מרים טוביה בונה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־06:34, 1 באוגוסט 2020

תבנית {{אישיות}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

מרים טוביה בונה (1932 - יולי 2020) הייתה אוצרת, ציירת ואשת חינוך ישראלית.

ביוגרפיה

מרים טוביה בונה לבית בן-אפרים נולדה בתל אביב-יפו בשנת 1932 להוריה גדליה ומרים (לבית שפירא) בן-אפרים. אמה נפטרה במהלך לידתה והיא אומצה על ידי דודיה ראובן זליג בן-אפרים (אחי אביה), ורעייתו רחל. אביה, גדליה בן-אפרים, נישא בשנית ונולדו לו שני ילדים נוספים: ציפורה (ציפקה) (נ. 1935) ורזיאל (נ. 1940).

בשנת 1938 בערב יום הכיפורים חוותה המשפחה טרגדיה נוספת כשדודה מצד אמה, יהושע בן-אריה, ורעייתו, שושנה רייזלה (שהייתה גם אחותו של אביה), נרצחו בטבריה עם שני ילדיהם הפעוטים, אריה וזוהר, על ידי אנשי כנופיית עז א-דין אל-קאסם.

ילדותה ונעוריה עברו עליה בתל אביב-יפו, למעט פרק זמן קצר בשלהי שנות ה-30 שבו התגוררה המשפחה בהרצליה. היא למדה בבית הספר לדוגמה (כיום בית החינוך ע"ש א"ד גורדון) והייתה חברה פעילה בתנועה המאוחדת.

עם תום שירותה הצבאי נישאה למוטקה לוינשטיין, איש הפלמ"ח שכונה "מוטקה בלגן" וכעבור פרק זמן קצר התגרשה ממנו.

בשנת 1954 נישאה בשנית למלחין עובדיה טוביה (2006-1920) שהיה ממייסדי תיאטרון המחול ענבל ושימש כמנהל המדרשה למורי מוזיקה בתל אביב (1966–1986).

לזוג נולדו שני בנים: אפרים טוביה, קלידן ומנהל מוזיקלי, ואיל טוביה, בנקאי ורו"ח. מרים ועובדיה טוביה התגרשו בשנת 1972.

בשנת 1982 נישאה מרים טוביה בונה בשלישית לאדריכל מיכאל בונה (2002-1929).

טוביה בונה נפטרה ביולי 2020.

קריירה מקצועית

מרים טוביה בונה למדה אמנות במדרשה לאמנות (1962-1957). עם תום לימודיה ובמשך מספר שנים הייתה פעילה כציירת.

בשנים אלה הציגה תערוכת יחיד של רישומי פחם בגלריה אורית בתל אביב (1962) והשתתפה, בין השאר, בשתיים מהתערוכות הקבוצתיות של "+10" (קבוצת אמנות שפעלה בתל אביב בשנים 1965–1970 בראשות רפי לביא): ב"תערוכה באדום" (גלריה כץ, תל אביב פתיחה: 11.3.1967) וב"תערוכת העירום" (גלריה גורדון, תל אביב, פתיחה: 16.11.1967).

בשלהי שנות ה-60 וראשית שנות ה-70 התחוללו שינויים גדולים, אישיים ומקצועיים, בחייה של טוביה בונה והיא החליטה לפרוש מפעילותה כציירת ולפנות לנתיבי התפתחות אחרים הקשורים באמנות: הוראה ואוצרות.

היא לימדה תולדות האמנות והבנת האמנות בתיכון ע"ש תלמה ילין (1983-1968) ונרשמה ללימודי תולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב (1971). במקביל שימשה כמרצה לאמנות במכון לאמנות, בת ים (1973-1971) ובמכון אבני, תל אביב (1976-1973).

