ניז'ר – הבדלי גרסאות
שורה 109: | שורה 109: | ||
== דמוגרפיה == |
== דמוגרפיה == |
||
{{הפניה לערך מורחב|דמוגרפיה של ניז'ר}} |
{{הפניה לערך מורחב|דמוגרפיה של ניז'ר}} |
||
בניז'ר חיים כ-12,525,000 (נכון ליולי 2006) תושבים. רק פחות מ-3% מעל גיל 65, מאחר שמחזור החיים הממוצע (בעת הלידה) הוא פחות מ-44 שנים. לא זאת אף זאת- על כל אלף לידות, מתים כמעט מאה ועשרים תינוקות. ואף על פי כן האוכלוסייה גדלה מדי שנה כמעט ב-3%, ודאי גם בזכות העובדה שהאישה הניז'רית הממוצעת מביאה לעולם למעלה מ-7 צאצאים. |
|||
בניז'ר ישנן מספר קבוצות אתניות שונות. שבט ה[[האוסה]] מהווה למעלה ממחצית האוכלוסייה. יתר הקבוצות הן: ה[[ז'רמה]] (כחמישית מהאוכלוסייה), ה[[פולאני]], ה[[טוארג]], ה[[ברי-ברי|ברי-ברי (קאנורי)]], ה[[טובו]], ה[[גורמאנצ'ה]], [[ערבים]] וגם קבוצה קטנה מאוד של [[צרפת|צרפתים]]. |
|||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
גרסה מ־23:59, 5 בפברואר 2007
שגיאות פרמטריות בתבנית:מדינה
פרמטרים [ תמ"ג לנפש, צפיפות אוכלוסייה, סה"כ שטח, סה"כ תמ"ג, דירוג שטח בעולם, תמונת מפה, מנהיגים, ראש המדינה, תמונת סמל, תמונת דגל, תמ"ג לשנה, דירוג אוכלוסייה בעולם, סה"כ אוכלוסייה, דירוג תמ"ג בעולם, הערות, אוכלוסייה לשנה, שמות מנהיגים, ארועי הקמה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
מוטו לאומי | אחווה, עבודה, קידמה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
המנון לאומי | לה ניגריינא | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ממשל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
משטר | רפובליקה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש המדינה | נשיא ניז'ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נשיא ניז'ר | מוחמד בזום | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש הרשות המבצעת | ראש ממשלה ניז'ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש ממשלה ניז'ר | עלי למין זיין | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שפה רשמית | צרפתית (1) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עיר בירה |
ניאמיי 13°32′ צפון 2°05′ מזרח (והעיר הגדולה ביותר) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
רשות מחוקקת | האספה הלאומית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
גאוגרפיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
יבשת | אפריקה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שטח יבשתי[1] | 1,267,000 קמ"ר (23 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אחוז שטח המים | 0.02% | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אזור זמן | UTC UTC + 1 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
היסטוריה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הקמה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הקמה |
מצרפת 3 באוגוסט 1960 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ישות קודמת | אפריקה המערבית הצרפתית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
דמוגרפיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אוכלוסייה[2] (הערכה 1 בדצמבר 2024) | 27,400,090 נפש (54 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
צפיפות | 21.63 נפש לקמ"ר (199 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כלכלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תמ"ג[4] (2023) | 16.82 מיליארד $ (132 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תמ"ג לנפש | 614$ (203 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד הפיתוח האנושי[5] (2022) | 0.394 (189 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני | 37.3 (נכון ל־2018) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מטבע | CFA franc | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בנק מרכזי | הבנק המרכזי של מדינות מערב אפריקה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שונות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
חגים לאומיים | יום העצמאות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סיומת אינטרנט | ne | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קידומת בין־לאומית | 227 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
www | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הרפובליקה של ניז'ר (בצרפתית: République du Niger) היא רפובליקה דמוקרטית השוכנת במערב אפריקה, בלב מדבר הסהרה וקרויה על שם נהר ניז'ר הזורם במרכזה. למדינה אין מוצא לים והיא גובלת באלג'יריה ,לוב , צ'אד , ניגריה , בנין , בורקינה פאסו ומאלי. בירתה היא ניאמיי.
