פיל

פיל
	שלושת מיני הפילים החיים בימינו
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	יונקים
אינפרא־מחלקה:	שלייניים
על־סדרה:	אפרותריה
סדרה:	פילאים
משפחה:	פיליים
תחום תפוצה

ערך זה עוסק בבעל חיים. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו פיל (פירושונים).

פיל הוא מונח לקבוצה פוליפילטית של שלושה מיני יונקים – פיל סוואנה אפריקני, פיל יער אפריקני ופיל אסייתי – שהם חיות היבשה הגדולות ביותר בעולם והמינים היחידים ששרדו במשפחת הפיליים. בעבר היו מינים נוספים מהמשפחה, ביניהם הממותה, הפלאולוקסודון והסטגוטטרבלודון שאינם נחשבים לפילים רגילים.

המאפיין הבולט ביותר של הפילים הוא החדק, שבעזרתו הם שותים, אוכלים ומתרחצים. מפיהם בולטים שני חטי שנהב, שהפכו אותם למטרה לציד רב שהביא לפגיעה קשה בהם. הפיל האסייתי ופיל הסוואנה האפריקני מצויים בסכנת הכחדה, ופיל היער האפריקני נמצא בסכנת הכחדה חמורה.

קולו של הפיל מכונה בעברית חִצצור.^[1]

אנטומיה

גודל

כל בני משפחת הפיליים הם בעלי חיים גדולים מאוד. משקלם הוא למעלה מ-5 טונות וגובהם למעלה מ-3 מטרים (9.8 רגל). פיל הסוואנה האפריקני הוא בעל החיים היבשתי הגדול ביותר שחי בימינו. גודלם הרב מעניק לפילים הגנה מפני כמעט כל הטורפים.

הפיל הגדול ביותר שתועד היה פיל סוואנה אפריקני שניצוד באנגולה ב-1955, משקלו היה 12,274 קילוגרם (27,060 ליברות) והוא התנשא לגובה של 4.2 מטרים (14 רגל).

להלן גודל שלושת מיני הפילים שחיים בימינו:

דירוג	שם מדעי	שם עברי	אורך מרבי	גובה	משקל ממוצע	משקל מרבי	הערות
1	Loxodonta africana	פיל סוואנה אפריקני	6–7 מטר	3.5–4.2 מטר	4.9–7.0 טונות	12.5 טונות	חיית היבשה הגדולה ביותר בימינו
2	Elephas maximus	פיל אסייתי	6.8 מטר	2.75–3.5 מטר	4.15 טונות	8.15 טונות	החיה הגדולה ביותר באסיה
3	Loxodonta cyclotis	פיל יער אפריקני	6.2 מטר	2.4–3.0 מטר	2.7–4.0 טונות	6 טונות	מצוי רק בכמה שמורות של ג'ונגלים באפריקה

חדק הפיל

המאפיין הבולט ביותר של הפיל הוא החדק, שהוא התארכות של האף והשפה העליונה. לחדק מספר שימושים:

החדק משמש כאפו של הפיל - הפיל נושם דרך נחיריו המצויים בחדק (כמו בני האדם הוא מסוגל לנשום גם דרך פיו) וכן מריח דרכם. הפיל הוא שחיין מצוין, והוא יכול גם לשהות מתחת למים זמן רב בעת שהחדק משמש לו צינור העברה של אוויר, בדומה לשנורקל אצל צוללים אנושיים.
החדק משמש גם כמעין זרוע עבור הפיל ובאמצעותו הוא יכול לאחוז בחפצים ולהרימם, לשאתם או לדחוף אותם. החדק מורכב משרירים רבים המאפשרים חוזק וכוח מחד, וגמישות ועדינות רבה מאידך. באמצעות חדקו יכול הפיל לברור ולהרים מן הקרקע גושי סוכר קטנים מתוך שכבה של חול ובאותה מידה הוא יכול להרים גזע עץ במשקל של עשרות קילוגרמים.
הפיל משתמש בחדק גם כדי ללקט מזון. באמצעותו הוא מגיע אל ענפים גבוהים או שהוא אוסף בעזרתו את המזון מן הקרקע ואז מביא אותו אל פיו. בכך עושה הפיל בחדק שימוש הדומה ליד אוחזת.
הפיל מסוגל להשמיע באמצעות החדק קולות הנשמעים למרחוק, כמעין חצוצרה.
החדק חזק מאוד ומשמש "שוט" לסילוק תוקפים.
הפיל יכול לשאוב מים באמצעות החדק ולהביאם אל פיו כדי לשתות או להתיזם על גופו כדי להצטנן מעט בימים חמים. כמו כן יכול הוא לאסוף עפר מן הקרקע ולפזר על גבו כדי ליצור כסות דקה שתשמש מגן מפני חרקים עוקצים או נושכים.