בשנת 1975 אצרה לראשונה תערוכה. הייתה זו תערוכה קבוצתית נודדת של גרפיקה ישראלית שהוצגה בשנים 6–1975 ולוותה בקטלוג מטעם משרד החינוך והתרבות, קרן תרבות אמריקה ישראל, אמנות לעם.

בשנת 1976 אצרה טוביה בונה בבית האמנים בתל אביב תערוכה גרפית קבוצתית נוספת בשם "האות".

בשנת 1978, לכבוד שנת ה-30 של מדינת ישראל, אצרה טוביה בונה שתי תערוכות נודדות של אמנות ישראלית בדרום אמריקה.

בתקופה זו גם הכירה את ראובן כליפא, מנהל גלריית הקיבוץ (רח' דב הוז 25, תל אביב), והוא הציע לה להצטרף לצוות הגלריה כאוצרת.^[1]

בשנתיים (1978-9) שבהן שימשה טוביה בונה כאוצרת במשרה חלקית בגלריה הקיבוץ היא אצרה למעלה מ-20 תערוכות ובהן תערוכות יחיד לדליה מאירי (פברואר-מרץ 1978), לחיים מאור (אפריל-מאי 1978 וכן מרץ-אפריל 1979), ליעקב חפץ (ספטמבר-אוקטובר 1978), לדב הלר (נובמבר-דצמבר 1978), למיכאל סגן-כהן (דצמבר 1978), לגרי גולדשטיין (ינואר 1979), ליאיר גרבוז (מאי-יוני, 1979) ולאורי ריזמן (יוני-יולי 1979).

בשנים הללו החל להתנסח קו פוליטי בעבודתה כאוצרת והיא הייתה שותפה לארגונם של כמה מאירועי האמנות פורצי הדרך שהתקיימו באותן שנים בגלריה הקיבוץ וביניהם "אמנות פוליטית" בהשתתפות אביטל גבע, משה גרשוני, מוטי מזרחי, סרג' שפיצר ועוד (1978), ו"כלוב השלום" של דב אור-נר (1979).

בשנים שלאחר פרישתה מגלריה הקיבוץ שימשה טוביה בונה מרצה לאמנות בשורה של מוסדות אמנות: במכללת שנקר, רמת גן (1983-1980), בבית הספר לציור קלישר, תל אביב (1986-1983) וכן במכללה האקדמית לחינוך - אורנים, טבעון (1990-1979) שבה אף ניהלה את המכון לאמנות (1987-1985).

שנות ה-90 היו תקופה של פריחה מקצועית של טוביה בונה כאוצרת. בשנת 1990 היא מונתה למנכ"לית ואוצרת ראשית של המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן. באותה שנה אף לקחה חלק כאוצרת שותפה בתערוכה "לקראת שנות ה-90" שיזמה גליה בר אור במשכן לאמנות בעין חרוד.

לאורך 4 השנים שבהן שימשה כמנכ"לית ואוצרת ראשית של המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן (עד 1994) חידדה טוביה בונה את אמירתה האוצרותית. לצד תערוכות יחיד של אמנים מוכרים היא הציגה אמנים צעירים או מוכרים פחות וכן מספר גדול של אמניות נשים. היא נתנה במה גם לתערוכות עיצוב והזמינה אוצרים אורחים וביניהם אדם ברוך, סורין הלר ופרופ' גילה בלס, שאצרה בשנת 1992 את התערוכה "קבוצת העשרה 1960-1951" אשר לוותה בקטלוג מחקרי (פתיחה: 12 בנובמבר 1992).

בין האמנים והאמניות שהציגו תערוכות יחיד במוזיאון לאמנות ישראלית רמת גן בתקופת כהונתה: אלימה, אודי אלוני, יאיר גרבוז, אבנר כץ, בוקי שוורץ, גדי דגון, דוד וקשטיין, רבקה ריין, יעקב חפץ, ארנון בן-דוד, בלו סמיון פיינרו, קבוצת זיק, צביקה קנטור, נעמי שלו, לינדה זנדהאוז, גליה פילין טרמו, אילת זהר, תמרה ריקמן, שוש קורמוש, יורם (ריורם) מרוז, שושנה היימן, עמי לוי, כוכי דוקטורי רועי רוזן ועוד.

