רמת ישי – הבדלי גרסאות

רמת ישי
	מראה כללי של רמת ישי מחורשת השומרים בקריית טבעון
מדינה	ישראל
מחוז	הצפון
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	אסף אוברלנדר
גובה ממוצע	‎93 מטר
תאריך ייסוד	1925
סוג יישוב	יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	8,022 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	201
- מאזן מפוני חרבות ברזל	‎0.02 אלפי תושבים
- צפיפות אוכלוסייה	3,399 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	65
תחום שיפוט	2,360 דונם
- דירוג ארצי	230
	(למפת הכרמל רגילה) רמת ישי32°42′11″N 35°09′56″E / 32.7029967525691°N 35.1655159125551°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2021	8 מתוך 10
- דירוג ארצי	26
מדד ג'יני; לשנת 2019	0.4402
- דירוג ארצי	59
לאום ודת
	יהודים: 97.1%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 2.9%;
	יהודים: 97.1%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 2.9%;
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל
גילאי 0 - 4	6.9%
גילאי 5 - 9	8.8%
גילאי 10 - 14	8.1%
גילאי 15 - 19	7.8%
גילאי 20 - 29	12.2%
גילאי 30 - 44	17.5%
גילאי 45 - 59	17.4%
גילאי 60 - 64	5.6%
גילאי 65 ומעלה	15.6%
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך
סה"כ בתי ספר	2
– יסודיים	1
– על-יסודיים	1
תלמידים	1,034
– יסודי	698
– על-יסודי	336
מספר כיתות	36
ממוצע תלמידים לכיתה	28.6
	לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
	פרופיל רמת ישי נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
	http://www.ramat-yishay.co.il

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־14:14, 5 בדצמבר 2024

רָמַת יִשַׁי היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל, השוכנת בצפון עמק יזרעאל על כביש טבעון-נצרת, כ-4 ק"מ ממזרח לקריית טבעון. היא קרויה על שמו של יש"י אדלר.

שטח השיפוט שלה הוא כ-2,300 דונם והיא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1958.

מבנה בולט הקיים ביישוב הוא "חאן רמת ישי", בניין עתיק מוקף חומה שנבנה בתקופת הטורקים בארץ ישראל. מבנה זה, ועץ הדקל הניצב לצידו, מהווים את סמל היישוב. בעבר פעלה בשטח החאן משחטת עוף העמק.

אזור התעסוקה של רמת ישי כולל מרכז מסחרי גדול בשם "סטריט מול".

היסטוריה

המקום בו שוכנת רמת ישי היה מיושב עוד בתקופת בית שני, באתר הסמוך ליישוב הקרוי תל ריסים. נמצאו ממצאים ארכאולוגיים מהתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית כולל מבצר ביזנטי גדול.

בין השנים 1896–1902 הקימה משפחת סורסוק מלבנון, כחלק מהכפר ג'ידה, את חאן רמת ישי עבור פועלים שעיבדו את אדמות המשפחה בעמק יזרעאל.^[6] בשנים 1920–1923 רכשה קהילת ציון אמריקאית את אדמות הכפר מידי משפחת טואני (ת'ווייני) הלבנונית ואת החאן. לאחר הרכישה התגוררו במקום אנשי גדוד העבודה ולאחר מכן גרו במקום אנשי השומר הצעיר שהגיעו מביתניה עילית ועברו בהמשך לבית אלפא.

ראשיתה של רמת ישי בהתארגנות של חברת "מנור" בפולין במטרה להקים יישוב שיהיה מבוסס על שילוב של חקלאות ותעשיית אריגה. לצורך כך רכשה החברה, אותה ייסדו ובראשה עמדו האחים מרדכי (מוט'ל) וצבי (הרמן) רוזנברג, את אדמות הכפר ג'ידה מקהילת ציון אמריקאית. בנובמבר 1925 הגיעו למקום המשפחות הראשונות ובתחילת 1926 הצטרפו אליהן משפחות נוספות כך שבאמצע 1926 מנה היישוב 54 משפחות ו-36 רווקים.^[7] בין מקימי היישוב היו כ-50 משפחות מלודז' ומביאליסטוק, שהקימו מפעל טקסטיל ביישוב. המפעל לא הצליח מבחינה כלכלית, והוא נמכר במכירה פומבית להנהלה הציונית.^[8] רבים מהמתיישבים עזבו את ארץ ישראל וחזרו לפולין והמעטים שנשארו התרכזו בחקלאות. מכת עכברים שאכלה את רוב התבואה גרמה להפסדים גדולים ל-25 המשפחות שהתגוררו במקום.^[9] בשנת 1931 הופעל מפעל הטקסטיל מחדש בסיוע הקרן הקיימת וקרן היסוד, על ידי חברת הנול שהוקמה כדי לשקם את המפעל, ולמנוע את הרושם הרע בקרב יהודי פולין מכישלון הקמת המפעל. בשנת 1932 עבדו במפעל 8 עובדים שהפעילו חלק קטן מהנולים במקום. בסוף שנת 1933 עבר המפעל לבעלות קבוצה של עולים מגרמניה שהשקיעו בחידוש הציוד.^[10]

בשנות ה-30 חולקו אדמות היישוב בין בעלי האדמות בהגרלה, בלא להיענות לבקשת התושבים במקום שנחלותיהם ירוכזו במקום אחד. כך נוצר מצב שהתושבים הבודדים במקום התפרסו על פני שטח רחב.^[11] במהלך המרד הערבי הגדול, בליל שבועות תרצ"ח, עלו ערבים על המושבה במטרה למחותה מעל פני האדמה, שרפו את המפעל, הרגו את הנוטר צבי לוין ופצעו תושב נוסף. מפעל הטקסטיל שוקם שוב, הפעם על ידי משה לסמן מלודז', ושם המפעל שונה ל"עמק טקסטיל". ליישוב הגיעו גם מספר מתיישבים מעולי תימן שעבדו במפעל.^[12]

