לדלג לתוכן

ציונה תג'ר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 20: שורה 20:
ציונה תג'ר נולדה ב-[[1900]] ב[[יפו]], בתם הבכורה של [[שמואל טאג'יר]] ואשתו סולטנה, בתו של [[ישעיה בכר שמואל]]. הוריה עלו בילדותם מ[[בולגריה]], ונמנו לימים עם מייסדי שכונת [[אחוזת בית]], שהפכה לעיר [[תל אביב]]. בילדותה למדה בבית הספר לבנות ב[[נווה צדק]]. לאחר מכן למדה בבית הספר [[אליאנס]] וב[[סמינר לוינסקי]] למורים.
ציונה תג'ר נולדה ב-[[1900]] ב[[יפו]], בתם הבכורה של [[שמואל טאג'יר]] ואשתו סולטנה, בתו של [[ישעיה בכר שמואל]]. הוריה עלו בילדותם מ[[בולגריה]], ונמנו לימים עם מייסדי שכונת [[אחוזת בית]], שהפכה לעיר [[תל אביב]]. בילדותה למדה בבית הספר לבנות ב[[נווה צדק]]. לאחר מכן למדה בבית הספר [[אליאנס]] וב[[סמינר לוינסקי]] למורים.


ב1920 למדה בסטודיו של האספן יעקב פרמו בנגריה של הגימנסיה העברית הרצליה, מוריה היו יצחק פרנקל פרנל ויוסף קונסטנט אך בתום 1920 שני המורים עזבו לפריז ומצרים בהתאמה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://school.kotar.cet.ac.il/kotarapp/index/Page.aspx?nBookID=41836053&nTocEntryID=42156076&nPageID=42121814|אתר=school.kotar.cet.ac.il|תאריך_וידוא=2023-10-04}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.artworks.co.il/9635|הכותב=אורן שץ|כותרת=ציונה תג'ר (1900 – 1988)|אתר=עסקי אמנות|תאריך=2020-12-10|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2023-10-04}}</ref>. תג'ר למדה [[אמנות]] ב[[בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים|בצלאל]] והמשיכה את לימודיה ב[[פריז]]. בשנת [[1929]] חזרה ארצה. ציירה נופים ואנשים בארץ, ובפרט ב[[תל אביב]]. היא ציירה את דיוקנותיהם של [[אברהם שלונסקי]], [[אורי צבי גרינברג]] ו[[חנה רובינא]].
ב1920 למדה בסטודיו של האספן [[יעקב פרמן]] בנגריה של הגימנסיה העברית הרצליה, מוריה היו [[יצחק פרנקל פרנל]] ו[[יוסף קונסטנט]] אך בתום 1920 שני המורים עזבו לפריז ומצרים בהתאמה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://school.kotar.cet.ac.il/kotarapp/index/Page.aspx?nBookID=41836053&nTocEntryID=42156076&nPageID=42121814|אתר=school.kotar.cet.ac.il|תאריך_וידוא=2023-10-04}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.artworks.co.il/9635|הכותב=אורן שץ|כותרת=ציונה תג'ר (1900 – 1988)|אתר=עסקי אמנות|תאריך=2020-12-10|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2023-10-04}}</ref>. תג'ר למדה [[אמנות]] ב[[בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים|בצלאל]] והמשיכה את לימודיה ב[[פריז]]. בשנת [[1929]] חזרה ארצה. ציירה נופים ואנשים בארץ, ובפרט ב[[תל אביב]]. היא ציירה את דיוקנותיהם של [[אברהם שלונסקי]], [[אורי צבי גרינברג]] ו[[חנה רובינא]].


תג'ר נישאה למרדכי (מישל) כ"ץ, אותו הכירה בביתם של בת שבע ו[[יצחק כץ (מנהל)|יצחק כץ]] (אחיו של מרדכי) בתל אביב, ששימש אז כמקום מפגש לאמנים ועיתונאים. בשנת 1934 נולד לשניים בנם היחיד [[אברהם כ"ץ-עוז|אברהם]].
תג'ר נישאה למרדכי (מישל) כ"ץ, אותו הכירה בביתם של בת שבע ו[[יצחק כץ (מנהל)|יצחק כץ]] (אחיו של מרדכי) בתל אביב, ששימש אז כמקום מפגש לאמנים ועיתונאים. בשנת 1934 נולד לשניים בנם היחיד [[אברהם כ"ץ-עוז|אברהם]].