התערוכה הקבוצתית רבת המשתתפים "חרדה" (1.9-15.11.1994), שאותה אצרה טוביה בונה בשיתוף עם אילנה טננבאום, הייתה אקט סיכום של תקופת עבודתה הפוריה במוזיאון לאמנות ישראלית רמת גן שהסתיימה בשל העובדה שעיריית רמת גן סירבה לחדש את חוזה העסקתה מבלי לנמק.^[2]

בשנת 1995 מונתה מרים טוביה בונה לאוצרת ראשית של מוזיאון חיפה לאמנות שנפתח באותה שנה מחדש לאחר פרק זמן שבו היה סגור לרגל שיפוצים.

בהמלצות למינויה שנשלחו לניסים טל, מנכ"ל מוזיאוני חיפה, שיבחו פרופ' אברהם רונן מאוניברסיטת תל אביב והאמנים דני קרוון ומנשה קדישמן את יכולותיה ואת מקצועיותה. פרופ' רונן ציין כי טוביה בונה "השכילה לארגן כמות מרשימה של תערוכות [במוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן] ולהוציא לאור את הקטלוגים המצוינים שלהן למרות המגבלות התקציביות החמורות שהוטלו עליה".^[3] ואילו האמן מנשה קדישמן ציין כי עבודתה הענפה כמנהלת המכון לאמנות במכללת אורנים כאוצרת עצמאית וכמנהלת מוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן "הקנו לה מוניטין בינלאומיים".^[4]

בשנת 1999 אצרו מרים טוביה בונה ומיכאל בונה את התערוכה "בניין הארץ: שיכונים בשנות ה-50". התערוכה הוצגה תחילה במשכן לאמנות בעין חרוד (סתיו 1999) ולאחר מכן במוזיאון הרצליה לאמנות (חורף 2000) והיא לוותה בספר מחקרי בעריכתם. "הקמת השיכונים", הם טענו בספר, "היא מפעל הבנייה החשוב ביותר בעשור הראשון של מדינת ישראל. שיכונים אלה פתרו בעיית מגורים לכמיליון עולים חדשים ובו זמנית גם לחלק מהאוכלוסייה הוותיקה שהתגוררה בתנאי מגורים קשים".^[5]

