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו, כ): "רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם וגו' ", אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קְצַרְתָּה, כָּאִשָּׁה הַזֹּאת שֶׁהִיא מְשַׁקְשֶׁקֶת עִסָּתָהּ בַּמַּיִם וְהַגְבָּהַת חַלָּתָה מִבֵּנְתַיִם, כָּךְ בַּתְּחִלָּה וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וגו', וְאַחַר כָּךְ "וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים וגו' ".

— בראשית רבה יא א

פתיחתה זו מהווה חטיבה עצמאית מבחינה ספרותית, ניתן לראות את דחיסותה הרבה, וכן שאין דורש הפתיחתא מצוין. כמו כן, ניתן לראות את הפסוק בבראשית בתחילת הפרשיה, לאחר מכן מילת הקישור 'כתיב', ואז את הפסוק ממשלי. הדרשן פותח בהליך הקישור, ראשית הוא מראה שבמשלי אין מדובר על מלך בשר ודם אחרת היה יכול לכתוב "דבר במשפט יעמיד ארץ", לאחר המסקנה הזאת ניתן לומר שה' ברא את העולם במשפט כלומר בכוח הדין. כוח הדין זה לשון קשה והשם המותאם לה לרוב בספרות חז"ל יהיה שם אלוקות והוא מוכיח מפסוק מבראשית שאכן בבריאה היה כתוב שם אלוהים המסמל לשון תקיפה. לאחר מכן מקשר הדרשן לאדם הראשון בכך שהוא נענש בתקיפות כיוון שהיה הקצה של החלה של עולם דהיינו חלקו המשובח של העולם. ומכאן שקודם שייצר ה' את האדם היה זה בתהליך של כמו אפיית חלה, של ערבוב אד העולה מן הארץ עם האדמה.^[10] לאחר הבנת תהליך הקישור ניתן לראות את הפיתולים שעובר הדרשן במהלך הדרשה על מנת לקשר בין הפסוקים.

מדרש פרשני

מדרש בראשית רבה הוא מדרש פרשני כלומר הוא מגולל את פירושו של כל פסוק אחד אחרי השני ומבנהו דחוס בדומה למדרשי ההלכה התנאיים, אך בניגוד להם הוא כמעט ואינו מכיל הלכות. אין הפירוש בעל לכידות תמטית ויכול להיות פירושים לפסוקים שונים הסותרים זה את זה, ואף פתיחתאות שונות הסותרות זו את זו. לדוגמה:

"וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל הַנָּחָשׁ" (בראשית ג, ב), וְהֵיכָן הָיָה אָדָם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אַבָּא בַּר קוֹרְיָיה אָמַר נִתְעַסֵּק בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ וְיָשַׁן לוֹ. רַבָּנָן אַמְרֵי נְטָלוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהֶחֱזִירוֹ בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, אָמַר לוֹ כָּאן בֵּית נֶטַע, כָּאן בֵּית זֶרַע, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה ב, ו): בְּאֶרֶץ לֹא עָבַר בָּהּ אִישׁ וְלֹא יָשַׁב אָדָם שָׁם, לֹא יָשַׁב אָדָם הָרִאשׁוֹן שָׁם. וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן וגו' וְלֹא תִגְעוּ בּוֹ (בראשית ג, ג), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ל, ו): אַל תּוֹסְףְ עַל דְּבָרָיו פֶּן יוֹכִיחַ בְּךָ וְנִכְזָבְתָּ. תָּנֵי רַבִּי חִיָּא שֶׁלֹא תַעֲשֶׂה אֶת הַגָּדֵר יוֹתֵר מִן הָעִקָּר שֶׁלֹא יִפֹּל וְיִקְצֹץ הַנְּטִיעוֹת. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (בראשית ב, יז): "כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ וגו'", וְהִיא לֹא אָמְרָה כֵּן, אֶלָא (בראשית ג, ג): אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתָהּ עוֹבֶרֶת לִפְנֵי הָעֵץ נְטָלָהּ וּדְחָפָהּ עָלָיו, אָמַר לָהּ הָא לָא מִיתַת, כְּמָה דְּלָא מִיתַת בְּמִקְרְבֵיהּ, כֵּן לָא מִיתַת בְּמֵיכְלֵיהּ, אֶלָּא (בראשית ג, ה): "כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם וגו'".

— בראשית רבה פרשה פרשה יט, ג.