ב-1943 הוחלט להפנות תרומה של 10,000 לא"י של ישראל יהודה (יש"י) אדלר לפיתוח המקום, בתנאי שהמתיישבים ישמרו על מסורת ישראל,^[13] ובשנת 1944 הוחל בהקמת עשרה בתים ביישוב ושם המקום הוסב על שמו לרמת ישי.^[14] בשנת 1947 נסגר מפעל הטקסטיל, ובעקבות זאת באוגוסט 1947 נותרו במקום רק 15 משפחות. באותו חודש הונחה מכספי תרומות^[15] אבן פינה לבית כנסת ומרפאה להנצחת ד"ר שמואל דיקר, תרומת אביו התעשיין יוצא לודג' יהושע דיקר, בתכנון האדריכל בנימין צ'לנוב. המפעל חזר במהרה לפעול ובאפריל 1948 היו ברמת ישי 30 משפחות שעיקר פרנסתן הייתה על המפעל.^[16] במאי 1949 היו במקום 45 משפחות.^[17] ביוני 1950 הוקמה ממול לרמת ישי מעברה שבה התגוררו 500 משפחות באוהלים.^[18] המעברה חוסלה בשנת 1953 עם מעבר 200 משפחות למגדל העמק.^[19]

לקראת סוף שנת 1951 התרחב היישוב לכ-160 משפחות, והוקמו בו מאפייה גדולה, נגרייה ועוד מפעלים.^[20] בשנת 1953 נבנו במקום בית חרושת לעורות ומטווייה.^[21] בשנים 1953-1954 דרש ועד היישוב את הרחבת תחומה על מנת שתוכל לגדול ולקלוט תושבים נוספים.^[22] בשנת 1957 הקימה תנובה משחטה במקום, אולם לאחר זמן קצר היא נסגרה מהעדר כדאיות כלכלית. בשנת 1959 כשל מפעל עמק טקסטיל והגיע לכינוס נכסים.^[23] ניסיון לשקם את המפעל כשל והוא נסגר סופית. בשנת 1961 הגיע היישוב למצב קשה, כאשר רק 60 מפרנסים מתוך 210 משפחות במקום מצאו תעסוקה ביישוב.^[24] בשלב זה הוקמה במקום משחטת עוף העמק על בסיס משחטת תנובה שנסגרה קודם לכן. באוקטובר 1963 הונחה אבן פינה לאזור תעשייה שהוקם במקום עבור יישובי הסביבה.^[25]

בנובמבר 1958 הוכרזה רמת ישי כמועצה מקומית והוצאה ממועצה אזורית קישון.^[26] רמת ישי הייתה בין חלוצות הרשויות המקומית בישראל בהעמדת נשים בראשן. בשנת 1962 הועמדה בראש הרשות המקומית אישה כראש ועדה קרואה, ובסוף שנת 1969 הייתה למועצה היחידה שגם ראש המועצה וגם סגניתה היו נשים.^[27]^[28] בראשית שנות ה-70, עם העברת ראשות המועצה מיהודית שושני לזלדה שחם, הייתה הרשות הראשונה שבראשה עמדו שתי נשים שונות לאורך השנים. בשנת 1977 נבחר לתפקיד ראש מועצת רמת ישי דרור פוגל. באותה שנה מנה היישוב רק כ-800 תושבים, אך מכאן ואילך הוא התפתח במהירות: נבנו ושופצו מבני ציבור רבים, לרבות בריכת שחייה חדשה, מבנים חדשים לבית הספר המקומי ואולם כדורסל מפואר, ומשפחות רבות נוספו ליישוב. פוגל, שכיהן בתפקיד עד שנת 1992, יזם והוציא אל הפועל את בנייתן של שתי שכונות חדשות ביישוב, קדמת ישי והדר ישי, שנבנו על אדמות חקלאיות שהופשרו לבנייה למגורים. הוא נהרג בעת שהדריך טיול בירדן בשנת 1999. מחליפו ניר חבקין יזם את בניית חטיבת הביניים "היובל" וקידם את הרחבת היישוב.

משנת 2024 ראש המועצה המקומית הוא אסף אוברלנדר.

בדצמבר 2021, הכריזה שרת הפנים איילת שקד על רמת ישי כרשות איתנה, לאחר שנמצאה ללא גירעון שוטף וללא מענק איזון, התנהלותה תקינה ונמצאה כמסוגלת לנהל את כל עניינה באופן עצמאי. בכך הצטרפה ל-28 רשויות איתנות במדינה ול-7 רשויות נוספות שהוכרזו יחד איתה.^[29]

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2024 (אומדן), מתגוררים ברמת ישי 8,022 תושבים (מקום 201 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 83.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 14,524 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).^[30]

חינוך, תרבות וספורט

ברמת ישי פועלים ארבע בתי ספר - בית הספר הממלכתי "ארזים" (יסודי), בית ספר הממלכתי ״שדות״ (יסודי) וחטיבת הביניים "היובל", בית הספר הממלכתי דתי "שלהבות חב"ד" (יסודי).^[^{דרוש מקור]} ב-2024 דווח בעיתונות המקומית שבית ספר תיכון צפוי להיפתח לראשונה ביישוב בשנת הלימודים תשפ״ו.^[31]

מתחם המתנ"ס שבמרכז היישוב ומדרחוב החנויות שמתלווה אליו הוא מרכז התרבות ביישוב, במתחם המתנ"ס רחבה גדולה המשמשת את היישוב לאירועים, ספרייה ציבורית, אולם תיאטרון והקרנות קולנוע בשם "בית מרים". ברחבת המתנ"ס ממוקם מועדון נוער. ביישוב יש קן של תנועת "הנוער העובד והלומד".

באפריל 2011 הושקה ביישוב תנועת נוער חדשה בשם "מנו"ר" (מנהיגות נוער רמת ישי) ששמה מרמז על הניסיון הראשון להקים בארץ יישוב תעשייתי בשם "מנור" בשנות ה-20 של המאה ה-20.

בשנות ה-90 נבנה ברמת ישי "קיר שגיא", מתקן ספורטיבי לטיפוס קירות שהוא הגבוה בארץ והיחיד בתקן האולימפי, ובו מתקיימת מדי שנה אליפות ישראל בטיפוס קירות. הקיר נבנה לזכרו של בן היישוב שגיא בלאו, שנהרג בעת מילוי תפקידו בלבנון בפיגוע התאבדות ב-19 באוקטובר 1988.

ביישוב פועל גם "מועדון הוקי גלגליות רמת ישי", אחד המועדונים המובילים בישראל בהוקי גלגיליות עם 3 זכיות בליגת העל הישראלית לבוגרים ו-2 זכיות בגביע המדינה לבוגרים. בנוסף, מחלקת הנוער של המועדון מכילה חמישה שחקני נבחרת ישראל עד גילאי 20 (מחצית הסגל), בנוסף פועלת ביישוב קבוצת כדורסל בשם הפועל רמת ישי שב-2012 התאחדו עם הפועל קריית טבעון.