ניז'ר הייתה אחת משמונה המושבות שהרכיבו את פדרציית אפריקה המערבית הצרפתית בשנת 1904. בשנת 1958 הפכה ניז'ר לרפובליקה אוטונומית ובשנת 1960 הכריזה על עצמאותה.
משנת 1974 נשלטה ניז'ר על ידי משטר רודני, שנמשך בצורות שונו למעשה עד סוף שנות ה-90. התרחשויות שונות שחלו במדינה במהלך שנות ה-90 הביאו בסופן לשינוי המפה הפוליטית ולכינונה של רפובליקה דמוקרטית.
כיום חיים בניז'ר כ-12.5 מיליון תושבים, רובם המכריע מוסלמים, ולמעלה ממחצית התושבים הם בני שבט ההאוסה. שבטים גדולים נוספים הם: הז'רמה, הפולאני, והטוארג.
היסטוריה
מהמאה ה-18 ועד התקופה הקולוניאלית
במהלך המאות האחרונות, נוודי הטוארג הקימו קונפדרציות גדולות, התפשטו דרומה, בסמוך לאזורים שבשליטת ההאוסה, ונאבקו באימפריה הפולאנית של סוקוטו ששלטה בחלק גדול משטחי ההאוסה בשלהי המאה ה-18.
במאה ה-19 החל הקשר עם המערב, כשראשוני מגלי הארצות מאירופה- ובמיוחד מונגו פארק הבריטי והיינריך בארת הגרמני- הגיעו לאיזור, בחיפוש אחר מקורות נהר ניז'ר. על אף שמאמצי הצרפתים להשיג רגיעה באזור החלו לפני 1900, קבוצות אתניות שהתמרדו כנגדם, ובייחוד אנשי המדבר, הטוארג, לא הוכנעו עד 1922, כאשר ניז'ר הפכה סופית למושבה צרפתית.
מושבה צרפתית
ההיסטוריה הקולוניאלית של ניז'ר והתפתחותה דומות באופיין לאלו של טריטוריות צרפתיות אחרות במערב אפריקה. צרפת ניהלה את מושבותיה במערב אפריקה באמצעות מושל כללי בדקר שבסנגל ומושלים נוספים, בכל טריטוריה, כולל ניז'ר. בנוסף לכך שהעניקה לתושבי הטריטוריות אזרחות צרפתית, החוקה הצרפתית של 1946 ביזרה את הכוח והגבילה את ההשתתפות בחיים הפוליטיים לישיבות התייעצות מקומיות.
חידוש נוסף בארגון של הטריטוריות החיצוניות אירע עם העברת "הרפורמה של חוץ לארץ", ב-23 ביולי, 1956, שאחריה, בתחילת שנת 1957, הפעיל הפרלמנט הצרפתי שורה של צעדים שנועדו לרה-ארגון. בנוסף לביטול אי-השוויון בזכות הבחירה, החוקים הללו דאגו לקיומם של גופי ממשל, שיבטיחו מידה של אוטונומיה לטריטוריות אינדיבידואליות. לאחר ההכרזה על הרפובליקה הצרפתית החמישית ב-4 בדצמבר 1958, ניז'ר הפכה למדינה אוטונומית תחת פיקוח של צרפת. בהמשך, ב-3 באוגוסט 1960, הגיעה העצמאות המלאה.
מדיקטטורה לדמוקרטיה
במשך 14 השנים הראשונות שלה כמדינה עצמאית, ניז'ר נוהלה על ידי ממשל אזרחי של מפלגה יחידה, תחת הנשיא, המאני דיורי. ב-1974, שילוב של בצורת הרסנית והאשמות על שחיתות חסרת מעצורים, הביא להפיכה צבאית ודיורי ומשטרו הודחו מהשלטון.