הבדלים בין סוגי הפיליים

בין הפילים האפריקניים לפיל האסייתי ישנם מספר הבדלים חזותיים בולטים:

גודל הגוף: הפילים האפריקניים גדולים יותר ומשקלם של בוגרים זכרים עשוי להגיע גם לעשרה טון מטרי. לעומת זאת, משקלו של הפיל האסייתי מגיע לחמישה טון מטרי.
אפרכסות האוזניים גדולות יותר בקרב הפילים האפריקניים.
חטי השנהב: אצל נקבת הפיל האסייתי החטים חסרים.
בקצה החדק של הפיל האפריקני שתי אונות בשריות, זו מול זו, כמעין אצבעות, ואילו לפיל האסייתי יש רק אונה אחת בקצה החדק.
ראשו של הפיל האסייתי קצר יותר וגבו מתקמר כלפי מטה בעוד שגבו של הפיל האפריקני ישר יותר.
אורך רגליים: פילים רבים מזן "פיל מדברי" החיים במדבריות נמיביה מאופיינים כתת-מין עקב גובהם הרב ורגליהם הארוכות (מכונים בסלנג מקומי "פיל ג'ירפי").

חטי השנהב של הפיל

הפיל מפורסם גם בחטי השנהב שלו. אלו למעשה זוג שיניים חותכות מחוסרות אמייל שמתארכות ל-2 עד 3 מטרים ומשקלן מגיע לעשרות קילוגרמים. לנקבת הפיל האסייתי אין חטים, או כמעט לא ניתן להבחין בהם אם הנקבה אינה פותחת את פיה. קיימים גם זכרים רבים ללא חטים, במיוחד פילים סרי לנקיים.

השנהב הוא חומר יקר ערך, ומסיבה זו ניצודו הפילים בהמוניהם בימים עברו ועד עצם היום הזה. בימינו הולך הציד ופוחת בשל חוקים נוקשים, וישנם מקומות במזרח אפריקה שאפילו מדללים מדי כמה שנים את אוכלוסיית הפילים, על ידי העברתם למקומות אחרים ועל ידי המתת פרטים לאחר מחקר יסודי, כדי למנוע נזקים עתידיים. אגדות רבות נקשרו אודות שנהב הפילים ועוד במאה ה-19 יצאו הרפתקנים לגלות את מקום הימצאם של בתי הקברות האגדתיים של הפילים כדי לזכות באוצר היקר, מתוך אמונה טפלה כי הפילים נודדים למקום מסוים כדי להוציא את נשמתם. פיל שהתפרסם בשל החטים הענקיים שלו היה הפיל סאטאו שחי בקניה וניצוד בסופו של דבר בגלל חטיו.

בנוסף לחטים, לפיל גם ארבע שיניים טוחנות. אורך כל שן כזו כ-40 ס"מ ורוחבה כ-10 ס"מ.

החטים משמשים את הפילים לשם חפירה בקרקע על מנת לחשוף שורשים ופקעות שנחשבים עבורם מעדן, וכן כדי להזיז מכשולים מן הארץ כדי לפלס דרכם בה. הזכרים נוהגים להשתמש לעיתים בחטים לשם מאבק, אם כי בדרך כלל אינם פוצעים זה את זה. החטים יכולים לשמש ככלי מגן, אולם בשל גודלו האימתני לפיל כמעט ואין אויבים טבעיים.