רשימת תערוכות

שם התערוכה	שם האמן	מקום תצוגה	שנה
גרפיקה ישראלית	תערוכה קבוצתית	אמנות לעם (תערוכה נודדת)	1975
האות	דוד אבידן, גד אולמן, אריה אזן, מיכאל אייזמן, מיכאל ארגוב, צבי בן ארץ, דגנית ברסט, תמר גטר, יאיר גרבוז, יצחק דנציגר, מישל וולמן, רפי לביא, מיכל נאמן, יהושע נוישטיין, מנשה קדישמן, אוסוולדו רומברג, חנה שיר	אגודת הציירים והפסלים	1976
EL ARTE DE GARBADO EN ISRAEL	2 תערוכות נודדות בדרום אמריקה לכבוד שנת ה-30 למדינת ישראל	משרד החוץ, ירושלים	1978
תערוכת פתיחה	אברהם אילת, דוד פיין, משה קופפרמן, ידיד רובין, אורי רייזמן, אברהם רפאל, יחיאל שמי	גלריית הקיבוץ, ת"א	1978
בזלת	דליה מאירי	גלריית הקיבוץ, ת"א	1978
אמנות פוליטית	אביטל גבע	גלריית הקיבוץ, ת"א	1978
מיצבים	מוטי מזרחי וסרג' שפיצר, דוד וקשטיין, מיכאל סגן כהן	גלריית הקיבוץ, ת"א	1978
אות קין - מיצב	חיים מאור	גלריית הקיבוץ, ת"א	1978
ציור	חיים ברגל	גלריית הקיבוץ, ת"א	1978
ברישום עם...	אברהם אילת, מאיר אמור, יובל דניאלי, דב הלר, אברהם סטולר	גלריית הקיבוץ, ת"א	1978
פיסול סביבתי	אפרים פלג	גלריית הקיבוץ, ת"א	1978
זכרונות - ציור	יוסל צ'פלין	גלריית הקיבוץ, ת"א	1978
להתמזג - פיסול	יעקב חפץ	גלריית הקיבוץ, ת"א	1978
מתחים	דב הלר	גלריית הקיבוץ, ת"א	1978
צילום	ברוך רביד	גלריית הקיבוץ, ת"א	1978
מוזיאון המוזיאונים - 3 פרקים	דב אורנר	גלריית הקיבוץ, ת"א	1978
אזכורים - ציור	מיכאל סגן כהן	גלריית הקיבוץ, ת"א	1978
צילום	זכריה באומל	גלריית הקיבוץ, ת"א	1978
הפורמט הקטן - ציור	גרי גולדשטיין	גלריית הקיבוץ, ת"א	1979
פיסול	דניאל פרלטה	גלריית הקיבוץ, ת"א	1979
בשחור לבן - מופע	דדו טטר	גלריית הקיבוץ, ת"א	1979
כלוב השלום - מופעים	דב אורנר	גלריית הקיבוץ, ת"א	1979
עיוורון - אובייקטים	חיים מאור	גלריית הקיבוץ, ת"א	1979
אובייקטים	דליה מאירי	גלריית הקיבוץ, ת"א	1979
צילום - מיצב	זכריה שדה	גלריית הקיבוץ, ת"א	1979
הענק בגנו	יאיר גרבוז	גלריית הקיבוץ, ת"א	1979
מיצגים	ברט בסל, ז'אק ז'אנו, נירית טולנאי, חיים מנשוב	גלריית הקיבוץ, ת"א	1979
נופים ופורטרטים	אורי רייזמן	גלריית הקיבוץ, ת"א	1979
תערוכה 22 - מיצב	טולי באומן	גלריית הקיבוץ, ת"א	1979
דרום צפון	יעקב חפץ ודב הלר	גלריית הקיבוץ, ת"א	1979
תערוכת בוגרים בית הספר הגבוה לציור "קלישר"	בוגרי השנתון	גלריה הוראס ריכטר, ת"א	1983
תערוכת בוגרים בית הספר לאמנות הציור ע"ש אריה מרגושילסקי	בוגרי השנתון	בית הספר אריה מרגושילסקי	1983
תערוכת זיכרון	מיכאל ארגוב	אמנות לעם (תערוכה נודדת)	1984