קולונל סייני קונצ'ה וקבוצה צבאית קטנה שלטו במדינה עד מותו של קונצ'ה ב-1987, אז ירש אותו מפקד הצבא שלו, קולונל עלי סייבו, ששחרר אסירים פוליטיים, נקט במדיניות ליברלית יותר, שינה חוקים והכריז על חוקה חדשה. אלא שמאמציו של סייבו לבצע רפורמות פוליטיות נכשלו כשנתקלו בהתנגדות איגודים וסטודנטים, שתבעו לשנות את שיטת המשטר לשיטה דמוקרטית, רב-מפלגתית.
בסוף 1990 נענה המשטר של סייבו לדרישות, מפלגות פוליטיות חדשות והתאגדויות אזרחיות קמו, וועידה לאומית התכנסה ביולי 1991 על מנת להכשיר את הקרקע לאימוץ חוקה חדשה ולקיומה של מערכת בחירות הוגנת וחופשית. הדיונים היו נוקבים ולעיתים קשים, אך תחת ההנהגה של פרופסור אנדרה סאליפו הועידה הגיעה לקונצנזוס באשר למאפיינים הראויים של ממשלת מעבר. ממשלה כזו אכן הוקמה בנובמבר 1991, על מנת לנהל את ענייני המדינה עד אשר יתארגנו מוסדות הרפובליקה השלישית, באפריל 1993. בעוד שהכלכלה הידרדרה במהלך תקופת המעבר, כן בלטו מספר הישגים מובהקים בתקופה זו, בין היתר קיומו של משאל עם באשר לחוקה, אימוץ מספר חוקי יסוד וקיומן של מספר מערכות בחירות הוגנות, חופשיות ולא אלימות ברחבי המדינה. חופש העיתונות פרח עם הופעתם של מספר עיתונים עצמאיים חדשים.
שנות ה-90
היריבויות בתוך הקואליציה שנבחרה ב-1993 הביאה לקיפאון בממשל, מה שהכשיר את הקרקע עבור קולונל איברהים בארה מיינסארה לעלות לשלטון בהפיכה צבאית בינואר 1996. בזמן שניהל את הממשלה תחת סמכותו הצבאית למשך תקופת מעבר של שישה חודשים, בארה גייס מומחים על מנת ליצור חוקה חדשה עבור הרפובליקה הרביעית, שהוכרזה במאי 1996. כמו כן ארגן בארה בחירות לנשיאות ביולי 1996.
במהלך הבחירות, ממש בזמן שהציבור היה עסוק בהצבעה, החליף בארה את ועדת הבחירות. הועדה החדשה הכריזה עליו כמנצח עם סגירת הקלפיות. בהמשך זכתה מפלגתו ב-90% מהמושבים בפרלמנט בהליך בחירות פגום בנובמבר 1996. כשמאמציו להצדיק את ההפיכה ואת הבחירות המפוקפקות שנערכו לאחריה לא שכנעו תורמים בינלאומיים לחדש את הסיוע הכלכלי, החליט בארה הנואש להתעלם מהאמברגו הבינלאומי על לוב וקיבל ממנה תשלומי סיוע לכלכלה של ניז'ר. בהפרות חוזרות ונשנות של חירויות אדם בסיסיות על ידי המשטר נאסרו מנהיגי האופוזיציה, עיתונאים נעצרו, הוכו וגורשו לעיתים קרובות על ידי מיליציות שהורכבו באופן לא רשמי מאנשי משטרה וצבא, ומשרדי תקשורת עצמאיים נבזזו ונשרפו.