אוזניים

לאוזני הפיל הרחבות יש תפקיד חשוב בשמירה על טמפרטורה יציבה של גופו, באופן פעולה הדומה לזה של מקרן חום. אוזני הפיל מורכבות משכבה דקה של עור המתוח על גבי סחוס ועל גבי רשת ענפה של כלי דם. בימים חמים, פילים מנפנפים תדירות באוזניהם וכך יוצרים משב רוח קל. הרוח, הדקות יחד עם השטח הגדול של אוזן הפיל, גורמים לכך שנפח גדול של אוויר פוגש את אוזן הפיל ומקרר את כלי הדם שמסיעים את החום החוצה מגוף הפיל. הדם החם הנכנס לאוזן יכול להצטנן בכ-5.5 מעלות צלזיוס באופן זה. כך ניתן להסביר באופן חלקי את ההבדל בין גודל האוזן של הפיל האפריקאי לזו של הפיל האסייתי על פי המיקום הגאוגרפי שלהם. מוצאם של הפילים האפריקניים הוא אזור קו המשווה, מקום חם יותר, ולכן יש להם אוזניים גדולות יותר. הפילים האסייתים חיים במיקום צפוני יותר, שם פחות חם, לפיכך יש להם אוזניים קטנות יותר.

הפיל בטבע

תוחלת החיים של הפיל ארוכה ביותר, ומתקרבת לזו של האדם. הפיל בטבע חי במשך 70 שנה בממוצע, ורק זוחלים דוגמת צבים ותנינים, ועופות כמו תוכים ונשרים מאריכים ימים יותר ממנו. אחת הפילות הזקנות ביותר בעולם בתנאי שביה נולדה בשנת 1951 וחיה בגן החיות בבזל שבשווייץ עד מותה בשנת 2010 בגיל 59. הפיל מגיע לשיא גודלו רק בשנות העשרים של חייו. בשנותיו הראשונות הוא צמוד לאמו, שמגוננת עליו מפני טורפים ומפני זעמם של פילים אחרים. לרוב נשארת הנקבה בעדר שבו נולדה, עד יום מותה. הזכר מורחק בעת הגיעו לגיל הבגרות.

הפילים נעים בעדרים, שאותם מנהיגות נקבות בוגרות. הזכרים נודדים כיחידים או בצמדים, וישנן תקופות שבהן הם מתלווים לעדר הנקבות, בעיקר לשם רבייה. עדר הנקבות מורכב מקרובות משפחה וכולן תלויות בניסיון חייה של הפילה המבוגרת. זו תוביל אותן ביערות אסיה או בשבילי אפריקה אל מקורות המזון והמים. הפילים אינם טריטוריאליים מכיוון שבאזור בו ישהו תוך זמן קצר לא תישאר מספיק צמחייה ממנה יוכלו להיזון. לכן הם נודדים מרחקים עצומים, ובאפריקה אף על פני מחצית היבשת, מדרום אפריקה אל טנזניה דרך מוזמביק ולהפך. הפילים מצטיינים בזיכרון מעולה והם יכולים לדלות מזיכרונם פרטים קלושים כעבור שנים. פילה המנהיגה את העדר מסוגלת, למשל, להוביל את שאר הפילים אל עבר חוליות במדבריות נמיביה, ושם, כאשר תחפור לעומק של מטר או שניים, יתגלו לפתע מים, וכל זאת משום שזכרה שכשהייתה בגיל צעיר, כמה עשרות שנים לפני כן, הובילה אותה מנהיגת העדר דאז באותו נתיב (בורות המים האלה משמשים גם בעלי חיים אחרים ויש להם חשיבות עצומה באקלים הצחיח של אפריקה). מכאן נגזר הביטוי "זיכרון של פיל".

לפיל יש שתי צורות הליכה, הליכה רגילה והליכה מהירה הנראית כריצה, אולם עקב גודלו הוא אינו יכול לדהור או לטפוף, ואף אינו יכול לקפוץ. אמנם הפיל אינו יכול לקפוץ, אך הוא כן מסוגל לעמוד על שתי רגליו, לשם אכילה, כצורת אילוף, או אזהרה.

הפיל משתמש בחישה סייסמית של גלי תת-קול לשם ניווט, תקשורת ומציאת העדר.^[2]

בשל גודלם המאיים של הפילים, אין להם כמעט טורפים בטבע, מלבד להקות של אריות, שהתמחו בבידוד פיל צעיר או גור מסביבת אמו והעדר ובהריגתו, תוך שיתוף פעולה זהיר של פרטים רבים. הדרך בה האריות תוקפים גור פילים היא קפיצת להקת לביאות על גב אחד מהם עד שהמשקל מפיל את הפיל ואז הם חוסמים לו את האוויר על ידי נשיכת החדק, דבר הגורם למותו. אירועים כאלה מתרחשים בשעות הלילה, עת כושר הראייה של הפילים נעשה מוגבל, בעיקר יחסית לזה של האריות שראיית הלילה שלהם משופרת ביחס ליתר בעלי החיים. חיה נוספת התוקפת לעיתים פילים צעירים בודדים היא טיגריס בנגלי. תועדו גם תקיפות של פילים בידי תנינים.

אינטליגנציה

הפיל נחשב לאחת החיות האינטליגנטיות בטבע.^[3] ניתן ללמוד זאת מכמה ניסויים ותצפיות שנעשו במשך השנים:

על פי מחקר גם הפיל שייך לקבוצה המצומצמת של חיות המזהות את עצמן במראה, כלומר בעלות תודעה עצמית. החיות האחרות בקבוצה הן שימפנזה, דולפין (במידה מסוימת) והאדם.
הפיל יכול לפתור פעולות פשוטות של חיבור וחיסור.^[4]
הפילים מסוגלים להשתמש בענפים לצרכים שונים.
הפילים הם יצורים חברתיים למדי, החיים בעדר ומקיימים אינטראקציות חברתיות. נמצא כי פילים יודעים לגלות אמפתיה, לעזור לפיל בצרה, לשמש כבייביסיטר, לפנות מכשול בפני פיל אחר ועוד.
פילים ניחנים ביכולות זיכרון שונות, כגון: זיכרון לטווח ארוך (לדוגמה, זיהוי עמית לתא בגן החיות או זיהוי פילים אחרים בעדר), זיכרון והבנת התנהגות אנושית, זיכרון מקומות למרעה ומים.
נראה כי במידה מסוימת הם מסוגלים להבין את משמעות המוות. כאשר אחד הפרטים בעדר נופח את נשמתו, שאר הפילים בעדר נשארים בסביבת הפגר במשך כמה ימים, ואינם נוטשים אותו אף לצורך השגת מזון. הם גם אינם מאפשרים לאוכלי נבלות למיניהם להתקרב אל הגווייה. מתצפיות שנעשו עולה גם שכאשר פילים עוברים ליד שלדים ושרידי עצמות פילים אחרים – לאו דווקא מאלה שהיו חברים בעדר – הם נעצרים ממהלכם, עומדים זמן מה ורק אז ממשיכים, משל היה זה טקס אבל פרטי משלהם. פילים אפריקאיים נוהגים לקבור את מתיהם, וקיימת השערה כי גם פילים אסיאתיים נוהגים כך.^[5]

רבייה

לפילה אין עונת ייחום מוגדרת, אם כי עיקר ההזדווגות נעשית בעונות הגשומות יותר. פיל מגיע לבגרות מינית סביב גיל 12. לפילים הזכרים יש תקופה שנקראת מוסט בה הם הופכים למסוכנים ביותר לסביבתם.

הפילון יוצא לאוויר העולם במשקל של כ-100 קילוגרם, לאחר שהות של 22 חודשים ברחם אמו (הריון הפילות האפריקניות הוא הארוך מבין חיות היבשה), ונגמל מינקותו רק קרוב לגיל שנה, אם כי כבר לפני כן הוא מתחיל בלעיסת מזונות ירוקים.

מרבית ההריונות הם של עובר אחד בלבד.

תזונה

הפילים הם צמחוניים, ואוכלים הן עשבים גבוהים, והן ענפים ועלים של עצים. פיל אפריקאי זקוק לכ-140 ק"ג של צמחייה ליום על מנת לשרוד. בנוסף, זקוקים הפילים לכמויות גדולות של מי שתייה, כ-150 ליטר בממוצע ליום.

הרגלי תזונה אלו, הגורמים לכך שהפילים מכלים את הצמחייה במקום בו הם סועדים, מחייבים את עדרי הפילים לנדוד ממקום למקום לשם השגת מזון.

הפיל והאדם

במלחמת העולם הראשונה השתמשו בפילים לגרירת ציוד כבד

צמצום אוכלוסיית הפילים

במאות ה-19 וה-20, בעקבות עלייה משמעותית בסחר הבינלאומי בשנהב, והתפשטות ההתיישבות האנושית שפגעה בשטחי המחיה של הפילים, התדלדלה בהתמדה אוכלוסיית הפילים באזורים רבים באסיה ובאפריקה^[6].

על פי ארגון ה-WWF, הפגיעה בשטחי המחיה של הפילים האפריקאים מוערכת בצמצום של כ-50%, בעוד ששטחי המחיה של הפילים האסייתיים צומצמו לכ-15% מין השטח שעמד לרשותם בעבר^[6].

ארגון ה-WWF מעריך שאוכלוסיית הפילים האסייתיים, שנפגעה באופן החמור ביותר, הצטמצמה בכ-50% בתוך שלושה דורות^[6], אולם על פי הערכות ארגון IUCN גם באפריקה ישנן אוכלוסיות פילים שנפגעו בשיעורים דומים.^[7]

אחד הגורמים הדחופים יותר להתדלדלות האוכלוסייה הוא הציידים, ובראשם הציידים המקצועיים שמוכרים את חטי הפילים לסוחרי השנהב. במשך תקופה ארוכה התקשו ארגונים ומדינות להפעיל מולם אכיפה אפקטיבית, אולם בעשור השני של המאה ה-21 החלו ליישם מספר טכנולוגיות מתקדמות לאיתור ציידים בשטח, לדוגמה, שילוב של רחפנים עם תוכנות למידה עמוקה שעוקבות אחר תנועת הפילים והציידים במטרה לספק ראיות שיאפשרו את הרשעתם.^[8]

אילוף

הפיל ניתן לאילוף ואכן, רבים מן הפילים האסייתים מאולפים. הפילים האפריקניים קשים ביותר לאילוף, בעבר נעשה שימוש בפילים מזן צפון אפריקאי (מין קטן יותר שנכחד בינתיים) על ידי צבאות שונים כשיצאו לקרב על גבי פילי מלחמה, דוגמת לוחמי אנטיוכיה כנגד החשמונאים ובני קרתגו נגד הרומאים במלחמות הפוניות. בימינו חדלו לאלף את הפילים האפריקניים מלבד מעט קרקסים, ורק את הפיל האסייתי ממשיכים לאלף. זה משמש בעיקר בתעשיית העץ של דרום-מזרח אסיה, כאשר כל עיסוקו הוא להוביל את הגזעים שנכרתו אל זרמי המים והנהרות, משם ייסחפו אל עבר נמל היעד. פילים אסייתים נלכדים לצורך אילוף דווקא בגיל בוגר. משאלה נלכדו, הם מושמים בחברת פילים מאולפים אחרים, ואחר זמן לא רב, נרגעים פילי הבר בהשראת הפילים המאולפים ולומדים אט אט את הפקודות והציוויים הדרושים. אילוף וטיפול בפילים הוא מקצוע לכל דבר בכפרים רבים באסיה הקרוי מאהוט ויש מקומות שבהם הוא עובר מאב לבן. המטפל נותר צמוד לאותו פיל במשך שנים רבות.