תערוכת בוגרים בית הספר לאמנות הציור ע"ש אריה מרגושילסקי	בוגרי השנתון	אגודת הציירים והפסלים	1984
תערוכת בוגרים בית הספר הגבוה לציור "קלישר"	בוגרי השנתון	אגודת הציירים והפסלים	1985
תערוכת בוגרי המכון לאמנות ב"אורנים"	בוגרי השנתון	בית אורי ורמי נחושתן, אשדות יעקב, ובגלריה לאמנות, קיבוץ איילון	1987
טבע, דומם, פוליטי	ארנון בן דוד, ג'ניפר בר-לב, גדעון גכטמן, דוד וקשטיין, חיים מאור, דוד ריב, יגאל תומרקין	אגודת הציירים והפסלים	1990
הדפסים	אלימה	המוזיאון לאמנות ישראלית ר"ג	1990
אובייקטים	אודי אלוני	המוזיאון לאמנות ישראלית ר"ג	1990
עבודות חדשות	יאיר גרבוז	המוזיאון לאמנות ישראלית ר"ג	1990
חיתוכי לינול	אבנר כץ	המוזיאון לאמנות ישראלית ר"ג	1990
בוקי שוורץ - מיצבי וידאו ופיסול ווידאו	בוקי שוורץ	המוזיאון לאמנות ישראלית ר"ג	1990
העמדת פנים - צילום	גדי דגון	המוזיאון לאמנות ישראלית ר"ג	1990
מערך פיסולי 1988–1990	הדר מאור	המוזיאון לאמנות ישראלית ר"ג	1990
ביאנלה ונציה 1990, אוצר: אדם ברוך	יעקב דורצ'ין	המוזיאון לאמנות ישראלית ר"ג	1990
אפרטו הביאנלה של ונציה	דניאל זק	המוזיאון לאמנות ישראלית ר"ג	1990
שימור - ילדים מתעדים את מלחמת המפרץ	תערוכה קבוצתית	המוזיאון לאמנות ישראלית ר"ג	1991
הבחירה של בוקי גרינברג	בוקי גרינברג	המוזיאון לאמנות ישראלית ר"ג	1991
ציורים	דוד וקשטיין	המוזיאון לאמנות ישראלית ר"ג	1991
ביאנלה סאן פאולו 1991	תערוכה קבוצתית	המוזיאון לאמנות ישראלית ר"ג	1991
אשמורת אחרונה	אברהם אופק	המוזיאון לאמנות ישראלית ר"ג	1991
מקום	תערוכה קבוצתית	המוזיאון לאמנות ישראלית ר"ג	1991
חלקיקי מהירות - הדפסות צילום ממוחשבות ואובייקטים	רבקה ריין	המוזיאון לאמנות ישראלית ר"ג	1991
הנראה הנשקף והמדומה	פארידה	המוזיאון לאמנות ישראלית ר"ג	1991
פסול ועבודות נייר	יעקב חפץ	המוזיאון לאמנות ישראלית ר"ג	1992
מיר זענען דא - אנחנו פה	ארנון בן דוד	המוזיאון לאמנות ישראלית ר"ג	1992
דרוזופילה 4 - מיצב	קבוצת זיק	המוזיאון לאמנות ישראלית ר"ג	1992
הלב צריך יותר מקום כדי לנשום	בלו סמיון פיינרו	המוזיאון לאמנות ישראלית ר"ג	1992
זוכי קרן תרבות אמריקה ישראל	תערוכה קבוצתית	המוזיאון לאמנות ישראלית ר"ג	1992
אריזות רגש	צביקה קנטור	המוזיאון לאמנות ישראלית ר"ג	1992
אמנות בפס עיצוב, אוצר: סורין הלר	תערוכה קבוצתית	המוזיאון לאמנות ישראלית ר"ג	1992
מי אכל את הדייסה שלי	חגי ארגוב, יהושע גרוסברד, הילה לולו לין, נעמי שלו	המוזיאון לאמנות ישראלית ר"ג	1992
זמן יום זמן לילה	לינדה זנדהאוז	המוזיאון לאמנות ישראלית ר"ג	1992
פרהסיה	אודי אלוני	המוזיאון לאמנות ישראלית ר"ג	1992