פעם בשנה, בתקופת האביב, נערכת צעדת רמת ישי על שם מאיר שוספי, בן היישוב שנפל בשנת 1969 בעת מילוי תפקידו בחטיבת גולני.

אזור התעשייה

היישוב נמצא בצומת דרכים המחבר בין עמק יזרעאל לצפון הארץ ובזכות זאת קיים ביישוב אזור תעשייה גדול הכולל ברים, אולמות אירועים ומסעדות.

באוגוסט 2013 נפתח קניון בשם "סטריט מול" באזור התעשייה.

ראשי המועצה

להלן רשימה של ראשי מועצת רמת ישי מאז הפיכתה למועצה מקומית בשנת 1958.

מספר	ראש המועצה	חודש ושנה לתחילת הקדנציה
1	אמנון ינאי	דצמבר 1959
2	יהודית שושני	נובמבר 1962^[32]
3	עודד ינאי	נובמבר 1965
4	יהודית שושני	נובמבר 1969
5	זלדה קרמר	מרץ 1971
(4)	יהודית שושני	1974^[33]
6	משה זיידנר	ספטמבר 1976
7	דרור פוגל	אוקטובר 1978
8	זאב שוורץ	נובמבר 1993
9	יצחק ניר חבקין	נובמבר 1998
10	עופר בן אליעזר	נובמבר 2008
11	אסף אוברלנדר	מרץ 2024

ערים תאומות

אסטוניה וימסי (אנ'), אסטוניה (מ־2012)^[34]

לקריאה נוספת

גלעד (גילי) חסקין, מ'מנור' לרמת ישי - גלגוליו של ניסיון התיישבותי בדגם של כפר תעשייתי, אופקים בגאוגרפיה 71, 2008, עמ' 160-184‏, JSTOR 23715815

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רמת ישי בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של רמת ישי
רמת ישי (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

פרופיל רמת ישי נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס

רמת ישי באתר הרשות לפיתוח הגליל
גילי חסקין, "מ'מנור' לרמת ישי - גלגוליו של ניסיון התיישבותי בדגם של כפר תעשייתי", חלק א', חלק ב'
מידע על אתר רמת ישי, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות

הערות שוליים

^ ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ לטבלת הדירוג המלא.
^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף אוקטובר 2024 (אומדן).
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
^ זאב וילנאי, המבנה ברמת־ישי, דבר, 14 בנובמבר 1975
^ מושב "מנור" בג'ידה, דבר, 12 באוגוסט 1926
^ התעשייה בג'ידה, דבר, 2 בספטמבר 1928
^ ג'ידה, דבר, 2 בספטמבר 1930
^ ביהח"ר לאריג של ג'ידה לידיים חדשות, דבר, 2 באוקטובר 1933
^ חתום: ירוחם, מה יהא גורל ישוב ג'ידה?, דבר, 16 באוגוסט 1938
^ זאב ענר, סיפורי מושבות, עמ' 233-235
^ ג'דה - רמת ישי, דבר, 8 בספטמבר 1943
^ אבן פינה לבתים ברמת ישי, דבר, 26 בינואר 1944
^ חגיגה כפולה ברמת ישי, דבר, 24 באוגוסט 1947
^ א.מ., רמת ישי (ג'ידה), דבר, 16 באפריל 1948
^ חוסר שיכון מעכב קליטת עולים ברמת ישי, דבר, 24 במאי 1949
^ מחנה מעבר לעולים בגוש נהלל, דבר, 21 ביוני 1950
^ שאול בן חיים, העיירה שקמה בטעות - ונדונה לכליה, מעריב, 9 בינואר 1959
^ י. סטרינסקי, רמת ישי (ג'דה לשעבר), דבר, 24 באוקטובר 1951
^ רמת ישי תובעת הרחבת תחומיה, דבר, 9 באוגוסט 1953
^ אברהם מ., רמת ישי דורשת הרחבה ועצמאות, דבר, 21 ביוני 1954
^ י. שדמי, המטוויות התארגנו - האורגים נפגעו, מעריב, 6 באוקטובר 1959
^ מ. טננבוים, רוב תושבי רמת ישי יושבים על מטלטליהם, מעריב, 17 בינואר 1961
^ מרכז למלאכה ומסחר יוקם ברמת ישי, דבר, 31 באוקטובר 1963
^ מועצה מקומית הוקמה ברמת ישי, דבר, 28 בנובמבר 1958
^ נשים בראש מועצת רמת ישי, דבר, 21 בנובמבר 1969
^ גדעון רום, כשהנשים שולטות ברמה, דבר, 1 בדצמבר 1969
^ סיון חילאי, יותר עצמאות, פחות פיקוח: שרת הפנים הכריזה על 8 רשויות איתנות חדשות, באתר ynet, 21 בדצמבר 2021
^ פרופיל רמת ישי באתר הלמ"ס
^ חנן אסולין, בשורה לתושבי רמת ישי, שר החינוך יואב קיש נתן את ברכת הדרך להקמת תיכון בישוב, מרכז העניינים, 5 ביוני 2024
^ יהודית שושני - ראש מועצת רמת ישי, דבר, 16 בנובמבר 1962
^ שביט בן - אריה, חברות הכנסת: נשים מובילות בישראל, תשע"א, ע' 61-60.
^ מועצה מקומית רמת ישי, השגרירים של רמת ישי ⭐🇮🇱💯, באתר פייסבוק, ‏השביעי בפבר' 2024

[U-1] ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.

[Grading-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ לטבלת הדירוג המלא.

[3] מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף אוקטובר 2024 (אומדן).

[STAT-4] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022

[ESHKOL-5] הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021

[6] זאב וילנאי, המבנה ברמת־ישי, דבר, 14 בנובמבר 1975

[7] מושב "מנור" בג'ידה, דבר, 12 באוגוסט 1926

[8] התעשייה בג'ידה, דבר, 2 בספטמבר 1928

[9] ג'ידה, דבר, 2 בספטמבר 1930

[10] ביהח"ר לאריג של ג'ידה לידיים חדשות, דבר, 2 באוקטובר 1933

[11] חתום: ירוחם, מה יהא גורל ישוב ג'ידה?, דבר, 16 באוגוסט 1938

[12] זאב ענר, סיפורי מושבות, עמ' 233-235

[13] ג'דה - רמת ישי, דבר, 8 בספטמבר 1943

[14] אבן פינה לבתים ברמת ישי, דבר, 26 בינואר 1944

[15] חגיגה כפולה ברמת ישי, דבר, 24 באוגוסט 1947

[16] א.מ., רמת ישי (ג'ידה), דבר, 16 באפריל 1948

[17] חוסר שיכון מעכב קליטת עולים ברמת ישי, דבר, 24 במאי 1949

[18] מחנה מעבר לעולים בגוש נהלל, דבר, 21 ביוני 1950

[19] שאול בן חיים, העיירה שקמה בטעות - ונדונה לכליה, מעריב, 9 בינואר 1959

[20] י. סטרינסקי, רמת ישי (ג'דה לשעבר), דבר, 24 באוקטובר 1951

[21] רמת ישי תובעת הרחבת תחומיה, דבר, 9 באוגוסט 1953

[22] אברהם מ., רמת ישי דורשת הרחבה ועצמאות, דבר, 21 ביוני 1954

[23] י. שדמי, המטוויות התארגנו - האורגים נפגעו, מעריב, 6 באוקטובר 1959

[24] מ. טננבוים, רוב תושבי רמת ישי יושבים על מטלטליהם, מעריב, 17 בינואר 1961

[25] מרכז למלאכה ומסחר יוקם ברמת ישי, דבר, 31 באוקטובר 1963

[26] מועצה מקומית הוקמה ברמת ישי, דבר, 28 בנובמבר 1958

[27] נשים בראש מועצת רמת ישי, דבר, 21 בנובמבר 1969

[28] גדעון רום, כשהנשים שולטות ברמה, דבר, 1 בדצמבר 1969

[29] סיון חילאי, יותר עצמאות, פחות פיקוח: שרת הפנים הכריזה על 8 רשויות איתנות חדשות, באתר ynet, 21 בדצמבר 2021

[30] פרופיל רמת ישי באתר הלמ"ס

[31] חנן אסולין, בשורה לתושבי רמת ישי, שר החינוך יואב קיש נתן את ברכת הדרך להקמת תיכון בישוב, מרכז העניינים, 5 ביוני 2024

[32] יהודית שושני - ראש מועצת רמת ישי, דבר, 16 בנובמבר 1962

[33] שביט בן - אריה, חברות הכנסת: נשים מובילות בישראל, תשע"א, ע' 61-60.

[34] מועצה מקומית רמת ישי, השגרירים של רמת ישי ⭐🇮🇱💯, באתר פייסבוק, ‏השביעי בפבר' 2024

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 |כתובית=מראה כללי של רמת ישי מחורשת השומרים ב[[קריית טבעון]]|
 |מקור קואורדינטות=תבנית|
-|ראש העיר=[[עפר בן אליעזר]]
+|ראש העיר=[[אסף אוברלנדר]]
 |אתר אינטרנט=http://www.ramat-yishay.co.il
 }}
@@ שורה 23: / שורה 23: @@
 המקום בו שוכנת רמת ישי היה מיושב עוד ב[[תקופת בית שני]], באתר הסמוך ליישוב הקרוי [[תל ריסים]]. נמצאו [[ממצא ארכאולוגי|ממצאים ארכאולוגיים]] מהתקופות [[התקופה ההלניסטית|ההלניסטית]], [[התקופה הרומית|הרומית]] [[התקופה הביזנטית|והביזנטית]] כולל [[מבצר]] ביזנטי גדול.
-בין השנים [[1896]]–[[1902]] הקימה [[משפחת סורסוק]] מלבנון, כחלק מהכפר ג'ידה, את [[חאן רמת ישי]] עבור פועלים שעיבדו את אדמות המשפחה ב[[עמק יזרעאל]]{{הערה|{{דבר|זאב וילנאי|המבנה ברמת־ישי|19751114|145}}}}. בשנים [[1920]]–[[1923]] רכשה [[קהילת ציון אמריקאית]] את אדמות הכפר מידי משפחת טואני (ת'ווייני) הלבנונית ואת החאן. לאחר הרכישה התגוררו במקום אנשי [[גדוד העבודה]] ולאחר מכן גרו במקום אנשי [[השומר הצעיר]] שהגיעו מ[[ביתניה עילית]] ועברו בהמשך ל[[בית אלפא]].
+בין השנים [[1896]]–[[1902]] הקימה [[משפחת סורסוק]] מלבנון, כחלק מהכפר ג'ידה, את [[חאן רמת ישי]] עבור פועלים שעיבדו את אדמות המשפחה ב[[עמק יזרעאל]].{{הערה|{{דבר|זאב וילנאי|המבנה ברמת־ישי|19751114|145}}}} בשנים [[1920]]–[[1923]] רכשה [[קהילת ציון אמריקאית]] את אדמות הכפר מידי משפחת טואני (ת'ווייני) הלבנונית ואת החאן. לאחר הרכישה התגוררו במקום אנשי [[גדוד העבודה]] ולאחר מכן גרו במקום אנשי [[השומר הצעיר]] שהגיעו מ[[ביתניה עילית]] ועברו בהמשך ל[[בית אלפא]].
-ראשיתה של רמת ישי בהתארגנות של חברת "מנור" בפולין במטרה להקים יישוב שיהיה מבוסס על שילוב של [[חקלאות]] ותעשיית [[אריגה]]. לצורך כך רכשה החברה, אותה ייסדו ובראשה עמדו האחים מרדכי (מוט'ל) וצבי (הרמן) רוזנברג, את אדמות הכפר ג'ידה מ[[קהילת ציון אמריקאית]]. בנובמבר [[1925]] הגיעו למקום המשפחות הראשונות ובתחילת 1926 הצטרפו אליהן משפחות נוספות כך שבאמצע 1926 מנה היישוב 54 משפחות ו-36 רווקים{{הערה|{{דבר||מושב "מנור" בג'ידה|19260812|12}}}}. בין מקימי היישוב היו כ-50 משפחות מ[[לודז']] ומ[[ביאליסטוק]], שהקימו מפעל [[טקסטיל]] ביישוב. המפעל לא הצליח מבחינה כלכלית, והוא נמכר ב[[מכירה פומבית]] להנהלה הציונית{{הערה|{{דבר||התעשייה בג'ידה|19280902|20}}}}. רבים מהמתיישבים עזבו את ארץ ישראל וחזרו ל[[פולין]] והמעטים שנשארו התרכזו בחקלאות. מכת עכברים שאכלה את רוב ה[[תבואה]] גרמה להפסדים גדולים ל-25 המשפחות שהתגוררו במקום{{הערה|{{דבר||ג'ידה|19300902|23}}}}. בשנת 1931 הופעל מפעל הטקסטיל מחדש בסיוע [[הקרן הקיימת]] ו[[קרן היסוד]], על ידי חברת הנול שהוקמה כדי לשקם את המפעל, ולמנוע את הרושם הרע בקרב יהודי פולין מכישלון הקמת המפעל. בשנת 1932 עבדו במפעל 8 עובדים שהפעילו חלק קטן מה[[נול]]ים במקום. בסוף שנת 1933 עבר המפעל לבעלות קבוצה של עולים מגרמניה שהשקיעו בחידוש הציוד{{הערה|{{דבר||ביהח"ר לאריג של ג'ידה לידיים חדשות|19331002|42}}}}.
+ראשיתה של רמת ישי בהתארגנות של חברת "מנור" בפולין במטרה להקים יישוב שיהיה מבוסס על שילוב של [[חקלאות]] ותעשיית [[אריגה]]. לצורך כך רכשה החברה, אותה ייסדו ובראשה עמדו האחים מרדכי (מוט'ל) וצבי (הרמן) רוזנברג, את אדמות הכפר ג'ידה מ[[קהילת ציון אמריקאית]]. בנובמבר [[1925]] הגיעו למקום המשפחות הראשונות ובתחילת 1926 הצטרפו אליהן משפחות נוספות כך שבאמצע 1926 מנה היישוב 54 משפחות ו-36 רווקים.{{הערה|{{דבר||מושב "מנור" בג'ידה|19260812|12}}}} בין מקימי היישוב היו כ-50 משפחות מ[[לודז']] ומ[[ביאליסטוק]], שהקימו מפעל [[טקסטיל]] ביישוב. המפעל לא הצליח מבחינה כלכלית, והוא נמכר ב[[מכירה פומבית]] להנהלה הציונית.{{הערה|{{דבר||התעשייה בג'ידה|19280902|20}}}} רבים מהמתיישבים עזבו את ארץ ישראל וחזרו ל[[פולין]] והמעטים שנשארו התרכזו בחקלאות. מכת עכברים שאכלה את רוב ה[[תבואה]] גרמה להפסדים גדולים ל-25 המשפחות שהתגוררו במקום.{{הערה|{{דבר||ג'ידה|19300902|23}}}} בשנת 1931 הופעל מפעל הטקסטיל מחדש בסיוע [[הקרן הקיימת]] ו[[קרן היסוד]], על ידי חברת הנול שהוקמה כדי לשקם את המפעל, ולמנוע את הרושם הרע בקרב יהודי פולין מכישלון הקמת המפעל. בשנת 1932 עבדו במפעל 8 עובדים שהפעילו חלק קטן מה[[נול]]ים במקום. בסוף שנת 1933 עבר המפעל לבעלות קבוצה של עולים מגרמניה שהשקיעו בחידוש הציוד.{{הערה|{{דבר||ביהח"ר לאריג של ג'ידה לידיים חדשות|19331002|42}}}}
-בשנות ה-30 חולקו אדמות היישוב בין בעלי האדמות ב[[הטלת גורל|הגרלה]], בלא להיענות לבקשת התושבים במקום שנחלותיהם ירוכזו במקום אחד. כך נוצר מצב שהתושבים הבודדים במקום התפרסו על פני שטח רחב{{הערה|{{דבר|חתום: ירוחם|מה יהא גורל ישוב ג'ידה?|19380816|44}}}}. במהלך [[המרד הערבי הגדול]], בליל [[שבועות]] תרצ"ח, עלו ערבים על המושבה במטרה למחותה מעל פני האדמה, שרפו את המפעל, הרגו את הנוטר {{יזכור|505969|צבי לוין}} ופצעו תושב נוסף. מפעל הטקסטיל שוקם שוב, הפעם על ידי משה לסמן מ[[לודז']], ושם המפעל שונה ל"עמק טקסטיל". ליישוב הגיעו גם מספר מתיישבים מעולי [[תימן]] שעבדו במפעל{{הערה|[[זאב ענר]], '''סיפורי מושבות''', עמ' 233-235}}.
+בשנות ה-30 חולקו אדמות היישוב בין בעלי האדמות ב[[הטלת גורל|הגרלה]], בלא להיענות לבקשת התושבים במקום שנחלותיהם ירוכזו במקום אחד. כך נוצר מצב שהתושבים הבודדים במקום התפרסו על פני שטח רחב.{{הערה|{{דבר|חתום: ירוחם|מה יהא גורל ישוב ג'ידה?|19380816|44}}}} במהלך [[המרד הערבי הגדול]], בליל [[שבועות]] תרצ"ח, עלו ערבים על המושבה במטרה למחותה מעל פני האדמה, שרפו את המפעל, הרגו את הנוטר {{יזכור|505969|צבי לוין}} ופצעו תושב נוסף. מפעל הטקסטיל שוקם שוב, הפעם על ידי משה לסמן מ[[לודז']], ושם המפעל שונה ל"עמק טקסטיל". ליישוב הגיעו גם מספר מתיישבים מעולי [[תימן]] שעבדו במפעל.{{הערה|[[זאב ענר]], '''סיפורי מושבות''', עמ' 233-235}}
-ב-1943 הוחלט להפנות תרומה של 10,000 לא"י של [[ישראל יהודה אדלר|ישראל יהודה (יש"י) אדלר]] לפיתוח המקום, בתנאי שהמתיישבים ישמרו על מסורת ישראל{{הערה|{{דבר||ג'דה - רמת ישי|19430908|11}}}}, ובשנת 1944 הוחל בהקמת עשרה בתים ביישוב ושם המקום הוסב על שמו לרמת ישי{{הערה|{{דבר||אבן פינה לבתים ברמת ישי|19440126|22}}}}. בשנת 1947 נסגר מפעל הטקסטיל, ובעקבות זאת באוגוסט 1947 נותרו במקום רק 15 משפחות. באותו חודש הונחה מכספי תרומות{{הערה|{{דבר||חגיגה כפולה ברמת ישי|19470824|35}}}} [[אבן פינה]] ל[[בית כנסת]] ומרפאה להנצחת ד"ר שמואל דיקר, תרומת אביו התעשיין יוצא לודג' יהושע דיקר, בתכנון האדריכל [[בנימין צ'לנוב]]. המפעל חזר במהרה לפעול ובאפריל 1948 היו ברמת ישי 30 משפחות שעיקר פרנסתן הייתה על המפעל{{הערה|{{דבר|א.מ.|רמת ישי (ג'ידה)|19480416|35}}}}. במאי 1949 היו במקום 45 משפחות{{הערה|{{דבר||חוסר שיכון מעכב קליטת עולים ברמת ישי|19490524|55}}}}. ביוני 1950 הוקמה ממול לרמת ישי [[מעברה]] שבה התגוררו 500 משפחות באוהלים{{הערה|{{דבר||מחנה מעבר לעולים בגוש נהלל|19500621|20}}}}. המעברה חוסלה בשנת 1953 עם מעבר 200 משפחות ל[[מגדל העמק]]{{הערה|{{מעריב|שאול בן חיים|העיירה שקמה בטעות - ונדונה לכליה|19590109|39}}}}.
+ב-1943 הוחלט להפנות תרומה של 10,000 לא"י של [[ישראל יהודה אדלר|ישראל יהודה (יש"י) אדלר]] לפיתוח המקום, בתנאי שהמתיישבים ישמרו על מסורת ישראל,{{הערה|{{דבר||ג'דה - רמת ישי|19430908|11}}}} ובשנת 1944 הוחל בהקמת עשרה בתים ביישוב ושם המקום הוסב על שמו לרמת ישי.{{הערה|{{דבר||אבן פינה לבתים ברמת ישי|19440126|22}}}} בשנת 1947 נסגר מפעל הטקסטיל, ובעקבות זאת באוגוסט 1947 נותרו במקום רק 15 משפחות. באותו חודש הונחה מכספי תרומות{{הערה|{{דבר||חגיגה כפולה ברמת ישי|19470824|35}}}} [[אבן פינה]] ל[[בית כנסת]] ומרפאה להנצחת ד"ר שמואל דיקר, תרומת אביו התעשיין יוצא לודג' יהושע דיקר, בתכנון האדריכל [[בנימין צ'לנוב]]. המפעל חזר במהרה לפעול ובאפריל 1948 היו ברמת ישי 30 משפחות שעיקר פרנסתן הייתה על המפעל.{{הערה|{{דבר|א.מ.|רמת ישי (ג'ידה)|19480416|35}}}} במאי 1949 היו במקום 45 משפחות.{{הערה|{{דבר||חוסר שיכון מעכב קליטת עולים ברמת ישי|19490524|55}}}} ביוני 1950 הוקמה ממול לרמת ישי [[מעברה]] שבה התגוררו 500 משפחות באוהלים.{{הערה|{{דבר||מחנה מעבר לעולים בגוש נהלל|19500621|20}}}} המעברה חוסלה בשנת 1953 עם מעבר 200 משפחות ל[[מגדל העמק]].{{הערה|{{מעריב|שאול בן חיים|העיירה שקמה בטעות - ונדונה לכליה|19590109|39}}}}
-לקראת סוף שנת 1951 התרחב היישוב לכ-160 משפחות, והוקמו בו [[מאפייה]] גדולה, [[נגרייה]] ועוד מפעלים{{הערה|{{דבר|י. סטרינסקי|רמת ישי (ג'דה לשעבר)|19511024|28}}}}. בשנת 1953 נבנו במקום בית חרושת לעורות ומטווייה{{הערה|{{דבר||רמת ישי תובעת הרחבת תחומיה|19530809|32}}}}. בשנים 1953-1954 דרש ועד היישוב את הרחבת תחומה על מנת שתוכל לגדול ולקלוט תושבים נוספים{{הערה|{{דבר|אברהם מ.|רמת ישי דורשת הרחבה ועצמאות|19540621|33}}}}. בשנת 1957 הקימה [[תנובה]] משחטה במקום, אולם לאחר זמן קצר היא נסגרה מהעדר כדאיות כלכלית. בשנת 1959 כשל מפעל עמק טקסטיל והגיע ל[[כינוס נכסים]]{{הערה|{{מעריב|י. שדמי|המטוויות התארגנו - האורגים נפגעו|19591006|27}}}}. ניסיון לשקם את המפעל כשל והוא נסגר סופית. בשנת 1961 הגיע היישוב למצב קשה, כאשר רק 60 מפרנסים מתוך 210 משפחות במקום מצאו תעסוקה ביישוב{{הערה|{{מעריב|מ. טננבוים|רוב תושבי רמת ישי יושבים על מטלטליהם|19610117|94}}}}. בשלב זה הוקמה במקום משחטת [[עוף העמק]] על בסיס משחטת תנובה שנסגרה קודם לכן. באוקטובר 1963 הונחה [[אבן פינה]] לאזור תעשייה שהוקם במקום עבור יישובי הסביבה{{הערה|{{דבר||מרכז למלאכה ומסחר יוקם ברמת ישי|19631031|69}}}}.
+לקראת סוף שנת 1951 התרחב היישוב לכ-160 משפחות, והוקמו בו [[מאפייה]] גדולה, [[נגרייה]] ועוד מפעלים.{{הערה|{{דבר|י. סטרינסקי|רמת ישי (ג'דה לשעבר)|19511024|28}}}} בשנת 1953 נבנו במקום בית חרושת לעורות ומטווייה.{{הערה|{{דבר||רמת ישי תובעת הרחבת תחומיה|19530809|32}}}} בשנים 1953-1954 דרש ועד היישוב את הרחבת תחומה על מנת שתוכל לגדול ולקלוט תושבים נוספים.{{הערה|{{דבר|אברהם מ.|רמת ישי דורשת הרחבה ועצמאות|19540621|33}}}} בשנת 1957 הקימה [[תנובה]] משחטה במקום, אולם לאחר זמן קצר היא נסגרה מהעדר כדאיות כלכלית. בשנת 1959 כשל מפעל עמק טקסטיל והגיע ל[[כינוס נכסים]].{{הערה|{{מעריב|י. שדמי|המטוויות התארגנו - האורגים נפגעו|19591006|27}}}} ניסיון לשקם את המפעל כשל והוא נסגר סופית. בשנת 1961 הגיע היישוב למצב קשה, כאשר רק 60 מפרנסים מתוך 210 משפחות במקום מצאו תעסוקה ביישוב.{{הערה|{{מעריב|מ. טננבוים|רוב תושבי רמת ישי יושבים על מטלטליהם|19610117|94}}}} בשלב זה הוקמה במקום משחטת [[עוף העמק]] על בסיס משחטת תנובה שנסגרה קודם לכן. באוקטובר 1963 הונחה [[אבן פינה]] לאזור תעשייה שהוקם במקום עבור יישובי הסביבה.{{הערה|{{דבר||מרכז למלאכה ומסחר יוקם ברמת ישי|19631031|69}}}}
-בנובמבר 1958 הוכרזה רמת ישי כ[[מועצה מקומית]] והוצאה מ[[מועצה אזורית קישון]]{{הערה|{{דבר||מועצה מקומית הוקמה ברמת ישי|19581128|101}}}}. רמת ישי הייתה בין חלוצות הרשויות המקומית ב[[ישראל]] ב[[נשים ראשונות בתפקידים ציבוריים בישראל|העמדת נשים בראשן]]. בשנת 1962 הועמדה בראש הרשות המקומית אישה כראש [[ועדה קרואה]], ובסוף שנת 1969 הייתה למועצה היחידה שגם ראש המועצה וגם סגניתה היו נשים{{הערה|{{דבר||נשים בראש מועצת רמת ישי|19691121|106}}}}{{הערה|{{דבר|גדעון רום|כשהנשים שולטות ברמה|19691201|63}}}}. בראשית שנות ה-70, עם העברת ראשות המועצה מיהודית שושני ל[[זלדה שחם]], הייתה הרשות הראשונה שבראשה עמדו שתי נשים שונות לאורך השנים. בשנת [[1977]] נבחר לתפקיד ראש מועצת רמת ישי דרור פוגל. באותה שנה מנה היישוב רק כ-800 תושבים, אך מכאן ואילך הוא התפתח במהירות: נבנו ושופצו מבני ציבור רבים, לרבות [[בריכת שחייה]] חדשה, מבנים חדשים לבית הספר המקומי ואולם כדורסל מפואר, ומשפחות רבות נוספו ליישוב. פוגל, שכיהן בתפקיד עד שנת [[1992]], יזם והוציא אל הפועל את בנייתן של שתי שכונות חדשות ביישוב, קדמת ישי והדר ישי, שנבנו על אדמות חקלאיות שהופשרו לבנייה למגורים. הוא נהרג בעת שהדריך טיול ב[[ירדן]] בשנת [[1999]]. מחליפו [[ניר חבקין]] יזם את בניית חטיבת הביניים "היובל" וקידם את הרחבת היישוב.