מבחינת האדם, יש יתרונות בכך שפילים המוחזקים בגן החיות יהיו מאולפים:

הטיפול בפיל מאולף קל יותר. כאשר לפיל לא מאולף ישנה דלקת בעין והוא זקוק לתרופה, יש להרדים אותו לשם כך, ואף לסכן את חייו יותר מאשר תוכל דלקת מקומית. כאשר הפיל מאולף, קרב אליו המטפל ללא חשש ומורח ליד עינו את המשחה.
לא רק מחלות דורשות טיפול צמוד אלא גם נסיבות טבעיות לחלוטין דוגמת התארכות הציפורניים. כמו אצל האדם, גם ציפורני פרסותיו של הפיל מתארכות ללא הרף. האדם משתמש בקוצץ ציפורניים או בפצירה ואילו אצל הפיל נשחקות הציפורניים באופן טבעי מעצם נדידתו מדי יום מהלך של כמה עשרות קילומטרים. הפיל בגן החיות, לעומת זאת, סגור במכלאה ואף שתהיה רחבת ידיים עדיין אינה מספיקה כדי להביא לשחיקה מספקת של ציפורניו. כאשר הפיל מאולף קרב אליו המטפל ובפשטות יחסית משתמש במשוף עץ של נגרים כדי להסיר את ההתארכות המיותרת של הציפורניים.

הפיל הוא בעל חיים צמחוני האוכל מגוון רחב של צמחים. הפיל האסייתי אוכל בעיקר עשב רך אם כי לעיתים גם עלים וקליפות עצים. בגן החיות חביבים עליו במיוחד המזונות המתוקים והעסיסיים, אך את עיקר מזונו תופס החציר, הזול יחסית והקל לאחסון מבחינת בעיות של טריות. הפיל אוכל מדי יום עשרות קילוגרמים של מזון, בהתאם לפעילותו ולמצבו הגופני. כדי להעשיר את מזונו בגן החיות, מוסיפים לתפריטו גם לחם וטבליות של מינרלים וויטמינים על מנת לשמור על תזונה מאוזנת.

בגן החיות נמצאים לרוב בעדר גם זכרים וגם נקבות, אולם בעת שהזכרים מיוחמים הם מופרדים מן הנקבות משום שהתנהגותם נעשית פראית למדי. למרות הקשיים, מחזיקים זכרים בגן החיות על מנת להפרות את הנקבות. בימינו ישנה אפשרות של הפריה מלאכותית כדי לעבר את הנקבה, אך לשם כך יש למצוא זכר מתאים וכן לאמן את האם המיועדת במשך חודשים עבור יום הלידה. זהו מבצע מסובך למדי, אך אפשרי.

הפיל האסייתי אינו מצוי בסכנה קיומית אולם היערות והחורשים, סביבתו הטבעית, נעלמים במהירות בעקבות פלישת האדם, והפיל המאולף הורס למעשה את ביתו בעל כורחו כאשר הוא משמש כלי עיקרי בתעשיית העץ. עם התפתחות התעופה והתיירות, נועד לפיל גם תפקיד חדש-ישן: במקום לשאת על גבו צבאות של חיילים, נושא הוא בימינו צבאות של תיירים, ורכיבה על גבי פילים הפכה למקור פרנסה לתושבי מזרח אסיה.

ישנה מוטציה נדירה הקרויה פיל לבן, ופילים כאלו נחשבים למקודשים על ידי ילידי הודו, תאילנד, בורמה ולאוס. באפריקה, הפיל פופולרי ביותר בציד-חובבים ומשתייך לחמשת הגדולים.

הפיל במקורות יהודיים

הפיל אינו מוזכר בשמו בתנ"ך, אבל מוזכר ששלמה המלך ייבא שנהב מחירם מלך צור: ”כִּי אֳנִי תַרְשִׁישׁ לַמֶּלֶךְ בַּיָּם עִם אֳנִי חִירָם אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא אֳנִי תַרְשִׁישׁ נֹשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים וְתֻכִּיִּים.”.^[9] רוב הפרשנים סבורים שהשנהבים המוזכר בתנ"ך הם השיניים הבולטות של הפיל, מנגד ישנם חוקרים הסבורים שהשנהב זה שם לפיל.