קבוצת העשרה, אוצרת: גילה בלס	תערוכה קבוצתית	המוזיאון לאמנות ישראלית ר"ג	1993
אמנות מובנת	סימיון אדז'יאשווילי, ליאוניד בלסקי, מיכאיל גרובמן, יבגני ז'ילינסקי, טנו-פנט סואוסטר, טטיאנה סלוצקיה-גורנשטיין, זאכר שרמן	המוזיאון לאמנות ישראלית ר"ג	1993
מיצבים	אסנת רבינוביץ, מיכל שמיר, אמנון דנציגר, אבי איפרגן, עפרה צימבליסטה	המוזיאון לאמנות ישראלית ר"ג	1993
ציורים	גליה פילין טרמו	המוזיאון לאמנות ישראלית ר"ג	1993
ציורי מזוודה ושולחנות פינג פונג	אילת זהר	המוזיאון לאמנות ישראלית ר"ג	1993
תעשייה על העדשה	תערוכה קבוצתית	המוזיאון לאמנות ישראלית ר"ג	1993
הדפסים 1992 - 1993	משה גרשוני	המוזיאון לאמנות ישראלית ר"ג	1993
משפחה אדומה	קובי הראל	המוזיאון לאמנות ישראלית ר"ג	1993
מלאכים	תמרה ריקמן	המוזיאון לאמנות ישראלית ר"ג	1993
צלום	שוש קורמוש	המוזיאון לאמנות ישראלית ר"ג	1993
משחק אסור	יורם (ריורם) מרוז	המוזיאון לאמנות ישראלית ר"ג	1993
זכוכית, נופים ושיכונים	עמי לוי	המוזיאון לאמנות ישראלית ר"ג	1994
געגועים	כוכי דוקטורי	המוזיאון לאמנות ישראלית ר"ג	1994
ציורים 1978 - עד כאן	מיכאל סגן כהן	המוזיאון לאמנות ישראלית ר"ג	1994
שדות שחורים	שושנה היימן	המוזיאון לאמנות ישראלית ר"ג	1994
הקשרים מבפנים	ליהיא לפיד	המוזיאון לאמנות ישראלית ר"ג	1994
מפגש סדר באי-סדר - עיצוב גרפי	אלי גרוס	המוזיאון לאמנות ישראלית ר"ג	1994
ציורי מרטירים	רועי רוזן	המוזיאון לאמנות ישראלית ר"ג	1994
FROM THE WANDERING OF ONE ARMED RIDER	שמחה שירמן	המוזיאון לאמנות ישראלית ר"ג	1994
חרדה בשיתוף עם אילנה טננבאום	אביבה אורי, ארנון בן-דוד, דגנית ברסט, מאיר גל, מיכאל גרובמן, משה גרשוני, נורית דוד, בועז זונשטיין, דנה זוננשטיין, דניאל זק, גליה יהב, פני יסעור, מרים כבסה, מירית כהן, פנחס כהן גן, חיים לוסקי, מוטי מזרחי, טל מצליח, דן משה, מיכל נאמן, משה ניניו, יוטה סאן, מיכאל סגן-כהן, בלו-סמיון פיינרו, ברי פרידלנדר, משה קופפרמן, מנשה קדישמן, צביקה קנטור, אורי קצנשטיין, דני קרוון, רועי רוזן, שמחה שירמן, דפנה שפירא	המוזיאון לאמנות ישראלית ר"ג	1994
בין לבן ללבן	אביבית בלס-מונטריי
תצלומים	גילה שרפשטיין
אובייקטים	בן קדישמן
אמן מזמין אמן	אמני חיפה וקבוצת פירמידה	מוזיאון חיפה לאמנות	1995
בתוך השיפוצים	ניר אלון, אבנר בן-גל, דוד דניאל, שרון הרודי, יוסי נחמיאס, רן סלווין, גלית אילת, מיכאל גדליוביץ, אירית חמו, טיטו לגיסמו, גיל נאדר, מקס פרידמן	מוזיאון חיפה לאמנות	1995
האוריינות החדשה	פנחס כהן גן	מוזיאון חיפה לאמנות	1996