+בנובמבר 1958 הוכרזה רמת ישי כ[[מועצה מקומית]] והוצאה מ[[מועצה אזורית קישון]].{{הערה|{{דבר||מועצה מקומית הוקמה ברמת ישי|19581128|101}}}} רמת ישי הייתה בין חלוצות הרשויות המקומית ב[[ישראל]] ב[[נשים ראשונות בתפקידים ציבוריים בישראל|העמדת נשים בראשן]]. בשנת 1962 הועמדה בראש הרשות המקומית אישה כראש [[ועדה קרואה]], ובסוף שנת 1969 הייתה למועצה היחידה שגם ראש המועצה וגם סגניתה היו נשים.{{הערה|{{דבר||נשים בראש מועצת רמת ישי|19691121|106}}}}{{הערה|{{דבר|גדעון רום|כשהנשים שולטות ברמה|19691201|63}}}} בראשית שנות ה-70, עם העברת ראשות המועצה מיהודית שושני ל[[זלדה שחם]], הייתה הרשות הראשונה שבראשה עמדו שתי נשים שונות לאורך השנים. בשנת [[1977]] נבחר לתפקיד ראש מועצת רמת ישי דרור פוגל. באותה שנה מנה היישוב רק כ-800 תושבים, אך מכאן ואילך הוא התפתח במהירות: נבנו ושופצו מבני ציבור רבים, לרבות [[בריכת שחייה]] חדשה, מבנים חדשים לבית הספר המקומי ואולם כדורסל מפואר, ומשפחות רבות נוספו ליישוב. פוגל, שכיהן בתפקיד עד שנת [[1992]], יזם והוציא אל הפועל את בנייתן של שתי שכונות חדשות ביישוב, קדמת ישי והדר ישי, שנבנו על אדמות חקלאיות שהופשרו לבנייה למגורים. הוא נהרג בעת שהדריך טיול ב[[ירדן]] בשנת [[1999]]. מחליפו [[ניר חבקין]] יזם את בניית חטיבת הביניים "היובל" וקידם את הרחבת היישוב.
 משנת 2024 ראש המועצה המקומית הוא [[אסף אוברלנדר]].
-בדצמבר 2021, הכריזה שרת הפנים [[איילת שקד]] על רמת ישי כרשות איתנה, לאחר שנמצאה ללא [[גירעון תקציבי|גירעון]] שוטף וללא מענק איזון, התנהלותה תקינה ונמצאה כמסוגלת לנהל את כל עניינה באופן עצמאי. בכך הצטרפה ל-28 רשויות איתנות במדינה ול-7 רשויות נוספות שהוכרזו יחד איתה{{הערה|{{ynet|סיון חילאי|יותר עצמאות, פחות פיקוח: שרת הפנים הכריזה על 8 רשויות איתנות חדשות|60493090|21 בדצמבר 2021}}}}.
+בדצמבר 2021, הכריזה שרת הפנים [[איילת שקד]] על רמת ישי כרשות איתנה, לאחר שנמצאה ללא [[גירעון תקציבי|גירעון]] שוטף וללא מענק איזון, התנהלותה תקינה ונמצאה כמסוגלת לנהל את כל עניינה באופן עצמאי. בכך הצטרפה ל-28 רשויות איתנות במדינה ול-7 רשויות נוספות שהוכרזו יחד איתה.{{הערה|{{ynet|סיון חילאי|יותר עצמאות, פחות פיקוח: שרת הפנים הכריזה על 8 רשויות איתנות חדשות|60493090|21 בדצמבר 2021}}}}
 ==אוכלוסייה==
@@ שורה 44: / שורה 44: @@
 == חינוך, תרבות וספורט ==
 [[קובץ:Kir tipusA.JPG|שמאל|ממוזער|200px|קיר טיפוס ע"ש שגיא בלאו, מבט מלפנים]]
-ברמת ישי פועלים שלושה  [[בית ספר|בתי ספר]] - [[בית ספר ממלכתי|בית הספר הממלכתי]] "ארזים" ([[בית ספר יסודי|יסודי]])ובית ספר הממלכתי שדות(יסודי)ו[[חטיבת ביניים בישראל|חטיבת הביניים]] "היובל".
+ברמת ישי פועלים ארבע [[בית ספר|בתי ספר]] - [[בית ספר ממלכתי|בית הספר הממלכתי]] "ארזים" ([[בית ספר יסודי|יסודי]]), בית ספר הממלכתי ״שדות״ (יסודי) ו[[חטיבת ביניים בישראל|חטיבת הביניים]] "היובל", בית הספר הממלכתי דתי "שלהבות חב"ד" (יסודי).{{דרוש מקור}} ב-[[2024]] דווח בעיתונות המקומית שבית ספר תיכון צפוי להיפתח לראשונה ביישוב בשנת הלימודים תשפ״ו.{{הערה|חנן אסולין, [https://m24.co.il/bshwrh-lthwshby-rmth-yshy-shr-hxynw-ywb-kysh-nth-th-brkhth-hdr-lhkmth-thykhw-byshwb/ בשורה לתושבי רמת ישי, שר החינוך יואב קיש נתן את ברכת הדרך להקמת תיכון בישוב], [[מרכז העניינים]], 5 ביוני 2024}}
 מתחם המתנ"ס שבמרכז היישוב ומדרחוב החנויות שמתלווה אליו הוא מרכז התרבות ביישוב, במתחם המתנ"ס רחבה גדולה המשמשת את היישוב לאירועים, [[ספרייה ציבורית]], [[אולם תיאטרון]] והקרנות קולנוע בשם "בית מרים".
@@ שורה 109: / שורה 109: @@
 == ערים תאומות ==
-* {{עיר תאומה|וימסי|אסטוניה|שם בשפה=Viimsi|מתאריך=2012}}
+* {{עיר תאומה|וימסי|אסטוניה|שם בשפה=Viimsi|מתאריך=2012}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.facebook.com/story.php?story_fbid=703523265285808&id=100068844229859&_rdr|הכותב=מועצה מקומית רמת ישי|כותרת=השגרירים של רמת ישי ⭐🇮🇱💯|אתר=פייסבוק|תאריך=השביעי בפבר' 2024}}</ref>
 ==לקריאה נוספת==
-*גלעד (גילי) חסקין, "מ'מנור' לרמת ישי - גלגוליו של ניסיון התיישבותי בדגם של כפר תעשייתי", '''[[אופקים בגאוגרפיה]]''' 71, 2008, עמ' 160-184
+*{{צ-מאמר|מחבר=[[גילי חסקין|גלעד (גילי) חסקין]]|שם=מ'מנור' לרמת ישי - גלגוליו של ניסיון התיישבותי בדגם של כפר תעשייתי|כתב עת=אופקים בגאוגרפיה|כרך=71|שנת הוצאה=2008|עמ= 160-184|JSTOR=23715815}}
 ==קישורים חיצוניים==
 {{ויקישיתוף בשורה}}
+* {{אתר רשמי}}
 * {{דף שער בספרייה הלאומית|987007465734305171|רמת ישי (ישראל)}}
-{{אתר רשמי}}
 * {{בוט יישובים/0122|פרופיל}}
 * [http://www.romgalil.org.il/cds/286/ רמת ישי] באתר [[הרשות לפיתוח הגליל]]
 * [[גילי חסקין]], "מ'מנור' לרמת ישי - גלגוליו של ניסיון התיישבותי בדגם של כפר תעשייתי", [https://web.archive.org/web/20090305025556/http://www.gilihaskin.com/Article.Asp?ArticleNum=468 חלק א'], [https://web.archive.org/web/20090305021449/http://www.gilihaskin.com/Article.Asp?ArticleNum=469 חלק ב']
-*{{רשות העתיקות||9494}}
+* {{רשות העתיקות||9494}}
 ==הערות שוליים==
@@ שורה 129: / שורה 129: @@
 {{בקרת זהויות}}
+[[קטגוריה:רמת ישי|*]]
 [[קטגוריה:ישראל: מועצות מקומיות]]
 [[קטגוריה:עמק יזרעאל]]
 [[קטגוריה:ישראל: מועצות מקומיות במחוז הצפון]]
-[[קטגוריה:רמת ישי|*]]
 [[קטגוריה:ישראל: יישובים הקרויים על שם אישים]]
 [[קטגוריה:יישובים שהוקמו ב-1925]]