עם זאת, בשיאה של יוזמה שהחלה תחת הועידה הלאומית של 1991, חתמה הממשלה באפריל 1995 על הסכמי שלום עם כל קבוצות הטוארג והטובו שמרדו בשלטון מאז 1990. הטוארג תבעו התחשבות והקצאת משאבים מצד הממשלה המרכזית. הממשלה הסכימה לקבל כמה מהמורדים לשעבר לשורות הצבא, ובסיוע צרפתי, עזרה לאחרים לחזור לקיום אורח חיים אזרחי ויצרני.
ב-9 באפריל 1999 נהרג בארה בהפיכה שהנהיג סרן דאודה מלם וואנקה, שהקים מועצה זמנית לפיוס לאומי, שתפקח על כינונה של חוקה עבור רפובליקה חמישית, שתהיה בעלת מערכת נשיאותית למחצה, בסגנון צרפתי. בבחירות שנערכו ביולי 1999, עליהן הצהירו משקיפים בינלאומיים שהיו חופשיות והוגנות באופן כללי, אישר ציבור הבוחרים הניז'רי את החוקה החדשה ולאחר מכן, באוקטובר ונובמבר 1999 קוימו בחירות לבית המחוקקים ולנשיאות. ממאדו טאנדג'ה, שעמד בראש הקואליציה של התנועה הלאומית לפיתוח החברה (MNSD) והועידה הסוציאל-דמוקרטית, זכה בבחירות לנשיאות.
שנות ה-2000- רפובליקה דמוקרטית
ביולי 2004 התקיימו בניז'ר בחירות מוניציפליות כחלק מתהליך הביזור הכללי. כ-3,700 איש נבחרו לגופי ממשל מקומיים חדשים ב-265 התאגדויות קהילתיות חדשות. מפלגת MNSD השלטת זכתה ביותר מושבים מאשר כל מפלגה אחרת. עם זאת, מפלגות האופוזיציה קיבלו תמיכה ניכרת.
בנובמבר ובדצמבר 2004 שוב התקיימו בניז'ר בחירות לנשיאות ולבית המחוקקים. טאנדג'ה נבחר לקדנציה נוספת של חמש שנים, עם 65% מהקולות, בבחירות שמשקיפים בינלואמיים כינו חופשיות והוגנות. היו אלה הבחירות הראשונות לנשיאות בניז'ר בהן נבחר מועמד באופן דמוקרטי, והן היוו מבחן עבור הדמוקרטיה הצעירה.
בבחירות לבית המחוקקים כללה הקואליציה של טאנדג'ה את התנועה הלאומית לפיתוח החברה (MNSD), הועידה הסוציאל-דמוקרטית (CDS), המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (RSD), המפלגה לדמוקרטיה וקדמה (RDP), הברית הניז'רית לדמוקרטיה וקדמה (ANDP) והמפלגה לסוציאליזם ודמוקרטיה בניז'ר (PSDN). הקואליציה זכתה ב-88 מתוך 113 המושבים של האסיפה הלאומית.
בתחילת 2005 הביאה הבצורת הקשה את המדינה למשבר רעב, לאחר המתקפות של הארבה בשנה הקודמת.
פוליטיקה
ניז'ר לא קיימה מעולם יחסים דיפלומטיים עם ישראל.
כלכלה
האוכלוסייה מתפרנסת מחקלאות ומגידול של תירס, דוחן, דורה, אגוזי אדמה, קנה סוכר, בטטות וכותנה. ענף נוסף הוא התעשיות הזעירות - טקסטיל, רהיטים, כימיקלים ומלט. שותפות הסחר הראשיות הן צרפת וניגריה.
גאוגרפיה
ניז'ר נמצאת בצפון מערב אפריקה , ואין לה מוצא לים. היא גובלת בצפון באלג'יריה ולוב , במערב במאלי , בדרום-מערב בבורקינה פאסו ובבנין , בדרום בניגריה ובמזרח בצ'אד.
המדינה משתרעת על פני 1,267,000 קמ"ר. רוב שטח המדינה הוא מדברי (מדבר הסהרה), חם ויבש ויש בו תנודות גדולות בטמפ' בין היום ללילה.