הערות שוליים

^ טלי תמיר, ריאיון עם מרים טוביה בונה, הרצליה, 8.7.2019 צלילה אורגד, "הגלריה של אמני הקיבוץ נפתחה מחדש", על המשמר, פברואר 1978
^ מכתב מאת פרופ' אברהם רונן למר צבי בר, ראש העיר רמת גן, 28 ביולי 1994. ארכיון מרים טוביה בונה, הרצליה.
^ פרופ' אברהם רונן, מכתב המלצה למרים טוביה בונה מתאריך 21 בנובמבר 1994 שנשלח למר ניסים טל, מנכ"ל מוזיאוני חיפה. ארכיון מרים טוביה בונה, הרצליה.
^ מנשה קדישמן, מכתב המלצה למרים טוביה בונה מתאריך 16 בנובמבר 1994, נשלח למר ניסים טל, מנכ"ל מוזיאוני חיפה. ארכיון מרים טוביה בונה, הרצליה.
^ מרים טוביה ומיכאל בונה, בניין הארץ: שיכונים בשנות ה-50, תל אביב-יפו: הקיבוץ המאוחד, קו אדום ופורום המוזיאונים לאמנות בישראל, 1999.

[1] טלי תמיר, ריאיון עם מרים טוביה בונה, הרצליה, 8.7.2019 צלילה אורגד, "הגלריה של אמני הקיבוץ נפתחה מחדש", על המשמר, פברואר 1978

[2] מכתב מאת פרופ' אברהם רונן למר צבי בר, ראש העיר רמת גן, 28 ביולי 1994. ארכיון מרים טוביה בונה, הרצליה.

[3] פרופ' אברהם רונן, מכתב המלצה למרים טוביה בונה מתאריך 21 בנובמבר 1994 שנשלח למר ניסים טל, מנכ"ל מוזיאוני חיפה. ארכיון מרים טוביה בונה, הרצליה.

[4] מנשה קדישמן, מכתב המלצה למרים טוביה בונה מתאריך 16 בנובמבר 1994, נשלח למר ניסים טל, מנכ"ל מוזיאוני חיפה. ארכיון מרים טוביה בונה, הרצליה.