גרסה מ־16:22, 4 באוקטובר 2023

ציונה תג'ר
ציונה תג'ר, 1981
ציונה תג'ר, 1981
ציונה תג'ר, 1981
לידה 17 באוגוסט 1900
יפו, ארץ ישראל
פטירה 16 ביוני 1988 (בגיל 87)
תל אביב-יפו, ישראל
שם לידה ציונה טאג'יר עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות נחלת יצחק עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלית
מקום לימודים
תחום יצירה ציור
זרם באמנות אסכולת ארץ ישראל
יצירות ידועות דיוקן אברהם שלונסקי (1925), הרכבת בנווה צדק (1928)
פרסים והוקרה יקיר העיר תל אביב-יפו (1977) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אברהם כ"ץ-עוז עריכת הנתון בוויקינתונים
www.tagger-siona.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ציונה תג'ר במרכז עם שתי אחיותיה מרים ושושנה, 1924

ציונה תָגֶ'ר (17 באוגוסט 190016 ביוני 1988) הייתה ציירת ישראלית הנמנית עם גדולי אמנות הציור בארץ בתקופת היישוב ובימי קום המדינה.

ביוגרפיה

ציונה תג'ר נולדה ב-1900 ביפו, בתם הבכורה של שמואל טאג'יר ואשתו סולטנה, בתו של ישעיה בכר שמואל. הוריה עלו בילדותם מבולגריה, ונמנו לימים עם מייסדי שכונת אחוזת בית, שהפכה לעיר תל אביב. בילדותה למדה בבית הספר לבנות בנווה צדק. לאחר מכן למדה בבית הספר אליאנס ובסמינר לוינסקי למורים.

ב1920 למדה בסטודיו של האספן יעקב פרמן בנגריה של הגימנסיה העברית הרצליה, מוריה היו יצחק פרנקל פרנל ויוסף קונסטנט אך בתום 1920 שני המורים עזבו לפריז ומצרים בהתאמה[1][2]. תג'ר למדה אמנות בבצלאל והמשיכה את לימודיה בפריז. בשנת 1929 חזרה ארצה. ציירה נופים ואנשים בארץ, ובפרט בתל אביב. היא ציירה את דיוקנותיהם של אברהם שלונסקי, אורי צבי גרינברג וחנה רובינא.

תג'ר נישאה למרדכי (מישל) כ"ץ, אותו הכירה בביתם של בת שבע ויצחק כץ (אחיו של מרדכי) בתל אביב, ששימש אז כמקום מפגש לאמנים ועיתונאים. בשנת 1934 נולד לשניים בנם היחיד אברהם. בשנת 1937 זכתה בפרס דיזנגוף. בתקופת מלחמת העולם השנייה, בגיל 42 ובהיותה אם לילד, התנדבה לשירות בחיל העזר לנשים של הצבא הבריטי. בשנת 1944 השתחררה מן הצבא, שבה לתל אביב והציגה בתערוכה מקיפה בבית "הבימה" את רשמיה מתקופת שירותה. ב-1948 ייצגה את ישראל בביאנלה של ונציה.

תג'ר השתייכה לקבוצת האמנים של "אסכולת ארץ ישראל", שעמה נמנו ישראל פלדי, ראובן רובין ונחום גוטמן. נושאי הציור של אמני הקבוצה היו ארץ ישראל, נופיה ואנשיה. הדגש היה על הצבעים העזים והאור הבוהק של הארץ. אמני הקבוצה האמינו כי דמותם של ערביי ארץ ישראל היא הקרובה ביותר לדמות תושבי הארץ העברים מתקופת התנ"ך, והרבו לצייר נופים ודמויות מהווי הכפר הערבי.

בשנת 1951 רכשה תג'ר בצפת כנסייה, שנבנתה במאה ה-19 בשכונה הנוצרית בעיר, וננטשה במלחמת העצמאות. מאוחר יותר הגיעו לעיר אמנים נוספים, ובשנת 1952 הקימה ביחד עם קבוצת ציירים את קריית האמנים צפת. כמה מציוריה תלויים בקירות בית הכנסת "אבוהב" בעיר העתיקה בצפת.

בשנות השישים יצרה ציונה תג'ר יצירות ציור על גבי זכוכית, בעיקר על נושאים תנ"כיים. נכתבו עליה שני שירים – "בתערוכת ציונה תג'ר", מאת יהודה קרני (1932), ו"ציונה תג'ר מציירת" מאת נתן זך.

בשנת 1977 זכתה ציונה תג'ר בתואר "יקיר תל אביב". היא נפטרה בא' בתמוז תשמ"ח, ונקברה בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב.

על שמה רחוב ביפו. כמו כן, מופיע ציורה "נוף ליפתא" משנת 1926 על גבי בול בסדרת "אמנות ישראלית" שהנפיק דואר ישראל בשנת 1982.

בנה של תג'ר הוא חבר הכנסת ושר החקלאות לשעבר אברהם כ"ץ-עוז.

יצירות ידועות

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ציונה תג'ר בוויקישיתוף
  1. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי

    פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים
    {{{כותרת}}}, באתר school.kotar.cet.ac.il
  2. ^ אורן שץ, ציונה תג'ר (1900 – 1988), באתר עסקי אמנות, ‏2020-12-10