דגל ישראל מחוז הצפון
נפות	נפת רמת הגולן • נפת צפת • נפת עכו • נפת כנרת • נפת יזרעאל	מפת מחוז הצפון
ערים	בית שאן • טבריה • טמרה • יקנעם עילית • כרמיאל • מגדל העמק • מעלות-תרשיחא • נהריה • נוף הגליל • נצרת • סח'נין • עכו • עפולה • עראבה • צפת • קריית שמונה • שפרעם • מע'אר
מועצות מקומיות	אבו סנאן • אכסאל • אעבלין • בועיינה-נוג'ידאת • בוקעאתא • ביר אל-מכסור • בית ג'ן • בסמת טבעון • בענה • ג'דיידה-מכר • ג'וליס • ג'ש (גוש חלב) • דבורייה • דיר חנא • דיר אל-אסד • זרזיר • חורפיש • חצור הגלילית • טובא-זנגרייה • טורעאן • יאנוח-ג'ת • יבנאל • יסוד המעלה • יפיע • ירכא • כאבול • כאוכב אבו אל-היג'א • כסרא-סמיע • כעביה-טבאש-חג'אג'רה • כפר ורדים • כפר יאסיף • כפר כמא • כפר כנא • כפר מנדא • כפר תבור • מג'ד אל-כרום • מג'דל שמס • מגדל • מזרעה • מטולה • מסעדה • מעיליא • משהד • נחף • סאג'ור • ע'ג'ר • עיילבון • עילוט • עין מאהל • עין קנייא • פסוטה • פקיעין • קצרין • ראמה • ראש פינה • ריינה • רמת ישי • שבלי - אום אל-גנם • שלומי • שעב
מועצות אזוריות	אל-בטוף • בוסתאן אל-מרג' • גולן • הגלבוע • הגליל העליון • הגליל התחתון • מבואות החרמון • מגידו • מטה אשר • מעלה יוסף • מרום הגליל • משגב • עמק הירדן • עמק המעיינות • עמק יזרעאל
מועצה מקומית תעשייתית	מגדל תפן
יישובים לשעבר	אבוקה • אחוזת נפתלי • אתגר • גבעות זייד • מחנה ישראל • שייח' בראק