אלרונד
 | |
| אלרונד - בגילומו של הוגו ויבינג, בסרטי "שר הטבעות" של פיטר ג'קסון | |
| שם ספר | ההוביט, שר הטבעות |
|---|---|
| יוצרים | ג'ון רונלד רעואל טולקין |
| גילום הדמות |
הוגו ויבינג, רוברט אראמאיו  |
| מידע | |
| שם אמיתי | elrond |
| כינויים | אדון ריבנדל |
| סטטוס | חי |
| גיל | בן אלמוות |
| גזע | חצי-אלף |
| מין | זכר |
| מקצוע | ראש העיר ריוונדל |
| מומחיות | לחימה |
| כוחות | אלמוות |
| מקום מגורים |
ריוונדל |
| דמויות קשורות | |
| אויבים | אורקים, סאורון, מורגות |
  | |
אלרונד הוא דמות בדיונית ב"לגנדריום" של הסופר ג'ון רונלד רעואל טולקין. הוא מופיע לראשונה ב"ההוביט", ובעל תפקיד משני ב"שר הטבעות", וב"סילמריליון". אלרונד הוא מבכירי האלפים בארץ התיכונה[1], מקים ומושל ריוונדל בעידן השני והשלישי, נושא הטבעת ויליה.
הוריו, אארנדיל ואלווינג
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת העידן הראשון, היו רק שלושה עמים של בני-אדם שנדדו למערב הארץ התיכונה, ופגשו באלפים וחיו ביניהם בשלום, כשרים ומצביאים תחת מלכויות האלפים. שלושת העמים ההם היו: בית באור (Beor), בית הלת (Haleth) ובית הדור (Hador).
הואור (Huor) מבית הדור, וריאן (Rian) מבית באור, נישאו, והולידו את טואור (Tuor). בתו היחידה של טורגון, בן פינגלופין מלך גונדלין, הנסיכה ידריל קלברינדל (Idril Celebrindal), התאהבה בטואור. מנישואיהם נולד אארנדיל ("ידיד-הים") (Earendil) חצי-אלף, שלימים נעשה ספן נודע.
ברן היה צאצא מבית באור, דור שביעי. ביער דוריאת, פגש ברן בנסיכה לותין (Luthien), בתם של תינגול ומליין, השניים התאהבו, ולאחר שעשו מאורעות גדולים ששינו את פני הארץ התיכונה[2], נישאו. מנישואיהם נולד דיור, דיור נישא לאלפית בשם נימלות, שהייתה קרובת-משפחה של תינגול. מנישואיהם נולדו שלושה ילדים: הבנים אלורד (Elured) ואלורין (Elurin), והבת אלווינג (Elwing).
בסוף העידן הראשון
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר משיסת גונדלין, נמלט אארנדיל יחד עם הוריו לשפכי הסיריון שם פגש את אלווינג, שאף היא נמלטה לשם לאחר חורבן דוריאת והסילמריל של ברן בידה, והם התחתנו. לאארנדיל ואלווינג נולדו תאומים - אלרונד (Elrond) ואלרוס (Elros).
בני פאנור, מיד'רוס ומגלור, לקחו בשבי את אלרונד ואלרוס, במלחמתם עם פליטי הסיריון על הסילמריל שביד אלווינג, הוריהם חששו שהומתו על ידי בני פאנור, אך מגלור באופן מוזר, אהב אותם והשאירם בחיים.
לאחר שבי בניהם, אארנדיל ואלווינג הפליגו אל ולינור, לבקש מחילה מן הוולאר, שיסלחו לאלפי-הנולדור שמרדו בהם, ושיעזרו להם במלחמתם במורגות, הוולאר שנענו לקריאה, דרשו שבשלב זה, הם וכך גם כל צאציהם בעתיד, יאולצו לבחור לאיזה גזע הם השתייכו, לאלפים או לבני האדם, אלווינג בחרה להימנות עם האלפים, ואארנדיל בחר גם הוא כך בעקבותיה, ושניהם נשארו לעד מחוץ לארץ התיכונה.
גם בניהם של אארנדיל ואלווינג נאלצו לבחור לאיזה גזע להשתייך. אלרוס בחר להימנות עם בני-האדם, והוא זה שייסד את שושלת אנשי-המערב, הנומנורים (הדונדאין, Dunedain), שהיה איחוד של שלושת הבתים של בני-אדם שהיו רעי האלפים, אלרוס חי 500 שנים, ומתוכם מלך במשך יותר מ-400. אלנדיל ושני בניו, אנריון ואיסילדור; מייסדי הממלכות ארנור וגונדור הם מצאצאי אלרוס.
אלרונד לעומתו, בחר להימנות עם האלפים, ועל-כך זכה לחיי אלמוות, ברבות הימים הוא נעשה לשר גדול בקרב האלפים.
בעידן השני והשלישי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת העידן השני חי אלרונד תקופה ארוכה במחוז לינדון, האזור המערבי ביותר בארץ התיכונה, לצד גיל גלד (Gil-Galad), המלך העליון של האלפים, נושא "ויליה" האדירה מבין שלוש טבעות האלפים, ולצד קירדן חרש-הספינות ושר הנמלים האפורים.
בשנת 1695 לעידן השני, לאחר יצירת טבעות הכוח, בגד סאורון באלפים, ביצירת הטבעת האחת, וניסה לגנוב את שלוש טבעות האלפים מקלברימבור שיצר אותן לבדו. אלרונד נשלח לארגיון (ממלכתו של קלברימבור), במצוות גיל גלד, במטרה לסייע לקלברימבור להתגונן נגד צבאו של סאורון[3], אך נכשל: לאחר שארגיון נכבשה סופית, וקלברימבור נהרג, נמלט אלרונד עם שארית חיל הנולדור וייסד איתם את ריבנדל, שהייתה לימים לאחד ממשכנות האלפים המרכזיים בארץ התיכונה, העיר הוקמה בעמק בצמוד להרי האובך, תושבי העמק היו בעיקר אלפים מזרע עדת הנולדור, ביניהם היו גילדור וגלורפינדל.
במלחמת "הברית האחרונה", שבה לחמו האלפים ורעי-האלפים נגד צבאות סאורון, נלחמו אף אלרונד ואנשיו מריבנדל לצד גיל גלד. בקרב מול בארד דור נהרג גיל גלד כשלצידו קירדן ואלרונד שהיה נושא דגלו[4]. לפני הקרב, העביר גיל גלד את טבעתו לאלרונד[5] שהחזיק בה מאז ועד עזיבתו את הארץ התיכונה, אלרונד השתמש בטבעת כדי להגדיל את כוחה של ריבנדל.
במהלך כל העידן השלישי אלרונד סייע לדונאדין שבצפון, וביניהם לאראתרון ולבנו אראגורן. הוא שלח כוח גדול בראשות גלורפינדל לקרב בו הודברה אנגמאר[6], ולאחר מפלתה הסופית של ארנור הוא סיפק מקלט לפליטיה בריבנדל.
אלרונד הקים ביחד עם סארומן הלבן, גנדלף וגלדריאל את "המועצה הלבנה" - שתפקידה היה לבחון דרכים לבלום את סאורון בעידן השלישי, במועצה היו חברים גדולי האלפים והחכמים של אותו עידן.
בתום העידן השלישי אלרונד עזב אל מעבר לים לוואלינור, יחד עם הטבעת "ויליה".
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת העידן השלישי נישא אלרונד לעלמה קלבריאן, נסיכת לות'לוריין, בתם היחידה של האדון קלבורן והגבירה גלדריאל. בני-הזוג, אלרונד וקלבריאן, הביאו לעולם שלושה ילדים: אלדן (Eladan), שפשר שמו "אלף-אדם"; אלרוהיר (Elrohir), שפשר שמו "אלף-אביר"; ועלמת האלפים ארוון, שפשר שמה "עלמה מלכותית". אלדן ואלרוהיר היו תאומים זהים לחלוטין, ועל ארוון מסופר כי היא נולדה בצלם לותין, שמחלציה באה.
קלבריאן שנהגה לבקר בלות'לוריין מדי פעם לבקר את משפחתה שם, חצתה באחת הפעמים את הרי האובך, שם התנפלה עליה חבורת אורקים, ירתה בה חץ-תרעלה ולקחה אותה בשבי, אלדן ואלרוהיר מצאו את חבורת האורקים והצילו את אמם. אלרונד הצליח לרפא אותה מפצע התרעלה אך קלבריאן לא נרפאה לגמרי ואיבדה את כל חדוות החיים בארץ התיכונה, לכן נפרדה ממשפחתה בארץ התיכונה ויצאה אל הנמלים האפורים, שם הפליגה לוואלינור.
ארוון התאהבה בארגורן בן ארתורן, יורש איסילדור, וכדי לממש את אהבתה, בחרה ארוון לוותר על חיי האלמוות, כדי לחיות עם אהובה, כמלכת גונדור. לה ולארגורן נולד בן אחד (אלדריון, Eldarion, שפשרו "מן האלדר") ומספר בנות. היא נפרדה מכל משפחתה שעזבו לארצות האלמוות. ארוון מתה, זמן קצר לאחר מות בעלה, בארץ לותלורין הנטושה.
אלדן ואלרוהיר היו מבין האחרונים שעזבו את ארץ ריבנדל, ונשארו שם מספר שנים לאחר שאביהם אלרונד כבר עזב את הארץ התיכונה[7]. גם הם נאלצו להתמודד עם הבחירה האכזרית שנכפתה על משפחתם, לרוב משערים שהם בחרו בגורל האלדר כאביהם, ועזבו בסופו של דבר את הארץ התיכונה, ואת אחותם, בדרכם לארצות הברוכות.
עץ משפחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלרונד, באנציקלופדיה של ארדה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שר הטבעות, זמורה ביתן, כרך אחד, עמוד 205: "אדיר בין אלפים ובני אדם".
- ^ הסילמריליון, זמורה ביתן, פרק י"ט, "על ברן ולותין", עמוד 151
- ^ שר הטבעות, כרך אחד, נספחים, עמוד 1047
- ^ שר הטבעות, כרך אחד, זמורה ביתן, עמוד 221
- ^ שר הטבעות, זמורה ביתן, כרך אחד, נספחים, עמוד 1048
- ^ שם, עמוד 1012
- ^ שר הטבעות, זמורה ביתן, כרך אחד, נספחים, עמוד 1059: "מקץ שנים ספורות, מאס קלבורן בנחלתו, ובא לימלדריס לשכון עם בני אלרונד".