בדרשה זו ניתן לראות כי המבנה דחוס ואינו מכיל הלכות כלל, פירושם של אבא בר קורייה ושל רבנן סותרים זה את זה, אך הן ניצבים זה לצד זה. ניתן לראות בסיום הדרשה פסוק הבא לחזק את הנאמר. ומיד אחר כך בא הפירוש לפסוק הבא, תוך הבאת סימוכין לפירושו מפסוק במשלי כמו כן ניתן לראות שילוב של מילים ארמיות בלשון העברית.

לשון

הלשון שבה כתוב מדרש בראשית רבה היא עברית מעורבת בארמית גלילית ומשולבות בו גם מילים ביווניות. לשונו דומה ללשון ויקרא רבה, ללשון התלמוד הירושלמי וללשון פרקי דרבי אליעזר. הלשון היא מאוד תמציתית.

תיארוך

החוקרים מתארכים את בראשית רבה כמדרש הנע בין המאה הרביעית לשישית. מבחינת החכמים המופיעים בו ניתן לראות אמוראים ארץ ישראלים המתוארכים לסוף המאה הרביעית, ומעט אמוראים בבלים מהמאה השלישית. לכן מוסכם על החוקרים כי המדרש הוא ארץ ישראלי. כמו כן אישוש נוסף לקביעה מגיע מהשפה בה הוא כתוב עברית מעורבת עם ארמית גלילית, המכילה הרבה ביטויים יווניים. המדרש כנראה שאב חלק ממקורותיו מן התלמוד הירושלמי ומתוארים בו אירועים שיכלו להתרחש רק בימי הקיסר יוליאנוס, וגם עליהן מעיד המחבר כי הם כתובים מפרספקטיבה של זמן מהמאורע. נוסף על כל אלה ישנן עדויות כי המחבר היה מודע לאבות דרבי נתן - וכן את סדר אליהו. כמו כן מלבד שישה מקומות וכמה הגהות מציין צונץ כי אין תוספות מאוחרות.^[9]

בראשית רבה על פרשת ויחי

כל הנאמר לעיל תקף לרוב הספר מלבד לחמש הפרשיות האחרונות אשר ככל הנראה נלקחו מספר אחר ואוחדו עם בראשית רבה המקורי. זאת על סמך כמה מאפיינים המבדילים בין הפרשיות הללו לשאר הפרשיות במדרש. ראשית ההתחלות של הפרשיות שונות והביטויים המאפיינים את המדרש משתנים. לדוגמה: פרשיה צ"ז פותחת במילים: "יראו את ה' קדושיו א"ר עזריה בשעה שבירך יעקב אבינו את יוסף". ביטויים כמו אמרו חכמים,^[11] אמרו רבותינו^[12] וכן ריבוי של הביטוי 'דבר אחר'.^[13] הקבלות רבות של תוכן המתאים לתנחומא, הופעה מרובה של נוסחות כפולים תוך סימון בלישנא אחרינא,^[14]^[15] כמו כן כמעט כל פרשה צח היא ליקוט מתוך פרשה צ"ט. לכן החוקר י.ל. צונץ קובע את תיארוך חמש הפרשיות האחרונות למאות האחת עשרה והשתים עשרה.^[5]

מהדורות

כתב היד הקדום ביותר של מדרש בראשית רבה, שאפשרי כי נוצר במאה העשירית, נמצא בספריית הוותיקן.^[16]

לבראשית רבה חוברו מהדורות שונות. באחדות מופיעים פרשנים שונים, ואחרות ללא פירוש. המהדורות הנפוצות הן:

מהדורת וילנא תרל"ח, ומהדורות צילום שלה
מהדורת ברלין תרס"ג, ומהדורות צילום שלה
יהודה תיאודור, חנוך אלבק, בראשית רבה, א-ג, ירושלים, 1936
מדרש רבה המבואר, הרב אברהם צבי שטינברגר

פירוש המיוחס לרש"י

לדעת החוקרים "פירוש רש"י" לבראשית רבה לא נכתב על ידי רש"י, אלא על ידי חכם שחי כנראה קרוב לזמנו של רש"י בדרום איטליה. מסקנתם זו מתבססת על כמה ראיות. ראשית, מחברים שונים בימי הביניים מביאים קטעים מהפירוש אך לא מייחסים אותו לרש"י. שנית, שום חכם מימי הביניים לא מזכיר פירוש שכתב רש"י למדרש. בנוסף, מחבר הפירוש הביא כמה אזכורים מספרים שנראה שרש"י לא הכיר, וכן נראה ששלט ביוונית ואיטלקית, לשונות שרש"י לא השתמש בהן וכנראה לא הכירן.^[17]

לקריאה נוספת

חננאל מאק, מבראשית ברא לבראשית רבה, ירושלים: הוצאת כרמל, 2010.^[18]
חננאל מאק, מבראשית לבראשית רבה 2, הוצאת כרמל, 2016, 2022^[19]
עפרה מאיר, הסיפור הדרשני בבראשית רבה, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1993.^[20]
עפרה מאיר, שואלים על החיים - סיפורים נבחרים ממדרש בראשית רבה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2000.
ענת‏ רייזל‏, "בראשית רבה", בלקסיקון מבוא למדרשים‏, עמ' 105; הוצאת תבונות - מכללת הרצוג, תשע"א. גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"

מאמרים

גבריאל בירנבאום, יידוע שם העצם בבראשית רבה, לשוננו 70, 2008, עמ' 235–252.
יוסף היינימן, מבנהו וחלוקתו של מדרש בראשית רבה, בר-אילן 9, 1972, עמ' 279–289
עפרה מאיר, גן בעדן – הערות לאופן העריכה של בראשית רבה, דפים למחקר בספרות, 6-5, 1989, עמ' 309–330. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)(הקישור אינו פעיל, 9 במרץ 2019)
עפרה מאיר, עקרון החלוקה לפרשות בבראשית רבה, דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות העשירי ג (1), 1989, עמ' 101–108. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)(הקישור אינו פעיל, 9 במרץ 2019)
E. Fleck, 'The Function of ’aṯmāhā in Genesis Rabbah', Journal of Semitic Studies 64 (2019), pp. 457–480

קישורים חיצוניים

בראשית רבה - מהדורה מעוצבת, באתר דעת
ענת רייזל, בראשית רבה, באתר "מחלקי המים"
בראשית רבה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
בראשית רבה, במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית
בראשית רבה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מידע על בראשית רבה בקטלוג הספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ ¹ ² ח. מאק מדרש האגדה, האוניברסיטה המשודרת, עמוד 65.
^ י.ל. צונץ הדרשות בישראל ביאליק 1974 הערה 50 לפרק עשירי עמוד 338.
^ ¹ ² י.ל. צונץ הדרשות בישראל ביאליק 1974 עמוד 77.
^ ¹ ² ע. רייזל, מבוא למדרשים ,עמוד 105, תשע"א.
^ ¹ ² י.ל. צונץ הדרשות בישראל ביאליק 1974 עמוד 123–124.
^ י.ל. צונץ הדרשות בישראל ביאליק 1974 עמוד 78.
^ ח. מאק מדרש ואגדה, האוניברסיטה המשודרת, עמוד 66.
^ ¹ ² ע. רייזל, מבוא למדרשים ,עמוד 109, תשע"א.
^ ¹ ² י.ל. צונץ הדרשות בישראל ביאליק 1974 עמוד 78.
^ עץ יוסף על המדרש
^ בראשית רבה פרשה צ"ו, ד.
^ בראשית רבה פרשה צ"ו, ה.
^ בראשית רבה פרשה צ"ו.
^ בראשית רבה פרשה ק', יב.
^ בראשית רבה פרשה צ"ט, ה.
^ יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן, לא כך כתוב בתנ"ך, עמ' 211.
^ יונה פרנקל, מדרש ואגדה, האוניברסיטה הפתוחה, כרך 3, עמ' 904.
^ ביקורת: יצחק לאור, מה היה לפני הראשית, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2011
^ אביגדור שנאן, כתונת בלי פסים ועם שרוולים ארוכים, באתר הארץ, 21 בספטמבר 2022
^ ביקורת: שולמית ולר, המדרש – ספרות על ספרות, עתון 77, מס' 19, 1988, עמ' 107-106.

[מאק_2-1] ¹ ² ח. מאק מדרש האגדה, האוניברסיטה המשודרת, עמוד 65.

[2] י.ל. צונץ הדרשות בישראל ביאליק 1974 הערה 50 לפרק עשירי עמוד 338.

[צונץ_77-3] ¹ ² י.ל. צונץ הדרשות בישראל ביאליק 1974 עמוד 77.

[רייזל-4] ¹ ² ע. רייזל, מבוא למדרשים ,עמוד 105, תשע"א.

[צונץ_123-124-5] ¹ ² י.ל. צונץ הדרשות בישראל ביאליק 1974 עמוד 123–124.