הפיל מתייחד ביהדות כאחד משני בעלי החיים היחידים שמברכים עליהם את ברכת משנה הבריות. יש כמה סברות מדוע מברכים עליו "משנה הבריות". יש שאומרים שזה מפני ש”הואיל ודומה לאדם במקצת דברים”,^[10] בכך שעורו אינו שעיר אלא חלק והוא משתמש בחדקו כמו ביד. ויש אחרים שסוברים שמשום שבזמן המבול העניש הקב"ה חלק מן האנשים הרשעים והפך אותם לקופים ופילים.^[11]

התלמוד הבבלי (תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף כ"ו, עמוד א') שואל על השיטה לפיה אפשר לקנות בעלי חיים רק על ידי הגבהתם, כיצד אפשר לקנות פיל. לפי פירוש התוספות (שם ד"ה "אי נמי") ”מגביהין לפיל חבילי זמורות למעלה והוא קופץ ומגביה את עצמו מן הארץ ואוכלן.” על פי האמור לעיל הפיל לא מסוגל לקפוץ. הרב יעקב אריאל כתב במאמרו "הפיל וההלכה היהודית" ^[12]: ”איני יודע אם פיל מסוגל לקפוץ בכלל... אין זה מענייננו. השאלה היא עקרונית: האם קפיצה מהווה הגבהה.”

בתלמוד בבלי מופיע ”הרואה פיל בחלום - פלאות נעשו לו. פילים - פלאי פלאות נעשו לו.”^[13]

בתלמוד הבבלי מסכת שבת מובא גם; תָּנוּ רַבָּנָן: חֲמִשָּׁה אֵימוֹת הֵן וכו' אֵימַת יַתּוּשׁ עַל הַפִּיל ומפרש שם רש"י: "יתוש - נכנס לפיל בחוטמו" ומערבב דעתו, כלומר יְצוּר קָטָן וַחֲסַר כּוֹח מַצְלִיחַ לְהַפְחִיד יְצוּר גָּדוֹל וְחָזָק.

כן מסופר על אלעזר המכבי מבית חשמונאי שנמחץ על ידי פיל בקרב בית זכריה שקרס עליו, לאחר שפגע בו באמצעות חנית. יש עוד טעם שהובא בראשונים מדוע מברכים על הפיל. מכיוון שדעתו קרובה לדעת בני אדם ויש בו הבנה יותר משאר החיות. ומעשה שהביא הרשב"ץ ש"פעם אחת עבר הפיל בשוק הסוחרים. וישבו כמה סוחרים פתח החנות וכשראו את הפיל לעגו לו וצחקו על גודלו ועל אורך אפו ומראהו המשונה. והפיל הבין את אשר ליגלגו לו בני האדם. ואותם הסוחרים היו מסתחרים בקמח מה עשה הפיל הלך אל הנהר ומילא אפו מים וחזר אל השוק ושפך את המים על הקמח וקלקל להם את הסחורה".

בברייתא דפרק שירה מובא ששירת הפיל היא הפסוק: ”מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ.” (ספר תהלים, פרק צ"ב, פסוק ו').

פילים בתאילנד

ערך מורחב – פילים בתאילנד

הפיל הוא דמות חשובה וסמל משמעותי בתרבות התאילנדית, והוא בעל השפעה ניכרת על האומה התאית, ומעמדו התרבותי משפיע בתורו גם על אוכלוסיית הפילים. הפיל התאילנדי הוא סמל לאומי רשמי של תאילנד. ניתן למצוא בתאילנד גם פיל הודי, שהוא תת-מין של פיל אסייתי.

מיון

סוג: פיל אפריקני (Loxodonta)
- מין: פיל סוואנה אפריקני (Loxodonta africana)
- מין: פיל יער אפריקני (Loxodonta cyclotis)
סוג: פיל (Elephas)
- מין: פיל אסייתי (Elephas maximus)
  - תת-מין: פיל הודי (Elephas maximus indicus)
  - תת-מין: פיל סרי לנקי (Elephas maximus maximus)
  - תת-מין: פיל סומטרי (Elephas maximus sumatranus)
  - תת-מין: פיל בורנאי (Elephas maximus borneensis)
  - תת-מין: פיל סיני (Elephas maximus rubridens) - נכחד
  - תת-מין: פיל סורי (Elephas maximus asurus) - נכחד