הקצה הדרומי של ניז'ר מתאפיין באקלים טרופי וכמות המשקעים הממוצעת מגיעה לכדי- 600 מ"מ בשנה, כמות המאפשרת קיום של חקלאות ושל ישובי קבע.
דמוגרפיה
בניז'ר חיים כ-12,525,000 (נכון ליולי 2006) תושבים. רק פחות מ-3% מעל גיל 65, מאחר שמחזור החיים הממוצע (בעת הלידה) הוא פחות מ-44 שנים. לא זאת אף זאת- על כל אלף לידות, מתים כמעט מאה ועשרים תינוקות. ואף על פי כן האוכלוסייה גדלה מדי שנה כמעט ב-3%, ודאי גם בזכות העובדה שהאישה הניז'רית הממוצעת מביאה לעולם למעלה מ-7 צאצאים.
בניז'ר ישנן מספר קבוצות אתניות שונות. שבט ההאוסה מהווה למעלה ממחצית האוכלוסייה. יתר הקבוצות הן: הז'רמה (כחמישית מהאוכלוסייה), הפולאני, הטוארג, הברי-ברי (קאנורי), הטובו, הגורמאנצ'ה, ערבים וגם קבוצה קטנה מאוד של צרפתים.
קישורים חיצוניים
ניז'ר, באתר "סיקור ממוקד"
מדינות אפריקה | ||
---|---|---|
מדינות | אוגנדה • אלג'יריה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בורונדי • בורקינה פאסו • בוטסואנה • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • לוב • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • מצרים • מרוקו • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניז'ר • ניגריה • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיישל • סיירה לאון • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה • תוניסיה | |
חבלי ארץ "לא מוכרים" |
סומלילנד • רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית | |
שטחים תלויים | הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי • סנט הלנה, אסנשן וטריסטן דה קונה • האיים הקנריים • סאוטה • מלייה • מדיירה • מיוט • ראוניון • סוקוטרה |
הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי | ||
---|---|---|
חברות | אפגניסטן • אלג'יריה • צ'אד • מצרים • גינאה • אינדונזיה • איראן • ירדן • כווית • לבנון • לוב • מלזיה • מאלי • מאוריטניה • מרוקו • ניז'ר • פקיסטן • תימן • ערב הסעודית • סנגל • פלסטין (מיוצגת על ידי אש"ף) • סודאן • סומליה • תוניסיה • טורקיה • בחריין • עומאן • קטר • איחוד האמירויות הערביות • סיירה לאון • בנגלדש • גבון • גמביה • גינאה ביסאו • אוגנדה • בורקינה פאסו • קמרון • קומורו • עיראק • המלדיביים • ג'יבוטי • בנין • ברוניי • ניגריה • אזרבייג'ן • אלבניה • קירגיזסטן • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • מוזמביק • קזחסטן • אוזבקיסטן • סורינאם • טוגו • גיאנה • חוף השנהב | |
מדינה מושעית | סוריה | |
מדינות משקיפות | בוסניה והרצגובינה • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • קפריסין הצפונית • תאילנד • רוסיה | |
ארגונים משקיפים | הליגה הערבית • האו"ם • המדינות הבלתי-מזדהות • האיחוד האפריקאי • הארגון לשיתוף פעולה כלכלי |
מדינות האיחוד האפריקאי | ||
---|---|---|
|
- ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
- ^ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: UN_PPP2024_Output_PopTot.xlsx, שם החוצץ: Median - מתוך אתר האו"ם
- ^ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: WPP2024_POP_F01_1_POPULATION _SINGLE_AGE_BOTH_SEXES.xlsx, שם החוצץ: Medium variant - מתוך אתר האו"ם, הערכה 1 ביולי 2024
- ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-2 באוגוסט 2023
- ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2022 בדו"ח שפורסם ב-2024 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות