פרנק קפרה – הבדלי גרסאות
מ הוספת תבנית:פרופילי קולנוענים בקישורים חיצוניים (תג) (דיון) |
|||
שורה 27: | שורה 27: | ||
{{ויקישיתוף בשורה}} |
{{ויקישיתוף בשורה}} |
||
* {{IMDb|nm0001008|פרנק קפרה}} |
* {{IMDb|nm0001008|פרנק קפרה}} |
||
{{פרופילי קולנוענים}} |
|||
{{פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר}} |
{{פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר}} |
||
{{פרס גלובוס הזהב לבמאי הטוב ביותר - סרט קולנוע}} |
{{פרס גלובוס הזהב לבמאי הטוב ביותר - סרט קולנוע}} |
גרסה מ־12:24, 23 בפברואר 2018
פרנק קפרה (אנגלית: Frank Capra; 18 במאי 1897 - 3 בספטמבר 1991), במאי, מפיק ותסריטאי איטלקי-אמריקני, זוכה ארבעה פרסי אוסקר; נודע בעיקר בזכות קלאסיקת חג המולד "אלו חיים נפלאים".
ביוגרפיה
נולד בשם פרנצ'סקו רוסריו קפרה בפרובינציה פלרמו שבאי סיציליה, איטליה. בשנת 1903, כשהוא בן שש, עבר עם משפחתו לארצות הברית. הם השתקעו בלוס אנג'לס, ושם קפרה למד הנדסת כימיה. הוא התגייס לצבא ארצות הברית כחודש וחצי לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, אולם חלה בשפעת הספרדית ונאלץ להשתחרר בתום שירות של פחות מחודשיים.
הוא החל את דרכו בתעשיית הקולנוע האמריקנית כבמאי סרטי ראינוע החל משנת 1922. ב-1930 החל קפרה לעבוד עם האל רוץ' ומאק סנט, וכתב תסריטים לקומדיות הסלפסטיק שלהם. הוא חתם חוזה באולפני קולומביה, וב-1934 ביים את הקומדיה המצליחה "זה קרה לילה אחד", שזיכתה אותו בפרס האוסקר לבמאי הטוב ביותר (גם השחקן בתפקיד הראשי, קלארק גייבל, זכה באוסקר על משחקו בסרט). מכאן החלה הקריירה של קפרה לפרוח. הוא ביים את "גברת ליום אחד", "ברודוויי ביל" ו"מר דידס הולך העירה", כולן קומדיות שהציגו את הצד האנושי שבדמויות. בסרטו "אופק אבוד", לדוגמה, הציג קפרה את סיפורה של קבוצת מטיילים בהרי ההימלאיה, החיים באוטופיה.
ב- 1938 ביים את "הן לא תקחהו עמך", סרט שזכה בפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר וזיכה את קפרה בשנית בפרס האוסקר לבמאי הטוב ביותר. שנה אחר כך ביים את מר סמית הולך לוושינגטון, סרט שנחשב לאחד הסרטים הגדולים שהופקו אי פעם בהוליווד. בסרט מגלם ג'יימס סטיוארט איש ישר-דרך, הנבחר לשמש סנאטור כחלק מקנוניה פוליטית. כשהוא מבין זאת הוא מתנער מן המזימה ומראה לכולם מה זו דמוקרטיה. הסרט היה מועמד ל-11 פרסי אוסקר ומיצב את קפרה כאחד מגדולי הבמאים האמריקנים בתקופתו.
בהמשך ביים קפרה קומדיות מצליחות כ"פגוש את ג'ון דו" ו"רעל ותחרה". ב-1946 ביים את סרטו הגדול מכולם, "אלו חיים נפלאים". למרות שבזמנו היה הסרט כישלון קופתי, הוא קיבל חמש מועמדויות לאוסקר, כולל לסרט ולבמאי, וזיכה את קפרה בפרס "גלובוס הזהב" על הבימוי. הסרט זכה לעדנה מחודשת עם בואה של הטלוויזיה, אז שודר כל שנה בערב חג המולד ועם השנים היה לסרט הכריסטמס האולטימטיבי. קפרה יצר את הסרט על פי כל המרכיבים שאפיינו את סרטיו בעבר. זוהי דרמה סנטימנטלית אודות אב שנקלע למשבר פיננסי בחייו ושוקל התאבדות. מלאך היורד מן השמיים מראה לו אלו חיים נפלאים יש לו, למעשה. לאחר מכן ביים דרמה קומית על פי ספרו זוכה פרס פוליצר של ראסל קרוז "State of the Union", בה כיכבו ספנסר טרייסי וקתרין הפבורן, והמשיך בבימוי קומדיות הוליוודיות קלילות. סרטו האחרון היה גרסה שנייה לסרטו מ- 1933, "גברת ליום אחד" בכיכובם של גלן פורד ובטי דיוויס, עליו קיבל קפרה מועמדות לאיגוד הבמאים האמריקני.
קפרה נפטר בשיבה טובה, בשנת 1991, בגיל 94. בנו, פרנק קפרה ג'וניור ונכדו פרנק קפרה השלישי ממשיכים את דרכו בתעשיית הקולנוע האמריקנית. האחד כמפיק והשני כעוזר במאי ובמאי משנה וכמו כן גם כמפיק.
הישגים ראויים לציון
- כיהן כנשיא איגוד הבמאים האמריקני בין השנים 1939–1941, ולאחר מכן בין השנים 1960–1961.
- כיהן כנשיא האקדמיה האמריקאית לקולנוע בין השנים 1935–1939.
- ביים עשרה שחקנים שונים שקיבלו מועמדות לפרס האוסקר. שניים מתוכם, קלארק גייבל וקלודט קולברט זכו בפרס.
- הנחה את טקס פרסי האוסקר בשנים 1936 ו- 1939.
- שימש כראש חבר השופטים של פסטיבל ברלין בשנת 1958.
- מכון הסרטים האמריקאי בחר בארבעה מסרטיו לרשימת 100 הסרטים מעוררי ההשפעה ביותר של כל הזמנים, כשבמקום הראשון ניצב "אלו חיים נפלאים".
- השבועון "Entertainment Weekly" דירג אותו במקום התשיעי ברשימת 100 הבמאים הגדולים של כל הזמנים.
- זוכה פרס על מפעל חיים מטעם "המכון האמריקני לקולנוע" (AFI) בשנת 1982.
- בין השנים 1942–1948 ביים או היה שותף לבימוי שמונה סרטי מלחמה דוקומנטריים. סדרת סרטי התעודה שביים בין השנים 1943–1945 שאוגדות תחת השם "למה אנו נלחמים", נחשבת במידה מרובה כיצירת מופת של תעמולה. סרטו "Prelude to War", שמתוך סדרה זו, זיכה אותו בפרס האוסקר בקטגוריית הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר. כמו כן עוטר במדליית השירות המצוין.