לקות למידה

ליקויי למידה הינו שם כולל לטווח רחב של מצבים המשפיעים על יכולתו של אדם ללמוד מידע או מיומנות חדשים. כל המצבים הללו משפיעים על המוח באופן כלשהו.

ההגדרה המקובלת לליקויי למידה גורסת שיכולת הלמידה, בתחום אחד או יותר, הינה נמוכה יותר מזו הצפויה על פי מנת המשכל של האדם.

אנשים עם קושי חמור ללמוד ומנת משכל נמוכה מ-70, נחשבים לבעלי פיגור שכלי, ולא כבעלי ליקויי למידה, ולמעשה גם בעלי מנת משכל גבולית (יש הטוענים 70 עד 80 ויש הטוענים עד 84/85), אשר אצלם מנת משכלם עשויה ממילא ליצור גם קשיים במגוון רחב של תחומי תפקוד והתפתחות. אך במילה "מפגר" נעשה בדרך כלל שימוש כמילת גנאי, שמשמעותה שמישהו הוא איטי.

אופיני לליקויי למידה חוסר יכולת ללמוד מה שרובם הגדול של האנשים קולט בופן טבעי ואינטואיטיבי מבלי להזדקק ליותר מאשר מאמץ קל או לאינטליגנציה החורגת מהנורמלי.

מאפין נוסף של ליקויי למידה, אשר הגבול בינם לבין קשיי למידה קיים, אך לא מוסכם, הוא היותם הפרעות בעלות אופי אוביקטיבי וקבוע ובעלות תלות נמוכה או אף אפסית באופי בתנאים סביבתיים (כגון שיטות ההוראה)- אף כי לטענות אלו גם כן יש מתנגדים (ראו להלן).

הסיבות הנפוצות ביותר לליקויי למידה הן:

• בעיות במבנה המוח
• חוסר תקשורת בין חלקים שונים של המוח
• כמויות לא מתאימות של מוליך עצבי, או קושי של המוח להשתמש בהם כראוי
• בעיות נפשיות וחברתיות
• חוסר התאמה של שיטת ההוראה ליכולות התלמיד

ההערכות הן כי כעשרה אחוזים מהילדים סובלים מליקויי למידה. בעוד מרבית המומחים טוענים שמקור בעיותיהם הוא נוירולוגי-פיזיולוגי, הרי שאחרים גורסים שמדובר בסביבה בעייתית שממנה נובעים הקשיים, ואז מרבית מהסובלים בעצם נכנסים תחת תסמונת הכשל החינוכי הנרכש. כמו כן ישנם מבקרים רבים הטוענים שעם מתן תקציבים לטיפול בנושא, לפתע התגלו אחוזים לא קטנים של ילדים לקויי למידה, בבתי ספר יוקרתיים בארצות הברית, שאליהם מתקבלים לאחר הצלחה במבחנים, משום שאם יש תיקצוב לכוח עזר להוראה, יימצא לו שימוש.

משום שהבעיות נתפסות כפיזיולוגיות, הרי שפעמים רבות הטיפול הינו תרופתי, כאשר הריטלין הינו התרופה הנפוצה ביותר.

סוגים שונים של ליקויי למידה

• דיסלקסיה
• דיסגרפיה
• דיסקלקוליה
• הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות (ADD and ADHD)

כן, יכול המושג להתיחס אף לבעיות נוספות ברכישת מיומנוית תפקודיות חשובות שרב האנשים לומדים ללא קושי רב מדי כגון:

• תסמונת אספרגר המונעת קליטה טבעית וקלה של מיומנויות חברתיות הנראות לאחרים כ"מובנות מאליהן"
• דיספרקציה המונעת רכישת מיומנויות מוטוריות כגון: יכולת סבירה לתפוס כדור, רכיבה על אופנים ועוד.

חשוב לציין כי 'אין' הגדרות מקובלות ומוסכמות לאף אחד מסוגי הליקויים, כאשר איבחונים מבוצעים על ידי שלל גורמים בעלי רקע מקצועי מגוון בין אם על ידי מורים שלמדו לימודי תעודה, פסיכולוגים התפתחותיים, קליניים וחינוכיים, יועצים חינוכיים ועוד. כמו כן כל גורם משתמש בכלים שונים לאבחון ובמדדים שונים. מאבחנים שונים רואים באותם הסימפטומים כמעידים על הפרעות שונות, ולאותה ההפרעה הם לעיתים ממליצים על עזרים הפוכים.
תלמידים המוכרים כבעלי ליקויי למידה מקבלים הקלות במבחני הבגרות ולעתים גם תמיכה במהלך הלימודים בבית הספר.
בכדי לנסות להסדיר את נושא האישורים וההקלות בבחינה הפסיכומטרית, עובד המרכז הארצי לבחינות ולהערכה על בניית מבחן לאיבחון ליקויי למידה, שבהם ניתן להקל על המועמד בעת הבחינה (משמע, ליקויים שלא ניתן לתת בהם הקלה שרלוונטית למקור הקושי לא יאובחנו ולא יקבלו הקלות במבחן).

טיפולים אלטרנטיביים בליקויי למידה

• שיטת טומטיס
• ביופידבק
• שיטת אלבאום

יש הטוענים כי אצל ילדים בחינוך ביתי אין כלל בעיות של ליקויי למידה, ורואים בכך תמיכה בכך ששיטות הוראה בעיותיות, כפייה וסביבה לא תומכת הם הגורמים למרבית ליקויי הלמידה. כמו כן ישנם הורים שהוציאו את ילדיהם מבית הספר לאור ליקויי למידה, ובחינוך ביתי, בקצב שלהם וללא לחץ נעלמו הבעיות.

ראו גם

• תורת ההוראה

קישורים חיצוניים

• ישראל וינקלר, ליקויי למידה
• אלון האס, פיתוח אסטרטגיות למידה אצל סטודנטים דיסלקטים, באתר "מכון לעכשיו"
• ישראל וינקלר, הפרעות למידה, באתר רום-פילת
• ישראל וינקלר, ליקויי למידה בעולם המבוגרים, באתר רום-פילת