[6] י.ל. צונץ הדרשות בישראל ביאליק 1974 עמוד 78.

[7] ח. מאק מדרש ואגדה, האוניברסיטה המשודרת, עמוד 66.

[רייזל_109-8] ¹ ² ע. רייזל, מבוא למדרשים ,עמוד 109, תשע"א.

[צונץ_78-9] ¹ ² י.ל. צונץ הדרשות בישראל ביאליק 1974 עמוד 78.

[10] עץ יוסף על המדרש

[11] בראשית רבה פרשה צ"ו, ד.

[12] בראשית רבה פרשה צ"ו, ה.

[13] בראשית רבה פרשה צ"ו.

[14] בראשית רבה פרשה ק', יב.

[15] בראשית רבה פרשה צ"ט, ה.

[16] יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן, לא כך כתוב בתנ"ך, עמ' 211.

[17] יונה פרנקל, מדרש ואגדה, האוניברסיטה הפתוחה, כרך 3, עמ' 904.

[18] ביקורת: יצחק לאור, מה היה לפני הראשית, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2011

[19] אביגדור שנאן, כתונת בלי פסים ועם שרוולים ארוכים, באתר הארץ, 21 בספטמבר 2022

[20] ביקורת: שולמית ולר, המדרש – ספרות על ספרות, עתון 77, מס' 19, 1988, עמ' 107-106.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

ספרות המדרשים
מדרשי הלכה תנאיים (בערך 200–400 לספירה)	מכילתא דרבי ישמעאל • מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי • ספרא • ספרי במדבר • ספרי זוטא במדבר • ספרי דברים • מכילתא דברים • ספרי זוטא דברים
מדרשי אגדה קלאסיים: תקופת האמוראים והסבוראים (בערך 400–600 לספירה)	בראשית רבה • ויקרא רבה • איכה רבה • אסתר רבה (פרשיות א-ו) • שיר השירים רבה • פסיקתא דרב כהנא • מדרש פנים אחרות • ברייתא דישועה • אגדות התלמוד • פרקי רבי יוסי
תקופת הביניים: ראשית תקופת הגאונים (בערך 600–750 לספירה)	מדרשי התנחומא • שמות רבה (פרשיות יב-מ) • במדבר רבה (פרשיות טו-כג) • דברים רבה • רות רבה • קהלת רבה • קהלת זוטא • אבות דרבי נתן • אותיות דרבי עקיבא • מדרש תהילים (מזמורים א-קיח) • מדרש ויסעו • תרגום שני למגילת אסתר • פסיקתא רבתי • מדרש שיר השירים
המדרש המאוחר: תקופת הגאונים (בערך 750–1050 לספירה)	תנא דבי אליהו • פרקי דרבי אליעזר • שבעת פרקי רבי אליעזר • הגדה של פסח • שמות רבה (פרשיות א-יא) • במדבר רבה (פרשיות א-יד) • אסתר רבה (פרשיות ז-י) • אגדת בראשית • בראשית רבתי • פסיקתא רבתי • דברים זוטא • רות זוטא • שיר השירים זוטא • מדרש שמואל • מדרש משלי • מדרש תהילים (מזמורים קיט-קנ) • מדרש אבא גוריון • מדרש תדשא • מדרש ויושע • מדרש עשרת הדיברות • מדרש תשובת יונה הנביא • מדרש אבכיר • מדרש אספה • מדרש תמורה • פסיקתא זוטרתא (לקח טוב)
הילקוטים: תקופת הראשונים (בערך 1050–1500 לספירה)	פתרון תורה • פסיקתא זוטרתא • מדרש שכל טוב • מדרש אגדה (בובר) • ילקוט שמעוני • ילקוט המכירי • מדרש הגדול • מדרש הביאור • הגדות התלמוד (ילקוט) • עין יעקב • מדרשי רבי שמואל מסנות

מדרש רבה
קובצי מדרש קדומים	בראשית רבה • ויקרא רבה • איכה רבה • אסתר רבה (פרשיות א-ו) • שיר השירים רבה • רות רבה • קהלת רבה
קבצים מספרות התנחומא	שמות רבה (פרשיות יב-מ) • במדבר רבה (פרשיות טו-כג) • דברים רבה
קבצים אירופים מאוחרים	שמות רבה (פרשיות א-יא) • במדבר רבה (פרשיות א-יד) • אסתר רבה (פרשיות ז-י)

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: בראשית רבה
טקסט בוויקיטקסט: בראשית רבה