[5] מרים טוביה ומיכאל בונה, בניין הארץ: שיכונים בשנות ה-50, תל אביב-יפו: הקיבוץ המאוחד, קו אדום ופורום המוזיאונים לאמנות בישראל, 1999.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 == ביוגרפיה ==
-מרים טוביה בונה לבית בן-אפרים נולדה ב[[תל אביב-יפו]] בשנת 1932 להוריה גדליה ומרים (לבית שפירא) בן-אפרים. אמה נפטרה במהלך לידתה וטוביה בונה אומצה על ידי דודיה ראובן זליג בן-אפרים (אחי אביה), ורעייתו רחל. אביה של טוביה בונה, גדליה בן-אפרים, נישא בשנית ונולדו לו שני ילדים נוספים: ציפורה (ציפקה) (נ. 1935) ורזיאל (נ. 1940).
+מרים טוביה בונה לבית בן-אפרים נולדה ב[[תל אביב-יפו]] בשנת 1932 להוריה גדליה ומרים (לבית שפירא) בן-אפרים. אמה נפטרה במהלך לידתה והיא אומצה על ידי דודיה ראובן זליג בן-אפרים (אחי אביה), ורעייתו רחל. אביה, גדליה בן-אפרים, נישא בשנית ונולדו לו שני ילדים נוספים: ציפורה (ציפקה) (נ. 1935) ורזיאל (נ. 1940).
 בשנת 1938 בערב יום הכיפורים חוותה המשפחה טרגדיה נוספת כשדודה מצד אמה, יהושע בן-אריה, ורעייתו, שושנה רייזלה (שהייתה גם אחותו של אביה), נרצחו בטבריה עם שני ילדיהם הפעוטים, אריה וזוהר, על ידי אנשי כנופיית [[עז א-דין אל-קסאם|עז א-דין אל-קאסם]].
-ילדותה ונעוריה של טוביה בונה עברו עליה בתל אביב-יפו, למעט פרק זמן קצר בשלהי שנות ה-30 שבו התגוררה המשפחה בהרצליה. היא למדה בבית הספר לדוגמה (כיום [[בית החינוך ע"ש א"ד גורדון]]) והייתה חברה פעילה ב[[התנועה המאוחדת|תנועה המאוחדת]].
+ילדותה ונעוריה עברו עליה בתל אביב-יפו, למעט פרק זמן קצר בשלהי שנות ה-30 שבו התגוררה המשפחה בהרצליה. היא למדה בבית הספר לדוגמה (כיום [[בית החינוך ע"ש א"ד גורדון]]) והייתה חברה פעילה ב[[התנועה המאוחדת|תנועה המאוחדת]].
-עם תום שירותה הצבאי נישאה טוביה בונה ל[http://palmach.org.il/veterans/veteranpage/?itemId=85718 מוטקה לוינשטיין], איש הפלמ"ח שכונה "מוטקה בלגן" וכעבור פרק זמן קצר התגרשה ממנו.
+עם תום שירותה הצבאי נישאה ל[http://palmach.org.il/veterans/veteranpage/?itemId=85718 מוטקה לוינשטיין], איש הפלמ"ח שכונה "מוטקה בלגן" וכעבור פרק זמן קצר התגרשה ממנו.
-בשנת 1954 נישאה טוביה בונה בשנית למלחין [[עובדיה טוביה]] (2006-1920) שהיה ממייסדי תיאטרון המחול [[ענבל (להקה)|ענבל]] ושימש כמנהל ה[[המדרשה הממלכתית למחנכים למוזיקה|מדרשה למורי מוזיקה בתל אביב]] (1966–1986).
+בשנת 1954 נישאה בשנית למלחין [[עובדיה טוביה]] (2006-1920) שהיה ממייסדי תיאטרון המחול [[ענבל (להקה)|ענבל]] ושימש כמנהל ה[[המדרשה הממלכתית למחנכים למוזיקה|מדרשה למורי מוזיקה בתל אביב]] (1966–1986).
 לזוג נולדו שני בנים: אפרים טוביה, קלידן ומנהל מוזיקלי, ואיל טוביה, בנקאי ורו"ח. מרים ועובדיה טוביה התגרשו בשנת 1972.
@@ שורה 28: / שורה 28: @@
 היא לימדה תולדות האמנות והבנת האמנות בתיכון ע"ש [[תלמה ילין (בית ספר)|תלמה ילין]] (1983-1968) ונרשמה ללימודי תולדות האמנות ב[[אוניברסיטת תל אביב]] (1971). במקביל שימשה כמרצה לאמנות במכון לאמנות, בת ים (1973-1971) ובמכון אבני, תל אביב (1976-1973).
-בשנת 1975 טוביה בונה אצרה לראשונה תערוכה. הייתה זו תערוכה קבוצתית נודדת של גרפיקה ישראלית שהוצגה בשנים 6–1975 ולוותה בקטלוג מטעם משרד החינוך והתרבות, [[קרן התרבות אמריקה-ישראל|קרן תרבות אמריקה ישראל]], [[אמנות לעם]].
+בשנת 1975 אצרה לראשונה תערוכה. הייתה זו תערוכה קבוצתית נודדת של גרפיקה ישראלית שהוצגה בשנים 6–1975 ולוותה בקטלוג מטעם משרד החינוך והתרבות, [[קרן התרבות אמריקה-ישראל|קרן תרבות אמריקה ישראל]], [[אמנות לעם]].
-בשנת 1976, אצרה טוביה בונה ב[[בית האמנים תל אביב|בית האמנים בתל אביב]] תערוכה גרפית קבוצתית נוספת בשם "האות".
+בשנת 1976 אצרה טוביה בונה ב[[בית האמנים תל אביב|בית האמנים בתל אביב]] תערוכה גרפית קבוצתית נוספת בשם "האות".
 בשנת 1978, לכבוד שנת ה-30 של מדינת ישראל, אצרה טוביה בונה שתי תערוכות נודדות של אמנות ישראלית בדרום אמריקה.